"קולות רקע" (ישראל 2019) ****

דרמה. סרטו של יבגני רומן. 1990. בני הזוג ויקטור (ולדימיר פרידמן) וראיה (מריה בלקין) עולים לישראל מרוסיה בעקבות נפילת מסך הברזל. בברית המועצות הם היו קולות הזהב של הדיבוב הסובייטי. הם שימשו כמתווכים בין להיטי הקולנוע ההוליוודיים הגדולים והקהל הרוסי, לו הם דובבו את הדיאלוגים מאנגלית לרוסית. הם מגיעים לארץ חדורי אופטימיות שגם כאן יימצא קהל לכישרונות שלהם, שכן העלייה שהם היו חלק ממנה הביאה לארץ קהל גדול של דוברי רוסית. אבל מהר מאוד מתברר להם שפני הדברים שונים ואין קופצים על מה שיש להם להציע. ויקטור מנסה כוחו בתיאטרון הרוסי בארץ, אבל גם זאת ללא הצלחה. השניים מצליחים לעבוד לרגע בתעשיית קלטות הווידאו הפיראטיות הלא חוקיות, אבל גם בתחום הזה אין עתיד. כשלא נותרת בידם ברירה ויקטור נאלץ לעסוק בעבודות מזדמנות שונות וראיה משתלבת בתעשייה שמספקת שיחות ארוטיות ברוסית בטלפון לקהל יעד שצורך זאת. די מהר היא הופכת לטלפנית מבוקשת וגם מתחילה ליהנות מהעניין. עם אוולין הגואל, אורי קלאוזנר, אלכסנדר סנדרוביץ'. 88 דקות. קולות רקע



קולות רקע, קרדיט: סרטי יונייטד קינג


"קולות רקע" הוא סרט רגיש, מרגש, מאוד אותנטי, ובמידה רבה גם אוטוביוגרפי, על העלייה הרוסית הגדולה בתחילת שנות ה-90, מזווית הראייה של אמנים בתחום הקולנוע-תיאטרון שנחתו בארץ. כאלה היו במציאות השחקנית הראשית מריה בלקין (עלתה לארץ ב-1990), השחקן הראשי ולדימיר פרידמן (עשה עלייה ב-1991) ובמאי הסרט יבגני רומן (הגיע אלינו אף הוא ב-1990). גם אם הסיפור אינו משקף אחת לאחת את מה שהם חוו בתחילת דרכם בארץ כעולים חדשים, הוא בהחלט מביא לידי ביטוי נאמן את הלך הרוח והמצב הנפשי של מי שהגיעו אז לישראל מלב תעשיית הקולנוע בברית המועצות, וגם מענפים אחרים, וגילו שכאן הדברים עובדים קצת אחרת. התחושה של להיות אמנים, אנשי תרבות ובעלי מקצוע מיומנים ומוערכים שלפתע חשים בלתי רצויים – עוברת מאוד חזק בסרט.

התקווה שלהם שהדברים יסתדרו בסוף מתחלפת בתובנה קשה שזה לא הולך לקרות, ואז הם נאלצים לחפש כל עבודה ובלבד שיצליחו  להביא כסף הביתה ולשרוד. כשראיה מוצאת את ג'וב מענגת הגברים בשיחות אירוטיות, תחילה היא מבוישת ונבוכה, אבל כשהיא מגלה שביכולתה לעמוד בזה בהצלחה, העניין מתחיל למצוא חן בעיניה, והיא מתחילה לפנטז על מפגש עם אחד הגברים שהיא התרגלה אך ורק לשמוע את קולו בטלפון. רומן, שביים בין היתר את "איגור ומסע העגורים", "האיש שבקיר" ו"מקוללים", מנווט היטב את גיבוריו ומכוון לפיין טיונינג של המנעד הרגשי שלהם, בעודם מנסים להיות שייכים ומקובלים כאן, כחלק מהחברה הישראלית. סיפורם, שיש בו כאב, תסכול וגם הומור, הוא בבואה נאמנה לבעיות הקליטה בזמנו של העולים החדשים מחבר הלאומים.             
    

 


"קיארה" (איטליה 2021) ****

דרמה. סרטו של ג'ונאס קרפיניאנו. בני משפחה בקלבריה מתאספים על מנת לחגוג 18 לג’וליה (גרסיה רוטולו), בתם הבכורה של קלאודיו (קלאודיו רוטולו) וכרמלה (כרמלה פומו). קיארה (סוואמי ריטולו), אחותה הצעירה של כלת השמחה, מתגלה כצעירה דומיננטית המושכת אליה את תשומת הלב. היא מעריצה את אביה שמנסה להישאר באירוע בפרופיל נמוך ואפילו נמנע מלברך את בתו לרגל יום הולדתה. בהמשך הוא נעלם לפתע באופן מסתורי, לאחר התפוצצות רכב בסמוך לביתה של המשפחה. קיארה מנסה לברר היכן אביה, אך נראה כי גם אמה וגם אחותה מסתירות ממנה מידע. אלא שקיארה לא אומרת נואש ויוצאת למסע הרפתקני, נועז ומסוכן, בעקבות אביה. 121 דקות. קיארה


