"האלמנה השחורה" (ארה"ב 2021)
פנטזיה-אקשן. סרטה של קייט שורטלנד. היא (סקרלט ג'והנסון) גדלה באוהיו בבית נורמטיבי, עם אביה (דיוויד הארבור), אמה (רייצ'ל ווייז) ואחותה (פלורנס פיו), אבל באחד הימים האב מאיץ בבני ביתו למהר ולהסתלק מהמקום. מתברר כי גילו שהם בעצם סוכנים רוסיים רדומים, שהושתלו לפני שנים באמריקה ועתה רודפים אחריהם כדי לעצרם. האלמנה השחורה היא האלטר אגו של נטליה "נטשה" אליאנובה רומאנובה, סוכנת סובייטית שאומנה להיות מרגלת, אמנית לחימה, צלפית ומצוידת בכלי נשק מתקדמים, כולל חימושי אנרגיה על פרקי ידיה הנודעים כ"נשיכת האלמנה". בשלב מסוים היא עורקת לארה"ב כדי להתאחד עם אהובה, גיבור העל הוקאיי, ומאז משמשת כסוכנת כפולה של הק.ג.ב. וסוכנות ביון אמריקנית עצמאית. בהמשך לאירועי "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", נטשה רומנוף נמצאת במנוסה ונאלצת להתמודד עם עברה, שחוזר לרדוף אותה, משפחת ילדותה ונבל המחקה את יריביו בצורה מושלמת. נטשה חייבת להתמודד עם עברה כמרגלת ועם מערכות היחסים שלה מהעבר הרחוק, הרבה לפני שהפכה לנוקמת. האם תצליח להשלים עם עברה ולכפר עליו? עם רייצ'ל ווייז, וויליאם הארט, ריי וינסטון, מישל לי. ארה"ב 2021, 133 דקות.

הבמאית האוסטרלית קייט שורטלנד ("סינדרום ברלין") מביימת את הסרט ביד בוטחת ובמיומנות פמיליארית, כאילו הייתה שייכת למשפחת "מארוול" מאז ומעולם. אני לא גיק קומיקסים ולכן ההתרשמות והביקורת שלי לא יוכלו לרדת לרזולוציות של אלה שחיים את היקום של "מארוול". אציין רק שדמותה של נטאשה רומנוף/ האלמנה השחורה פותחה על ידי סטן לי כבר ב-1962, ושהיא נראתה כבר בשבעה סרטים קודמים, לפני שקיבלה את ההובלה בסרט משלה. נושא הסוכנים הרוסיים המושתלים באמריקה אינו חדש. ראינו אותו למשל בסרט "סולט" ובסדרה "האמריקאים", ובעבר הרחוק יותר היו אלה "שתולים באמריקה" ו"ללא מוצא". הטיפול של שורטלנד בנושא אינטנסיבי ומרתק. היא מניעה את הגיבורה שלה והנפשות הפועלות סביבה בדרך דינמית ואנרגטית, שנראית תואמת את הז'אנר. סצנות האקשן מצוינות, והדיאלוגים מתובלים מדי פעם גם בקומיק-רליפים (הגזרה של דיוויד הארבור) שוברי מתח. עוד חוליה מכוננת במסכת "מארוול".  

האלמנה השחורה, תמונת יחסי ציבור

דירוג:  ****

למועדי הקרנות

       
"הציור" (ארה"ב-איטליה 2019)
דרמה. סרטו של ג'וזפה קפוטונדי. ג'יימס פיגורס (קלאס באנג) הוא מבקר אמנות עתיר ניסיון ומוניטין, אם כי כזה שתהילתו כבר מאחוריו וכעת הוא מתפרנס מהרצאות בפני תיירים בורים ונבערים בתחום. באחת מהרצאותיו במילנו הוא מסביר לקהלו איך המבקר יכול להציע, ובעצם להכתיב, את טעם הקהל. בסוף אותה הרצאה נשארת אחת הנוכחות בה, ברניס הוליס (אליזבת דביקי), לשוחח איתו והדיאלוג מסתיים במיטתו. למחרת הוא מציע לה לצאת איתו לנסיעה באחוזתו שליד אגם קומו של אוצר האמנות עתיר האמצעים ג'וזף קסידי (מיק ג'אגר). השנים מגיעים לשם ובהמשך מתברר שמטרת בואם היא מפגש שקאסידי ארגן לפיגורס עם ג'רום דבני (דונלד סאת'רלנד), צייר רב השפעה בעולם האמנות, שכבר לפני שנים ירד למחתרת והפסיק לצייר. יחד עם זאת, בחסות קסידי הוא חי בסטודיו שלו שבסמוך ומנהל חיים שקטים, הרחק מעולם האמנות והתהודה הציבורית שהוא מייצר. אחרי המפגש בין המבקר והצייר מתברר כי פיגורס זומם משהו ולכן הוא לא מצטרף להפלגה באגם של דבני עם ביאטריס. עם שובם של השניים מההפלגה נראה כי חל שינוי קיצוני בקשר שבין ג'יימס וביאטריס, עד כדי חשדנות והקצנה שאולי אין ממנה דרך חזרה. 99 דקות.

