מחול - "החיים המחשמלים של לואי וויין" ועוד

"החיים המחשמלים של לואי וויין", דרמה. סרטו של וויל שארפ. דרמה. "אפריקה", סרטו של אורן גרנר ועוד

"החיים המחשמלים של לואי וויין" (אנגליה 2021) ****

דרמה. סרטו של וויל שארפ, המבוסס על מקרה אמיתי. אנגליה בעידן הוויקטוריאני. לואי וויין (בנדיקט קמברבץ') הוא טיפוס אקסצנטרי, אדם מוכשר בתחומים רבים, שבראשם היכולת לאייר ולצייר במהירות בעיקר אלמנטים מהטבע, חי וצומח, כשהוא מסתמך על זכרונו הפנומינלי. הוא מתגורר באזור לונדון עם אמו וחמש אחיותיו, וציורי הטבע שלו, אותם הוא מוכר לעיתונים שונים, מפרנסים את המשפחה. גם בנות וויין מוזרות. הן מוקפות באמן ואחיהן, לא יוצאות עם בנים או גברים ואחת מהן אף סובלת ממחלת נפש ומאושפזת במוסד המטפל בחולים כמותה.

בנות המשפחה המומות כשלואיס מציג בפניהן את אהובתו, אמילי (קלייר פוי), שהיא לא אחרת מאשר האומנת שלהן. הדבר מעורר כעס והתנגדות מצידן, אבל לואיס לא מתחשב ברצון האנוכי שלהן לשמור אותו לעצמן ונושא אותה לאישה. הפטרון שלו, המו"ל סר וויליאם אינגרם (טובי ג'ונס) תומך בו בתקופה זו. וויין ואמילי מאמצים גור חתולים שחור-לבן שניגש אליהם, קוראים לו פיטר ומטפלים בו כאילו היה בנם. פיטר הופך לחבר במשפחתם ומזין את עולמו היצירתי של לואי, שמתחיל לצייר חתולים, ביצירתיות מופלאה. בהמשך אמילי לוקה בסרטן וחייו של וויין סופגים טלטלה קשה. עם אנדראה רייסבורו, שרון רוני, איימי לו ווד, היילי סקוויירס, סטייסי מרטין, פיבי ניקולס, אדיל אקטר, ניק קייב. 111 דקות. החיים המחשמלים של לואי וויין

החיים המחשמלים של לואי וויין, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

בהיות גיבורו, לואי וויין, אדם רגיש, מיוחד ויוצא דופן בכישוריו, בהתנהלותו ובהתנהגותו החברתית, היטיב הבמאי הבריטי וויל שארפ לעשות כשבנה מעטפת של אגדה-פנטזיה לסיפור חייו. וויין הוא מאייר מהיר ומבריק שמספיק לו לתת מבט בסביבה או באובייקט שברצונו לצייר, כדי שיוציא תחת עפרונו תוך מספר דקות תעתיק מופלא של מושא יצירתו.

נראה כי התקופה הוויקטוריאנית הססגונית הזינה את דמיונו של הבמאי שארפ, כמו את זה של גיבורו שחי במסגרת משפחתית לא שגרתית ונאלץ לכלכל את אמו ואת חמש אחיותיו, שאף לא אחת מהן חוותה סיפור רומנטי עם גבר. ולכן כשהוא עצמו התאהב באמילי, נישא לה ועזב את בני משפחתו כדי לחיות איתה, ראו בו אלה בוגד. למזלו, מיטיבו סר וויליאם אינגרם האמין בו, טיפח את כשרונו ואפשר לו להמשיך ולממש את התחייבויותיו, כל עוד זה היה אפשרי. אלא שבהמשך, לאחר הטרגדיה האישית הקשה שחווה, של מות רעייתו, מתברר כי הגן המשפחתי המתעתע של מחלת נפש לא פסח גם עליו.

