"אלת המזל" (איטליה 2020) **** וחצי
דרמה. סרטו של פרזן אוזפטק. אלסנדרו (אדוארדו לאו) וארטורו (סטפנו אקורסי) הם בני זוג החיים בהרמוניה זה עם זה כבר שנים רבות. אנה מריה (יסמין טרינקה), אישה כובשת המקורבת אל אלסנדרו, ואשר יש לה שני ילדים, מפציעה לתוך חייהם והשלושה הופכים לסוג של משפחה. הם מוקפים בחברים רבים ועולמם נראה יפה ומלא עניין. אלסנדרו עובד כשרברב בעוד ארטורו עסוק בכתיבת מחקרים אקדמיים שונים. כאשר אנה מריה לא חשה בטוב ועליה לעבור ניתוח, היא מבקשת משני חברי הנפש שלה שישמרו על ילדיה המקסימים, מרטינה (שרה צ'וקה) וסנדרו (אדוארדו ברנדי). אבל זוהי תחילתה של תקופה מאתגרת רוויית משברים וקשיים בחיי כל הנפשות הפועלות. 118 דקות.

פרזן אוזפטק, במאי ממוצא טורקי החי ופועל באיטליה, הרכיב כאן סיפור בעל פסיפס אנושי מרתק. מערכת היחסים בין אלסנדרו וארטורו מרתקת כשלעצמה, אך יחד עם אנה מריה הם הופכים לשלישייה לא קונבנציונלית, שמה שמאחד את חוליותיה הם האהבה והכבוד שהם רוחשים זה כלפי זה. הפתיחות, או בעצם הפשטות, של מערכת היחסים ביניהם, הופכת את המרקם הזה לטבעי ומעורר אמפתיה. הם לא שלישייה במובן של יחסים אינטימיים קבועים, אלא שהדאגה שלהם זה לזה היא פועל יוצא של אהבה טהורה. וכך, כאשר אנה מריה נקלעת לבעיה רפואית, השניים דואגים לסייע לה לכל אורך הדרך. תוך כדי מציג הסרט, בין שלל רבדיו, פערי מעמדות בחברה האיטלקית, אך גם הבדלי תפישות מהותיים, כשמצד אחד ליברליזם בלתי מתפשר ומן הקוטב השני קתוליות נוקשה. וכאשר ההרמוניה נסדקת ומתפתח משבר, ההבדלים האלה בין התפישות יהפכו לקרע של ממש. אוזפטק מוציא משחק נהדר מכל השחקנים. ואגב, הסרט נקרא "אלת המזל", משום שעלילת הסרט מתרחשת בעיר פלסטרינה בה ממוקם המנזר של פורטונה פרימיגיאנה, קומפלקס המוקדש לאלת המזל. ישנם סיפורים שונים הנקשרים במיתולוגיה של פורטונה, ובהקשר של עלילת הסרט זהו דימוי נהדר. 

למועדי הקרנות             

אלת המזל, תמונה באדיבות סרטי נחשון

"לפני הסערה" (ארה"ב 2020) ** וחצי
מתח-אקשן. סרטו של מייקל פוליש. השוטר קרדילו (אמיל הירש) והשוטרת הטירונית פנה (סטפני קיו) מצוותים זה לזה בבוקרו של יום בלהות בעיר סאן חואן שבפורטו ריקו. סופת הוריקן רבת עוצמה מתחילה להשתולל, והם נשלחים להעביר דיירי בניין דירות רעוע לבתי מחסה. המשימה הזאת מעצבנת ממילא, אבל על אחת כמה וכמה כאשר צמד השוטרים מגלים שעליהם להתמודד עם קבוצת דיירים עקשנים המסרבים להתפנות. בתוך החבורה הזו השוטר לשעבר ריי (מל גיבסון), כעת גבר חולני, ובתו הצעירה טרוי (קייט בוסוורת'), גריפין (וויל קטלט), גבר עם כלב תוקפני השונא שוטרים ומיגס (בלאס דיאז), קשיש מתבודד המצפין אוסף אמנות יקר שהנאצים החרימו בזמנו מאוצרים ומגלריות שונות. הסופה הולכת ומתחזקת והמעלית אינה עובדת, וצמד השוטרים והדייירים איתם הם מתדיינים מגלים שהבניין כולו הוא זירת שוד מאורגן של כנופיית פושעים אכזרית ואלימה. 91 דקות.

