"הברך" (ישראל 2021 ) *****
סרטו של נדב לפיד. גיבור הסרט הוא י' (אבשלום פולק), במאי קולנוע שעובד על סרט חדש העוסק באקטיביסטית הפלסטינית עהד תמימי, ותוך כדי כך יוצא לערבה כדי להקרין בה את אחד מסרטיו הקודמים. במדבר הוא פוגש פקידה ממשרד התרבות, הדורשת ממנו להגדיר במה עוסק סרטו באמצעות מחסן מילים שמשקף אג'נדה ימנית רדיקלית שמתעלמת מהכיבוש. י' מתקרב לפקידה, אבל גם מנסה במקביל להשתמש בה כדי להילחם באג'נדה שהיא משרתת.

לפיד לא עושה הנחה לצופיו. הוא מציע להם חוויה מורכבת ומאתגרת שמצריכה כושר ריכוז גבוה ויכולות ניתוח אינטקטואליות. אבל שווה מאוד להתעמק ביצירתו זו, וקשה להישאר אדיש ושווה נפש לה. זוהי יצירת אמנות נדירה, סרט חובה שצפייה אחת בו אינה מספיקה.  
 


הברך, תמונה באדיבות סרטי יונייטד

"התקופה היפה בחיי" (צרפת 2019) *****
סרטו של ניקולא בדוס. חייו של ויקטור (דניאל אוטיי) נטענים באנרגיה מחודשת ביום בו הוא פוגש את אנטואן, יזם מצליח המציע לו צורה חדשה וייחודית של בידור. ויקטור, שנזרק על ידי אשתו מהבית, נענה להצעתו המיוחדת "לחזור" לתקופה מן העבר המשוחזרת על ידי צוות שחקנים מיומן בסט קולנועי מושקע. הוא בוחר לחיות מחדש את התקופה היפה בחייו, אותו שבוע לפני 40 שנה, בו פגש את אהבת חייו.

קשה למצוא איזשהו פגם בסרט הזה. ניקולא בדוס מביים בתנופה גלריה מרשימה של שחקני אופי נהדרים שבראשם דניאל אוטיי, פאני ארדן וגיום קאנה, המבצעים את תפקידיהם כאילו מדובר במשחק חייהם. הצפייה בו עברה עליי בנשימה עצורה. יצירת מופת מושלמת. 


התקופה היפה בחיי, תמונת יחסי ציבור
 
"המועמדת המושלמת" (סעודיה-גרמניה 2019) *****
סרטה של הייפא אל-מנסור. מרים היא רופאה צעירה שמנהלת מרפאה בעיר קטנה בערב הסעודית הנאבקת על כבודה ועל מקומה, רק בשל היותה אישה. כשהיא מחליטה לעזוב את ערב הסעודית היא מגלה שטעות רישום מונעת ממנה יציאה מהארץ, אך כשהיא מגישה בקשה חדשה היא מגלה שהגישה בטעות טפסים לראשות העירייה. כשהיא זוכה לתמיכה מפתיעה מצד הנשים בעיר היא מבינה שקיבלה הזדמנות חד פעמית לעשות שינוי אמיתי.

הקולנוע של אל-מנסור יפה, שקט ומאופק. הסרט מוקפד ומדויק, והבמאית מנווטת במיומנות את התסריט. הנגיעות שלה בחדירת הגיבורה לטריטוריות הגבריות המובהקות הן מדודות וזהירות, ודווקא משום כך הן בעלות אימפקט חזק והשפעה לטווח ארוך. עבודת קולנוע נהדרת. מגובשת, מנומקת ומעוררת השראה. 
 

המועמדת המושלמת, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

"אסיה" (ישראל 2020) *****

אסיה, צילום: דניאלה לוביץ

"ארץ נוודים" (ארה"ב 2020) **** וחצי  

זהו סרטה השלישי של הבמאית ממוצא סיני במקור קלואי ז'או, שזכתה עליו לאחרונה באוסקר הבימוי, כמו גם בפרס הסרט הטוב ביותר, והיא מיטיבה לנפץ מיתוסים אמריקאיים. מקדורמנד, שזכתה אף היא באוסקר על תפקידה בסרט זה מגלמת עוד דמות לפנתיאון, כשהיא נעזרת בחבורת שחקני משנה נהדרת, רבים מהם נון-אקטורס, נוודים אמיתיים. אותנטי, נוגע ללב, מגובש ומעורר מחשבה והשראה. 



