"מחברות שחורות: ויויאן" (ישראל 2021) *****

דוקומנטרי. סרטו של שלומי אלקבץ. הראשון משני חלקי "מחברות שחורות", העוסק ביוצרת המנוחה רונית אלקבץ, באחיה הבמאי ושותפה ליצירה, במשפחתם ובסובבים אותם. החלק הראשון מתמקד ביצירת הראשון מבין סרטי הטרילוגיה שביימו רונית ושלומי יחד, "ולקחת לך אישה". בסרט זה התהוותה ויויאן אמסלם, שהפכה לאחר מכן להיות גם גיבורת שני הסרטים האחרים. בעזרת חומרים שצילם שלומי לאורך השנים מתואר הקשר ההדוק שלו אל אחותו, עבודתם המשותפת והשורשים המשפחתיים שלהם, בית האב והאם הדומיננטית המקטרת על כך ש"ולקחת לך אישה" חושף את סודות מבית, מהקשר בינה ובין בעלה, שהיא לא מעוניינת שייצא החוצה. כן אפשר לראות בסרט את הסימביוזה המושלמת והמוחלטת שבין האח והאחות. 108 דקות.

ענקית מחברות שחורות מחברות שחורות באדיבות יונייטד קינג

הנגיעות העדינות בסיפור המשפחתי של שלומי אלקבץ כבמאי שנותר ללא החצי השני שלו - בעצם החצי המוחצן, הפנים האקספרסיביות של המשפחה - נוגעות ומרגשות עד דמעות. הוא מאפיין את החיבור המושלם בין האחות והאח מילדותם, כאילו היו תאומים סיאמיים, ועד היצירה המשותפת הראשונה שלהם, "ולקחת לך אישה" (2004). התגובות הנלהבות לסרט בצרפת, לעומת הקרירות בה התקבל הסרט על ידי המבקרים כאן, מה שהכעיס מאוד את רונית האמוציונלית. והזיקה המובנית להורים. האם, מרים אלקבץ, שדומה לרונית בטמפרמנט ובצדדים הוורבאליים, ופחות בהאלה הוויזואליים, מתלוננת על כך שהשניים מוציאים ביצירה את ה"כביסה המלוכלכת" החוצה. הרי ויויאן אמסלם, לשיטתה, היא בת דמותה, ואף אחד, והכוונה לקהל הצופה בסרט ולתגובות שהיא מקבלת ברחוב, לא צריך לדעת את מורכבות היחסים שלה עם בעלה אלי. למשל. והגזרה הנאיבית שהאב אלי עושה ממשחקי הילדות שלו עם חבריו במרוקו, המתפרשים על ידו כגנים של שחקן, לירושה שרונית קיבלה ממנו. שלומי צילם לאורך השנים, בפריז, בתל-אביב ובמקומות נוספים ברחבי העולם, ואנחנו מקבלים הצצה רחבה, לעיתים מאוד אינטימית, למקום ממנו נולדה היצירה הנפלאה של השניים. בשלל מצלמות, לפעמים רועדות, לעיתים לא בפוקוס, אבל התיעוד המחוספס הזה משדר אותנטיות ונוכחות חזקה ובלתי אמצעית בשטח, במרחב המחיה והפעילות של משפחת אלקבץ. 

           
"מחיר החיים" (ארה"ב 2021) *****

דרמה. סרטה של שרה קולנג'לו. בעקבות פיגוע מגדלי התאומים והפנטגון מינה הקונגרס את עורך הדין והמגשר קן פיינברג (מייקל קיטון) להוביל את המערכה המורכבת לקביעת זכאות וגובה הפיצויים שיינתנו לאלפי הנפגעים, הישירים והעקיפים. לצידו מתייצבת מנהלת הצוות שלו, קמיל בירוס (איימי ריאן). בפניהם עומדת משימה בלתי אפשרית: למצוא נוסחה שתיתן מענה לכל אחד ואחת שייקבעו כנפגעים באירוע הטרור ההמוני הנורא. הם ואנשי צוותם מתחילים לתשאל את בני משפחות הנפגעים ועולה תמונה קשה של שרשרת של טרגדיות אישיות שקשה להכיל. מאחר והכוונה היא לגזור גזרה שווה עם כולם ושכל נפגע יקבל סכום זהה, בעלה של אחת הקורבנות, צ'רלס וולף (סטנלי טוצ'י), מקים אתר ובו הוא דורש לתקן את מפתח התשלום. רבים מבין בני משפחות הנפגעים נרשמים דווקא באתר הפופולרי שלו ופיינברג ייאלץ להתמודד גם עם ה"תחרות" שנוצרה לו על ידי וולף. ומן הצד השני, ללי קווין (טייט דונובן), נציג המשפחות העשירות שנפגעו, יש דרישות משלו. עם שונורי רמאנתן, טליה באלזם, אטו בלקסטון-ווד, לאורה בננטי. 118 דקות.