המסגרת הנראטיבית בה מתנהל הסיפור, המשלב מציאות עם דמיון, אפשר לחתול פיטר לדבר מדי פעם ולגלות לא מעט תכונות אנושיות נוספות. וזה בדיוק הקונספט המסוגנן הנכון וההולם לגולל באמצעותו את הסיפור הזה. זו אגדה מהחיים עם המון צבע, ובאמצעות ציורי וויין אנחנו רואים כאן אפילו את תחילת הגל הפסיכדלי באמנות, אם תרצו, ומי אם לא הכוכב העכשווי התורן של הקולנוע העולמי, בנדיקט קמברבץ' ("כוחו של הכלב", "ד"ר סטריינג'"), יכול להיכנס לנעליו הביזאריות של הצייר המחונן. הערה למפיצים, סרטי יונייטד: השם הנכון של האמן גיבור הסרט הוא לואיס וויין, לא לואי.

"אפריקה" (ישראל 2019) ****

דרמה. סרטו של אורן גרנר. מאיר (מאיר גרנר) הוא פנסיונר החי עם אשתו מיה (מיה גרנר) במושב בחיק הטבע בשם נירית, בו שוררת דרך קבע אווירה פסטורלית. מאיר מתכנן, כרגיל, את החגיגה הקהילתית השנתית בבית העם, לציון 40 שנה ליישוב, משהו שהוא עושה כבר 30 שנה. אבל מתברר שהשנה הטילו את המשימה הזו על הדור הצעיר. מאיר מבין שהוא כבר לא ממש רלוונטי, ומתקשה לקבל זאת. תוך שהוא ממשיך בחיי השגרה שלו, הכוללת טיולים עם כלבת הזאב צילה, ועבודה בנגרייה הביתית, הוא ינסה לנהל מאבק שקט, על מנת להחזיר לחייו את תחושת החיוניות. 82 דקות. אפריקה

אפריקה, תמונת יחסי ציבור

אפריקה היא המצפון והמצפן של הסרט. טיול שערכו לנמיביה מאיר ומיה, ואשר הם נהנים לחזור אליו בחוויה האישית, כולל בהקרנות והרצאות לחברי המושב. הטיול מהווה בעיניהם סוג של אסקפיזם, המרחבים הפתוחים של העולם הפראי שבחוץ, המבטא את החופש המוחלט. בסרטו הראשון מצליח הבמאי אורן גרנר להציג תמונת מצב משפחתית מורכבת, בה מככבים הוריו, כמובילי משפחה במושב קהילתי שהגיעה לנקודה בה מה שהיה שוב לא יהיה. האב מנושל מתפקיד ניהול האירוע השנתי, לטובת הצעירים, ומתחיל לבדוק מה לא בסדר אצלו. את חשבון הנפש שלו הוא מעביר תוך כדי עבודה בנגריה הביתית, שם הוא מרגיש עדיין אדם יצירתי המביא תועלת. אבל התחושה להפוך אחרי כל כך הרבה שנים ללא רלוונטי ברמה הקהילתית ממשיכה להטריד אותו. אצל אשתו מיה, הדואגת לו, לא השתנה הרבה. היא ממשיכה להעביר טיפולי הנחיה והדרכה אישית לזקוקות לכך, וגם מהווה חלק מהמקהלה המקומית שתופיע באירוע השנתי החגיגי.

בסרטו הקטן, הצנוע והסמי-דוקומנטרי אפשר לומר, מצליח אורן גרנר לשרטט בעידון וברגישות תמונת מצב שיש בה היבטים אישיים ואוניברסליים. הסרט הוקרן בפסטיבל טורונטו ובכמה פסטיבלים בינלאומיים נוספים וזכה במספר פרסים בפסטיבל חיפה.

