מחול - עולים השבוע: "נשים מתות מהלכות" ועוד

"נשים מתות מהלכות" (ארה"ב) דרמה - סרטה של הגר בן אשר, "הנהגת של מר יוסוקה" (יפן), דרמה - סרטו של ריוסוקי המאגוצ'י ועוד

"נשים מתות מהלכות" (ארה"ב 2018) *****

דרמה. סרטה של הגר בן אשר. קבוצה של אסירות רוצחות ממתינות מאחורי סורג ובריח בבתי כלא בארה"ב להוצאותיהן להורג.

דונה (ג'ון קאריל) מובלת לבית המשפט בתקווה לזכות ברגע האחרון בדחיית או ביטול הוצאתה להורג. הפרקליטה שלה מפצירה בה שלא לחייך לצלמים שיגיעו לתעד את הדיון המשפטי, אבל היא מתקשה להתאפק למראה אמה ובנה הקטן. וונדי (ג'וי נאש) מתבאסת כשמתברר לה שבני משפחתה לא יגיעו לבקרה בפעם האחרונה. השומרים מרחמים עליה ומאפשרים לה משחק קלפים אחרון עם נידונה למוות אחרת. הלן (מאיה לין רובינסון) זוכה לביקור אחרון של בנה טרוי (אשטון סנדרס) בן ה-18 אותו ילדה בכלא ומייד מסרה לאימוץ בחוץ. הוא שואל את האם אותה הוא פוגש בפעם הראשונה: "למה עשית את זה? האם גם אני עלול להפוך לרוצח?". רות (בס ראוס), אסירה מכורה לסמים קשים, זוכה לביקור של דיקי דייל (ווינטר'ס בון), נזירה המלווה אותה בדרכה הקשה.

רות למדה שבקשתה למניעת הוצאתה להורג נדחתה, ומבקשת קראק. הנזירה נלחמת כלביאה כדי שיספקו לה את השכטה האחרונה. דורותי (דוט-מארי ג'ונס) מועברת ממתקן השמירה על האסירות לאתר ההוצאה להורג. מלווה אותה ברכב לא אחר מאשר אחד מחבריה לכיתת התיכון לשעבר, שהיום הוא סוהר. סלין (לין קולינס) מבלה את השעה האחרונה בחייה בצפייה בסרט דוקומנטרי המתעד את מקרה הרצח שלה וכולל ריאיונות עם קרובי הקורבן שלה. בקי (מאיה עשת), עושה מקלחת אחרונה ומבקשת מסוהרת שתשים על שפתיה ליפסטיק אדום. כל זאת כדי לפגוש רחוצה ומטופחת את בן זוגה בעולם הבא. 101 דקות.

נשים מתות מהלכות, תמונה באדיבות טרנספקס סרטים

ברזומה של הבמאית והתסריטאית הגר בן אשר שני סרטים נפלאים שיצרה בעשור הקודם בארץ, "הנותנת" ו"הפורצת". בשנים האחרונות היא הרחיבה את גבולות פעילותה לארה"ב ולאירופה. "נשים מתות מהלכות" הוא סרטה האמריקני הראשון.

במקור הוא תוכנן כסדרת רשת עם סגמנטים של 10 דקות לכל מקרה בו מובא סיפור של אסירה לפני הוצאתה להורג. תוך כדי העבודה התברר שהחומרים החזקים שבן אשר הוציאה תחת ידיה מתאימים לסרט באורך מלא והתקבלה החלטה ללכת על זה.

בדומה לסרטים שעשתה בארץ, גם כאן היא מטפלת בגיבורות, בנשים. והמעניין הוא ש"הנותנת" ו"הפורצת" היו בעלי מאפיינים מאוד ישראליים ויחד עם זאת אוניברסליים, והיו יכולים בקלות להתרחש גם במדינות אחרות. בן אשר, גם בכתיבה הרגישה שלה וגם במיומנותה כבמאית, מכירה את נפש האדם ומנתבת את כל אחד מסיפורי האסירות, גיבורות סרטה, למחוזות של שיא הרגש.