מחיר החיים, באדיבות יונייטד קינג

הבמאית שרה קולנג'לו חתומה על שלושה סרטים, שאחד מהם הוא "הגננת", גרסה אמריקנית לסרטו של נדב לפיד. "מחיר החיים" הוא פרויקט מאתגר, טעון, בוגר ולגמרי לא פשוט. וקולנג'לו צולחת אותו בגדול, כאילו מאחוריה כבר ארסנל של הרבה יותר סרטים. מסת העדויות המצמררות שהיא מציגה מטלטלת ומזעזעת. האופן בו היא מפעילה את מייקל קיטון מעורר השראה. כך גם טיפולה הנבון בסטנלי טוצ'י, איימי ריאן ושונורי ראמאנתן. הבימוי רגיש מאוד, בהתאם לסיטואציה הסופר מורכבת, ופורט על נימי הלב הכי עדינים. בתוך כדי איסוף העדויות מאת בני משפחות הקורבנות, מתברר למשל שלכבאי שנספה יש שתי משפחות עם ילדים, כלומר שהוא ניהל חיים כפולים. כן אנחנו נוכחים לדעת שלאחד האנשים שנהרגו בפיגוע היה בן זוג, המשמיע לצוות הקלטה מצמררת שלו רגע לפני שמצא את מותו. השניים תכננו נישואים אזרחיים אך הוריו של הקורבן מסרבים להכיר בו. ויש עוד לא מעט דוגמאות למקרים מטלטלים וקורעי לב של קרובי קורבנות שאנחנו נחשפים אליהם בסרט. רוב רובו מצולם באווירה קלסטרופובית, של משרדים שבהם מתנהלת רוב פעילות רישום העדויות הקשה, וגם כאשר המצלמה מציצה החוצה דרך החלונות היא לא רואה טבע או שמיים, אלא קירות בטון של גורדי שחקים. וגם זו החלטה אמנותית נכונה מאוד של הבמאית קולנג'לו.

        
"שעתו האחרונה של מר קול" (ישראל 2020) ****

דרמה. סרטו של דורון ערן, המבוסס על מונודרמה של יהושע סובול, שגם חיבר את התסריט. לעורך הדין מיקי קול נותרה שעה בטרם יכנס לבית הכלא בעוון תקיפת שופט שפסק נגדו. קול מתקדם לעבר בית הכלא, בעודו משוחח בסלולר שלו עם דמויות שונות העבר ומההווה שלו. מאמו, שאינה יודעת כי הוא עומד להיכנס לכלא, ועד עורכת הדין הצעירה איתה ניהל רומן. מיקי קול עומד בכניסה לכלא כשהוא מקבל שיחת טלפון שטורפת את הקלפים ומגלה כי לא הכל אבוד במשפט בו הפסיד את אשתו, הונו וחירותו. במהלך אותה שעה, באמצעות שיחות טלפון עם הנשים בחייו ודרך תובנות מאוחרות שלו, הוא מגלה את האמת על המשפט ומנסה למזער נזקים ולרשום הישגים שיקנו לו נקודות זכות בתיק אותו ניהל ויאפשרו לו לפתוח דף חדש. עם ישראל ברייט. 80 דקות.

שעתו האחרונה של מר קול באדיבות טרנספקס

על בסיס המונודרמה עטורת הפרסים של יהושע סובול (בגרסתה הבימתית כיכב בה נבו קמחי) יצר דורון ערן סרט מינימליסטי מצוין. אך ורק באמצעות השחקן אוהד שחר המעולה וטקסט מבריק מצליח הבמאי דורון ערן לרתק למשך כמעט שעה וחצי.  וזה הישג לא מבוטל. סרט במעמד צד אחד בלבד, ומדובר באדם שרגע לפני הכניסה לכלא מנהל לא מעט שיחות שבהן שומעים רק אותו כחלק מקמפיין שלם בניסיון לטהר את שמו ולהציל את הקריירה המשפטית שלו. ערן שובר את המונוטוניות המובנית של הגיבור וסיפורו ומגוון בצד הוויזואלי של הסרט תוך שימוש בזוויות מצלמה משתנות, מימיקת הפנים של שחר, שפת הגוף העצבנית שלו בדרך כלל כשהוא מסתובב ליד חומת הכלא והטקסטים שלו, כאמור. ועוד מספר מצומצם של דמויות משנה. זה סרט מאתגר שיצריך מהצופה לא מעט ריכוז, אבל מי שצלח אותו ייצא נשכר. 

