עולם התרבות עדיין לא ניער מעליו את תרדמת הקורונה בה שקע בעל כורחו, אך בבית הקונפדרציה בירושלים לא נחים לרגע. החודש משיק המוסד הירושלמי סדרת מפגשים מסקרנת שמבקשת לייצר דיאלוג בין העולם הספרותי לתחומי דעת ומחקר. ריאיון עם עורך ומנחה הסדרה, המשורר והסופר יונתן ברג
חיבור בין עולמות
מה הקשר בין מבנים ארכיטקטוניים לבין בתי שיר? האם השפה מניעה תהליכים חברתיים והיסטוריים או אולי דווקא תהליכים אלה הם המשפיעים על השפה ומשנים אותה? מה מחבר בין עולם המדע לכלים השימושיים שמעמידה הספרות לרשות הכותבים? וכיצד משפיע הגוף על הכתיבה הספרותית ולהיפך? המשורר והסופר יונתן ברג, יוצא לחקור את נקודות ההשקה בין העולם הספרותי לבין תחומי דעת וחקר המקיפים אותנו בסדרת מפגשים מעבדתית חדשה ומסקרנת במיוחד, שמשיק החודש בית הקונפדרציה בירושלים.
הסדרה "הספרות משוחחת עם שפות אחרות", שתפגיש כותבים וחוקרים מובילים מתחומים שונים, נולדה לדברי ברג מחסך. "אחרי שסיימנו את הלימודים באוניברסיטה או באקדמיה אנחנו, הכותבים, יוצאים לעולם ערומים וחסרי כל. מבחינת הזנה אינטלקטואלית זהו תחום אוטו-דידקטי וזו בעיה שקיימת לא רק בספרות ובשירה אלא בכלל. למורים יש מערך מובנה של השתלמויות. אם אתה רוצה להיות מורה, אתה צריך כל הזמן להעשיר את עצמך בידע. אני חושב שכדי להיות מעמיק יותר, רחב אופקים ובגדול, אדם טוב יותר, אנחנו חייבים להרחיב את הידע שלנו לתחומי עניין, רוח ומדע אחרים. על אחת כמה וכמה אצל כותבים".
אז זו היתה נקודת המוצא - לפתוח ולהרחיב את השיח?
"זה נושא שמאוד מעסיק ומעניין אותי. מבחינתי, זה עניין מרכזי. כדי לא לכתוב שוב ושוב את אותו הסיפור, כדי לא לעסוק שוב ושוב באותן הדמויות, כדי שהשירים לא יחזרו תמיד אל המצב הנפשי שלנו בבוקר ובערב, במילים אחרות, כדי להתפתח, ספרות צריכה להיות בשיח עם עוד תחומי ידע ונושאים של משמעות וחקר. מכאן נולד הרעיון ליצור פלטפורמה מחברת ולנסות להבין מה הן נקודות ההשקה, איזו שיחה יכולה להתפתח בין התחומים.
"אני תוהה מה כותבים יכולים לקחת, למשל, מעולם הרפואה ומה יכולה הרפואה להרוויח מהמנגנונים של השירה? או מה הדברים שאנחנו יכולים לקחת מהמבנים הארכיטקטוניים שסביבנו ולגייס לטובת הספרות ולהיפך, האם ארכיטקטורה יכולה ללמוד משהו מאיך שבונים רומן?".
בת אל קולמן, צילום: דן שנקר
"הספרות מפגישה אותנו עם עצמנו"
השקת פרויקט חדש מסוג זה בתקופה מורכבת בה שדה התרבות שקוע עדיין בתרדמת שנכפתה עליו, אינה דבר של מה בכך. למעשה זהו סוג של נס שמצטרף לשורת אירועים ספרותיים מרשימים שיזם בית הקונפדרציה במהלך התקופה האחרונה, כמעין פעולה נוגדנית לסטגנציה שמסביב ובכלל זה: "מַכְּתוּבּ", סדרת שיח משוררים על מזרח תיכון חדש-ישן בעריכת
גיא פינקלשטיין וסדרה נוספת שבמרכזה שירה ערבית פלסטינית עכשווית בישראל בעריכת ד"ר
בסיליוס בוארדי וד"ר
רים ע'נאיים.
"בתוך סערת הקורונה וחוסר הוודאות בית הקונפדרציה ממשיך לייצר תרבות ולהתעסק בספרות וזה לא מובן מאליו ובעיקר מעורר תקווה גם בקרב כותבים שזקוקים ורוצים לדעת בעיקר בתקופה שכזו שהם עדיין רלבנטיים ושעדיין רוצים לשמוע אותם", אומר ברג ומוסיף: "כל העניין בספרות הוא מפגש. ספרות מפגישה אותנו עם אנשים ותרבויות ומבנים נפשיים שאנחנו לא מכירים, היא מפגישה אותנו עם עצמנו".
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים והבחירות של ברג, שמשמש כעורך ומנחה הסדרה, מדויקות להפליא. "
הספרות משוחחת עם שפות אחרות", מציעה מפגשי פסגה מרשימים מאוד בין עולמות ויוצרי עולמות. כך למשל מפגש בין זוכת פרס ישראל הטרייה, המשוררת
נורית זרחי, לבין פרופסור
אורן הרמן, היסטוריון של המדע, סופר וראש התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן או מפגש בין ד"ר
תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ומשוררת לבין
גיא פרל, ממייסדי "המוסך", כתב העת המקוון לשירה ופסיכואנליטיקאי יונגיאני. ויש גם את המרחב שבין מילים לחוויה דתית, נושא עליו ישוחחו חוקרת הקבלה ד"ר
נטע סובול והמשורר
ג'רמי פוגל ו"שאלה של חינוך", מפגש בין חוקר הספרות
אריאל הירשפלד לבין המשוררת
בתאל קולמן על מערכת היחסים בין מערכת החינוך, האקדמיה ושדה הספרות.
