"בית גוצ'י" (ארה"ב 2021) ****

דרמה. סרטו של רידלי סקוט, המבוסס על ספרה של שרה גיי פורדן "בית גוצ'י: סיפור סנסציוני על רצח, טירוף, זוהר וחמדנות". זהו סיפור שבמרכזו משפחת מותגי האופנה הנודעת, שהחברה שלה הוקמה ב-1921 על ידי גוצ'יו גוצ'י בפירנצה, טוסקנה. אנחנו מתוודעים לפטריציה רג'אני (ליידי גאגא), צעירה שאביה מנהל בסוף שנות ה-70 חברת משאיות במילנו. היא פוגשת במסיבה במקרה את מאוריציו גוצ'י (אדם דרייבר) ומחליטה להתלבש עליו. השניים הופכים לזוג, למורת רוחו של אביו של מאוריציו רודולפו (ג'רמי איירונס) המזהיר את בנו שמדובר באישה שאפתנית החפצה בממון המשפחתי, ובכבוד ובתהילה שיביא לה השם גוצ'י. מאוריציו פועל בניגוד לעצת אביו ונושא לאישה את פטריציה. רודולפו הזועם מתנתק מהם. מי שמקרב אותם אליו הוא אלדו גוצ'י (אל פצ'ינו), אחיו של אלדו (שניהם מחזיקים ב-50% ממניות החברה כל אחד). בנו הלא יוצלח פאולו גוצ'י (ג'ארד לטו) מאכזב אותו, ולכן הוא רואה בבן אחיו מאוריציו ובאשתו פטריציה דמויות פוטנציאליות לשליטה באימפריה המשפחתית. הוא מזמין אותם לניו-יורק, ומאוריציו, שהיה עד עתה חסר אמביציה בכל הקשור לניהול החברה, נכנס לתפקיד כמעט בעל כורחו. פטריציה מודיעה לבעלה שהיא בהריון, מתחילה להיוועץ בפינה (סלמה האייק), יועצת "רואת נסתרות" והשתיים מתיידדות. פטריציה מתחילה לבחוש בקדרה המשפחתית ומסכסכת בין מאוריציו ובן אחיו פאולו, שמנסה אף הוא לבסס לעצמו מעמד בחברה. מהר מאוד הקונפליקטים ומאבקי הכוחות הפנימיים בתוך המשפחה יהרסו את ההרמוניה ביחסים בין פטריציה ומאוריציו. עם ג'ק יוסטון, קאמיל קוטין. 157 דקות.    

הבמאי רידלי סקוט יצר כאן טלנובלה ראויה לשמה. הוא מרכיב תרשים זרימה שבו צעירה מילנזית פשוטה מצליחה להתברג בערמומיות לתוך משפחת מותגי האופנה המובילה, תוך פיתוי הבן מאוריציו, שבשלב זה הוא בחור צעיר שלומד משפטים ועדיין חסר אמביציה בכל הקשור לניהול החברה שבשליטת אביו ודודו. סקוט חושף אותנו בכישרון רב, בכפוף לנוסחת אופרת הסבון הטיפוסית, לדמויות האקסטנטריות המרכיבות את שלד המשפחה, ואת מערכות היחסים היצריות והאינטרסנטיות המנהלות את העניינים לפני ומאחורי הקלעים. הדמות המובילה את הסיפור היא זו של פטריציה, הסקסית והשאפתנית, שלא תעצור אפילו באדום. את השושלת המשפחתית של גוצ'י אפשר בהחלט לדמות למשפחת קורליאונה בטלנובלת הפשע "הסנדק". רודולפו הוא כאן תואם ויטו קורליאונה, מאוריציו הוא על תקן מייקל, פאולו הוא פרדו, וכן הלאה וכן הלאה. העניין הוא שקופולה יצר שתי יצירות מופת (הסרט השלישי פחות) ואילו טיפולו של רידלי סקוט במיתולוגיה המשפחתית של גוצ'י נותר ברובד השטחי והבסיסי של הסיפור, מה שמונע מהסרט, בשונה ממה שעשה קופולה, להיות יצירה איכותית בעלת עומק ורובדים רבים נוספים. לפעמים יש בסרט תחושה של פארודיה, כאילו הוא סוג של "משפחת אדמס". חלק מהדמויות מאוד מוקצנות, בעיקר זו של פאולו, בגילומו המבריק של ג'ארד לטו. אפשר להכריז עליו כבר עכשיו כעל זוכה אוסקר המשנה. סקוט גם מאפשר לשחקניו האחרים לבטא את עצמם באקספרסיביות מוחצנת. מליידי גאגא, בתפקיד ראשי נפלא שמחזיק את הצופה מרותק אליה ולעלילה, ועד אל פצ'ינו, ג'רמי איירונס וסלמה האייק עתירי הניסיון והמניירות, שגם מהם הוא מוציא את המיטב. המרכיבים הטכניים של הסרט, צילום (דריוס וולסקי), עריכה (קלייר סימפסון) ומוזיקה (הארי גרגסון וויליאמס) מרשימים, אפקטיביים ועושים אף הם את העבודה. אז למרות שהסרט אינו מושלם, שווה מאוד לצפות בו. 