"סיפור הפרברים" (ארה"ב 2021) ***
מיוזיקל. סרטו של סטיבן ספילברג, עיבוד למיוזיקל הבימתי של ארתור לורנץ מ-1957. העלילה מתרחשת באפר ווסט סייד של ניו-יורק, שהיתה בשנות ה-50 שכונת צווארון כחול, של בני מעמד הפועלים. המקום מאופין ביריבות עיקשת בין שתי כנופיות רחוב של בני עשרה. הג'טס הם ממוצא פולני-אמריקני והשארקס הם בני מהגרים מפורטו-ריקו. במועדון ריקודים נפגשים במקרה טוני (אנסל אלגורט), החבר בג'טס, ומריה (רייצ'ל זגלר), אחותו של מנהיג השארקס, ברנרדו (דייוויד אלוורז). השניים מתאהבים אבל עושים ככל יכולתם כדי להסתיר את הרומן ביניהם, שכן הוא "אסור". באופן בלתי נמנע אנשים מדברים והסוד מתגלה, ואז, על רקע ההווי השכונתי, של מסיבות, ריקודים  וההתמודדות עם הבעיות החברתיות המשפיעות על שתי הכנופיות, הכל הולך באופן בלתי נמנע לקראת עימות אלים. עם אריאנה דה בוס, ריטה מורנו, ג'וש אנדרס ריוורה. 156 דקות.

סיפור הפרברים , תמונת יחסי ציבור

סטיבן ספילברג אומר שהוא גדל על "סיפור הפרברים" - המחזמר הבימתי - וחלם תמיד לעבד אותו לקולנוע. העניין הוא שהסרט מאוד דומה לעיבוד הקודם, הקלאסי, מ-1961 של ג'רום רובינס ורוברט ווייז. לוקיישנים דומים, זוויות צילום דומות, הכוריאוגרפיות והריקודים מאוד דומים. נראה כאילו ספילברג כמעט מעתיק את הגרסה הקודמת. וזה לא מרגיש נכון. כנראה שיצירה אייקונית שכזו מוטב היה שלא לעבדה שנית. לא מעט סרטים תקופתיים נעשים היום, אבל "סיפור הפרברים" גרסת ספילברג נראה אנכרוניסטי ומאכזב למדי.

 כנראה בגלל הרצון לשמר את כל הדימויים מהסרט הקודם. אז נכון שהריקודים כאן מלהיבים והשירים (המילים של סטיבן זונדהיים שהלך לעולמו לא מזמן בגיל 91, והלחנים של לאונרד ברנשטיין) עדיין נפלאים ולא איבדו מקסמם. והכוונה היא ל"אמריקה", "הלילה", "מריה", "משהו מגיע", "אי שם". מי שנכנסה לנעליה של נטלי ווד כמריה (שלא כל כך נראתה פורטוריקנית) היא רייצ'ל זגלר, היותר מתאימה לדמות שכן מצד אמה היא ממוצא קולומביאני. במקום ריצ'רד ביימר, כטוני בסרט הראשון, ליהק ספילברג את אנסל אלגורט, המוכר לנו מ"בייבי דרייבר" ו"אשמת הכוכבים". שאר השחקנים שלוהקו על ידי ספילברג אנינימיים ברובם. אלא שלתמונה חוזרת ריטה מורנו, מגיבורות הסרט הקודם. ב-1961 היא הייתה אניטה ושרה את "אמריקה", והיום, בגיל 90 (נראית נהדר), היא מגלמת את ולנטינה. 

 "צל בענן" (ארה"ב-ניו זילנד 2020)**

מתח-אקשן. סרטה של רוזאן ליאנג. העלילה מתרחשת בניו-זילנד ב-1943, שלהי מלחמת העולם השנייה. הטייסת מוד גארת (קלואי גרייס מורץ) עולה על טיסה מבצעית כשהיא נושאת איתה תיק בעל תכולה מסתורית. פרט לה צוות המטוס כולו הוא על טהרת הגברים. הם לא מבינים מדוע היא עלתה על הטיסה, אך מבינים שיש לה אישור לכך. היא מפקידה את התיק המסתורי שלה בידי אחד הגברים, שנראה כי היא רוחשת לו אמון, ואז תופסת מקום בתא סגור. בשלב מסוים היא מנסה לצאת משם אך ללא הצלחה, וגם חבריה לטיסה לא מצליחים לחלץ אותה. ואז היא רואה משהו או מישהו מוזר. ואז נפתחת מתקפה משולבת על המטוס. מצד אחד של מטוסי אויב יפנים, ובמקביל מסתערות עליהם מפלצות קטנות דמויות חולדות מעופפות או עטלפים עם שיניים חדות. עם ניק רובינסון, טיילור ג'ון סמית, בלואה קואלה, בנדיקט וול. 83 דקות.

זהו סרט שלא הצלחתי לעמוד על טיבו. האם הוא מוצר אקשן מלחמתי תקופתי? האם זה סרט אימה? האם הוא חזון אפוקליפטי? הגיבורה מוד עוברת את כל מדורי הגיהנום בדרך לגאולה. היא תקועה לבדה בתא קלסטרופובי במטוס, היא חווה התקפות של מטוסי אויב ומשיבה אש, ואז חווה התנפלות של יצורים מפלצתיים שלא ברור מנין הגיעו ומה יש להם נגד מוד והגברים הלוחמים במטוס. נראה שרק לקלואי גרייס מורץ ("הוגו", "נקודת שיוויון") יש מה להרוויח מהסרט הזה. לראשונה בקריירה שלה ניתן לה על ידי הבמאית רוזאן ליאנג תפקיד שמאפשר לה להיות על המסך סולו כמעט לכל אורכו. וגם זה משהו כשמדובר בסרט הזוי שכזה. 

    
"אל תסתכלו למעלה" (ארה"ב 2021)

דרמה. סרטו של אדם מקיי. קייט (ג'ניפר לורנס), סטודנטית לתואר שני באסטרונומיה, והמרצה שלה ד"ר רנדל מינדי (ליאונרדו דיקפריו) מגלים כי כוכב שביט שנע במערכת השמש נמצא במסלול התנגשות עם כדור הארץ. אלא שלאיש לא אכפת. מתברר שהאנושות לא ששה להתמודד עם כוכב קטלני בגודל של האוורסט. בעזרת ד"ר אוגלתרופ (רוב מורגן) יוצאים קייט ורנדל לסבב תקשורת. ממשרד הנשיאה האדישה (מריל סטריפ), דרך בנה הפסיכופט, מפקד הצבא (ג'ונה היל) וכלה בתוכנית בוקר בהנחיית ברי (קייט בלאנשט) וג'ק (טיילר פרי). נותרו שישה חודשים עד שכוכב השביט יפגע בכדור הארץ והניסיון ללכוד את תשומת לב ערוצי החדשות ושל הציבור המכור לרשתות חברתיות מתברר כחסר תוחלת. מה צריך לעשות כדי שאזרחי העולם ירימו את העיניים? עם טימותי שאלמה, אריאנה גרנדה, מאר ריילנס, רון פרלמן. 138 דקות.

אל תסתכלו למעלה, תמונת יחסי ציבור

"אקדמיית הגיבורים שלי" ­(יפן 2021)

אנימציה. סרטו של קנג'י נגאסאקי. כאשר כת של טרוריסטים הורסת עיר על ידי שחרור רעלן שגורם ליכולות של אנשים לצאת משליטה, הגיבורים הגדולים ביותר של יפן מתפרסים ברחבי העולם בניסיון לאתר את המוח שמאחורי התוכנית הזדונית ולהעמידו לדין. 104 דקות.

"מטריקס" (ארה"ב 1999)

פנטזיה. בימוי: האחים וושובסקי. לקראת עלייתו למסכים של "מטריקס 4: התחייה", עולה מחדש הסרט שהחל את הסדרה כולה. בעתיד לא רחוק האנושות כולה תהייה כלואה באופן לא מודע בתוך מציאות דיסטופית, המטריקס, שמכונות משוכללות בנו אותה על מנת להשתמש בגוף האנושי כמקור חשמל. כאשר האקר צעיר המכונה ניאו (קיאנו ריבס) מבין מהו טבעה האמיתי בה הוא חי, הוא מצטרף לקבוצת מורדים כדי להילחם במכונות האלה, השולטות באנושות. עם לורנס פישבורן, קארי-אן מוס, ג'ו פנטוליאנו, הוגו וויבינג. 136 דקות.