"שדה פרג" (רומניה 2020)****

דרמה. סרטו של יוג'ן ג'בליאנו. סיפורו של כריסטי (קונרד מריקופר), איש ז'נדרמריה החי בבוקרשט ויש לו בן-זוג בפריז, שמגיע לבקרו ולשהות בביתו כמה ימים. כריסטי הינו צעיר כריזמטי שמנסה למצוא את האיזון בין שני החלקים המנוגדים לכאורה בזהותו: של אדם העובד בסביבה מאצ'ואיסטית ושל הומו המנסה לשמור על חייו האישיים-פרטיים בסוד. כאשר קבוצה דתית של מפגינים הומופובים מתפרצת לבית קולנוע בו מוקרן סרט להט"בי, היחידה של כריסטי מוזעקת למקום והוא מוצא את עצמו לכוד בלב מאבק ממנו ניסה להימנע כל חייו. עם אלכסנדר פוטוצ'אן, רדואן לפלאחי. 82 דקות. שדה פרג

שדה פרג, תמונת יחסי ציבור

מעניין שעלילת הסרט הזה דומה במידה רבה לזה של "5 דקות", סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע הרומני הנערך כעת. בשניהם מתרחשת תקרית בבית קולנוע בעת הקרנת סרט להט"בי, אשר מחייבת את אנשי הז'נדרמריה להגיע למקום כדי לשמור על הסדר ולמנוע תקריות אלימות בין הפונדמנטליסטים הדתיים המשמיעים קול מחאה בוטה ורעשני כנגד הקרנת הסרט, ובין אלה שמעוניינים לצפות בו ללא הפרעה.

האם הנושא מעיד על כך שיש תופעה משמעותית של הומופוביה ברומניה? ייתכן. וייתכן גם שהעיסוק של במאים רומנים בנושא מעיד על כך שהם מבקשים להניח אותו על סדר היום, כדי שניתן יהיה לשרש את תופעת גילויי ההומופוביה במדינה. בסיפור הקונקרטי של "שדה פרג" כריסטי הוא בחור סולידי המנהל חיים שקטים, ומארח בביתו את אהובו שהגיע מפריז. ואז, בהיותו ז'נדרמר, הוא נדרש למשימה, לצאת לבית קולנוע עם חבריו ליחידה כדי להשתלט על אירוע בו מתקיים עימות בין מפגינים אנטי להט"ביים לקהל המעוניין לצפות בסרט שגיבוריו להט"בים.

הסיטואציה מעמידה את כריסטי בפני במצב בו חייו המוגנים מותקפים לפתע והוא מגיב באלימות כשהוא חש מאוים. אלא שמכאן הוא מוצא עצמו בסצנה קפקאית. חבריו מבריחים אותו לאולם בית הקולנוע הריק, בעת שבחוץ הם מנסים לפזר את ההפגנה ולגרום לכך שכריסטי לא יינזק. מצד אחד החברים מגוננים עליו, אבל מאידך אנחנו חשים בהתנהגות ובהתנהלות הצבועה שלהם, בההומופוביה שנמצאת אצלם מתחת לעור. מצד אחד הם מקבלים את הכחשתו (השקרית כמובן, לצורך הגנה עצמית) של כריסטי שהוא הומו, אבל מאידך יותר מרומזים לו שהם מבינים מהי נטייתו המינית ו"שזה לא נורא כל כך בעיניהם ושזכותו לחיות את חייו כרצונו". הומופוביה המתחפשת לליברליזם. כמו ברבים מהסרטים מייד אין רומניה, גם ב"שדה פרג" יש המון מלל. חבריו של כריסטי מנסים לגונן עליו בדיבורים, כדי להסיח את דעתו מהסיטואציה שמתרחשת מחוץ לאולם בית הקולנוע. סרט חכם שמציג תופעה מגונה, ניסיון להסתירה והשלכותיה.

