והשבוע סרטו המקסים ביותר של פאו צ'וינין דורג'י: "לונאנה יש יאק בכיתה" ועוד
"לונאנה יש יאק בכיתה" (בהוטן-סין 2019) *****
דרמה. סרטו של פאו צ'וינין דורג'י. אוגין (שארב דורג'י) הוא מורה צעיר החי ועובד בטהימפהו, בירת המדינה והעיר המודרנית ביותר בה. הוא אוהב את מקצועו אבל הוא גם שר להנאתו ושאיפתו היא להגר לאוסטרליה על מנת לנסות לפתח קריירה של זמר. אלא שהממונים עליו שולחים אותו ללמד בנקודה הכי גבוהה ומבודדת בעולם.
בכפר לונאנה שבמרומי הרי ההימלאיה. אוגין יוצא למסע לשם, ועובר חוויה לא פשוטה, של טיפוס לגבהים העצומים של ההרים, תחילה באוטובוס, לאחר מכן על גב חמור ולבסוף ברגל. בהגיעו למקום הוא מוצא שם אנשים חמים ומסבירי פנים, אבל אין לו שום אמצעים ללימוד ילדי המקום. אין שם חשמל, שום גישה לאינטרנט ואפילו לא לוח וספרי לימוד. הוא כמעט מוותר ורוצה לחזור, אבל כשהוא רואה שהילדים נחושים ללמוד למרות עוניים ותנאיהם הקשים הוא נשבה בקסמם ובעוצמה הרוחנית של הכפריים במקום ומחליט לנסות. 110 דקות.
לונאנה יש יאק בכיתה, תמונה באדיבות סרטי נחשון
הסרט הבהוטני הזה – ללא ספק חיה נדירה - היה מועמד לאוסקר הסרט הבינלאומי לשנת 2022, ולא במקרה. מדובר בפנינה קולנועית נדירה, סרט שאכן הופק וצולם בכפר הנידח לונאנה ואשר רוב השחקנים הם הכפריים החיים במקום וילדיהם. אבל זו לא מסה אנתרופולוגית אלא מסמך אנושי מהפנט. סרט על רוח האדם, יכולתו להתמודד עם כל קושי ולנצח. הפשטות של הילדים כובשת והתהליך הכמעט דוקומנטרי בו המורה מתחבר אליהם ומוצא דרכים יצירתיות להתגבר על הבעיות הטכניות וללמד אותם, זה כמעט פלא בעיני.
בנתוני ההפקה אני מגלה שעל 65 מיולים (בעל חיים שהוא הכלאה שבין חמור לסוס) הועמס ציוד צילום, פאנלים סולאריים לתאורה, מצברים וציוד סאונד, וכל זה הועלה לכפר הנידח במסע-טראק שארך שמונה ימים. לא ייאמן. ובסוף, בסוף, יש בסרט הנהדר הזה המון תום, רגישות אנושית ואחוות אדם. בכלל, תיעוד החיים במקום כל כך רחוק מנקודות יישוב נורמטיביות, הטבע הפראי והיפהפה של פסגות הרי ההימלאיה המושלגים, והשותפים הטבעיים של התושבים, היאקים שהם מגדלים, שגללי הצואה שלהם, אותם הם מייבשים, משמשים להם כחומר בערה לחימום כשקר מדי - הם חלק מהחוויה שהופכת את הסרט הזה לאירוע קולנועי אקזוטי מסעיר, מרתק ועוצר נשימה.
https://www.youtube.com/watch?v=Da8qPytX5_8
"סאמרלנד" (אנגליה 2020) *** וחצי
דרמה. סרטה של ג'סיקה סווייל. אליס (ג'מה ארתרתון) היא אישה כעוסה ונרגנת החיה בבדידות באזור החוף של דרום אנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בדומה לנשים ולמשפחות אחרות בקהילה הקטנה בה היא חיה, נאלצת אליס לאמץ את הילד פרנק (לוקאס בונד), בן לאב טייס, שפונה מלונדון בשל הבליץ הגדול של הגרמנים על העיר. תחילה היא מתייחסת אליו באנטגוניזם וממתינה לרגע בו ימצאו לו סידור אחר, אבל אט אט נרקם ביניהם קשר. הוא מתחיל להיות מעורב בנושא המחקר שלה – פולקלור בריטי - ומתחיל להשתתף איתה בחוויותיה.