 
קיארה, קרדיט: New Cinema


תקראו לזה מאפיה. תקראו לזה קוזה נוסטרה. באיטליה אלה תופעות שכיחות, חלק מהחיים. אבל "קיארה" זהו בעצם סיפור משפחתי. הבת הבוגרת חוגגת את יום הולדתה ה-18, בעוד הבת הצעירה אמורה לחוות את נעוריה התוססים בחוסר דאגה, יחד עם חברותיה וחבריה. אלא שהיא תיאלץ להתבגר הרבה יותר מהר מהמתוכנן, משום שאביה האהוב נעלם מהנוף המשפחתי. נסיונותיה לקבל מידע מאמה ומאחותה בדבר גורלו נענים בהתעלמות ובהסתרה, מה שגורם לקיארה לנסות לברר בכוחות עצמה מה קרה לאביה. התעקשותה, נחישותה ואומץ לבה יאפשרו לה לפצח את התעלומה. זהו סרט קטן, אינטימי, מחוספס באמצעים האמנותיים המינימליסטיים שלו, אבל דווקא זהו סוד קסמו. התסריטאי-במאי ג'ונאס קרפיניאנו מתאר בעבודותיו, כולל בסרט הזה, את הדרום המוזנח, הדל, עתיר הפשיעה והגזענות של איטליה, שבו המוצא מהייאוש וחוסר התקווה עלול להיות הידרדרות לפשע. בנטורליזם כובש, תוך שימוש בנון-אקטורס, רובם בני משפחה אחת, הוא מציג סיפור אנושי של נערה המחפשת נואשות אחר אביה, וגם כשיתברר לה מי הוא ומהם מעשיו (שאינם בצד החוקי של סקלת החיים), הדברים לא ירתיעו אותה מלהפגין את אהבתה אליו ולראות בו את המודל שלה. יש בסרט האמין והאמיתי הזה איזה פטליזם, איזו השלמה עם אורח חיים והתנהלות, גם כשהם לא אטרקטיביים וסקסיים, אלא תולדה של מקום-מורשת-מסורת-היסטוריה. רוצה לומר, בדרום איטליה הגורל חזק מהכל. "קיארה" זכה, ובצדק, בפרס הראשון בקטגוריה השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן.   


 


"איפה אנה פרנק" (ישראל-בלגיה-צרפת-לוקסמבורג-הולנד 2021)

אנימציה. סרטו של ארי פולמן. עיבוד מקורי לסיפורה המוכר של אנה פרנק. במרכז הסיפור עומדת קיטי, חברתה הדמיונית של אנה, לה היא הקדישה את כל כתבי היומן המקורי. קיטי מתעוררת בעתיד הקרוב בבית אנה פרנק באמסטרדם, בלי לדעת שעברו יותר מ-75 שנה מאז תום המלחמה. כשהיא מתאפסת על עצמה, לוקחת קיטי את היומן המקורי של אנה, העדות האמיתית היחידה לקיומה, ויוצאת קיטי למסע על פני כל יבשת אירופה כדי לברר היכן חברתה ומה קרה לה. היא מאמינה כי אנה עדיין בחיים. 99 דקות. איפה אנה פרנק



איפה אנה פרנק, קרדיט: בריג'יט פולמן כנופיית סרטים בע"מ


בינואר השנה נפוצו שמועות כאילו יהודי הלשין על אנה פרנק ומקום מחבואה באמסטרדם ב-1945. לא נמצא כל ביסוס לטענה המופרכת הזו, אבל הדבר יכול להעיד וללמד עד כמה סיפורה של הנערה ממשפחה יהודית-גרמנית שהסתתרה בעליית גג וכתבה יומן אישי עד שהתגלתה ומצאה את מותה במחנה ברגן בלזן, עדיין מעורר פולמוס ועניין. הבמאי ארי פולמן קרא את המפה כבר לפני שנים. מסע ארוך ומורכב הוא עבר  כדי להביא את יצירת האנימציה המרהיבה הזו שלו לקו הסיום. פולמן, שמאז "ואלס עם באשיר" התאהב בלגולל סיפורים בתמונות צבעוניות זזות, קרי אנימציה, עושה זאת כאן שוב בדרך שובת לב, יפה, אפילו מהפנטת.

