מחול - עולים השבוע: "טייסת משנה" ועוד

"טייסת משנה"- דרמה, סרטה של אן זוהרה ברשד, המבוסס על מקרה אמיתי, דרמה ישראלית, סרטו של מרדכי ורדי

"טייסת משנה" (גרמניה 2021) ****

דרמה. סרטה של אן זוהרה ברשד, המבוסס על מקרה אמיתי. כשאסלי (קנאן קיר), סטודנטית מצטיינת למדעים ממוצא טורקי, פוגשת בסעיד (רוג'ר אזאר) הכריזמטי, בחור ממוצא לבנוני, החולם להיות טייס, בהמבורג התוססת של אמצע שנות ה-90, הם מתאהבים זה בזה ממבט ראשון. תחילה הם מנהלים את הרומן שלהם בסתר, בעיקר בגלל התגדות משפחתה של אסלי, אבל לבסוף השניים מתחתנים ונשבעים להיות נאמנים זה לזה לנצח. העתיד שלהם נראה ורוד, אך סעיד מסתיר מאשתו סודות מחשידים והיא לא מצליחה לחלץ ממנו מילה. סעיד טס לתימן במפתיע, לאחר מכן חוזר ובהמשך יוצא לקורס טיסה במיאמי, ארה"ב. בהמשך, כשנפתחת המאה ה-21, הוא יבצע החלטה גורלית, שלא רק תרסק את חלומותיה של אהובתו אסלי, אלא גם תטלטל מן היסוד את העולם כולו כפי שהכרנו אותו. 118 דקות. טייסת משנה

https://www.youtube.com/watch?v=3rmJtK7iqBk

הבמאית אן זוהרה ברשד, שגילה 40, היא בת לאם גרמניה ואב מאלג'יריה. היא חתומה כאן על דרמה מרתקת שקודם כל בונה מרקם יחסים לא מובנים מאליהם בין בני שתי משפחות שונות. אסלי היא בת למשפחה טורקית, וכשאמה ושאר בני המשפחה מגלים שהיא יוצאת עם בחור ממוצא לבנוני, הדבר לגמרי לא נראה להם. הסרט, בעל נראטיב אמין ואותנטי, מציג בין היתר את הקונפליקטים הקיימים בין מוסלמים בני מדינות שונות החיים בגרמניה ואת ההווי המקומי של הזרים. בני הזוג מחליטים להתחתן בחשאי, בניגוד לדעת בני משפחתה של אסלי.

החיים בהמבורג של שנות ה-90 נראים חסרי דאגה ומבטיחים עבור הזוג הצעיר. אמנם סעיד משמיע מדי פעם הצהרות פוליטיות חריפות נגד הציונים והאמריקאים, אבל אסלי לא רואה בכך משהו מבשר רעות. אלא שאט אט היא שמה לב שהוא מתרועע עם אנשים שאינה מכירה, ואף טס לתימן, בעודו שולח אותה למשפחתו שבביירות ומבטיח שיגיע לשם במהרה, מה שלא קורה. אחר כך הוא יוצא לקורס ללימוד טיס במיאמי, פלורידה, ואסלי מאמינה שהנה סוף סוף הוא מממש את חלומו להיות טייס והיא מצטרפת אליו לטיסה אחת. כשהיא שבה לגרמניה, בעוד הוא נשאר במיאמי, היא עדיין לא מבינה שחייה עומדים להתרסק לרסיסים קטנים וכואבים.

טייסת משנה, קרדיט: קולנוע חדש, New Cinema

"עקרה" (ישראל 2022) ****

דרמה. סרטו של מרדכי ורדי. פייגי (מילי עשת) ונפתלי (יואב רוטמן), זוג חסידי ברסלב, חיים יחד עם הוריו של נפתלי (אילנית בן יעקב ונבו קמחי) בצפת, הספוגה במיסטיקה יהודית. ילדים עדיין לא נולדו לבני הזוג, למרות שהם מנסים כבר תקופה לא קצרה. כאשר מגיע ראש השנה, נפתלי טס לאוקראינה להתפלל להריון על קברו של רבי נחמן. בהיעדרו, אב המשפחה מזמין לביתם את רבי אליהו (גיל פרנק), נווד עם שופר גדול, המציע לפייגי ריפוי באמצעות קול השופר. נפתלי חוזר ומגלה שכלום כבר לא יחזור להיות כשהיה. היחסים בין בני הזוג מידרדרים, והמשפחה נכנסת לסחרור. על פני השטח צפות שאלות על אמונה ועל השגחה אלוהית, וקשה להבחין בין טוב לרע, בין טהור לטמא. כדי לשקם את הזוגיות ייאלץ הזוג הצעיר ייאלץ להשתחרר מתבניות ישנות ולמצוא אהבה מחדש, אחרי אובדן התמימות. 108 דקות. עקרה