אליס נזכרת לעיתים תכופות ברומן גדול ובלתי נשכח אותו חוותה בעבר, ובהמשך יתברר לה שלה ולפרנק יש הרבה מן המשותף. עם גוגו מבטה-רואו, טום קורטני, פנלופה ווילטון, דיקסי אגריקס. 99 דקות.
סאמרלנד, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג
סרט שכל כולו סיפור אנושי פשוט ומרגש, על אישה צעירה שהחיים לא היטיבו עמה, והיא סוחבת איתה צלקת של אהבה נכזבת, הממאנת להגליד. עד שהמפגש שלה עם ילד, כמעט נער, גורם לה להתחיל לחבק את החיים מחדש. המקום הפסטורלי, התקופה הרומנטית שהזכירו לי אסוציאטיבית סרטים כמו "קיץ 42", לא בנראטיב אלא יותר באווירה ובתחושה שגורמים לאנשים במקום כזה ובזמן כזה לגלות את עצמם מחדש ולפעול אחרת מכפי שהתרגלו לאורך זמן.
זה גם סרט על נורמות חברתיות, כולל בתחום הרומנטי, שהניסיון למרוד בהן במקום הזה ובתקופה הזו – נידונו לכישלון. ג'מה ארתרטון מגלמת את אליס בצורה מעוררת הערכה. היא מרכיבה פרופיל של אישה שתחילה היא קשת עורף, כעוסה, נרגנת ובעלת עקרונות נוקשים, אלא שלאט לאט היא נפתחת ומגלה אמפתיה לילד שהופקד בידיה, ובין השניים מתפתחת שותפות מפתיעה. זה מרכז הסרט, ועליו הרכיבה הבמאית ג'סיקה סווייל רובדים נוספים, סיפורי משנה ואירועים שיגרמו לטוויסטים מפתיעים בעלילה.
https://www.youtube.com/watch?v=3DBd4-AEN68
"סופרנובה" (אנגליה 2020) ****
דרמה. סרטו של הארי מקווין. סם (קולין פירת') וטאסקר (סטנלי טוצ'י) הם בני זוג החיים יחד בהרמוניה ובאידיליה כבר 20 שנה. טאסקר הוא אסטרונום חובב וסם מוזיקאי ופסנתרן. השניים שוכרים קרון ויוצאים למסע ברחבי אנגליה הכפרית והפסטורלית. בתוך כדי הטיול הם יעלו מחדש על נס את סוד הקשר הכל-כך חזק ביניהם, ובהמשך יגיעו לבית חברים ויפגשו בני משפחה ומכרים מהעבר. אלא שככל שהמסע נמשך מתברר שיש עננה שמעיבה על חייהם המשותפים ומקשה עליהם ליהנות עד הסוף, ואף יוצר חיכוכים ביניהם, משום שעתידם המשותף לא ברור. עם פיפה הייווד, פיטר מקווין. 95 דקות.
סופרנובה, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב
סופרנובה זוהי תופעה שבה כוכב מסיבי מתפוצץ בגלל שהלחץ שההיתוך הגרעיני יוצר בו כלפי חוץ ואשר אינו מספיק כדי לאזן את כוח הכבידה העצמי החזק שלו כלפי פנים. זהו דימוי מדויק למערכת היחסים שהייתה מאוד נעימה, הרמונית ופסטורלית, וכעת, בשל מחלתו חשוכת המרפא והמתפתחת של טאסקר הולכת להפר אותה בגדול, ומתברר כי שניהם עדיין לא מוכנים לעכל את הבשורה. בייחוד סם הוא זה שעל סף שבירה. אבל למרות אופיו הדכאוני לכאורה של הסרט הוא משדר המון אופטימיות והשלמה, כמעט בודהיסטית. הוא חוגג את החיים המשותפים הטובים והמלאים שהיו לשניים במשך שנים כל כך ארוכות.
