מסורת מוזיקלית עשירה
 
היום נפתח פסטיבל העוד הבינלאומי ה-23 של בית הקונפדרציה בירושלים בניהולו האמנותי של אפי בניה הפסטיבל יימשך עשרה ימים בהשתתפות מיטב היוצרים והיוצרות ועם 19 הפקות מיוחדות לפסטיבל, מופעי בכורה ומופעים חד-פעמיים.

אחד המופעים המסקרנים שהגיעו לפסטיבל מיוון הוא של תזמורת אסטודיאנטינה עם הסולנים אלני ויטלי ובאביס סטוקאס, שיחד יבצעו מחווה למלחין הווירטואוז ונגן הבוזוקי ואסיליס ציצאניס. ציצאניס הוא אחד המלחינים הפוריים והחשובים ביותר בז'אנרים רבטיקו ולאיקו של המוזיקה היוונית הפופולארית, ומי שהציג אלמנטים מערביים לז'אנרים האלה ויצר שפה מוזיקלית פיוטית על זמנית. על תזמורת אסטודיאנטינהמופקד המנצח ונגן הסנטור אנדריאס קסטיגיאניס.

"יוון היא ארץ עם מסורת מוזיקלית עשירה מהצפון לדרום ומהמערב למזרח, ועם הרבה השפעות מהמזרח", פותח קסטיגיאניס. "בשנים האחרונות, מערכת החינוך שלנו סייעה רבות על ידי הקמת בתי ספר מיוחדים ברחבי יוון, מה שמכונה בתי ספר למוזיקה, כך שילדים בחינוך היסודי והתיכוני יכולים להכיר את הצלילים של יוון, את הניבים המוזיקליים ומעל לכל, לבוא במגע עם כלי נגינה שבמשך שנים רבות כמעט ונעלמו.
 
והילדים מתחברים לזה?
 
"אמנם הם מושפעים מאוד מהמוזיקה דוברת האנגלית, אבל אני חושב שביוון הצליל של הקלרינט, הליירה, הכינור, הסנטוריו וכל הכלים האחרים שמגיעים ממעמקי ההיסטוריה תמיד יהיה משמעותי ונוכח".   
 
אם כבר מישהו נדלק בכיוון הרבטיקו או הלאיקו, הדרך שלו להשתלב היא ממוסדת? יש מגמות לימוד כאלה בבתי ספר למוזיקה או שהמסורת השלטת היא של הצטרפות להרכב קיים עד לרגע שבו הזמר, הזמרת, או נגני הבוזוקי מרגישים שהם כבר ברמה של סולן ויוצאים להיחשף?  
 
"בתי הספר למוזיקה לימדו תלמידים במערכת ההשכלה הגבוהה וכעת המוזיקה הלאומית שלנו וכל הז'אנרים שלה, לרבות מוזיקה מסורתית כמו הרבטיקו, יקבלו הסמכה ברמה אוניברסיטאית. מוזיקאים רבים מהדור הצעיר בתורם הופכים למורים ומעבירים את המוזיקה הזו לדור הבא, רבים מהם נגנים מצוינים. הם מפתחים קריירה משלהם, משתפים פעולה עם זמרים ידועים, מקימים הרכבים מוזיקליים חדשים או מצטרפים להרכבים מוזיקליים ידועים, כמו למשל, התזמורת שלנו, תזמורת אסטודיאנטינה. חלק לא מבוטל מהמוזיקאים האלה רכשו השכלה גבוהה בהתמחות בכלי נגינה עממיים". 
 

אלני ויטלי, צילום: אוונגליה תואמקו. באביס סטוקאס ותזמורת אסטודיאנטינה, צילום: ברכה כהן הפקות יווניות בישראל

"הקהל מקבל את התוצאה באהבה" 
 
אלני ויטלי, הסולנית שתופיע בפסטיבל, ולפניה אלקיסטיס פרוטופסלטי, חאריס אלקסיו, דימיטרה גלאני, גליקריה וננה מושקורי הם שמות שעולים מייד כשחושבים על מוזיקה יוונית. מה היחס בין מספר הזמרות לזמרים? מה המעמד שלהן בקרב הקהל ביוון?   
 
