מחול - עולים השבוע: "השתיקה" ועוד

"השתיקה", דרמה. סרטו של שמי זרחין, "לזלי היקרה" דרמה. סרטו של מייקל מוריס ועוד

"השתיקה" (ישראל 2021) ****

דרמה. סרטו של שמי זרחין. אביהו מזרחי (מוריס כהן) הוא איש טלוויזיה פרוע, משולח רסן, כמעט אנרכיסט, עם יציאות פרובוקטיביות כדרך חיים. אביב יצחקי (אושרי כהן) הוא מועמד מוביל לראשות הממשלה, בחור צעיר בן 31, בנו של ראש הממשלה לשעבר נח יצחקי (אלי דנקר), שכבר זמן לא קצר הוא במצב של קומה ומטופל בביתו.

אביב, שהיה בעבר תלמידו של אביהו לספרות ושירה, איבד את אשתו בתאונה טרגית זמן קצר לאחר שנישא לה. לפני הבחירות הוא לא נותן ריאיונות לתקשורת, לא מדבר ובעיקר שותק, אבל לבסוף נעתר לבקשתו הפומבית בשידור חי של אביהו ומוכן שרק הוא יראיין אותו. אביהו מוזמן לבית האב נח לפגישה מקדימה, ואז מתברר לו לתדהמתו שראש הממשלה לשעבר חי ומתפקד, אלא שהציבור לא יודע על כך ובתודעתו הוא צמח. האב מנסה לתאם את הריאיון של אביהו עם אביב ומתברר לו שכתבו לו כבר שאלות ותשובות. ואם זה נשמע מוזר, כל מה שקורה מסביב מוזר עוד יותר. אשתו של אביהו, אושיק (ליאת הר לב) מגלה לו שמישהו הכניס סכום כסף גדול של 37 אלף יורו לחשבון שלה בפרנקפורט, גרמניה. ובנוסף אמו של אביהו (לבנה פינקלשטיין) מתעטפת בשתיקה לפתע ולא מוציאה מילה מהפה. שידוליו של אביהו ושל חברת המשפחה כוכי, השלנית המחברת ספרי מתכוני בישול (אסתי זקהיים) לשכנע אותה לדבר לא צולחים. עוד בתמונה עלמה (לירון בן שלוש), כאחותו של אביב המסייעת לו. 130 דקות. השתיקה

השתיקה, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

הסרט הזה של שמי זרחין, בשונה מעבודותיו הקודמות, בהן "אביבה אהובתי", "המילים הטובות", "העולם מצחיק", "הכוכבים של שלומי", פחות מיינסטרימי. אם בכלל. הוא חוקר את הדי.אן.איי הישראלי באמצעות העולם הציבורי והפוליטי. ולשם כך משתמש בהמון חומרים מהתודעה הקולקטיבית, המקומית והקולנועית. נח יצחקי כצמח המטופל בבית, ברור שהדימוי לקוח מאריק שרון. שתיקתה המתמשכת של שרה, אמו של אביהו, היא בהשראת "פרסונה", של אינגמר ברגמן. האזנות סתר, חשדות לקונספירציות ולשוחד, די מזכיר את משפט נתניהו והסובב אותו. ויש גם בדיחה, שהמבין אולי יבין. כוכי מראה לשרה ספר מתכונים ומספרת לה שחשבה לקרוא לו "המטבח של שרה", אלא שבהוצאת הספרים התנגדו. זרחין גם אורג לתוך העלילה מערכות יחסים מסובכות, טראומות עבר שעוברות מאבות לבנים. אביו של אביהו הכה את אמו, אז כשבגר הוא החזיר מכות לאב המכה. ולא אחת מזכירים לו את זה, בהקשר לאופיו האימפולסיבי והלא צפוי.

המעניין הוא שלמרות השם "השתיקה", והעובדה שאמו של אביהו מסרבת בעיקשות לדבר, הסרט דווקא מלא במלל, והדיאלוגים בו מצוינים ורבי משמעות."השתיקה" הוא סרט מורכב ומאתגר, אפילו שווה צפייה יותר מפעם אחת על מנת לרדת לעומקם של הרעיונות שהבמאי מעביר לצופיו.