הוא מאפשר להם ליהנות מעוד מסע משותף מרתק בנופיה של אנגליה הכפרית השלווה, לפגוש חברים טובים, להיפרד מהם למרות שלא בטוח שהם יודעים על אותה מחלה ושזו תהייה מן הסתם הפגישה האחרונה ביניהם. הטון המינורי השקט של הסרט משרה אווירה שאולי קצת משקרת, או יותר נכון משקפת את השקט שלפני הסערה. תמונה יפהפייה אחת, בה שוכבים השניים באחת מנקודות העצירה שלהם תחת כיפת השמיים זרועי הכוכבים וטאסקר מסביר לסם את נתיבותיהם של גרמי השמיים האלה. "סופרנובה" הוא סרט יפה, מאופק ומהורהר, שעבודתם של שני השחקנים הנפלאים פירת' וטוצ'י הופכת אותו למתנה לחובבי קולנוע נושם ורגיש.
https://www.youtube.com/watch?v=DJvCKfAmH50
"עולה לראש" (ישראל 2022) ***
קומדיה. סרטו של דניאל אדר. "ערוץ הכיבוד" – שקד פפר, אסתמה דה לוקו ולידוי – זהו הרכב פופ לוהט, המצליח בארץ. זאת עד שבאחת מהופעותיהם יוצאת לאסטמה פליטת פה בגנות צה"ל. ואז בבת אחת צוללת הפופולריות שלהם והם מתחילים להיתפס כ"עוכרי ישראל". כלום לא עוזר עד שמתקבלת החלטה שהשלושה, שהתכוונו לא לשרת בצה"ל – יידרשו להתגייס, ועוד ללהקה הצבאית יח"צ. שולטים בה ביד רמה שרונה (רותם סלע) וירמי (ערן זרחוביץ'). וכך נוצר להם טוויסט בקריירה והם נקלעים לסדרה של סיטואציות בצבא, שמצד אחת מעמתות אותם עם מה שעשו ועם יריבויות ישנות שחוזרות להטריד אותם, ומהצד השני פותחות בפניהם אפשרויות חדשות לחלוטין. עם עלמה זק, אורלי זילברשץ, אבי דנגור, תום יער, נאיה בינשטוק, איתי זבולון, עילי 'צוקוש' רביב, עדן סבן, ברק בוארון, אייל 'שקל' דוידי, נויה כהן. 90 דקות.
עולה לראש, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג, צילום: דיויד סקורי
זהו מוצר טיפוסי של "ערוץ הכיבוד" הפופולרי ביו-טיוב, בו מככבים דור מוסקל, שכינויו לידוי, עומר ריבק, הוא אסתמה ורותם קפלינסקי, העונה לכינוי שקד פררה. ההומור שלהם, שהצעירים של היום מתחברים אליו, מורכב – כפי שניתן לראות גם בסרט – מדאחקות ובדיחות פרטיות שרק הם מבינים, פארודיות על תופעות שונות, כמו פרסום, מאבקי יוקרה בתוך קהילת האמנים, סלבריטאיות וירידה על פרות קדושות. כאן זה הדבר העיקרי.
פליטת פה של אסתמה במסיבת סוף מחזור תיכון לפני הגיוס, שמשמעותה ירידה על צה"ל וערכיו, והכרזה ש"בזמן שהפראיירים ישרתו אנחנו נעשה כסף", משנה את כל ההתייחסות אליהם, ומורידה לגמרי את הטמפרטורה של הפופולריות שלהם. לא נותר להם אלא להתמסר בעצמם, בעל כורחם, להוויה הצה"לית, אבל במסגרת להקה צבאית, אלא מה, בתקווה שתהייה עבורם חוויה מתקנת. אבל זוהי התחלה של דרך חדשה שעלולה גם לגרום להם לפירוק החבורה. להקת היח"צ הקולטת את השלושה היא אנטיתזה ללהקה הצבאית המיתולוגית של הסרט "הלהקה". בסרטו המכונן של אבי נשר, ובשנות ה-70, הלהקה הצבאית הייתה חזות הכל. לא רק מקום יוקרתי לשרת בו אלא בעיקר פלטפורמה לקידום הקריירה באזרחות שלאחר מכן.