התחביר הוויזואלי שלו מקורי ומיוחד, והנראטיב שפיתח - חיפוש אנה פרנק על ידי החברה הדמיונית שלה קיטי, לה כתבה את היומן, במציאות של ימינו – פותחת ים של אפשרויות. כשמתברר כי היומן המקורי נעלם, מייד נפתח מצוד אחר הגנב האלמוני. ואילו קיטי הנעה במקומות שונים באירופה מגלה רק מונומנטים המעידים על כך שאנה הייתה קיימת: בתים, מוזיאונים, ספריות ציבוריות וכו'. אבל קיטי מנסה להגיע לאנה עצמה, לנפש התמימה והחומלת שלה, לאהבת האדם שלה, למי שהייתה הנערה שהפכה לסמל. וכך - באמצעות החיפוש של קיטי ותוצאותיו - הופך הסרט למסמך קולנועי הומני, בעל מסרים עכשוויים, כמו דאגה לפליטים הרבים שמציפים את אירופה ולמניעת כליאתם או שליחתם ברכבות ליעדים הרי גורל. פולמן מנצל את הלקח ההיסטורי - שנלמד או לא - כדי להטיל זרקור מחודש על מורשתה של אנה פרנק, הדרך שהתוותה שלא מדעת לדורות רבים לאחר שנרצחה ובכלל על רוח האדם החופשית.     
  

 


"ד"ר סטריינג' בממדי הטירוף" (ארה"ב 2022) *** וחצי
פנטזיה. סרטו של סם ריימי. דוקטור סטיבן סטריינג' (בנדיקט קמברבץ') מוצא עצמו במציאות של המולטיוורס (רב-יקום), באמצעות כוחותיה של אמריקה צ'אבז (סוצ'י גומז), הנרדפת על ידי וונדה מקסימוף (אליזבת אולסן). ביקומים המקבילים נתקל סטריינג' בגרסאות אחרות של עצמו, ואותם תעתיקים שלו הם כה עוצמתיים שביכולתם להוות סיכון לו ולאנושות כולה. סטריינג' ובני בריתו  וונג (בנדיקט וונג), אמריקה ואהובתו לשעבר כריסטין (רייצ'ל מקאדמס) מאחדים כוחות על מנת לנסות לעצור את גרסאות סטריינג' המאיימות על שלום העולם. ביקומים המקבילים הם יתעמתו, בין היתר, עם המכשף בארון מורדו (צ'יווטל אג'יופור) ולפרופסור צ'רלס אקסבייר (פטריק סטיוארט), מ"אקס-מן". עם ברוס קמפבל, מייקל שולברג. 126 דקות.

אנחנו מדברים כאן על סרט מהיקום הקומיקסי של מארוול, שבאופיו הוא רחוק מאוד מלהיות "מארוולי". הסרט אפל, קודר, אלים וכמעט נטול קומיק רליפים. ניגוד מוחלט ל"ספיידרמן: השיבה הביתה", שסצנת הסיום בו היא בעצם ראשית "ד"ר סטריינג' בממדי הטירוף". בפעם הראשונה ראינו את סטריינג' בסרט מהפרנצ'ייז של מארוול ב-2016, וזה שלפנינו הוא למעשה "ד"ר סטריינג' 2". כמי שלא שולט ביקום הקומיקסי הזה ובמקורות ההשראה שהמעריצים מזהים ומתרגשים מהם, אני יכול לומר שהבמאי סם ריימי (יצר בין היתר את שלושת סרטי "ספיידרמן" של ראשית שנות ה-2000) הימר כאן על כיוון שונה, מאוד הארדקור-מארוול, שיש לי הרושם שאולי גם הגיקים המושבעים לא יתחברו אליו עד הסוף. מעבר לשלד הבסיסי, של מעבר סטריינג' ובני בריתו בין יקומים רבים, בניסיון להחזיר את ההגמוניה שלהם בעולם ולחסל את גרסאות סטריינג' המעוותות שמזעזעות את הסדר הקיים, העלילה הייתה מבחינתי די מבולבלת, ולא היו בה טריגרים להבנת הרב-יקום המארוולי ומורכבותו. זה כנראה באמת סרט שמיועד למעריצים-צרכנים המושבעים של הז'אנר, ולי היה קשה להתלהב ממנו. זאת למעט מהוויזואליה ומהאמצעים האמנותיים. אבל גם מאפקטים ממוחשבים נטו כבר לא עושים היום עניין גדול. 
דוקטור סטריינג' 2: בממדי הטירוף



דוקטור סטריינג' 2, קרדיט: MarvelIsrael

 


"האיש שלא היה" (ארה"ב 2022)

מתח-אקשן. סרטו של ג'ון מאדן. במרוצת מלחמת העולם השנייה, המודיעין הבריטי ובראשו יואן מונטגיו (קולין פירת') וצ'ארלס צ'ולמונדליי (מת'יו מקפדיין), מחליטים לרקום תחבולה שתערים על המודיעין הגרמני. התוכנית, שכוללת גופה, מסמכים מזוייפים והרבה תעוזה, עלולה להפוך לכישלון טוטאלי שיגרום לאובדן עצום של חיי אדם, או שזו עשויה להיות הצלחת כבירה שתוביל לנקודת מפנה במלחמה ותשנה לחלוטין את מאזן הכוחות. כשגורל העולם על הפרק, "מבצע קציצה" יוצא לדרך. עם קלי מקדולנלד. 128 דקות. האיש שלא היה



האיש שלא היה, קרדיט: באדיבות בתי קולנוע לב