בתחילת הסרט אומר מבקר האמנות ג'יימס פיגורס (השחקן קלאס באנג) לחברי קבוצה בפניה הוא מרצה: "גרמתי לכם להאמין שהציור הזה הוא יצירת אמנות. ואתם האמנתם, למרות שמדובר בזבל חסר ערך. זה כוחו של המבקר, ומשום כך עליכם להיזהר ממישהו כמוני". לאחר הרבה מהלכי עלילה דרמטיים, גם מדממים, אומר לג'יימס פטרון האמנים והיצירות עתיר הממון ג'וזף קסידי (מיק ג'אגר): "האמנות היא לפעמים פילגש אכזרית, לא?". מה קורה במתח שבין שני הקצוות האלה? מתי האמנות הופכת מאותנטית למזויפת? מתי ההונאה נכנסת לתמונה? מתי תאוות הבצע ותאוות הפרסום הופכים למעשה פלילי? לדם? האם אפשר לצפות למוסר אישי בתום האמנות, כשכל כך הרבה כסף ויוקרה מונחים על כף המאזניים? בכל אלה דן באופן מרתק ובלתי שגרתי "הציור". הבמאי ג'וזפה קפוטונדי, שחתום בעיקר על סדרות טלוויזיה וזהו סרטו הארוך השני, בונה בעזרת התסריטאי סקוט סמית והמחבר צ'רלס ווילפורד, שהתסריט עובד מספרו, נרטיב מרתק ואניגמטי. הסרט הוא לא רק דיון על אמנות אלא מתפתח והופך למותחן/ סרט פשע שפענוחו מורכב ומסובך. גם כשסיימתי לצפות בו איני בטוח האם הרמזים שהוא סיפק לי מאפשרים לי להגיע לידי הבנה מלאה של הפאזל או התמונה, המחרידה בחלקה, שנחשפים לנגד עינינו כאן, או שעליי להסתפק בפרשנות אחת מתוך כמה. וזה סוד קסמו של הסרט המיוחד הזה.

הציור, באדיבות בתי קולנוע לב

דירוג: **** וחצי             

למועדי הקרנות

"תנו לו ללכת" (ארה"ב 2020)
דרמה. סרטו של תומס בזוקה. העלילה, המבוססת על ספרו של לארי ווטסון, מתרחשת ב-1961 במונטנה. ג'ורג' בלקלדג' (קווין קוסטנר), שריף בדימוס, ורעייתו מרגרט (דיאן ליין) מתאבלים ארוכות על מותו במפתיע של בנם הבוגר, ג'יימס (ריאן ברוס) בתאונה נדירה בעת שרכב על סוס בחוותם. הוא הותיר אחריו אישה, לורנה (קיילי קרטר) ובן קטן, ג'ימי. שלוש שנים לאחר מכן לורנה נישאת  לגבר חדש, דוני וויבוי (ויל בריטיין). לגמרי במקרה רואה מרגרט את דוני מחטיף מכות ללורנה ולג'ימי חסרי האונים. מרגרט משתכנעת שאשת בנם המנוח ונכדם סובלים התעללות מצד דוני. לורנה אמנם משדרת אותו מצוקה אך חוששת להתלונן על בעלה. היא מביעה נכונות שג'ורג' ומרגרט ייחלצו אותה מידי דוני אבל לבסוף תופסת רגליים קרות. כאשר לורנה וג'ימי נעלמים לפתע מהאזור מתברר למרגרט ולג'ורג' שהם עקרו למקום אחר מבלי שיידעו היכן הם ואיך לאתר אותם. ג'ורג' מנצל את קשריו כאיש חוק לשעבר ומצליח להבין היכן מתגוררת חמולת וויבוי המורחבת. השניים יוצאים לנסיעה ארוכה שבסופה הם מגיעים לחוותה של משפחת וויבוי. מתברר להם שאם המשפחה בלאנש (לסלי מנוויל), אישה וולגרית וגסת הליכות, שולטת בילדיה הפראיים ובבני משפחותיהם, בהם לורנה וג'ימי, החיים במשטר של פחד. ג'ורג' ומרגרט קולטים אט אט שיהייה עליהם להיאבק בבני שבט וויבוי על מנת לנסות לחלץ משם את כלתם לשעבר ואת נכדם. 114 דקות.

