מחול - בוריס אייפמן: "אני דומה לפיגמליון"

בוריס אייפמן ולהקתו חוזרים לסיבוב הופעות נוסף עם יצירה חדשה, שמתמודדת עם מיתוס על אמן המתאהב ביציר כפיו. ראיון יוצא דופן, עם אחד המאסטרים הגדולים של עולם הבלט

כשהיה בן 13, יצר הכוריאוגרף בוריס אייפמן בלנינגרד את הפקת הבלט הראשונה שלו. שלוש שנים לאחר מכן כבר עמד בראש להקת בלט קטנה, ובהמשך יצר עבור האקדמיה לבלט ע"ש וגנובה, תיאטרון קירוב ותיאטרון מאלי. בראיונות לאורך השנים סיפר האיש הנחשב לאגדה חיה בתחום הבלט הקלאסי, הניאו-קלאסי והעכשווי, יוצר נערץ שעומד מזה 45 שנים בראש אחת הלהקות האהובות והפופולאריות בתחום, כי מתחילת דרכו, כילד וכנער צעיר, בחר להקדיש את חייו למה שהוא מגדיר כמתנה שקיבל מלמעלה. "כוריאוגרפיה היא הדרך היחידה המאפשרת לי לבטא רעיונות וחוויות. אילו לא יכולתי לתרגם את רגשותיי לאמנות, הייתי נחנק", אמר.

אייפמן ולהקתו חוזרים החודש לישראל עם "אפקט פיגמליון", יצירה רבת משתתפים שעלתה בבכורה ב-2019 ותציג לראשונה בארץ. זהו ביקורה ה-15 של הלהקה, שעשתה לה מעריצים רבים שחוזרים שוב ושוב לצפות ביצירותיו. גם הפעם נדרשה ההפקה להוסיף תאריכים לסיבוב ההופעות בשל הביקוש הרב.

בלט בוריס אייפמן, "אפקט פיגמליון" , צילום: Evgeny-Matveev



יצירה הצוללת אל מסתרי נפש האדם

אייפמן, שרקם לאורך השנים בדמותו ובשפתו לא מעט יצירות הנשענות על כתבי מופת קלאסיים שהסעירו לאורך ההיסטוריה את דמיונם של אמנים מתחומים שונים, יצר הפעם אינטרפרטציה מחולית טרגי-קומית ותיאטרלית מאוד למיתוס על אמן המתאהב ביציר כפיו.

את הסיפור המיתי, שמוכר גם כמחזה האלמותי "גברתי הנאווה" מאת ג'ורג' ברנרד שו, העתיק אל עולם הריקודים הסלוניים ובמרכזו הציב רקדן עילוי, יהיר ותועלתן שבטוח ביכולתו להפוך נערה פשוטה וגמלונית לרקדנית וירטואוזית. בלט קלאסי, ניאו-קלאסי, ריקודים סלוניים ומחול עכשווי, מתערבבים זה בזה ביצירה הצוללת אל מסתרי נפש האדם והאמן.

"אינני רואה מכשול בהתעסקות בחומרים שהעסיקו יוצרים לפניי, ההיפך, זו הזדמנות לפתח את התמה, לגלות דברים שטרם התגלו בסיפור או לא באו לידי ביטוי בפרשנויות קודמות. זו הסיבה שיצרתי עיבודים כמו 'אנה קרנינה' של טולסטוי או 'השחף' של צ'כוב.

"פיגמליון זה סיפור ארכיטיפי על יוצר ויצירתו, על האופן בו מציאות ואמנות משתרגות. ההיבט הסמנטי והפילוסופי המרכזי בסיפור, מבחינתי, זה נושא האחריות המוסרית של האמן. גיבור הבלט אמנם הפיח רוח חיים ב'יצירתו', אבל בו בזמן דן אותה לבדידות ולסבל. המטמורפוזה שעברה אותה נערה ענייה לא מסבה לה אושר, ההיפך. ההצלחה עומדת כחיץ בינה לבין עברה ובה בעת דלתות החברה הגבוהה מוגפות בפניה. היא בין העולמות, מנודה ובודדה".

בלט בוריס אייפמן, "אפקט פיגמליון" , צילום: Evgeny-Matveev

מציאות או פנטזיה?

תחושת ההתאהבות במעשה ידיו של אמן אינה זרה לאייפמן שמגלף ומפסל בגוף רקדניו מזה עשורים רבים ונשוי לבלרינה ולנטינה מורזובה, סולנית מפורסמת לה יצר במיוחד תפקידים רבים בעבודותיו. "אני יכול להשוות את עצמי לפיגמליון", אומר אייפמן: "ממש כשם שחומר מתעצב בין ידיו של פסל, הרקדנים שלי משתנים תוך כדי עבודה משותפת בחדר החזרות. הם 'יציר כפיי' במובן מסוים. זה לא אומר שאני מתייחס אליהם כאל חומר גלם. המטרה שלי להפוך אותם ליוצרים שותפים". מה שמניע אותו, לדבריו, זו התשוקה ואהבת הדבר. לא בכדי נושאת העבודה הראשונה שיצר ללהקתו בשנת 1977 את השם "רק אהבה". זוהי גם כותרת האירוע החגיגי שנערך ביוני האחרון לציון 45 שנים להקמת הלהקה.