בית גוצ'י תמונת יחסי ציבור

דרמה. סרטה של אסתר אלקיים. שתי נשים נשואות מחליטות לעשות ילד. בר (אגם שוסטר) בת     ה-34, שפית במקצועה, סבלה בעבר מדיכאון ועדיין נמצאת בטיפול תרופתי, מה שמונע ממנה להיכנס להריון. עומר (מור פולנוהר) בת ה-31, בת זוגה, היא רקדנית וניהלה בעבר מערכות יחסים עם גברים, היא זו שתיכנס להריון. הן בוחרות תורם מהקטלוג ונכנסים לסשן של מפגשים עם הצוות הרפואי. ההזרעות מתחילות, הקשר העמוק בין הבנות מאפשר לשתיים ליהנות מהתהליך. אבל הניסיונות מתמשכים וחוזרים אך ללא הצלחה והכישלון והאכזבה גורמים להן להתכנס כל אחת לתוך עצמה. מתברר כי עומר נכנסה לתהליך התובעני בתמימות ובחוסר מוכנות רגשית ואילו בר מתוסכלת מתפקיד המלווה שאמורה לספק כל הזמן תמיכה והבנה. לחשש ללדת ילד מבלי לדעת מיהו אביו הביולוגי מצטרף הפחד מהשלב הבא: הפריה חוץ גופית. מתוך המצוקה והמחויבות לשמירת הקשר ביניהן נוסעות בנות הזוג לאילת, שם הן פוגשות ביוני (גיל דסיאנו), בן זוגה לשעבר של עומר. בר, שחששה תמיד להכניס אב ביולוגי לתמונת המשפחה, מציעה לעומר את יוני כתורם זרע. הסרט מוקרן בסינמטקים.81 דקות.

שתיים, מור פולנוהר ואגם שוסטר, צילום: גיל שני


שם המשחק פה הוא אותנטיות. התחושה שהסרט בא מהקרביים, ממקום מאוד אמיתי, כאילו הוא שיקוף של החיים עצמם. "שתיים" עוסק במשאלת לב של כמעט כל זוג נשוי חדש, להרחיב את המשפחה ולהיות הורים. ליצור חיים חדשים. במקרה שלפנינו העניין הופך לקשה ומורכב עבור שתי הנשים האוהבות, ולא בגלל שאין גבר במשוואה, אלא משום שתהליך ההזרעות לא מניב מייד את התוצאה המקווה ויוצר מתח בין השתיים. הבמאית אסתר אלקיים יצרה סרט רגיש ואמפתי שהוא גם מסמך אנושי מרתק. בניית מרקם היחסים שבין בר ועומר, ההדוק תחילה, אך הופך אט אט לשברירי ומעורער, מוצג על ידי אלקיים באופן אמין וטוטאלי. אתה מזדהה לחלוטין עם סדרת ההתמודדויות הלא פשוטות שהן חוות, בייחוד כשאין להן פתרונות קלים לסיטואציה. יש לי השגות על הדרך בה בחרה אלקיים לסיים את יצירתה הראשונה באורך מלא, אבל אין בכך כדי לפגוע בהתרשמות הכללית המצוינת שלי ממנה.     