היו לו את כל התנאים להיות סרט פשע סביר, אם לא למעלה מזה, אבל הבמאי מייקל פוליש החמיץ את ההזדמנות שלו בגדול. במקום לנצל את האווירה שנבנתה, של הוריקן משתולל, כדי ליצור גם מערבולת אנושית שבמרכזה שוטרים המנסים להציל דיירים ומופרעים על ידי פושעים אלימים, הוא מציג עלילה בעייתית מאוד. יש בה אמנם כמה מומנטים של מתח-אקשן, וכמה סיפורי משנה, אבל כולם אינם אמינים ולא תורמים לשלד המרכזי של הסיפור. הסרט נראה כמו אוסף של סצנות שנתפרו זו לזו בגסות. ואף שיש כאן מספר שחקנים עתירי קבלות - מל גיבסון, אמיל הירש, קייט בוסוורת' (אשת הבמאי) - אין להם ביד תסריט בעל חוט שדרה וכל כמה שהם מנסים אין בכוחם להציל את הסרט הזה. 

למועדי הקרנות                

לפני הסערה, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג
     

"בשביל מה יש חברים" (ארה"ב 2020) ** וחצי 
קומדיה. סרטה של ניקול פאונה. מולי (מאלין אקרמן) ואבי (קאט דנינגס), שתי חברות טובות, מארגנות לעצמן ארוחה בליל חג ההודיה. עבור שתיהן זו אמורה להיות סעודה מנחמת. את מולי, שחקנית באחת מסדרות הטלוויזיה, עזב בן זוגה בהותירו אותה עם תינוק חמוד. אבל יש לה כבר לנחמה, בן זוג חתיך והורמונלי בטירוף, ג'ף (ג'ק דונלי). ואילו אבי ננטשה על ידי בת זוגה והיא קרועה מצער. אלא שבמקום שהשתיים יוכלו ליהנות משקט וזו מחברת זו, מתחילים להגיע לבית עוד ועוד אורחים לא קרואים. מגיעה הלן (ג'יין סימור), אמה של מולי, שמביאה איתה אקס של בתה, גאנר (ריאן הנסן), המגיש טוק-שואו בטלוויזיה, שבגד במולי ולא נעים לה לראותו ולארח אותו. ואט אט מגיעים עוד חברים שאיש לא הזמין: דן (דיאון קול) וקלייר (צ'לסי פרטי), ריק (אנדרו סנטיני) ובריאן (כריסטין טיילור) ועוד ועוד. הארוחה מקבלת טוויסט לא רצוי וכל התכניות המוקדמות של מולי ואבי  משתבשות. בהמשך נוצר כאוס שקשה להשתלט עליו. 95 דקות.

זהו סרטה הראשון כבמאית של ניקול פאונה, שחקנית עתירת קרדיטים, בעיקר בסדרות, והוא סובל מכל מחלות הילדות של יוצרים מתחילים. פאונה לא החליטה אם היא עושה דרמה או קומדיה. אפשר לשלב בין הז'אנרים כמובן, אבל לא בדרך כל כך מפוזרת ולא מגובשת. מרגישים גם שהיא מגיעה מהקוסמוס של הטלוויזיה. לא מעט סצנות בסרט נראות כמו לקוחות מסיטקומים במשקל נוצה שרואים בדרך כלל על המסך הקטן. "בשביל מה יש חברים" גם נעדר חן, שלא לומר וולגרי למדי, והוא גם מלא פטפטת לא מחויבת המציאות. אף אחד מהשחקנים לא ראוי לאזכור חיובי מדי. כך שבשורה התחתונה זהו סרט טרחני ופושר למדי. 
  