https://www.youtube.com/watch?v=N6ICTmDoaBM

הבמאי מרדכי ורדי כתב תסריט המבוסס על מעשה שאירע במאה ה-19 בכפר בהונגריה. במקרה ההוא בעל עזב את ביתו לרגל עסקיו ואשתו התמימה הכניסה לביתה אדם שהתחזה כאיש קדוש. לאחר מספר ימים הוא הסביר לאשה שהוא אליהו הנביא והיא, האשה אמורה ללדת את המשיח אלא שיש "מניעה" בגלל בעלה. ורדי הרכיב ב"עקרה" מרקם יחסים עדין, אמין ומדויק בין פייגי ונפתלי, והסרט קולח ומציג קונפליקט מוסרי מורכב. בזכות משחקם המצוין של מילי עשת ויואב רוטמן (וגם בעזרת עבודתם של שחקני המשנה) הסרט מצליח לשרטט את רוטינת החיים החרדיים בצפת, ובחייהם של בני הזוג והוריהם, שהינם בעלי תשובה. הירידה לעומק שורשיה של בעיה סבוכה וסיטואציה כמעט בלתי פתירה מאפשר לנו גם לנסות להבין ולרדת לעומק הדיון הרבני כאשר סוגייה מהסוג הזה מתגלגת לפתחו.

עקרה, קרדיט: דרומהפקות

"כל מה שאני יכולה" (ישראל 2022) *** וחצי

דרמה. סרטה של שירי נבו פרידנטל. רעות (אניה בוקשטיין), תובעת בפרקליטות היא משפטנית שאפתנית בת 30 פלוס החיה בגפה עם הכלבה שלה, רועה אוסטרלית בשם שרית. יש לה צלקות מבית, בעקבות יחסים בעייתיים של ההורים ואב שאינו נוכח בחייה. רעות החליטה שלא תביא ילדים לעולם, אבל זוגיות טובה היא דווקא כן מחפשת, למרות שדי נכשלה עד עתה תחום. המחזר התורן שלה הוא יוחאי (רועי אסף), סנגור אב לשניים בהליכי גירושין מאשתו. רעות נדרשת לתיק מאתגר שבמרכזו אפרת (שרון סטרימבן), צעירה בת 20 פלוס, שנפגעה מינית מספר פעמים, בהיותה בת 12, על ידי מי שהיה שכן שלה, עמוס (לרון לבו). כעת היא תובעת אותו בסיועה הנמרץ של בת זוגה תמי (מגי אזרזר). בבית המשפט נתקלות רעות, אפרת ותמי ביריב קשוח בדמותו של עו"ד משה (מוני מושונוב) המגן על עמוס. רעות עושה כל שביכולתה כדי להשיג משפט צדק למרשתה אפרת. עם צופית גרנט, יואב לוי, נטשה מנור, ילנה ירלובה, סמדר קילצ'ינסקי, נדיה טיכונובה. 87 דקות. כל מה שאני יכולה

https://www.youtube.com/watch?v=dOUcJ9GqOYM

לבמאית שירי נבו פרידנטל יש רקע משפטי. לפני שעשתה הסבה לקולנוע היא עבדה כתובעת בפרקליטות, והדבר ניכר מאוד בתסריט שכתבה, בכל הקשור לעולם החוק ולדיון המשפטי. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בפרמטר של מאבקי הכוחות בין הסנגור המגן על הגבר המואשם בעבירות מין, בגילומו המצוין של מוני מושונוב, ובין הפרקליטה, אותה מיטיבה לגלם אניה בוקשטיין. גם הדמויות של בנות הזוג המנסות לגרום לכך שייעשה צדק לאחר שנים רבות, מעורר אמינות. המתלוננת אפרת - בגילומה של השחקנית שזו לה הופעת בכורה בסרט, שרון סטרימבן - מפגינה חוסר ביטחון, בלבול וסממנים של קושי נפשי להתמודד מחדש עם הסיטואציה הטראומתית אותה חוותה כילדה. ואילו בת זוגה,תמי, בגילום מגי אזרזר, היא בחורה נחרצת, קשוחה ונחושה להביא את ההליך המשפטי לידי מיצוי, דהיינו ניצחון של אהובתה. פרידנטל גם מציגה לנו כאן את רעות כאישה עצמאית שחיה לבד ובוחרת עם מי להיכנס למערכת יחסים. ועדיין, למרות כל המעלות שצוינו, הסרט לטעמי לא מספיק חד ונוקב. זו הייתה יכולה להיות דרמת בית משפט חזקה יותר. לתחושתי, כמה קצוות נשארו כאן פתוחים.