ערן סבאג, צילום: עופר גודארד
בין העולמות שבחר לחבר דרך נגיעה במה שנקרא "דור הביט", מבקש ברג להפגיש בין הספרות והשירה לבין ההיסטוריה, תנועות חברתיות וזרמים תת קרקעיים שמתניעים הלכה למעשה מהלכים תרבותיים. "מאוד מסקרן אותי המפגש בין שדרן הרדיו, ערן סבג, נציג מובהק, יוצא דופן ומחתרתי של זרם עיקש ושונה של מה שאפשר לקרוא לו אולי תרבות הנגד לבין המשורר והמתרגם עודד פלד, שהוא לטעמי הנציג הכי מובהק, מרענן, חריף וכן של שירת 'הביט' בארץ. ערן עוסק בהיסטוריה האמריקנית ובשאלה איך מתפתחים ז'אנרים מוזיקליים ואיזה דמויות עומדות מול המציאות, חורגות מהמרכז ומנסחות את המציאות. באמצעות המוזיקה וההיסטוריה הוא מציג אלטרנטיבה להלך המחשבה המרכזי שלנו. הוא לא היסטוריון במובן הקלאסי של המילה, אבל בפירוש היסטוריון אלטרנטיבי.
"המפגש בינו לבין עודד פלד, משורר שיש בו יסוד חתרני של תרבות נגד ומתרגם גדול שתרגם בין היתר את ויטמן וגינסברג, זו הזדמנות לדבר על תהליכים, לשאול מה מזין את מה? מה משפיע על מה? האם החברה עוברת תהליכים שמחלצים ממנה משהו כאוטי ואינטנסיבי כמו שירת הביט או להיפך, השפה והתודעה מכשירים תהליכים חברתיים? זו שיחה על שיקוף המציאות בשירה והשתקפות השירה במציאות".
נורית זרחי, צילום: איריס נשר
להיחלץ מקליפת ה"אני"
בוא נדבר על מדע ושירה. לכאורה, שני עולמות מקבילים ובכל זאת נקשרו להם יחד
"גם כאן הרעיון הוא לבחון את הקשרים בין שני התחומים. לחפש את הדומה. פרופסור אורן הרמן הוא מדען שחוקר את התפתחות המדע ולטענתו המדע משתמש במטפורות ובשפה לירית פנימית משלו. בשירה של נורית זרחי, כלת פרס ישראל, יש משהו מאוד משוחרר, חופשי, פנטסטי, סוריאליסטי, פסיכולוגי עמוק. אז נכון, לכאורה מדובר בשני תחומים שונים. הראשון עוסק בעובדות, הוכחות ותצפיות שיטתיות בעוד שהשני צולל אל החוויה האנושית באמצעות מילים. הייתי רוצה לברר האם יש דמיון במהלכי המחשבה של המדע והשירה. האם הפעולה התודעתית, המוחית, השכלתנית של המדען דומה לעבודה של הכותב? ואולי אם נחשוב יחד נמצא משהו שהמדע יכול לקחת מהשירה והשירה יכולה לקחת מהמדע?".
אז בעצם זה העניין – היזון הדדי
"אחי הצעיר רופא גניקולוג בבית החולים שערי צדק. הוא מסייע לאנשים להביא לעולם ילדים. הייתי רוצה לחשוב שהספרות והשירה יכולים גם הם להשפיע באופן ממשי על מצבו הגופני של האדם. אולי מפגשים בין אנשים משני התחומים יוכלו לאפשר לנו להבין את מקום החיבור ולהביא תועלת. אני חושב, למשל, על שימוש שתנועה עושה במטפורות. כמו בשיעורי גאגא של אוהד נהרין. המטפורה הושאלה מעולם הכתיבה, אבל היא יכולה להתקיים לא רק בשפה או בתודעה. היא יכולה להפוך להלך מחשבה מתגמל גופנית. כשאתה מבין את זה, אתה יכול להיחלץ מקליפת ה'אני' ולהפוך לכל דבר, חפץ, אדם אחר מתרבות אחרות או משהו מופשט כמו רגש. מעניין לא רק לחשוב באופן מטפורי, כמו שמשוררים עושים, אלא לחוות את הגוף באופן מטפורי".
יונתן ברג, צילום: מיקול לוי ירון
בחרת לפתוח במפגש לכאורה מתבקש שנע בין ספרות לתיאולוגיה
"המפגש הראשון נוגע בחסידות. זו בעצם הזמנה לשיח על השפעת התנועות החסידויות על התרבות היהודית והישראלית ועל המתח שבין לימוד ויצירה. פרופ' צבי מרק הוא חוקר זרם החסידות וניו אייג' בספרות היהודית, שמתמחה בכתביו של רבי נחמן מברסלב. בנימין שבילי הוא משורר שהנגיעה הדתית הרוחנית מאוד מובהקת בשירתו. זה מעניין בעיקר כיוון שנהוג לחשוב שדת וספרות הם בני משפחה, אבל בעוד שהדת עוסקת בנרטיב קולקטיבי, בספרות זה היחיד שמדבר את הנרטיב האינדיבידואלי.
"גם המפגש השני בסדרה, שיח בין חוקרת הקבלה נטע סובול לבין המשורר והפילוסוף ג'רמי פוגל, נוגע בשדה מחקר הנושק לתיאולוגיה ועניינו החוויה הדתית. הוא יוקדש לתפקידה של החוויה הדתית בנפש האדם וביצירה האנושית ולנקודות המפגש בין השפה הקבלית לשירה".
בני שבילי, צילום: תמיר להב רדלמסר