סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מחול
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ביקורת
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: "מערבולת" ועוד
 

 
 
"מערבולת" דרמה. סרטו של גספר נואה, "אייפל" - דרמה. סרטו של מרטן בורבולון ועוד


"מערבולת" (צרפת-בלגיה-מונקו 2021) **** וחצי

דרמה. סרטו של גספר נואה. לואי (דריו ארג'נטו) ואל (פרנסואה לברן) הם בני זוג מזדקנים החיים יחד בביתם הצנוע. הוא איש קולנוע מוכר ונמצא בתהליך כתיבה של ספר חדש על חלומות בקולנוע. היא פסיכיאטרית מוערכת בעבר, כיום בגימלאות. הבעיה העיקרית של לואי היא שרעייתו לקתה בדמנציה והולכת ומאבדת את זכרונה, תודעתה ואישיותה. הוא עצמו גם לא ממש בקו הבריאות וסובל ממחלת לב. שגרת החיים שלהם, שפעם הייתה דינמית ותוססת, היא כיום אפרורית ודלה למדי. הם לרוב בבית ודואגים עד כמה שניתן האחד לצרכי השני. יש להם בן, סטפן (אלכס לוץ), שפוקד את דירתם מדי פעם בניסיון לסייע, אבל כמובטל וכמי שמכור לסמים קשים הוא לא מצליח יותר מדי.

הוא מנסה לשכנעם לעבור לדיור מוגן, אבל לואי מתקומם. הרי כל חייו: ספריו, תעודות ואותות הערכה שקיבל ובכלל כל מה שצבר בחיים - נמצא בבית הזה. הוא לא רואה את עצמו נפרד מתזכורות חייו השונות, הפיזיות והאמוציונליות. אל יותר פסיבית שכן היא כבר לא כל כך מחוברת לעצמה וגם רגעי התודעה שלה מעטים ומבולבלים. האם יש משהו שיוכל לבלום את הדעיכה האיטית אבל הבטוחה שלהם למצב שאין ממנו חזרה? 142 דקות. מערבולת


מערבולת, קרדיט: באדיבות קולנוע לב

הבמאי גספר נואה מיצב את עצמו עד עתה בנישה קצת אחרת. של סרטים פרובוקטיביים, שחוויית    הצפייה בהם לא פשוטה. כאלה היו "בלתי הפיך" (2002) על אירוע אונס אכזרי המסופר מהסוף להתחלה, ו"קליימקס" (2018), על חבורת רקדנים העורכים מסיבה לאחר סיום חזרות למופע וסם הזיות שהם לוקחים הופך את האירוע לטריפ רע מאוד עבורם.

ב"מערבולת" נואה כבר מסגנן התנסות אחרת, אף היא לא פשוטה: דעיכת החיים. והוא גם עושה זאת בטכניקה מיוחדת, צילום מקביל של שני גיבוריו בשני ערוצים שונים, אך מקבילים, כשהמסך מחולק לשניים. באחד אנחנו עוקבים אחר פעילותו של לואי ובאחר בזו של אל. לעיתים הם נכנסים זה לטריטוריה של זה. הרי ככלות הכל מדובר בבני זוג נשואים החיים יחד. שניהם משכילים, אינטלקטואלים, אנשים בעלי הישגים ומעמד חברתי שהטביעו את חותמם בתודעה הרחבה. הוא איש קולנוע מוערך והיא פסיכיאטרית מפורסמת לשעבר. היא כבר בשלב מתקדם של דמנציה והוא מנסה עדיין לשחזר ימיו כקדם ולהוציא ספר העוסק בחלומות בקולנוע. אבל כל חייהם מאפיינת נסיגה בולטת מהסטטוס התוסס וחיוני בו התנהלו, לעבר גסיסה בלתי נמנעת. תודעתה של אל כבר מעורפלת, היא רחוקה מאוד מהדמות האנליטית שהייתה, ופיזור הדעת שלה הולך וגובר עד כדי כך שהיא משמידה שלא בכוונה את טיוטת ספרו של לואי.