מצד אחד, אנחנו לא שוכחים לרגע שמדובר ברוצחות שעומדות להיות מוצאות להורג, בכפוף להחלטות בתי משפט בארה"ב, ועם זאת כשאנחנו למדים על נסיבות חייהן הקשות שהובילו אותן למעשים המחרידים שביצעו, אנחנו מפתחים גם אמפתיה כלפיהן. יש בכך סיכון והעזה כשיוצר קולנוע עושה סרט בעל תוכן כל כך אמריקאי, בעוד הוא ממדינה אחרת. מה גם שבין השורות ניכרת כאן גם ביקורת על השיטה שלא מצליחה למנוע מקרי התעללות אכזריים וחיים קשים ללא תקווה, מה שגרם לנשים לבצע את הפשעים החמורים שלהן. ולמרות שהילכה כאן על חבל דק שאפשר בקלות ליפול ממנו, הצליחה בן אשר ליצור סרט אותנטי, חזק ואמין, בעל איכויות כמו דוקומנטריות, משקפות מציאות. חווית הצפייה בסרט אינה קלה, ואף מדכאת, אבל בהיותו נאמן למציאות שהוא מתאר אין בו הנחות, גם לא הפי אנדים. ועדיין חשוב מאוד לצפות בסרט הזה.

"הנהגת של מר יוסוקה" (יפן 2021)*****

דרמה. סרטו של ריוסוקי המאגוצ'י, על פי סיפור קצר של הארוקי מורקאמי. שנתיים לאחר מות אשתו האהובה, יוסוקה קופוקו (הידטושי נישיג'ימה), במאי תיאטרון ושחקן מוכר, מקבל הצעה לביים הפקת תיאטרון של "הדוד וניה", על פי אנטון צ'כוב בפסטיבל בהירושימה. חוקי התיאטרון מחייבים אותו להשתמש בנהג מטעם ההפקה, ומתברר כי זו נהגת, מיסאקי ווטארי (טוקו מיורה) שמתפקידה לקחת אותו לכל יעד אליו יצטרך להגיע במהלך עבודתו. הוא מפקיד בידיה את מכונית הסאב 900 האהובה שלו. ככל שההפקה מתקדמת מתעוררים מתחים בקרב השחקנים והצוות הטכני, ולא פחות מכך בין יוסוקה וקושי טקאסוקי, כוכב טלוויזיה נאה, שמתברר כי היה לו קשר לא רצוי עם אשתו המנוחה. יוסוקה נאלץ להתמודד עם אמיתות כואבות אותן הדחיק ונעזר במיסאקי, שמתברר כי גם לה יש כמה סודות משפחתיים לא פתורים. עם רייקה קירישימה, פארק יון רים, ג'ין דא-יאון, סוניה יואן, פרי דיזון. 179 דקות.

הנהגת של מר יוסוקה, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

למרות אורכו, שלוש שעות, יש משהו בעלילת הסרט ובאופן בו מטפל בו הבמאי המאגוצ'י, שמרכיב זרימה פנימית שוטפת ויכולת הכלה של הסיפור.

המסע הפיזי והנפשי של יוסוקה מרתק. בראשית הסרט אנחנו מבינים שרעייתו המנוחה הייתה מתרועעת עם גברים נוספים פרט לו, אלא שהדבר, בין אם הפריע לו או לא – וזה משהו שישוב ויטופל בהמשך הסרט - לא גרם לו להתעמת איתה. להיפך. הוא הפנים את מה שראה וידע, מתוך תובנה עצמית שהוא אוהב מאוד את רעייתו ולא ירצה לאבד אותה. ובכל זאת זה קורה, בלי שירצה, בנסיבות טראגיות, ורק מקץ שנתיים של התאבלות עליה מחליט יוסוקה לעבור הלאה בחייו, לשלב הבא.

