השירים האסורים של יוון 
  
ב-18 בנובמבר ייפתח פסטיבל העוד הבינלאומי בניהולו האמנותי של אפי בניה ובמשך תשעה ימים יעלו טובי האמנים על הבמות ויעשו כבוד לעוד בדרכים רבות ומגוונות. ביומו השלישי של הפסטיבל, מוצאי שבת, תעלה נטלי אוריון על במת הזאפה ירושלים עם המופע "השירים של איזמיר ופיראוס: נטלי אוריון שרה רבטיקו וסמירנייקה", ותחזיר את הקהל ליוון של לפני מאה שנים, עם שירים שרובם מוכרים מאוד בארץ, ועם הסיפורים שמאחוריהם.
 
"כותרת המשנה של המופע היא 'השירים האסורים של יוון'", מספרת אוריון, "ובמופע אני מספרת את הסיפור של השירים. יש כל כך הרבה יופי ועומק מאחורי הסגנון ומאחורי השירים כי המוזיקה היא חלק מההיסטוריה של העם היווני. יש שם הרבה מאוד שירים שממש מספרים מה קרה להם שם, וזה מה שהקסים אותי בסגנון הספציפי של הרבטיקו".
 
לדוגמא?
 
"בשנת 1922, למשל, היה הסכם שכל היוונים מטורקיה חוזרים ליוון ולהפך. זה היה ממש מין טרנספר כזה. ואז, כל היוונים שהגיעו ליוון אחרי שהיו במשך כמה דורות כבר בטורקיה, הגיעו בלי שפה, בלי כסף, היו במחנות פליטים, והמוזיקה הזו היא קצת כמו בלוז שהתפתח בעוני ובעבדות. ככה זה התפתח כאן במחנות הפליטים ביוון וזה היופי של המוזיקה הזו, כי זה מה שהשאיר אותם בחיים.
 
"מאחר שהמוזיקה הזו של הרבטיקו והסמירנייקה הייתה מזוהה עם אותם פליטים, שגם עשו דברים לא חוקיים ועישנו סמים וכאלה, הייתה תקופה שפשוט נאסר לנגן אותם. אנשים היו נכנסים על זה לכלא. עם הזמן, המלחינים הגדולים הוציאו את המוזיקה הזאת מאשפתות והעבירו אותה לבמות הגדולות, והיום זה פשוט חלק מהעם".
 
הרבטיקו הוא מושג מוכר בארץ. מה זה הסמירנייקה?
 
"איזמיר נקראת ביוונית סמיר, וסמירנייקה הם השירים שמגיעים מאיזמיר. הרבטיקו מנוגנת יותר עם מיתרים, עם בוזוקי וגיטרות, הסמירנייקה יותר עם עוד וכינור וקאנון. חלק מהשירים הגיעו מאיזמיר וחלק מאיסטנבול וכך נוצרו שתי אסכולות של המוזיקה הזאת, שהתפתחו אחר כך בסלוניקי ובפיראוס במקביל". 



נטלי אוריון, צילום: גרגורי באדו
  
"מגיע ליוון לקבל שירים מאיתנו"
 
את ההיסטוריה המוזיקלית והתרבותית הזו לא ינקה אוריון משדי אמה. את הדרך ליוון המסורתית, ובמקביל למוזיקה של העיר נאפולי, עשתה לבד מתוך היקסמות פרטית לחלוטין.
 
"אני לא איטלקייה ולא יוונייה", היא צוחקת, "אני מעורבת: מרוקאית, כורדית, עירקית ורוסיה, וירושלמית מאז ומתמיד".
 
הכל חוץ מיוון ואיטליה...
 
"ממש ככה. אז לצערי זה לא בא מהבית. הגעתי לזה לבד. האמת שהיה לי חבר ששמע מוזיקה יוונית ומאוד הוקסמתי מהשפה היוונית, מהמוזיקליות שלה. החבר ואני נפרדנו, והמוזיקה נשארה איתי".
 
ואז התחלת מין חקר כזה?
 