"הורסת בלי חשבון" (ארה"ב 2022) ** וחצי

מתח. סרטו של לואיס פרייטו. כריס (קמרון מויינהן) הוא גבר עשיר, גרוש טרי מג'יימי (סאשה לוס) ולשניים בת קטנה, ווילו (רידלי אשה בייטמן). כאיש הייטק מצליח שעשה אקזיט, יש לכריס בית מודרני רחב ידיים באזור מבודד, עם נוף מרהיב. הוא פוגש בסופרמרקט באקראי בסקיי (לילי קרוג) ושיחה מנומסת ביניהם הופכת עד מהרה למפגש מיני לוהט בביתו. מתברר כי סקיי מתאכסנת במוטל סמוך עם חברתה, ליסה (אש סנטוס), שגם איתה היא מקיימת קשרים אינטימיים. את המוטל מנהל טיפוס מפוקפק בשם רונלד (ג'ון מלקוביץ'). כשהקשר של כריס עם סקיי נמשך, מתברר לו שהיא לא מי שהציגה את עצמה בפניו, אבל התובנה שלו מגיעה כשזה כבר מאוחר מדי. כריס מגלה שנפל קורבן למלכודת אכזרית וגם אשתו ובתו בסכנת חיים. 92 דקות. הורסת בלי חשבון

הורסת בלי חשבון, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

בנראטיב שלו מזכיר הסרט אסוציאטיבית את "מיזרי" (1990), של רוב ריינר, אם כי מעבר לאזכור הזה כל דמיון הוא מקרי בלבד בין היצירה המכוננת ההיא והסרט הרדוד והדלוח שלפנינו. זה סיפור על אישה שמפעילה על גבר את קסמיה הנשיים, הבלתי מבוטלים צריך לומר (השחקנית הגרמנייה לילי קרוג מצוידת בכל מה שצריך לשם כך), וכשהוא נופל ברשתה היא גורמת לפגיעה פיזית בו כדי שתוכל לשלוט בו ולרוקן אותו מנכסיו.

העניין הבעייתי כאן הוא שהבמאי הספרדי לואיס פרייטו יצר סרט כל כך חד-ממדי. אין בו טיפת מורכבות או עומק פסיכולוגי, הדמויות סתמיות, שטחיות ולא מנומקות, והשחקנים האנונימיים למדי לא מותירים חותם. נראה גם כי גיוסו לפרויקט של ג'ון מלקוביץ', בתפקיד שולי בהחלט, נעשה בניסיון לשווק את הסרט בעזרת שם מוכר, עם קבלות. הסיפור וההתנהלות של הסרט מאוד פשטניים וסטריאוטיפיים, המזימה של סקיי ושותפיה מאוד מלאכותית ולא אמינה, והוא דומה ללא מעט סרטים קודמים שאני זוכר המתרחשים בבית מבודד, שם קורים דברים איומים מבלי שאיש יוכל להתערב. היינו כבר בסרט הזה והמוצר הנוכחי לא מחדש דבר בתחום.

"משחקת באש" (ארה"ב 2022)

דרמה-מתח. סרטו של קית תומאס, המבוסס על ספרו של סטיבן קינג "אש זרה". אנדי מקגי (זאק אפרון), גבר צעיר בעל יכולות פסיכוקינטיות, נבדק על ידי סוכנות ממשלתית סודית בשם "החנות", כדי להבין האם תוכל להשתמש בו לצרכיה. הוא פוגש במקום את האישה שתהפוך לאהבת חייו, ויקי (סידני למון), והם פורשים מהסוכנות. לימים הם מביאים לעולם בת, צ'ארלי (ראיין קירה ארמסטרונג) שמתברר כי גם לה כוחות על-טבעיים יוצאי דופן ועוצמתיים. אנשי "החנות" ינקטו בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להשתלט מחדש על המשפחה הזאת, כדי שיוכלו לנצל את הכוחות המיוחדים של ההורים ובעיקר של בתם. 94 דקות. משחקת באש

משחקת באש, תמונת יחסי ציבור