"יוון היא מדינה שמייצרת קולות באופן לא פרופורציונלי, הייתי אומר, לאוכלוסייה. אבל יש כמה קולות, כמו אלה שהזכרת, שבלטו, הותירו חותם חזק. כל אחד מהם כתב את ההיסטוריה המודרנית של המוזיקה היוונית. פעם תפקיד הזמרת היה נחות מזה של הזמר, אבל אני חושב שכעת שהמצב התאזן והזמרות זוכות ליחס שווה לזמרים".   
 
ברור לי שהשירה היוונית פופולרית בארצות שיש בהן הרבה קהילות יווניות, אבל בישראל לקהל שאוהב את המוזיקה הזאת אין בהכרח קשר גיאוגרפי או ביולוגי ליוון. לאורך כל שנות קיומה של ישראל היו אוהבי מוזיקה יוונית, אבל בדרך כלל הם היו באזורים קטנים ביפו או בבת ים. מתי החלה הפריצה הגדולה של המוזיקה והאם מדובר במוזיקה או במילים?  
 
"בישראל באמת שומעים יותר מוזיקה יוונית ממה שאנחנו שומעים כאן ביוון. אולי מה שאני אומר יישמע מוגזם, אבל הניסיון שלי בשנים האחרונות מביקוריי בישראל מוכיח שזה כך. אתם מאוד אוהבים מוזיקה יוונית, וגם את הז'אנר של הלאיקו כשהוא טוב. אני חושב שמאוד תרמה לזה העובדה שאתם מעריכים קולות טובים, וזה התחיל בעיקר מתקופת תיאודוראקיס ואחר כך עם הדורות הצעירים של הזמרים, כמו יורגוס דאלארס, גליקריה, חאריס אלקסיו ואלני ויטלי. התחושה השלטת היא שהמוזיקה שלנו אהובה מחוץ ליוון יש לה אור מיוחד, שמיים כחולים ומלנכוליה שתורמים לנוף הזה השולט במוזיקה הים תיכונית.
 
"מובן שהיצירה של אנשים דגולים תרמה מאוד, במיוחד זו של תיאודוראקיס שהמוזיקה שלו נכתבה לשירי משוררים גדולים, ואנחנו חייבים לו הרבה על עקשנותו להפיץ את דברי המשוררים דרך המוזיקה. יחד איתו היו גם חג'ידאקיס, מרקופולוס, קסארחקוס והיוצרים של הדורות הצעירים. זה גם מה שהדור שלי מנסה לעשות ואני אישית משלב במוזיקה שלי שירה וחש שהתוצאה מתקבלת באהבה על ידי הקהל". 
 
https://www.youtube.com/watch?v=YJ1Ed5RTsjc&t=4s

"הממשלה שלנו לא מקדמת את המוזיקה היוונית"
 
 
המופע הקרוב בירושלים הוא עם תזמורת גדולה. עד כמה נפוצה התופעה הזו - מופעים של זמרים שמלווים בתזמורות גדולות? האם המעבדים של המוזיקה לתזמורות חושבים על שימור רוח ההרכב הקטן בעיבודים או שהם חושבים על ממדים אופראיים, שהמוזיקה היא לא רק מלווה אלא בונה יצירה כמו במוזיקה המערבית? 
 
"אנחנו כתזמורת מתייחסים תמיד למוזיקה כאל תהליך יצירתי המתרחש לא רק על הבמה אלא גם בשיתוף עם הצופה המאזין. אם תביטו על כל היצירה של אסטודיאנטינה תראו שחלק גדול מהיצירה קשור לתהליך ההתקרבות מחדש ליצירות גדולות של דורות קודמים. בדרך שלנו, עם האסתטיקה שלנו ועם גישה זהירה מאוד, אנחנו מנסים לתקשר להווה יצירות גדולות כמו אלה שהשאיר לנו ואסיליס ציצאניס, למשל. אנו רואים חובה להציג יחד עם היצירות המוזיקליות שלנו, גם את מה שקיבלנו כמאזינים וכאזרחים של מסורת חשובה".
 