הסרט, על פי רומן כאמור, אמנם מתרחש לפני 60 שנה, אבל נראה כמתאים אידיאולוגית לשלהי שלטונו של טראמפ באמריקה. ג'ורג' ומרגרט מייצגים את ההתנהלות המשפחתית השקטה והמוסרית של אמריקה הישנה. ג'ורג', שריף בדימוס, היה שומר חוק שרבב לא דבק בהתנהלותו במהלך מילוי תפקידו. מרגרט היא העזר כנגדו, האישה התומכת בבעלה, אם כי בעלת חושים חדים ותובנות כאשר היא מגלה שמשהו במשפחה המורחבת שלה משתבש. ואם נמשיך את הדימוי התואם לימי טראמפ, משפחת וויבוי מייצגת את הפנאטים-תמהוניים-קיצונים-אגרסיבים שבין חסידיו. בין אם בזוקה כיוון לכך או לא, הסרט נותן ביטוי מרכזי למאבק של מה שמצטייר כאמריקה הישנה והטובה, אל מול גידולי פרא אל-אנושיים שמנסים להשליט חוק וסדר חדשים של חוסר חינוך ומוסר, של אלימות גסה ובוטה, של פורעי חוק ברוטליים שמאיימים להפוך את הסדר הקיים לכאוס בלתי נשלט. המסר הזה אמנם עובר באופן חד, אבל סיפור הסרט, המבנה שלו ומסריו נותרים פלקטיים ופשטניים. אפילו משחקם של קוסטנר וליין שבלוני למדי ולא מזכיר את ימיהם הגדולים. משפחת וויבוי בסרט מעוררת אסוציאציות שונות לסרטי מופת כמו "ממלכת החיות" האוסטרלי של דיוויד מישוד, כשבמרכז האם המטורפת ששולטת בבניה בגילומה הנפלא של ג'קי וויבר, או "אם הדמים" של רוג'ר קורמן, עם שלי ווינטרס על תקן המאפיונרית אמא ברקר. למרבה הצער, "תנו לו ללכת" לא מתקרב לקרסוליים של יצירות אלה.

תנו לו ללכת, תמונת יחסי ציבור

דירוג: ***  

למועדי הקרנות

"המסור: המעגל נסגר" (ארה"ב 2021)
אימה. סרטו של דארן לי בוסמן. רוצח פסיכופת מוציא לפועל את תפיסת "הצדק" שלו באופן מעוות. זיק בנקס (כריס רוק), בלש משטרה נועז ובעל אמביציות עובד כבר שנים רבות בצלו של מרקוס בנקס (סמואל ל. ג'קסון), שוטר ותיק הנערץ עליו. יחד עם ויליאם שנק (מקס מינגלה), שותפו הצעיר, נשלח זיק לחקור שורה של מקרי רצח מזוויעים שמעלים זיכרונות ממקרי רצח דומים שהתרחשו בעבר הלא רחוק תחת פיקוחו של מרקוס. זיק ימצא עצמו מהר מאוד לכוד בתוך משחק אכזרי ומסוכן שהגה רוצח מבריק ומתועב שאין לו גבולות. עם מריסול ניקולס, דן פטרונישביץ', ריצ'רד זפירי, אלי ג'ונסון, פטריק מקמנוס, זואי פלמר. 93 דקות.