הפרויקט החדש שלו, העבודה בהירושימה על "הדוד וניה", מאפשר לו להכיר פרטנרים חדשים למקצוע, לנסות להמציא את עצמו מחדש ולהיעזר בנהגת שלו מיסאקי, שמפרטנרית שכמעט אין לו דיאלוג איתה הופכת לבת ברית נאמנה שלו. עוד דבר שצריך לציין כאלמנט שעושה את העבודה כאן זהו הפאזל שהבמאי בונה מפרטים קטנים המפוזרים לאורך כל הסיפור. בתחילה רואים אותו מוצא את אשתו עושה סקס עם גבר זר, ומאחר שהיא לא רואה אותו הוא עוזב בשקט את המקום. או בדיקת העיניים שהוא עובר המגלה כי יש לו גלאוקומה, מה שייקל עליו לקבל את ההחלטה לאפשר לנהגת מיסאקי להסיע אותו.

בהמשך נרקם לו קשר מיוחד עם שחקנית חירשת-אילמת ובעלה, שהוא ממנהלי התיאטרון. ועוד ועוד פרטי פרטים ורסיסי סיפורים קטנים המצטרפים בסוף לתמונה גדולה, כוהרנטית. הסרט מועמד לארבעה פרסי אוסקר: הסרט הטוב ביותר, הסרט הבינלאומי, הבימוי והתסריט המעובד.

"עם חברים כאלה" (צרפת 2020) *** וחצי

דרמה. סרטו של דניאל כהן. לאה (ברניס ביז'ו), מארק (ונסן קסל), קארין (פלורנס פוסטי) ופרנסיס (פרנסואה דמיאנס) הם חברים ותיקים הרגילים לבלות בצוותא, לחוות יחד אירועים שונים ולהיות זה בשביל זה כשצריך. לאה בעלת הפרופיל הנמוך וחסרת הביטחון מודיעה לחבריה לפתע שהיא כותבת רומן. הדבר מתקבל בהפתעה בעיקר על ידי חברתה הקרובה קרין, שלא יכולה להאמין שלאה מצאה לעצמה עיסוק יצירתי ושהיא אף טובה בו.

ההרמוניה בתוך החבורה נסדקת, בייחוד לאחר שהרומן שכתבה לאה הופך לרב מכר. קרין מנסה בקדחתנות אף היא את כוחה בכתיבה, אך לשווא. בעלה פרנסיס מנסה לפסל ולאחר מכן לבשל. ואילו בעלה של לאה, מארק, מרגיש לפתע חסר ערך לידה. במקום לשמוח בשמחתה, הקרובים אליה מקנאים בה ומתקשים להכיל את הצלחתה. 100 דקות.

עם חברים כאלה..., תמונת יחסי ציבור

מה קורה כאשר בתוך קבוצה קטנה והומוגנית של חברים קרובים בה כולם שווים פחות או יותר מבחינה מעמדית, מקצועית וחברתית, אחד מבני החבורה פורץ קדימה, מתבלט בתחום מסוים, הופך סיפור הצלחה ומשאיר את כל האחרים מאחור?

בזה בדיוק עוסק הסרט, ברגש הקנאה והשפעתו על מערכות יחסים: הוא זוקף לפתע ראש, והולך ומתעצם ככל שהמצליחן מתוך החבורה משיג עוד ועוד הישגים. הבמאי דניאל כהן מתאר בהגזמה מכוונת מה קורה כאשר מקורביה של לאה, שהרומן שחיברה הופך לרב מכר, מתקשים עד מאוד להכיל את הצלחתה הגדולה. חברתה הקרובה קרין, שהרגישה שהיא זו השולטת ביחסים איתה, מאבדת את אחיזתה בסיטואציה ומרגישה שגם היא חייבת להצליח בכתיבה. אז מה אם היא לא מוכשרת כמוה? ובעלה של קרין פרנסואה מקבל מלאה השראה להתחיל לפצוח בקריירות חדשות, כמו פיסול, או בישול, שבהן הוא עשוי להתגלות כעילוי. וזה כמובן לא קורה. ואילו מארק, בעלה של לאה, שהיה זה שרואה בעצמו את המבוגר האחראי עליה, מאבד את זה לגמרי, וחש שערכו בעיניה ירד, מה שכמובן אינו נכון.