הוא עדיין גבר חזק וכריזמטי, המנסה להיאחז בתדמיתו מפעם, אבל גם אצלו ניכר אובדן הולך וגובר של הרלוונטיות. בנם, נרקומן חדל אישים, מנסה לאשפזם בדיור מוגן, אבל הם מסרבים בעיקשות להיפרד מהדירה שלהם המכילה עדיין, אם כי באנרלמוסיה, את כל מה שביטא וסימל את חייהם הפעלתניים והדינמיים בעבר. זה המקום לציין את הליהוק הפנטסטי. הבחירה של נואה בדריו ארג'נטו, במאי אימה ומתח איטלקי נודע ("הציפור עם כנפי הבדולח", "סספיריה", "זעזוע", "פנומנה") היא לא פחות מהברקה. את הסגנון האקספרסיבי שלו כבמאי בסרטיו הוא מעביר לטון שלו כשחקן. הוא מפגין עוצמה, אופי ונחישות, אם כי מחלת הלב שלו מונעת ממנו להמשיך להיאבק כדי לרשום עוד הישגים.

פרנסואה לברון היא שחקנית ותיקה, הזכורה בעיקר מ"האמא והזונה", וגם היא עושה תפקיד מצוין, של אישה ההולכת ומאבדת את זה. לטעמי, הסגנון הטכני של שני המסכים המקבילים מאפיל קצת לעיתים על התוכן אבל עדיין הבמאי נואה יודע, בטכניקה המיוחדת שאימץ כאן, איך לדמות את דעיכת גיבוריו עד לכדי נפיחת נשימותיהם ואיבוד כל מה שהיה להם בחיים, לדימוי הקולנועי הכל כך חזק של פייד-אאוט, ולאו דווקא לשחור. נכון ש"אהבה" המעולה של מיכאל הנקה צף כאן אסוציאטיבית לתודעה, ואף כי אין מה להשוות את "מערבולת" ליצירת המופת ההיא, נואה מצרף אקורד משלו שלו לז'אנר המורבידי.              

 

 
"אייפל" (צרפת-בלגיה-גרמניה 2021) ****

דרמה. סרטו של מרטן בורבולון. המהנדס-אדריכל גוסטב אייפל (רומן דוריס) סיים את ביצוע פסל החריות, כמתנתה של צרפת לארצות הברית, ועובר להתעסק בפרויקט קטן הרבה יותר, תכנון הרכבת התחתית של פריז. אבל אז מבקשות ממנו הרשויות להכין מונומנט ספקטקולרי ליריד העולמי של פריז ב-1889. אייפל ניגש לתכנון ולבנייה של מגדל בצורת האות A שיתנשא לגובה של 300 מטר. בתוך כדי העבודה הוא פוגש באישה מסתורית מעברו, אדריאן (אמה מקיי) והקשר הרומנטי ביניהם מתחדש, אף שהיא נשואה לאחד מאנשי החברה הגבוהה של פריז. כאשר הוא נתקע או חווה קשיים בעבודה המפרכת של בניית המגדל, אדריאן משמשת לו כהשראה. אייפל יצטרך להתגבר על מכשולים שונים, מקצועיים ואישיים, בדרך להגשמת תוכניתו הגרנדיוזית. 108 דקות. אייפל


אייפל, קרדיט: באדיבות קולנוע לב

עיסוק כל כך נכון ומדויק באייקון החזק והמובהק של פריז, ובאופן בו נולד וקרם עור וגידים - זהו כבר הישג קולנועי ראוי לשמו. ניכר כי הבמאי מרטן בורבולון עשה הכל כדי שסרטו יקבל את הנפח המתאים לו. סיפורו של המהנדס והאדריכל הצרפתי הגאון גוסטב אייפל הוא באמת שיר אהבה לעיר האורות. הרומנטיקה של החלום הגדול להקים מגדל בגובה 300 מטר, הולכת נהדר יד ביד עם סיפור האהבה של אייפל לאדריאן. היא מבחינתו תהייה אולי בלתי ממומשת בסוף, אבל בזכותה ובהשראתה הוא יממש את חלום הקמת המגדל.

זהו סרט תקופתי סוחף, המציג את דרך החתחתים שעבר אייפל בכל שלב ושלב מהרגע שבו התבקש להציע מיזם שיפאר את היריד העולמי של 1889, דרך מאבקי העובדים להשגת תנאים טובים יותר, והסקפטיות בה נתקל, כולל החשש של אנשי ציבור שהמגדל יאפיל על כנסיית נוטרדאם, האייקונית בזכות עצמה בקו הרקיע של העיר. זה אמנם סרט מיינסטרימי בעל מוטיבים של אגדה, מתכון מושלם לריצוי הקהל, אבל האופן בו השכיל בורבולון בשחזורים התקופתיים, בעלילה, ובליהוק שני שחקניו המובילים המצוינים, רומן דוריס ואמה מקיי, הופכים את הסרט הזה למעדן.