עד כמה המדינה תומכת בעידוד המוזיקה הפופולרית ביוון? 
 
"המדינה יכולה לעשות יותר למען הפצת המוזיקה היוונית, במיוחד מחוץ ליוון, מכיוון שהמוזיקה שלנו אהובה מאוד אצל בני עמים רבים על פני כדור הארץ. אני חושב שצריך לעשות עבודה רצינית בנושא קידום המוזיקה היוונית, יוזמה שלא ראיתי עד היום מאף ממשלה".
 
מה תהליך יצירת השירים במופע? זמר עובד בקביעות עם מחברי שירים או שהוא נדלק על טקסט של משורר יווני ומזמין לו מוזיקה ממלחין שהוא אוהב או רגיל לעבוד אתו בצוות?
 
"יש מי שמשתפים פעולה באופן קבוע ביצירת שיר, אבל זה קורה גם בהתאמה יומיומית
פשוטה של אנשים שאולי לא מכירים זה את זה אבל מתאחדים על ידי המוזיקה או המילים. אני, למשל, מעדיף לשתף פעולה עם כותב מילים לסדרת שירים מסוימת או לנושא מסוים. אני רואה שזה תורם יותר ליצירה שלי, אבל במקביל אני יכול גם לשתף פעולה עם אדם שייתן לי מילים שיגעו בי ואז אלחין את מוזיקה. בקיצור, יצירת שיר היא הביטוי היצירתי החופשי ביותר של האדם". 
 

אנדריאס קסטיגיאניס, צילום: ברכה כהן הפקות יווניות בישראל


"הרמה של תחנות הרדיו לא מספיק טובה"
 
בישראל נוצר דפוס ששירים פופולריים הופכים מדי פעם חומר למחזה מוזיקלי שמועלה בתיאטרון, ואז שחקנים ולאו דווקא זמרים, שרים את השירים והקהל מצטרף. ביוון מוכר דפוס התנהגות כזה? 
 
"פעם זה היה קורה הרבה במחזות זמר. עכשיו אני לא רואה את זה כל כך הרבה אבל אני חושב שעדיין קורה וזה הגיוני מכיוון שהזמר קשור לחברה ולמקצבים שלה".
 
הקהל שאוהב המוזיקה היוונית בישראל הוא מאוד שמרן בטעמו. תן לו לשמוע את סגאפו אלף פעמים והוא יהיה מרוצה. איך מכירים לקהל הזה שירים חדשים ביוון? 
 
"כמו שעושים כאן, גם ביוון מנסים להעביר לחנים חדשים ושירים חדשים דרך השירים הידועים ודרך אלה שהקהל רוצה להאזין להם. למרבה הצער החברה כמעט לא מקבלת את החדש. למרות שהחברה כיום מתפתחת בכיוונים רבים בתחום הזמר, אני חושב שהמערכת עדיין פועלת כמו בעבר".   
 
מה תפקיד התקשורת ביוון בשימור ובעידוד הרבטיקו והלאיקו?
 
"למרבה הצער, ביוון כלי התקשורת ההמונית ובעיקר הרדיו, אינם מתייחסים בצורה נכונה למוזיקה היוונית. גורמים רבים חיצוניים למוזיקה, לצערי, קובעים למה הקהל צריך להאזין. אני נגד ההיגיון הזה כי עכשיו תחנות רדיו משמיעות פלייליסט עם 200 שירים שמתחלפות כל כמה חודשים ובקושי מכניסות כמה שירים חדשים. הז'אנרים של רבטיקו ולאיקו מושמעים רק בערוצים מיוחדים. אני חושב שרק בתחנות הממלכתיות קיים איזון בנושא סוגי רפרטואר והשירים השונים. למרבה הצער הרמה של תחנות הרדיו לא מספיק טובה".



אפי בניה, צילום: עמרי בראל

המופע יתקיים ביום חמישי, 3 בנובמבר, 21:00, אולם  שרובר, תיאטרון ירושלים. הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 12-3 בנובמבר 2022 ברחבי ירושלים. להזמנת כרטיסים: 02-5399360 שלוחה 5 או  באתר