הדור החדש בתיאטרון הישראלי מנפק לפרינג` רעיונות משעשעים, בראש צעיר, הזוכים לביצועים טובים גם אם מדובר עדיין במחזאות בוסרית.
משהו חסר
"היה כל כך חם" הוא מערכון בן 50 דקות, "בוגר" פסטיבל תוצרת של סמינר הקיבוצים. על הבמה מתרחשת חקירה ביזארית למדי של צעיר בן שלושים המואשם ברצח שלטענתו לא ביצע. אין לו מושג על מה ולמה הוא כבול באזיקים, מדוע החוקרים המוזרים מאלצים אותו לחבוש כיפה, למה מינו לו עורך דין שעושה קסמים, ואפילו לא למה הוא חושב או מרגיש או מאמין או זוכר ואפילו אוהב את עצמו.
את המערכון כתב אמיר ירושלמי בעברית עכשווית, ללא ניסיון לחקות את שפת הרחוב והסלנג, והוא ביים את ההצגה יחד עם שרון אור. כבמאים הם עשו עבודה טובה, אם כי כצעירים רבים אחרים, נדמה גם להם שצעקות עושות את זה טוב יותר. אולי מפני שהם מנסים לכסות על משהו חסר, ולאו דווקא על המשחק שהוא בהצגה הזאת ברמה טובה ואף יותר.
החסר הוא מרקם העומק הנחוץ למחזה אבסורדי-ביזארי. לא בהכרח אמירות מפורשות – אם כי כל דרמטורג היה יכול להצביע על נקודות שאפשר ואפילו צריך לעבות את העלילה ואת הטקסט. המרקם החידתי מחייב אף הוא התייחסות דרמטורגית, ולו רק כדי להשיג אפקטיביות משמעותית לפתרון המפתיע שבסיום – שלא אגלה אותו לטובת מי שיילכו לראות את ההצגה.
איציק קרחלי מגלם באופן מצוין את החשוד ברצח, ששמו חם, וכמוהו גם אלעד שרעבי בתפקיד החוקר הצעיר שהוא בנו של החוקר הבכיר, יפת, בעיצוב חזק מאוד של ערן בן צבי. את תפקיד עורך הדין חליפה, בחליפה מדליקה באמת, מגלם כפיר לוי בחן רב, ובשליטה גופנית מושלמת, וקרן אור מצטרפת לחבורה הביזארית כמילי, אהובתו של החשוד שבעצם באה להיפרד ממנו שוב והיא שותפה מלאה למהלך העינויים שהוא עובר.
יואב סיני עיצב היטב את הבמה הקטנה של צוותא 2, זאב לוי עיצב תאורה בהתאמה טובה למתרחש, ודרור לוצאטי כתב מוזיקה מקורית וערך את הפסקול המוזיקלי שיש לו תפקיד רציני בהצגה הזאת. בסיום מושמע גם השיר "היה כל כך חם" מאת גדי רונן, אך חבל שזה קורה רק כשהקהל עושה את דרכו החוצה, כמו לאחר סיום הקרנת הסרט בבתי הקולנוע.
לפרטים נוספים
22/06/2006
:תאריך יצירה
|