  
    
            


"אמה, הזאב והאריה הגדול" (צרפת-קנדה) ** וחצי

דרמה. סרטו של גיל דה מייסטר. אלמה (מולי קונץ) היא צעירה המיטיבה לנגן בפסנתר, הממתינה למבחן גורלי בו ייקבע האם תזכה להצטרף לתזמורת הסימפונית ל לוס-אנג'לס. בינתיים היא מתבקשת לחזור לבקתה שבלב יערות ואגמים שם התגורר סבה, שהלך לעולמו. אלמה מחליטה להישאר במקום לאחר שהיא צופה במסר האחרון שהותיר לה הסב. הוא ביקש ממנה לשמור על הטבע ועל החיות, בהן זאבה לבנה שהתקרבה אליו. באחת משיטוטיה ביערות צונח עליה משמיים גור אריות קטן. מתברר שהוא שרד תאונת מטוס, בו הובל כדי לשמש כחיית שעשועים בקרקס. ואילו הזאבה הלבנה מביאה לבקתה את גור הזאבים שלה.

כך מוצאת עצמה אלמה מטופלת במשפחה של חיות ונשאבת לתפקיד, וחברו של הסב, ג'ו (גרהם גרין), הגר בסמוך, מסייע לה ופוקח עין שלא יאונה לה רע. אלא שהיא יוצאת למספר ימים למבחן המוזיקלי שלה, וכאשר היא שבה מתברר לה כי החיות נעלמו. מתברר כי ציידי חיות ופקחי שמורות הטבע שמסייעים להם פקדו את המקום. אלמה מחליטה לצאת בעקבות החיות האבודות. 99 דקות. אמה, הזאב והאריה הלבן


אמה, הזאב והאריה הגדול, תמונת יחסי ציבור

סרט שמכוון לאג'נדה הנכונה. מניעת פגיעה בבעלי החיים, החזרתם למרחב המחייה הטבעי שלהם, שמירה על אוצרות הטבע ודאגה לאקולוגיה בכלל. אלא שהתכנים החיוביים האלה מוגשים במעטפת קולנועית די בעייתית. הסרט מיועד לקטגוריית הצפפיה "לכל המשפחה", ואף יש לו גרסה מדובבת לעברית, אבל התסריט לא טוב, בלשון המעטה.

הסיפור של אלמה, כפסנתרנית צעירה המנסה להשתלב בעולם המוזיקה הקלאסית, מיותר למדי. מאחר שהיא לא מממשת את עצמה בתחום, נשאלת השאלה האם המוטיב הזה נכתב רק כדי להסביר למה המוזיקה הקלאסית שבנו של מאלף האריות משמיע לאריה, מרגיעה אותו? וזה רק אחד הקטעים הלא אמינים בתסריט. השחקנית הצעירה מולי קונץ אמנם סימפטית למדי, אבל הנראטיב הדליל שהיא מתמודדת איתו לא מאפשר לה להתבטא. ושאר הנפשות הפועלות בסרט סטריאוטיפיות אפילו יותר ממנה. הבמאי-תסריטאי-מפיק ז'יל דה מייסטרה, שסרטו הקודם "מיה והאריה הלבן" (טוב יותר בהרבה), שהיה אף הוא מגויס לאותה אג'נדה, ויוצרים אחרים של סרטים כאלה, צריכים להפנים שאין לזלזל באינטליגנציה של הצופה הצעיר.      
  