לאה היא למעשה היחידה מתוך ארבע הצלעות של שני זוגות החברים שבעצם לא ממש השתנתה, למרות הצלחתה הפנומינלית. "עם חברים כאלה" זהו סרט המיטיב להציג חולשות אנושיות ואת דרכי ההתמודדות עם סיטואציה חדשה ולא מוכרת במערכת יחסים. ובמובן הזה, של הצגת הקונפליקט שגורם לריסוק כמעט מלא של כל מה שהיה קודם בקשר שבין ארבע צלעות הרביעייה, ובדרך בה כל אחד מהם מחשב את דרכו מחדש בעקבות הצלחתה של לאה, הוא עושה עבודה לא רעה בכלל.

"אל תחכי לי" (ישראל 2021) ***

דרמה-מתח. סרטו של דני רייספלד, המבוסס על מקרה אמיתי. מתן (עומר חזן) מגיע לשכונת הפשע האלימה בו גדלה אמו (עינת שרוף), לאחר שאביו (רני בלייר) פשט רגל והפסיד את הבית שהיה בבעלותם בסביבת מגורים הרבה יותר טובה. המשפחה מנסה לאסוף את השברים ולהתרומם מחדש, אבל מדובר בתהליך ארוך שספק אם יצליח, בייחוד כשהם ממוקמים באזור מפוקפק עם השפעות חברתיות שליליות בעליל על ילדיהם. מתן מתפתה לשתף פעולה עם כנופיית העבריינים השולטת בשכונה, מבלי להבין שזו דרך ללא מוצא, גם אם הוא זוכה זמנית בפריבילגיות יקרות ערך שהחברות בקבוצה שמפלרטטת עם הפשע מעניקה לו. כאשר מתן מתאהב בשכנה שלו עדן (טיילור מלכוב) הוא מבין את טעותו וכדי לתקן זאת יהיה עליו לנקוט בצעדים קיצוניים, ולשלם על כך מחיר כבד. עם רז מזרחי, נאור ואטורי, אורי גבריאל, ישראל אוגלבו. 88 דקות.

אל תחכי לי, תמונת יחסי ציבור

לבמאי-תסריטאי דני רייספלד יש זיקה אישית חזקה ומובהקת לגיבור הסרט. בן דמותו בחיים של מתן הוא חבר אישי קרוב מאוד שלו, שהגן עליו בתקופת ילדותם האלימה והמסוכסכת בגבעת שמואל. רייספלד חזה בהסתבכותו הקשה וניסה לסייע לו בהמשך ככל שהדבר התאפשר לו.

המקרה הזה טלטל אותו ובעצם קבע את ייעודו – עיסוק בקולנוע חברתי. סרטו הקודם המצוין "פנתר לבן" (2012) טיפל בגזענות החברה הישראלית כנגד צעיר ממוצא רוסי ההופך לניאו-נאצי, עד שמאמן אגרוף ממוצא מזרחי ובתו מצליחים לאזן את חייו. בעשור הקודם יצאו מספר סרטים חברתיים שמטילים זרקור על נוער שוליים או שכונות על סף הדרדרות לפשע, שמהלכים פדגוגיים נכונים עשויים למנוע זאת. כאלה היו "מוטלים בספק", "פיגומים", "עמק" ועוד.