המסור: המעגל נסגר תמונת יחסי ציבור

למועדי הקרנות

"פיטר ראביט 2" (ארה"ב 2021)
ילדים. סרטו של ויל גלאק, שחלקו אנימציה וחלקו לייב-אקשן. בי, תומס והארנבים יצרו משפחה חלופית, אך למרות מאמציו הרבים פיטר לא מצליח להתנער מתדמיתו השובבה והפוחזת. בעודו מטייל מחוץ לגן, מוצא פיטר עצמו בעולם בו אופיו השובב מוערך, אך כאשר משפחתו מסכנת הכול על מנת לאתר אותו, פיטר יהיה חייב להבין איזה סוג ארנב הוא רוצה להיות. מוקרן בגרסה מדובבת. 93 דקות.

למועדי הקרנות

"גנובים על הקרח" (ארה"ב 2019)
אנימציה. סרטו של אהרון וודלי. סוויפטי הוא שועל העובד בשירות הדואר המקומי באנטרקטיקה. אלא שהוא שואף להיות מוביל מזחלות הדואר, משום שכלבי המזחלות נערצים על העיירה בשל מהירותם ואומץ ליבם. הוא מצליח לממש את חלומו אך כבר במשימתו הראשונה הוא חושף את מזימתו הזדונית של כלב הים הנורא, שינסה להמיס את הקרחונים באמצעות גז רעיל וכך יהרוס את כדור הארץ. סוויפטי קורא לחבריו פיבי דב הקרח הנוירוטי, ליימי האלבטרוס המטורלל ושאר בני החבורה המצחיקה, לצאת איתו להרפתקה להיאבק באיום הגדול. מוקרן בגרסה מדובבת. 92 דקות.

גנובים על הקרח, תמונת יחסי ציבור

למועדי הקרנות

"סינדרלה והנסיך הסודי" (ארה"ב 2018)
אנימציה. סרטה של לין סאותרלנד. סינדרלה ושלושת חבריה העכברים מצליחים להימלט מעליית הגג הנעולה, ועושים דרכם אל הארמון, על מנת להשתתף בנשף המלכותי. אולם לפתע הם מגלים את הסוד הגדול והבלתי נתפס: מכשפה רעה כישפה את הנסיך האמיתי שהפך לעכבר, והנסיך המככב בנשף הוא בכלל זיוף. הם יוצאים למסע סוחף ומסוכן כדי להשיב את הנסיך האמיתי לעצמו, להביס את כוחות הרשע ולגלות את מהותם האמיתית. 90 דקות.

סינדרלה והנסיך הסודי, תמונת יחסי ציבור

למועדי הקרנות

"קרקס החיות" (ארה"ב 2017)
אנימציה. סרטם של טוני בנקרופט, סקוט כריסטיאן סבא, חיימה מאסטרו. חייו של אוון הם מעגל אינסופי של עבודה, אוכל ושינה, מה שלא מאפשר לו להתראות עם אשתו זואי או עם בתו בת השלוש מקנזי. הוא מרגיש שעליו לעשות שינוי אחרת הדברים יהפכו לבלתי נסבלים לחלוטין. באחד הימים מגלה אוון לפתע שדוד שאותו לא הכיר, באפלו בוב, איש הקרקס המגניב ביותר במערב, הלך לעולמו והשאיר לו קרקס. אלא שמתברר כי הקרקס על סף פשיטת רגל, החיות נעלמו ורוב הצוות כבר זקן מכדי להופיע. אבל אז מתגלה לאוון ה"קסם", מתברר לו סודו של דודו: קופסה מלאה עוגיות בצורת חיות המאפשרת לבעליה להפוך להיות כל חיה שקיימת בקופסה. אכלת עוגייה בצורת דב והפכת לדב. אכלת עוגיה בצורת אריה והפכת לאריה. לפתע יש תקווה. אוון יוכל להשתמש בעוגיות שבקופסה כדי להפוך להיות החיות האלה ולהופיע ואנשים יבואו לראות. הם ישלמו כדי לראות ג'ירפה מזמרת או היפופוטם שמנגן על פסנתר, ואפילו אריה שמדקלם את שקספיר, וכך אוון יתעשר. אלא שאוון נזכר שלדוד בוב היה אח, הוראשיו פ. הניגטון, בעלים של רשת הקרקסים הגדולה בעולם. הורשיו מעוניין מאוד מאוד בקופסת העוגיות הקסומה ושום דבר בעולם לא יעצור אותו מלנסות להשיג אותה. מוקרן בגרסה מדובבת. 105 דקות. 

 קרקס החיות, תמונה באדיבות פילמהאוס 
 

למועדי הקרנות