"שעת נקמה" (ארה"ב 2018) ** וחצי

מתח-אקשן. סרטה של שרה דאגר ניקסון. סיידי (אוליביה וויילד), אישה צעירה, מתאמנת נון-סטופ. באגרוף, באמנויות לחימה, בקיקבוקסינג. ולאחר חודשים רבים של הכנה פיזית ונפשית היא יוצאת לממש את ייעודה, כפי שהיא רואה אותו: להחזיר לנשיפ פגועות שבעליהן רמסו אותן את כבודן. והיא עושה זאת בכוח ובאלימות, אבל מבלי להרוג, והופכת להיות כתובת עבור נשים וילדים חסרי אונים לנוכח האלימות הקשה של הגברים שבחייהם. אבל בהמשך יתברר שיש לה מניע אישי חזק ולאחר שהיא תשוב להיות נרדפת ויהיה חשש כבד לחייה, היא תצטרך לאזור כוחות כדי לממש גם את הנקמה האישית שלה. עם מורגן ספקטור, קייל קטלט, טוניה פטנו, בטסי איידם. 91 דקות. שעת נקמה


שעת נקמה, קרדיט: באדיבות סרטי שובל ויונייטד קינג

גם סרט זה, כמו קודמו בסקירה, רותם את עצמו לאג'נדה הנכונה. טיפול בבעיית הגברים המתעללים בנשותיהם. אלא שהסיפור והתסריט מזכירים סרטים על נוקמות ונוקמים שכבר נעשו והנוסחה שלהם כמעט ולא משתנה. זה נראה כמו כרוניקה ידועה מראש. רואים את סיידי מסייעת לאישה ולעוד אחת, ולשני ילדים שאמם התעללה בהם. וכל הזמן היא טורחת להדגיש שהיא לא קילרית, כלומר היא לא הורגת את אלה שמתעללים בנשותיהם, רק פוגעת בהם. כמה אנושי מצידה. אבל כשאנחנו למדים מהי המוטיבציה האישית שלה, הדברים מקבלים תפנית מסוימת ויש איזשהו טוויסט בעלילה שהופך אותה מרודפת לנרדפת. לא שאי אפשר היה לנחש את המהלך הזה, שאף הוא צפוי למדי. יש כאן קטעי אקשן סבירים, למי שבכל זאת מחפש איזו נקודת אור, ואוליביה וויילד ("חיים בהחלפה", "אנשים כמונו") היא הכוכבת היחידה כאן. נראה כאילו הסרט נתפר במיוחד בשבילה. שיהיה.    

 


"אחוזת דאונטון 2: העידן החדש" (אנגליה-ארה"ב 2022)

דרמה. סרטו של סיימון קרטיס. בני משפחת האצולה קראולי נרגשים. הם עומדים לזכות בביקור מלכותי באחוזתם. בהמשך הם ייצאו לחופשה בדרום צרפת, בעוד צוות השרתים של האחוזה מתמודד עם משהו חדש: סרט קולנוע שעומד להיות מצולם במקום, משהו השונה לחלוטין מהמחויבויות הרגילות שלהם והם לא יודעים איך בדיוק להתמודד איתו. עם מגי סמית, יו בונוויל, נטלי ביי, אליזבת מקגוורן. 125 דקות. אחוזת דאונטון 2: עידן חדש

 
אחוזת דאונטון, קרדיט: באדיבות Tulip Entertainment




"ג'וג'וטסו קאיזן" (יפן 2021)

אנימציה. סרטו של סונג-הו פארק. יוטה אוקוטסו הוא תלמיד תיכון שמתברר לו כי הוא זכה בכוחות המאפשרים לו שליטה על רוח מקוללת עוצמתית. הוא נרשם לתיכון ג'וג'וטסו שבמחוז טוקיו, שם ילמדו אותו מכשפי הג'וג'וטסו איך לשלוט בכוחות החדשים והחזקים שלו, בעודם שמים עליו עין ומפקחים על פעילותו. 105 דקות. אחוזת דאונטון 2: עידן חדש

 
ג'וג'וטסו קאיזן, קרדיט: ODEX Anime

 



"כלב מי שמנגן 2" (ארה"ב-סין 2021)


אנימציה. סרטו של מארק בלדו. בודי ולהקתו הפכו לסלבס בכפר שלהם בהר המושלג, ואפילו יש להם כבר גרופיז. וכאשר מפיק מוזיקלי מוביל נותן להם הזדמנות של פעם בחיים לצאת לסיבוב הופעות עם אלילת הפופ ליל פוקסי, בודי וחבריו לומדים שיש מחיר לתהילה, ומגלים שרק אם אתה נאמן לעצמך, אתה יכול לשחרר את הכוח שברוקנרול. 87 דקות. כלב מי שמנגן 2 


כלב מי שמנגן 2, קרדיט: באדיבות פילמהאוס



19/05/2022   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע