"לנסקי" (ארה"ב 2021) **** וחצי

דרמה. סרטו של איתן רוקוואיי. העלילה נפתחת בשנות ה-70. מאיר לנסקי (הארווי קייטל), "איש עסקים" כהגדרתו, נפגש בערוב ימיו במיאמי עם העיתונאי דייוויד סטון (סם וורתינגטון). חיי המשפחה שלו קורסים והוא זקוק לכסף ולכן הוא מציע ללנסקי לכתוב ספר על חייו. זה מציב את התנאים הקפדניים שלו והשניים מתחילים לקיים סדרה אינטנסיבית של פגישות. תוך כדי כך נפרש סיפורו המרתק  של איש הפשע המאורגן היהודי הבכיר מכולם. החל מצעירותו, אז הוא לומד טריקים לזכייה במשחקי קוביה ברחוב. כבחור צעיר לנסקי (ג'ון מגארו) מתיידד עם בן "בגסי" סיגל (דייוויד קייד). השניים מתחילים לבנות יחד את מפעל ההימורים שלהם באמריקה, מתוודעים ללאקי לוצ'יאנו (שיין מקריאה), מצטרפים לסינדיקט הפשע הארצי ומשקיעים עצמם בהפעלת בתי קזינו בארה"ב ובקובה. ובתוך כדי כך חושף לנסקי בפני סטון, בין היתר, גם את חיי המשפחה המורכבים שלו, את סיועו למדינתו בעת מלחמת העולם השנייה ואת תרומותיו הנדיבות למדינת ישראל. אחר פגישות אלה עוקבים בחשאי אנשי ה-FBI שמשתוקקים לדעת היכן מחביא לנסקי את הונו, בסך 300 מיליון דולר. הם מציעים לדייוויד הצעה שהוא יתקשה לסרב לה. עם אלון אבוטבול. 120 דקות.

לנסקי    



לנסקי, תמונה באדיבות סרטי שובל ויונייטד קינג

סיפורו המרתק של לנסקי, כפי שהוא שוטח אותו בפני סטון, משקף במידה רבה גם את ההיסטוריה של ארצות הברית במאה ה-20. הבמאי איתן רוקאויי, שאמו הינה סוכנת הדוגמניות בטי רוקאוויי, חיבר את סיפור הסרט ותסריטו בעזרת אביו, ההיסטוריון רוברט רוקאוויי, המתמחה בתחום הפשע המאורגן ואף פגש בזמנו לשיחה את לנסקי. ניכר בסרט דיוק ואמינות מירביים בכל הקשור לביוגרפיה של הגיבור. למרות שסיפורו של לנסקי וחבר מרעיו הגנגסטרים - היהודים, האיטלקים והאירים – הופיע כבר פעמים רבות ובדרכים שונות בקולנוע, מצא רוקאוויי את הנוסחה להצגת הנראטיב באופן מסעיר ויוצא דופן. לא מעט בשל התסריט החכם ובעל הדיאלוגים המבריקים שחיבר עם אביו, וכמובן בזכות ליהוקו את הארווי קייטל, שזו הברקה של ממש. קייטל לא מרבה להצטלם לסרטים בתפקידים מרכזיים בשנים האחרונות, אבל מזוהה כמובן עם סרטי הפשע והמאפיה של מרטין סקורסזה. הוא מהפנט כאן, כובש את המסך, לא מעט בצילומי התקריב החודרניים, ועושה תפקיד מעולה, אפילו בהשוואה לזה של מורה השחקנים הדגול לי שטרסברג, שגילם את היימן רוט, בן דמותו של לנסקי, ב"הסנדק 2" של קופולה. נראה כי שאר השחקנים בקאסט עובדים בשבילו. מג'ון מגארו, דרך דייוויד קייד ועד אנה סופיה רוב (כאשתו של לנסקי) ומינקה קלי (כבחורה שמתחילה עם סטון במוטל במיאמי בו הוא מתאכסן). צריך לציין את  הערך ההפקתי הגבוה של היצירה, שהופקה במשך שלושה שבועות בלבד, ואת הצילום הפנורמי הנפלאים של פיטר פלינקנברג. מדובר בעבודת קולנוע מרשימה ומעוררת הערכה. 

" הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט" (ישראל-צרפת 2020) ***

דרמה-מתח. סרטו של לודי בוקן, בהשראת סיפור אמיתי. בוקרשט 1941, פשיסטים רומנים פושטים על בית הקולנוע המקומי בעת שמוקרן בו סרט הוליוודי. אליהו בן ה-10 עד לרצח אביו על ידי שכנו, קצין במשמר הברזל הפשיסטי. לאחר ששרד את שנות המלחמה במסתור, מצליח אליהו (פול דיאקונסקו) להגר לישראל בשנת 1951, ולהתאחד עם חברתו מרומניה, לואיזה (ג'וליה לוי-בוקן), שששמה בישראל תמר. בעת שירותו בצה"ל הוא מקבל ידיעה על מקום הימצאו של רוצח אביו, שמשמש כמפקד בלגיון הזרים הצרפתי. אליהו עורק מהצבא הישראלי ועושה את דרכו לאיטליה כנוסע סמוי על ספינה איטלקית ומתגייס ללגיון הזרים הצרפתי תחת השם טוני נלסון. הוא נשלח לווייטנאם להילחם במלחמה הקולוניאלית הצרפתית נגד הווייטמין. ומשרת תחת פיקודו של רוצח אביו בקרבות בצפון וייטנאם. עם קריסטיאן בלינט, איתן ענר, תמר קינן, תאו תורן ניאגו. 80 דקות.

הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט


הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט, תמונה באדיבות  טרנספקס

גיבור הסיפור האמיתי הוא אליהו איצקוביץ' (שמו שונה לברקוביץ' משום שהמשפחה לא שיתפה פעולה עם ההפקה), בחור שעלה כאמור לישראל מרומניה, התגייס לצה"ל אבל אז ערק מהצבא למשך 846 ימים, על מנת לבצע את הנקמה על רצח אביו על ידי פשיסט רומני בתקופת מלחמת העולם השנייה. רק לאחר מכן חזר לצבא, כדי לעמוד למשפט על עריקות. לבמאי לודי בוקן, ממוצא הולנדי-יהודי, יש ים של קבלות מקומיות ובינלאומיות כמפיק, במאי ושחקן. הן בסרטים עלילתיים בינלאומיים והן בעבודות דוקומנטריות רבות. אלא שלמרות זאת וחרף הפוטנציאל הדרמתי של הסיפור, השאוב ממקרה אמיתי כאמור, ואף שמדובר בהפקה מורכבת עם לוקיישנים רבים ושחזור תקופה מוקפד, "הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט" לא מצליח להתעלות. משהו בבימוי ובעבודה עם השחקנים לא עובד. לא מעט סצנות בסרט נראות או מלאכותיות, או דרמטיות מדי, ובגדול – לא כל כך אמינות.