כל מה שאני יכולה, קרדיט: טרנספקס, צילום: אהוד איתן

"אדמה בוערת" (ישראל 2022) ***

סרטו של לירן שטרית. יאיר (אסף הרץ) גדל בבית חד-הורי בחיפה. אביו לא נוכח ואמו (ריקי בליך) מנסה לשקם את חייה ולמצוא גבר חדש. אלא שיאיר חמום המוח כבר הסתבך עם החוק כשהכה נמרצות את אחד הגברים שאמו הביאה הביתה. בסופו של יום הוא מחליט לברוח מהבית, בכיל כיוון ומטרה, ואיכשהו מתגלגל לשומרון. הוא מוצא עצמו בלילה בקרבת היאחזות של נוער הגבעות. תחילה הם מתייחסים אליו בעוינות ובחשד, אבל מחליטים להעניק לו מחסה, ואט אט, למרות היותו חילוני ורחוק עד מאוד מרעיונות דתיים-משיחיים, מתחיל יאיר להבין ללבם של בני החבורה ולאמץ את האידיאולוגיה שלהם. אלא שלנגד עיניו דרך פעולתם כנגד הפלסטינים הולכת ומקצינה ולא בטוח שהוא יכול לחיות עם המציאות החדשה אליה נקלע. עם נתי רביץ, יעל לבנטל, ניר שעיבי, ערן שראל, איציק סיידוף, אלון לשם. 88 דקות. אדמה בוערת

https://www.youtube.com/watch?v=SDD2PCohl2I

לירן שטרית הוא במאי צעיר, בן 25, שזהו סרטו הראשון באורך מלא. בכל הקשור למידע שהוא מספק בסרט, נכר כי עשה תחקיר רציני ומקיף, בעיקר בכל הקשור להתנהלות נוער הגבעות. אבל בפועל "אדמה בוערת" הוא סרט רווי סטריאוטיפים על כל צעד ושעל. החל מהעובדה שיאיר הוא נער בעייתי ממשפחה "הרוסה", שכבר הסתבך עם החוק ובורח מצרותיו לשומרון. ועד לאפיון נערי הגבעות, אורח חייהם, האידיאולוגיה הקיצונית שמניעה אותם ומעשיהם בשטח. הכל כאן כאילו "על פי הספר". אפילו המקרה הקשה שנכנס לתסריט כנראה בהשראת הפיגוע היהודי בדומא ורצח בני משפחת דוואבשה. רק יאיר עצמו בסופו של דבר הוא סוג של קטליזטור שמטיל ספק ומערער על מה שהוא רואה לנגד עיניו. אבל עדיין, הסיטואציה כולה מוצגת כאן בצורה קיצונית, בשחור-לבן, בלי גווני ביניים, וכך יוצא שהתסריט לא מספיק בשל ואמינות הסיפור נפגעת. גם הבימוי לא מספיק טוב, הדמויות שטוחות ואין בהן כמעט ניואנסים.

אדמה בוערת, קרדיט: תמונה מתוך YouTube

"אליזבת: דיוקן בחלקים" (אנגליה 2022)

דוקומנטרי סרטו של רוג'ר מיצ'ל. דיוקן של המלכה אליזבת לרגל יובל השבעים למלכותה שבויים על ידי הבמאי רוג'ר מיצ'ל ("נוטינג היל") שהספיק לסיים את הסרט לפני מותו השנה. מיצ'ל ארג דיוקן שנעזר בערימות של קטעי ארכיון כדי לתאר את כוחה של המלכה – כאישה, כמנהיגה וכאייקון תרבות. פסיפס עצום הנע ממשברים פוליטיים ועד לאירועי תרבות, חולף על פני עשורים, פרצופים, מדינות, ומציע במידה מסוימת גם דיוקן של העולם ובוודאי של בריטניה מאז שנות ההתאוששות ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו אנו. 89 דקות. אליזבת: דיוקן בחלקים

https://www.youtube.com/watch?v=L87Nr_P2sQ0

אליזבת: דיוקן בחלקים, קרדיט: באדיבות סרטי יונייטד קינג

"ההזמנה" (ארה"ב 2022)

אימה. סרטה של ג'סיקה מ. תומפסון. לאחר מות אמה ובהיעדר קרובי משפחה נוספים, איווי (נטלי עמנואל) עושה בדיקת DNA ומגלה שיש לה בן דוד רחוק, שעל קיומו לא ידעה. משפחתה החדשה מזמינה אותה לחתונה מפוארת בנוף הכפר האנגלי, שם היא מיד מחוזרת ע"י המארח בן האצולה, אך במהרה מוצאת את עצמה בסיוט הישרדותי כאשר היא מגלה את סודות המשפחה ואת המניעים המטרידים מאחורי נדיבותם לכאורה. עם תומאס דוהרטי, סטפני קורנליוסן. ההזמנה

https://www.youtube.com/watch?v=AvF67DK3k1g

ההזמנה, קרדיט: באדיבות א.ד. מטלון ופורום פילם