   
"תקווה" (נורבגיה 2020) *** וחצי

דרמה. סרטה של מריה סודהל. אניה (אנדראה ברין הובינג) שבה מלאת סיפוק ממסע הופעות בחו"ל של מופע בלט אותו ביימה. בבית היא פוגשת את תומס (סטלן סקרסגארד), בעלה. ניכר כי הם די מרוחקים זה מזה. השבט המשפחתי שלהם מורכב. יש להם שני בנים קטנים ונערה מתבגרת ממערכת הנישואין שלהם ושני ילדים גדולים מנישואיו הקודמים של תומס. אניה מגלה שכאשר שהתה עם להקת הבלט שלה בסיבוב ההופעות, תומס עבד עד שעות מאוחרות ולדעתה הזניח את הטיפול בילדיהם. ביקור אצל רופא מומחה העוקב אחריה מאז נרפאה מסרטן הריאות, חושף ממצא מבהיל: היא סובלת כעת מסרטן במוחה שנראה במצב קשה מאוד ואין לדעת כמה זמן נותר לה לחיות. רק תומס מודע למצבה. אניה מתעקשת שלא לגלות לילדים. הימים הקרובים, הדיאגנוזות הרפואיות הבאות, ההחלטות הגורליות שאניה תקבל והתמיכה שיספק לה תומס - ילמדו עד כמה מאתגר המאבק שהם צריכים לנהל כדי לשמור על משפחתם ומערכת היחסים ביניהם. 126 דקות.

תקווה, צילום: Manuel Claro

אי אפש להתעלם מכך שיש משהו מדכא ביצירות העוסקות במחלה חשוכת מרפא ובניסיונות גיבוריהן להסתגל לסוף החיים הקרב מאוד. מרגיעה ומנחמת קצת המחשבה שהסרט מבוסס על סיפורה האמיתי של הבמאית מריה סודהל ושהיא נשארה כאן כדי לספר אותו. בעדינות רגישה היא פורשת בפנינו מערכת יחסים משפחתית מורכבת מלכתחילה, שכאשר מגיעה הידיעה על המחלה האנושה היא הופכת לכמעט בלתי אפשרית להתמודדות איתה. שלב אחר שלב מקלפת סודהל את עטיפות מצבה הקיומי הקשוח של הגיבורה שלה אניה (משחקה המהפנט של אנדראה ברין הובינג זיכה אותה בפרס האוסקר הנורבגי), הן ברמת היחסים עם בעלה תומס, הן בצורך – לא בהתחלה, אבל תוך כדי התהליך – להודיע על מצבה הרפואי לילדיהם, והכי מורכב, ברמת ההתמודדות האישית, ששם היא לבד, בודדה במערכה ועם המון בדידות קיומית. הבעיה היחידה של הסרט הזה מבחינתי שהוא נשאר כמעט לכל אורכו רגוע ומינורי, מבלי שהבמאית תנסה לייצר איזשהו טריגר בסיפור, כדי לתת לו קצת תנופה ועוצמה.           

  
 
"הצלף" (ארה"ב 2021)***

דרמה-מתח. סרטו של רוברט לורנז. ג'ים הנסון (ליאם ניסן), חייל מארינס לשעבר, חיי בחווה נידחת על גבול מקסיקו. הדברים עומדים להשתנות כשהוא מקבל הודעות פינוי, לאחר שלא עמד בתשלומים על החווה והבנק מציע את ביתו למכירה. בעודו מנסה לבדוק כיצד לגייס כסף למימון חובו, עד ג'ים לחציית הגבול ממכסיקו לארה"ב של שני מהגרים, אם, רוזה (תרזה רואיז) ובנה (הארי מלדונדו), הנמלטים, כך מתברר, מאנשי קרטל סמים רב השפעה במקסיקו. מתברר כי אביו של הילד הרג את אחד מאנשי הקרטל ואז הגיעה הוראה מלמעלה לחסל את בני משפחתו. לאחר שנפצעה בקרב יריות בעת חציית הגבול מבקשת האם מג'ים לפני שהיא נופחת את נשמתה שיקח את בנה למשפחתה המתגוררת בשיקגו. בנסיונו למלא אחר בקשתה האחרונה של האם ג'ים לא מבין עד כמה הסתבך. אנשי הקרטל נמצאים בכל מקום, גם בתוך שטח ארה"ב, והם גם מפעילים שוטרים של משטרת ארה"ב. הם לא יעצרו עד שיתפסו אותו ואת הילד. ג'ים ינסה כל תרגיל אפשרי כדי לחמוק מהם עם הילד. 108 דקות.