"אל תחכי לי" נכנס אף הוא לנישה הזו, אם כי הוא הרבה יותר הארד-קור. וזוהי מעלתו, וזוהי גם נקודת האכילס שלו. מצד אחד הסרט מציג אולי באופן מדויק ואמין את המציאות שרייספלד הכיר וחווה בשכונה בה גדל, אבל יש בו אלמנטים של קיצוניות והיסטריה שעוברים פחות טוב על המסך. לטעמי, התסריט גם לא מספיק מאוזן. דוגמה לכך פשר לראות בפתיחת הסרט. אמו של מתן (עינת שרוף) מתעמתת ללא פחד עם הבריונים בשכונה במטרה להגן על בנה. הם מבינים שהיא מגיעה מהשכונה ולא כדאי להם להתעסק איתה. אבל אחר כך הדמות הזו של האם דועכת בתסריט וכמעט לא מורגשת יותר. גם המפגש בין מתן ועדן לא מספיק הדוק ומגובש לטעמי. הקונטרסט ביניהם היה אמור להוליד הרבה יותר ניצוצות, בערה וחומר נפץ. אני לא בטוח שטיילור מלכוב היא הליהוק הנכון לדמות עדן, מושא אהבתו של מתן. גם הבחירה ברני בלייר לתפקיד אביו לא לגמרי מתאימה, לדעתי. עם זאת, החומרים האותנטיים מהם עשוי הסרט עשויים להשיג את מטרתו של רייספלד: לגעת בבני הנוער באשר הם ולטלטל אותם.

"בחורה נחמדה שכמוך" (ארה"ב 2020) **

קומדיה. סרטם של כריס רידל וניק רידל, על פי ספר זכרונותיה של איין קארילו גאיילי. לוסי (לוסי הייל) היא כנרת מקצועית שבן זוגה נפרד ממנה, בטענה שהיא עצורה מאוד בחדר המיטות. בניסיון להוכיח לו ולעצמה שהוא טועה, ושהיא בעלת אישה ייצרית וחסרת עכבות, היא מגבשת רשימת דברים פרועים שברצונה לעשות. הרשימה הזו ששולחת אותה למסע סוער ומפתיע של גילוי עצמי, ומציאת חברות ואהבה חדשה. עם מינדי קון, לאונידס גולפטיס, אדיר קליאן. 94 דקות.

בחורה נחמדה שכמוך, תמונת יחסי ציבור

הרעיון כשלעצמו נחמד אולי, תיאורטית לפחות, אבל הביצוע גרוע ממש. לוסי הייל אמנם יפה ואטרקטיבית למדי, ויש לה קילומטראז' סביר, בטלוויזיה בעיקר, אבל קומיקאית היא לא, והניסיון שלה להצחיק, בהנחיית צמד הבמאים, כושל למדי. היא מתאמצת מאוד שזה יקרה, וכך גם הפרטנריות והפרטנרים שלה, אבל כשזה לא קיים בחומרים שהיא והם קיבלו לידיהם, קשה לקחת את זה קדימה מכאן. ברור שהבמאים הם האחראים המרכזיים למפגן חוסר הכישרון הזה, אבל התסריט בכללו אינפנטילי, ירוד ולגמרי לא מספק שום סחורה. אז עם כל הכבוד לקובץ הזכרונות "פורנולוג'י" של איין קארילו גאיילי, ולאנדראה מרסלוס שחיברה את התסריט, קשה לי להאמין שמישהו יצחק למראה ולמשמע הפארסה הנחותה הזו. פשוט סרט מיותר.

"העיר האבודה" (ארה"ב 2022)

הרפתקאות. סרטם של אדם ני ואהרון ני. הסופרת לורטה סייג' (סנדרה בולוק) מתמחה בכתיבת ספרים רומנטיים המתרחשים באתרים אקזוטיים. על כריכות ספריה מופיע הדוגמן אלן (צ'נינג טייטום), שמתמסר לגילום בן דמותו בספרים, "דאש". תוך כדי קמפיין לקידום ספר חדש שלה, נחטפת לורטה על ידי מיליארדר אקסצנטרי (דניאל רדקליף) השואף לכך שהיא תוביל אותו אל אוצר העיר האבודה, עליו כתבה בספרה האחרון. בשאיפה להוכיח שהוא מסוגל להיות גיבור גם בחיים האמתיים ולא רק כגיבור ספרותי יוצא אלן למסע להצלת לורטה. שניהם נקלעים להרפתקה במעמקי הג'ונגל, במהלכה יעשו הכל כדי לשרוד וגם למצוא את האוצר העתיק לפני שיאבד לנצח. עם בראד פיט, פאטי הריסון, אוסקר נונז. 112 דקות.

העיר האבודה, תמונה באדיבות פורום פילם