למועדי הקרנות             

"עוד סיפור אחד" (ישראל 2021) *** וחצי
דרמה. סרטו של גורי אלפי, שעובד מספרו של עומר ברק "לחוץ חתונה". ירדן (דינה סנדרסון), צעירה מבריקה, עובדת ככתבת מובילה בעיתון גדול. ברמה האישית החיים לימדו אותה לא ממש להאמין באהבה, אבל כאשר היא מחליטה למרות הכל לצאת לדייט, מהר מאוד מתברר לה שהיא לא למדה לייצר מגננות והיא חושפת את כל הקלפים מול הבחור שיושב מולה, הדייט שלה (גורי אלפי). היא מספרת לו איך שכבה עם הבוס הנשוי שלה, עמוס (ליאור אשכנזי), והרסה לחבר הרומנטיקן שלה אדם (מעיין בלום) את הסיכוי לאהבת אמת כשהיא שולחת אותו לצאת כל יום עם אישה אחרת, מה שיניב, כך היא מקווה, כתבה עסיסית בעיתון. אלא ששפן הניסוי שלה מתאהב בבחורה הכי לא צפויה, מאיה (דניאל גל). 91 דקות.

בהתייחס לעובדה שזהו סרט הקולנוע הראשון של גורי אלפי, בו הוא גם משחק, אפשר בהחלט לדבר על הפתעה נעימה למדי. זוהי קומדיה קצבית שיש לה את המומנטים המשעשעים שלה, השפה שלה, כולל הקודים של עולם הדייטינג שנשמע נכון ומעודכן לעולם הרומנטי של צעירים בתל אביב ובכלל. לזכותו של אלפי ייאמר שגם הליהוק שלו מדויק וכל אחד מהשחקניות והשחקנים יושבים בול על המשבצת המתאימה להם ועושים את תפקידיהם נהדר. דינה סנדרסון כריזמטית ומשעשעת כבר מעצם הווייתה (טוב, יש בזה גם משהו גנטי), דניאל גל בדמות שכמותה לא ראינו ממנה: ביזארית משהו, עם שיער אסוף ומשקפיים, שכשמגיע הגבר הנכון לה, היא תתמסר לו בתשוקה. מעיין בלום הוא החנון הטיפוסי, שאפשר להאמין עליו שהוא ייצא לדייט ולעוד דייט ולעוד דייט, עד שתגיע האחת. וליאור אשכנזי? על תקן ליאור אשכנזי! יש כאן עבודת אנסמבל טובה. הסרט לא מתיימר להיות יותר מאשר קומדיה רומנטית קלילה שבה מה שאתה רואה זה מה שזה.      
 

 למועדי הקרנות            

עוד סיפור אחד, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

"הקדושים של ניוארק" (ארה"ב 2021)
מתח-אקשן. סרטו של אלן טיילור. סיפור העלילה עוסק בשנים הסוערות המכוננות בהן עוצבה דמותו של טוני סופרנו בניוארק, ניו ג'רזי. אנתוני (מייקל גנדולפיני) בן העשרה גדל בתקופה הפכפכה בה הוא ומשפחתו ינסו לערער את ההגמוניה של משפחת הפשע דימאו, השולטת בעיר הקרועה מבפנים, בין היתר בגלל בעיות גזענות. דודו של אנתוני, הנערץ עליו, דיקי מולטיסנטי (אלסנדרו ניבולה), נאבק על מנת לייצב את חייו העסקיים והפרטיים ולהרחיב את השפעתו באזור, כמו גם להכשיר את הצעיר לתפקיד המיועד לו בבוא היום: להיות ראש משפחת הגנגסטרים – סופרנו. עם ורה פרמיגה, ג'ון ברנתל, לסלי אודום ג'וניור, קורי סטול, בילי מגנוסן, ריי ליוטה, ג'ון מגארו. 120 דקות.  

למועדי הקרנות           

הקדושים של ניוארק, תמונת יחסי ציבור