העבודה החדשה, ומרמז על כך שמה, נוגעת בתופעה הפסיכולוגית המייחסת את יכולתו של האדם לעבור שינוי, לרף ציפיותיהם של הסובבים אותו. "לעתים אנו נדרשים למישהו שיגרום לנו להאמין בעצמנו כדי להשתנות", אמר אייפמן בראיון לקראת הבכורה בסנט פטרבורג. אך בניגוד לסוף הטוב בסיפור המיתולוגי, ביצירתו בחר הכוריאוגרף לעסוק דווקא במחיר השינוי ובשאלה האם בכוחה של טרנספורמציה מעין זו לשנות באמת את נתיב חייו של אדם. בסופו של דבר החליט לבחור בריאליזם. "חיבור בין גבר לאישה ממעמדות שונים ומתרבות אחרת, אינו מציאותי לחיים, אבל אפשרי בחלומות", נכתב בתכניית המופע. נראה שאייפמן תוהה האם ניעות חברתית (מעבר בין מעמדות חברתיים), אושר, שלמות והגשמה הינם ברי השגה או רק פנטזיה.

"חשוב להתחדש, לא להיתקע"

היצירה החדשה נוגעת בגרוטסקה ומשווקת, כאמור, כקומית, אך כשמדובר באייפמן אין להתפלא שגלים מלנכוליים תת קרקעיים חודרים את המעטה המחויך. מחשבות קיומיות פילוסופיות מאפיינות את יצירותיו ובמובן זה "אפקט פיגמליון" אינה שונה. "אנחנו מנסים לדבר בחיוך על דברים רציניים", הוא אומר או במילים אחרות, אל לכם להקל ראש ברצינותה של הקומדיה. "המבנה הקומי מסייע לצופה לקלוט ולהפנים מסרים פילוסופיים ואינטלקטואלים רציניים, אבל למען האמת מה שרציתי זה להפתיע. ההפקות האחרונות שלנו היו ברובן פסיכודרמות טרגיות ואף אחד לא ציפה שנשנה סגנון בצורה כל כך קיצונית. חשוב להתחדש, להתנסות בדברים חדשים, לא להיתקע".

זו הפעם הראשונה שאייפמן מהלך במחוזות הקומדיה. זו גם הפעם הראשונה שרקדני הלהקה שלו מתנסים בריקודים סלוניים, טכניקה וסגנון שנדרשו ללמוד מאפס. "יצירתיות תמיד תגבר על הנסיבות וגם על היסודות של עצמך והתכניות שתכננת. בלי יציאה מהמסגרת, אמנות לא יכולה להיוולד. במקרה הטוב מה שיתקבל הוא מוצר איכותי ולא יותר מכך. יוצר חייב לעזוב את איזורי הנוחות ולהתמודד עם אתגרים חדשים. זה בדיוק מה שמשך אותי לסגנון הריקוד הסלוני שהלהקה מעולם לא התנסתה בו. בהתחלה הרקדנים, אמנם, התקשו לאמץ את הטכניקה הלא שגרתית והחזרות הראשונות היו מאוד אינטנסיביות, אך בשלב מסוים הגיעה נקודת מפנה והעבודה התגבשה. אני מאוד גאה ברקדנים".

זו גם הפעם הראשונה שיצירה כוריאוגרפית של אייפמן, שעל פי עדותו מתחילה תמיד בדיאלוג עם המוזיקה, מלווה בלחניו של יוהאן שטראוס הבן המזוהה כקלילה, עולצת ואנרגטית ומציעה קריאה חדשה עם הדגשים שונים מהמקובל. "שטראוס אינו רק פולקה, יש בו עומקים דרמטיים ורגשיים, אנרגיה וריתמוס שגורמים לך לנוע", אומר הכוריאוגרף: "אנחנו חושפים פן דרמטי לא צפוי ביצירתו". גם האחים יוזף ואדוארד לבית שטראוס תרמו את תרומתם לעבודה לצד קונצ'רטו מאת מוצרט.

בוריס אייפמן, תמונה באדיבות האומן

"ככל שאתה נותן יותר, אתה מקבל יותר"

אייפמן מספר כי בעבודת התחקיר שקדמה לכניסת הרקדנים לחדר החזרות, צפה בסרטיו של צ'רלי צ'פלין. משהו בלתי מוסבר זלג מהסרטים הישנים בצבעי שחור-לבן אל תוך חדר החזרות ונטמע בעבודה. "ייתכן שהאסתטיקה הצ'פלינית באה לידי ביטוי בדמעות שמאחורי הצחוק, בשילוב הזה שבין הקומי לטרגי. זה טבע היצירה שלי. אני לא יכול ליצור עבודה לחלוטין מוקיונית, במובן של שטות גמורה. צחוק, מבחינתי, בלתי נפרד מעצב".

"אפקט פיגמליון" משתייכת למסורת תיאטרון הבלט הפסיכולוגיסטי הרוסי שאייפמן מגדולי מבשריו. יש בה את כל המאפיינים המוכרים מקפדנות וירטואוזית של אסכולת הבלט הקלאסי הרוסי ועד הגישה העכשווית של אייפמן לאמנות הסיפור, למלאכת הבמה ולאסתטיקה. ובכל זאת, גם הפעם מצליח היוצר הפורה הזה להפתיע.

"אם אפסיק להיות מופתע מעצמי, ההתרגשות היצירתית תיעלם. נותר לי רק להודות לאל על האנרגיה היצירתית שהוא מעניק לי בנדיבות. אני מאמין שככל שאתה נותן יותר, אתה מקבל יותר. זה החוק החשוב ביותר לאמן".

בלט בוריס אייפמן, "אפקט פיגמליון" , צילום: Evgeny-Matveev

לרכישת כרטיסים

לרכישת כרטיסים בקופת המשכן