מה זה אושר?

תיאטרון מלנקי מחדש את פעילותו עם ההצגה "לחן ורשאי" – סיפור אהבה חוצה מדינות על פי מחזה של לאוניד זורין, שהוצג בהצלחה על במות רבות ברחבי העולם.

"ההצגה הייתה אמורה לעלות באפריל בשנה שעברה, אך הפרמיירה שלה בוטלה פעמיים, מה שהופך את הפרמיירה הזאת למרגשת במיוחד" אומר מיכאל טפליצקי, המנהל האמנותי של התיאטרון ובמאי ההצגה.

"לחן ורשאי" היא אגדה אורבנית על שני אנשים שנפגשו במקרה ונפרדו בנסיבות כואבות. בעיבוד של תיאטרון מלנקי, העלילה מתרחשת בישראל של 1991, מלחמת לבנון הראשונה. היא צעירה מפולין, זמרת אופרה מתחילה. הוא ישראלי, יינן מתחיל, "מלח הארץ". חיברה ביניהם פגישה מקרית אשר הובילה להתאהבות מסחררת אך הגורל טרף את כל הקלפים: היא נאלצת לחזור הביתה מכיוון שאשרת השהיה שלה פג תוקפה, והוא מתגייס בצו חירום. 
 
ההצגה מעלה שאלות רבות: האם סיפור אהבה תמיד צריך להיגמר טוב? ומה זה טוב? מה זה אושר? אושר הוא הרי דבר מורכב - משמחות ועצב, אהבות ופרידות, תקווה ואכזבות - ממש כמו החיים שלנו. החיים שבהם לא תמיד הדברים מסתדרים כפי שאנחנו מצפים, שבהם לעולם איננו יודעים מה לטובה. החיים שבהם האהבה לא תמיד מנצחת.

לחן ורשאי, צילום: מארק צו


פרשנות אישית חדשנית

במאי ההצגה, מיכאל טפליצקי, העניק לה את הפרשנות האישית שלו והפריד את העלילה מהמרכיב האידאולוגי שבה. במחזה המקורי העלילה מתרחשת ברוסיה של מסך הברזל, תחת ממשל שמוחץ את רצונם של אנשים ומונע מגיבורי הסיפור לממש את אהבתם.

טפליצקי לא מתמקד בגבולות חיצוניים אלא בגבולות שמציבים אנשים לעצמם, שנמצאים בתוכם ולא מחוצה להם. גיבוריו של טפליצקי לא יכולים לממש את אהבתם - לא בגלל שנאסר עליהם, אלא בגלל מגבלותיהם הרגשיות.

בימוי: מיכאל טפליצקי, עיצוב תפאורה: פולינה אדמוב, מוזיקה: יבגני לויטאס, עיצוב וידאו: קונסטנטין קמנסקי, עיצוב תלבושות: דליה פן, עיצוב תאורה: מישה צ'רניבסקי, אינה מלקין, עריכת וידאו: יאן שופה. שחקנים: אורי לבנון, נטליה גנטמן, תרגום לעברית: סיון בסקין.  



לחן ורשאי, צילום: מארק צו


"קיבלנו חופש ביטוי אמנותי"

החזרה לשגרה מרגשת במיוחד לאור העובדה שהתיאטרון חוזר לפעול במשכנו החדש, ברחוב חומה ומגדל בתל אביב, אליו עברו חודשים ספורים בלבד לפני פרוץ הקורונה ואז נסגר התיאטרון. זו הפעם הראשונה ב-23 השנים בהן פועל התיאטרון שיש לו בית משלו (פעל בעבר במרכז גן מאיר, ובסטודיו ברחוב יצחק שדה בתל אביב).
"האולם החדש אינו רק ביתו הראשון של התיאטרון אלא גם כזה שמבטא את האג'נדה ואת אופיו של התיאטרון", אומר מיכאל טפליצקי, המנהל האמנותי. "מדובר באולם אינטימי עם 48 מקומות שמשקף ותורם לחוויית התיאטרון שמציע מלנקי".

האולם בתיאטרון הוא אולם "בלאק בוקס" של תיאטרון מודרני - אולם מודולרי שניתן להתאים לכל הצגה בהתאם לצרכיה ולאופייה. "מלנקי כתיאטרון שמחפש את השפה החדשה שלו צריך גם אולם שיתאים לאופיו, והאולם הזה מעניק לנו את חופש הביטוי האמנותי", מוסיף טפליצקי.  

בנוסף השקיע התיאטרון בתאורה ובמולטימדיה וגייס לשם כך צוות מקצועי שחלקו הגיע מחו"ל. במקום הותקנו ארבעה מקרנים שעובדים בו זמנית ותורמים לחוויית התיאטרון החדש.

תיאטרון מלנקי

תיאטרון מלנקי ("קטן" ברוסית) מתמקד בהעלאה של קלאסיקות מתחומי התיאטרון והספרות לבמה בפרשנות מחודשת ועכשווית. מלנקי הוא תיאטרון דו-לשוני, המעלה הפקות בעברית וברוסית. במשך שנות פעילותו העלה התיאטרון 32 הצגות שהוזמנו בשנים האחרונות למגוון פסטיבלים ברחבי העולם. התיאטרון קיבל הכרה בינלאומית וייצג את ישראל בפסטיבלים רבים ברחבי העולם: בקוריאה, פולין, סין, הונגריה, צרפת וקרואטיה.


לחן ורשאי, צילום: מארק צו

מיכאל טפליצקי, מנהל אמנותי

ממקימי תיאטרון מלנקי, יחד עם איגור ברזין, ילנה ירלובה ובוריס ינטין. יליד 1968 בבאקו, אזרבייג'ן, שהייתה באותה עת חלק מברית המועצות. טפליצקי למד באקדמיה לתיאטרון, מוזיקה וקולנוע בסנט פטרבורג, ואחרי עלייתו לישראל ב-1990 למד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי. שיחק בשלל הפקות תיאטרון מצליחות בארץ (בתיאטראות הקאמרי, גשר, הבימה ועוד) ובעולם, וביים הפקות תיאטרון בארץ ובברית המועצות לשעבר. מנהל אמנותית את תיאטרון מלנקי משנת 2015. 

לחן ורשאי, צילום: מארק צו

 "לחן ורשאי", 27 ו-29 במאי 2021 ב-20:00, תיאטרון מלנקי בתל אביב

לרכישת כרטיסים