הצלף, תמונה באדיבות סרטי שובל

הסרט האחרון של קלינט איסטווד כבמאי-שחקן, " Cry Macho ", מתאר סיטואציה דומה: גיבור הלוקח חסות על ילד קטן בדרכו ממקסיקו לארה"ב, כאשר בעקבותיו דולקים אנשים המנסים למנוע זאת. אבל קלינט איסטווד עושה זאת בקלאסה השמורה רק לו, בדרך רומנטית מרגשת, על גבול הפיוט. וזה סגנון שבמאי "הצלף", רוברטו לורנז, יכול רק לחלום עליו. סרטו שטחי, פשטני, צפוי, נטול השראה וכוונתו היחידה היא ליצור מתח ולבסוף אקשן - כאשר הגיבור ג'ים ואנשי הקרטל המכסיקני האכזרי יגיעו לכדי עימות ראש בראש. מערכת היחסים הנרקמת כאן בין ג'ים והילד אותו הוא מנסה להביא למשפחתו שבשיקגו היא ברמה של תקשורת בסיסית וכמעט שום דבר מעבר לכך. ליהוקו של ליאם ניסן לתפקיד הראשי כאן עולה בקנה אחד עם סדרה ארוכה של דמויות בסרטי אקשן בינוניים ומטה בהם בחר השחקן לככב בעשור האחרון. שפוטי ניסן ואלה המחפשים מתח-אקשן נטו יוכלו אולי ליהנות.  

   
"אנקנטו" (ארה"ב 2021)

אנימציה. סרטם של ביירן הווארד, ג'ארד בוש, שריס קסטרו סמית. משפחת מדריגל מתגוררת בהרי קולומביה המרוחקים, בבית קסום בעיירה צבעונית במקום בעל סגולות מיוחדות בשם "אנקאנטו". הקסם של אנקאנטו בירך כל ילד במשפחת מדריגל במתנה יוצאת דופן, מכוח על-אנושי ועד כוחות ריפוי. כל ילדי המשפחה זכו בכוחות הללו פרט לילדה אחת, מיראבל. ודווקא היא זו שמגלה שהקסם העוטף את אנקאנטו בסכנה. מיראבל קולטת שדווקא היא, בת משפחת מדריגל היחידה ללא כוחות על, עשויה להיות התקווה האחרונה של משפחתה לשימור הקסם. 109 דקות.

באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם

"שר הטבעות: אחוות הטבעת" (ארה"ב 2001)

פנטזיה. סרטו של פיטר ג'קסון. הקרנה בעותק מחודש, במלאת 20 שנה לצאת הסרט. החלק הראשון בעיבוד הקולנועי האפי ליצירתו של ג'יי אר אר טולקין "שר הטבעות". הוביט צעיר וביישן בשם פרודו באגינס יורש טבעת זהב מדודו בילבו. הוא יודע שלטבעת יש כוחות, אבל לא משער עד כמה הישרדותו של העולם כולו תלוי בה. כעת פרודו, מלווה בקוסם גנדלף, אלף, גמד, שני אבירים ושלושה חברים הוביטים, יוצאים למסע מופלא שעתיד להפוך אותם לגיבורים הגדולים ביותר שידעה הארץ התיכונה. 178 דקות.

שר הטבעות: אחוות הטבעת, תמונת יחסי ציבור


"מכסחי השדים: החיים שאחרי" (ארה"ב 2021)

אימה. סרטו של ג'ייסון רייטמן. אם חד הורית ושני ילדיה מגורשים מביתם ונאלצים לעבור לבית בכפר בסאמרוויל שבאוקהולמה, בבית שהוריש להם סבם המנוח של הילדים. את העיירה פוקדות רעידות אדמה תכופות וקורים דברים מוזרים נוספים, הנגרמים ממכרה ישן שהיה שייך פעם לאיבו שנדור. הילדים מגלים עובדות עליהן לא ידעו על ההיסטוריה של סבם, ד"ר אגון ספינגלר, והקשר שלו למכסחי השדים המקוריים, שנדמה כי עברו מהעולם. כאשר מקרים מוזרים ממשיכים להתרחש במקום, הילדים, יחד עם משפחתם וחבריהם, מוכרחים לפתור את התעלומה הגדולה שסבם השאיר. הם משתמשים בציוד המקורי של מכסחי השדים ונעשיים היורשים שלהם. עם מקנה גרייס, קארי קון, פול רוד, פין וולפהרד, לוגאן קים, סלסט אוקונור, סיגורני וויבר, דן אייקרויד, ביל מארי. 124 דקות.

מכסחי השדים: החיים שאחרי, תמונה באדיבות פורום פילם

"הקרב האחרון" (הודו 2021)
מתח-אקשן. סרטו של מאהש מנגרקר. לאחר שהוא קולט את הסבל שחווה משפחתו, מחליט בנו של עובד אדמה לנסות להתקדם בחיים. הוא נכנס למשחק מסוכן בזירת הגנגסטרים המקומית ואט אט נשאב לעולם האפל של משחקי הכוח והפוליטיקה. שוטר סיקי מתחיל לעקוב אחריו במטרה לבלום אותו ולמנוע ממנו להפוך למאפיונר בכיר בעיר.  

הקרב האחרון, תמונת יחסי ציבור