"ממש ככה. ישבתי ולמדתי את השפה ואת התרבות, הופעתי לא מעט ביוון, ובמקביל הוקסמתי מהמוזיקה האיטלקית, עם דגש ספציפי על העיר נאפולי. שם הוקסמתי מהדיאלקט הנפוליטני והוצאתי אלבום של מוזיקה נפוליטנית שהיכה גלים דווקא בתקופת הקורונה באיטליה. אז זה הצד השני שלי כמוזיקאית".
 
וכמה זמן את כבר עמוק בתוך העולם הזה?
 
"אני פעילה כבר עשור לפחות, מהרגע שאני יכולה לקרוא לעצמי מקצועית. הוצאתי אלבום אחד והאלבום השני בדרך, כמובן שהוא יהיה יווני. אני כותבת את העיבודים לשירים שאני מופיעה איתם, ויש כמה שירים ישראלים שתרגמתי ליוונית בעיבוד מחודש שאותם אני מבצעת במופעים אחרים שלי, מתוך מחשבה שלקחנו ליוון כל כך הרבה שירים שתורגמו לעברית במוזיקה הישראלית, אז כדאי לעשות גם את ההפך ולהחזיר לה כמה שירים". 


נטלי אוריון, צילום: אייל רפאלוב 
 

לסגור מעגל עם גליקריה  
 
המוזיקה היוונית מאד נוכחת בתרבות הישראלית. בדור שלי זה לזכור עדיין כילדה את אריס סאן, וכמובן פוליקר. איך את מסבירה את החיבור הזה?
 
"חשבתי על זה הרבה ואני חושבת שבגלל שאנחנו מדינה מאוד צעירה והתרבות שלנו עדיין לא לגמרי מגובשת, לקחנו בהשאלה את התרבות הכי דומה והכי קרובה גיאוגרפית, וזו גם תרבות שהיא סוחפת. היא מאוד שמחה. גם השירים העצובים שמחים. ההבעה היא אנרגטית. זו אווירה כזאת של חיים, של לשמוח למרות הכל, וזה משהו שאנחנו יכולים להזדהות איתו".
 
וכשאת מופיעה ביוון, זה מול קהל יווני?
 
"יווני לגמרי. זה קהל מאד מגוון, והופעתי גם מול קהילות יהודיות כמובן, אבל גם מול קהל של יוונים לגמרי, ממש. אני יודעת שזה מפתיע אבל הם מאוד מעריכים את זה. מרגש אותם מאד שאנשים כל כך משקיעים בתרבות שלהם. זה לא מובן מאליו". 
 


נטלי אוריון, צילום: שבתאי עמדי

אפשר לשער שאת מאלה שנופשות בכל רגע פנוי ביוון?
 
"לצערי לא. אני ברצף של עבודה והופעות ופשוט לא יוצא לי לנפוש כמו שצריך באופן כללי, אבל כן, אני צריכה להתחיל לעשות את זה. אני כל הזמן אומרת את זה לעצמי".
 
 
מה מצפה לקהל במופע שלך בפסטיבל העוד?
 
"המופע עוסק בשירים שהגיעו מאיזמיר ליוון והוא יכלול נגנים שמתמחים בסגנון וכלים שמתאימים לסגנון, כמו קאנון ועוד וכינור שמנגן בסטייל מאד ייחודי. לקחנו את כל השירים הכי יפים, חלקם שירים מאוד מוכרים ואנשים לא יודעים שזה מגיע מסגנון מאוד שורשי במוזיקה היוונית, וגם הם יהיו במופע הזה. יש לנו גם אורח מיוחד, לזר בואנו, שהוא נגן בוזוקי וזמר, ובשבילי זו סגירת מעגל מאוד מרגשת כי הפעם האחרונה שהופעתי בזאפה ירושלים הייתה כאורחת במופע של גליקריה שהזמינה אותי להופיע איתה".
 

נטלי אוריון, צילום: אייל רפאלוב

המופע יתקיים במוצאי שבת, 20 בנובמבר, פתיחת דלתות 21:00, תחילת מופע 22:00, זאפה ירושלים.  פסטיבל העוד של בית הקונפדרציה יתקיים בין ה-27-18 בנובמבר 2021 בבית הקונפדרציה ובזאפה ירושלים. להזמנת כרטיסים