ב"עולה לראש", החבר'ה מתפתחים מוקדם, הם כוכבים כבר בגיל העשרה, שורצים ברשתות החברתיות ומקדמים את עצמם דרכן, והשירות בצה"ל עלול רק לעכב אותם. מבחינת הצבא המצב הוא הפוך. אלילי נוער שמתגייסים עשויים להגביר את הפופולריות שלו. יש בסרט הרבה ציטוטים אירוניים על עולם הבידור ועל צה"ל אבל ההומור שלהם פחות מדבר אליי. אבל כנראה שמי שאוהב את הקטע שלהם, ויש כנראה רבים כאלה, פלוס אוסף המפורסמים שהם הצליחו לגייס, עשוי להפוך את הסרט ללהיט ענק.
https://www.youtube.com/watch?v=ZLpUg9GX9yc
"תור: אהבה ורעם" (ארה"ב 2022) ****
פנטזיה. סרטו של טאיקה וואיטיטי, על פי גיבור הקומיקס של מרוול. תור (כריס המסוורת') יוצא למסע חדש, לחפש את השקט הנפשי שלו, ולשם כך מפנה את זירת מלחמות האלים. אלא שמהר מאוד הוא ייאלץ לחזור, בעקבות הופעתו של רוצח גלקטי בשם גור רוצח האלים (כריסטיאן בייל), ששאיפתו האחת והיחידה היא לחסל את כל האלים. כדי להתמודד עם האיום החדש, תור מגייס לעזרתו את חבריו, ואלקירי (טסה תומפסון), קורג (וואיטיטי), וחברתו לשעבר ג'יין פוסטר (נטלי פורטמן). הוא מגלה להפתעתו שהיא מסוגלת להרים את הפטיש הקסום שלו, מיולניר, בדיוק כמוהו. יחד הם ינסו להבין מה מסתתר מאחורי הנקמנות המרושעת של גורולבלום אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. עם ראסל קרואו. 119 דקות.
תור: אהבה ורעם, תמונה באדיבות דיסני ישראל ופורום פילם
לא תמיד אני מצליח להתחבר לסרטים מבוססי קומיקסים, אבל אם כבר, אז עם אלה של מארוול אני חי יותר בשלום. הם בדרך כלל יותר הומוריסטיים, פחות כבדים ואפלים, ובמקרים רבים הסיפורים שלהם די פשוטים ולא מפותלים, ולא מוכרחים לדעת את כל שרשראות המזון המרכיבות את המוצר – שזו הפריבילגיה של הגיקים והפריקים לנושא. מכל הסיבות האלה, "תור: אהבה ורעם", בא לי טוב.
קודם כל, בניגוד לרוב מוצרי הקולנוע מבוססי הקומיקס שנמשכים ונמתחים עד לבלי סוף, הוא באורך סביר מאוד, שעתיים. מלבד זאת, למרות שמדובר כאן באיום רציני של הרוצח הגלקטי גור על פלנטת האלים, הוא מוגש בחלקים רבים שלו בקלילות, עם לא מעט קומיק רליפים וגם האפקטים המיוחדים כאן הם במינון הנכון. וגם גלריית הכוכבים כאן, בתפקידים גדולים וקטנים, מכריס המסוורת' ונטלי פורטמן, ועד כריסטיאן בייל וראסל קרואו, ותוסיפו את וין דיזל, כריס פראט, ברדלי קופר, דייב בטיסטה, ומעל כולם הבמאי-שחקן היצירתי טאיקה וואיטיטי, קיבלתי כאן סרט שאני יכול להמליץ עליו בכל פה.
https://www.youtube.com/watch?v=5wWUg_lhZ34
07/07/2022
:תאריך יצירה
|