ארץ נוודים, תמונת יחסי ציבור

"עוזרת אישית" (ארה"ב 2019) **** וחצי 
סרטה של קיטי גרין. ג'יין (ג'וליה גרנר) היא עוזרת צעירה לטייקון מעולם הבידור. אין שום דבר זוהר או מתגמל בעבודתה, אך מזכירים לה שוב ושוב שכל מפיק בעל שאיפות היה "הורג" בשביל הג'וב שלה. ב-24 השעות בהן מתרחשת העלילה אנו עדים למסכת של הטרדות והצקות מגברים ונשים כאחד, איתן היא מתמודדת בגבורה. בדיוק כשאנו חושבים שכבר אין מה לעשות בעולם זה של חשיבות עצמית, ג'יין מחליטה לפעול. ההמשך הוא תיאור מרתק של המכניקה לניצול מרות.

עוזרת אישית, תמונת יחסי ציבור

סרט מרתק ובלתי שגרתי עם נרטיב אניגמטי, שאינו רק דיון על אמנות וזיוף אלא אף הופך למותחן שפענוחו מורכב ומסובך. גם כשסיימתי לצפות בו איני בטוח האם הרמזים שסיפק לי מאפשרים לי להגיע לידי הבנה מלאה של הפאזל או התמונה, המחרידה בחלקה, שנחשפים לנגד עינינו כאן, או שעליי להסתפק בפרשנות אחת מתוך כמה. וזה סוד קסמו של הסרט המיוחד הזה.  
 

הציור, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב


"אגדת חורבן" (ישראל 2021) **** וחצי
סרטו של גידי דר. סיפור המרד היהודי באימפריה הרומית שהידרדר למלחמת אחים והוביל לחורבן בית המקדש השני. הסרט מסופר מנקודת מבטו של בן בטיח, שהופך מצעיר תמים ורך מזג לאחד ממנהיגי הקנאים. השאיפה לצדק ולחירות דוחפת אותו למעשים קיצוניים שישפיעו על גורל העם היהודי עד ימינו.

אפוס קולנועי יפה ומורכב. יותר מ-1500 ציורים בונים את הנרטיב הוויזואלי המהפנט של הסרט, תוך עבודת סאונד תואמת ומוזיקה נהדרת. תוסיפו לכך את קולותיהם של שולי רנד, זאב רווח, מוני מושונוב, עמוס תמם, יעל אבקסיס ויגאל נאור, ותקבלו יצירה בעלת רבדים רבים. השימוש בציורים מרהיבים ועתירי דמיון מספק ערך מוסף מיוחד ליצירה, ומאפשר לצופה להיכנס לתקופה של לפני קרוב לאלפיים שנה, ולכך מצטרף כמובן ההיבט האלגורי המתבקש שהופך את הפרויקט לאקטואלי ורלוונטי להחריד.
 

אגדת חורבן, תמונה באדיבות סרטי נחשון

"יחידת המתאבדים" (ארה"ב 2021) **** וחצי  
סרטו של ג'יימס גאן. מבוסס על סדרת קומיקס מצליחה מבית DC ("באטמן נגד סופרמן"). סוכנות ממשלתית סודית מגייסת את חבורת הנבלים האכזרית ביותר אשר כלואה בבית הסוהר בגות'האם, לביצוע משימת התאבדות של ממש. אם יצליחו במשימה ויישארו בחיים – מבטיחה הסוכנות חנינה לכל הנבלים. מי ישרוד את המשימה והאם תעמוד הסוכנות במילתה לשחרר את הרוע ברחובות העיר?

קונצרט מרהיב של צבע ותנועה, של אפקטים מיוחדים שנראים נהדר במיוחד על מסך האיימקס, של אלימות מסוגננת אה-לה טרנטינו, של פסקול אולדיס נוסטלגי נהדר וגם של הומור וקומיק-רליפים במקומות הנכונים. מרגו רובי גונבת את ההצגה, והתוצאה מענגת. אחד הסרטים המהנים ביותר בתחום הסרטים מבוססי הקומיקס של התקופה האחרונה.


יחידת המתאבדים, תמונת יחסי ציבור