השתיקה, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

"לזלי היקרה" (ארה"ב 2022) ***

דרמה. סרטו של מייקל מוריס. תחילה אנחנו רואים את חיי העבר המאושרים של לזלי (אנדראה רייזבורו). היא התחתנה, הביאה בן לעולם, זכתה ב-190 אלף דולר בלוטו, ואז שרפה את הכל, איכשהו. שבע שנים לאחר מכן החיים של לזלי בזבל. היא אלכוהוליסטית כבדה ובודדה. כאשר היא מפונה מהמוטל הזול בו בו התאכסנה, משום שאין לה כסף לשלם, מאחר שהכל הלך על אלכוהול, היא מכניסה את מעט חפציה האישיים למזוודה ורודה ונודדת לעיר, לבית בנה ג'יימס (אוון טיגו), שהוא בן 19 עכשיו. הוא לא מאושר לראות אותה, שכן היא שותה את עצמה לדעת וחייבת כסף לכל העולם. הוא משכן אותה אצלו בתנאי אחד, שלא תשתה. היא כמובן לא עומדת בזה והוא משלח אותה לדרכה. לזלי חוזרת לעיירת הולדתה הפרובינציאלית בה זכתה בלוטו, אבל גם שם היא נחשבת אישיות בלתי רצויה, בגלל הסתבכויותיה בעבר שם, בין היתר עם חבריה לשעבר, ננסי (אליסון ג'אני) ודאץ' (סטפן רוט). התקווה לשינוי מגיעה ממקום לא צפוי. במוטל שכוח אל היא פוגשת בסוויני (מארק מארון), המנהל את המקום עם שותפו, רויאל (אנדרה רויו). סוויני מציע לה עבודה במקום כחדרנית, והיא מחליטה לנסות למרות שהיא לא בדיוק מתאימה לתפקיד. 119 דקות. לזלי היקרה

https://www.youtube.com/watch?t=10&v=xs7sitqpwuE&feature=emb_imp_woyt

"לזלי היקרה" הוא למעשה מפגן יחיד של השחקנית הבריטית אנדראה רייסבורו (ראינו אותה, אגב, בין היתר בסרטים "ווליס ואדוארד", "בירדמן", יצורים ליליים", "סטלין מת!", "קרב המינים" ו"מנדי"). היא מופיעה בכל אחת מהסצנות בסרט, ומהדמות המכורה-קריזיונרית שהיא מגלמת בשני שליש מהסרט אי אפשר להתעלם. היא עושה הכל כדי לא להתחבב על אלה שהיא במגע איתם, ולפיכך גם על הצופה. המצב שלה משדר תחושה של טוטאל-לוס. אישה אבודה שאין לה כל אופציה לזכות בגאולה. ואז הדברים משתנים אט אט והסרט מתחיל לחתור להפי אנד. אני בכלל לא בטוח שזה הפיתרון התסריטאי הנכון לפתרון הבעיה שלה. בלי להכינס יותר מדי לפרטים, המועקות והמשקעים מן העבר מטופלים פתאום בזריזות, שלא מתאימה להתנהלות הסרט עד אז. זהו סרט ביכורים של מייקל מוריס, על פי התסריט של ריאן בינאקו, ובסך הכל הם עשו עבודה לא רעה, בעיקר בזכות האופן בו הפעילו את רייסבורו. וניכר בעבודה הקולנועית הזו שהיא מושפעת מסרטי אינדיפנדנט של שנות ה-90.

בשבוע שעבר עלה למסכים הסרט "הבית הטוב", על אלכוהוליסטית אחרת, הילדי (סיגורני וויבר). היא מאופקת, שולטת בעצמה, לרוב לא מודעת לבעיה שלה. ואילו לזלי-אנדראה מפגינה לאורך רוב הסרט אופי קפריזי, וכשהיא מותקפת על אובדן השליטה שלה והיותה פגע רע בגלל בעיית השתייה הקשה שלה, היא מגיבה באופן אגרסיבי, שלא לומר פסיכוטי. כל שאר הדמויות בסרט נבנות סביבה בכדי לייצר קונפליקטים וזה עובד לא רע בסך הכל. אם כי היותו צפוי מדי בחלקו האחרון קצת פוגם בסיפור והופך אותו למשהו אחר.

לזלי היקרה, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג

"השורד האחרון" (שוודיה-ארה"ב 2022) *

מתח-אקשן. סרטו של פנסו נג'י. בעידן עתידני לא רחוק, וירוס קטלני מחסל את רוב תושבי כדור הארץ, מוצא עצמו ג'ון ווד (דניאל סטיסן), לשעבר לוחם בכוחות המיוחדים של ארצות הברית, מנסה להגן על אשתו ועל עצמו מידי גייסות של דיקטטור חדש, קומנדר סטון (דניאל נמה), המנסה להשתלט על הציוויליזציה. הוא רוצח את אשתו של ווד, אמיליה (סטפני סיאדטאן) לאחר שזה לא יודע לומר לו להיכן נעלמה קבוצה של אנשים נושאי הנגיף, שצריך לחסלם.

כעבור תקופה אנו מוצאים את ווד חי לבדו בבקתה בקרחת יער. יש לו שגרת הישרדות קבועה, עד שמגיעה אליו מריה ג'ונסון (אולגה קנט), אישה שנמלטה מפני גייסות המרצחים. מתברר שהיא נושאת חיסון טבעי מפני אותו נגיף קטלני ולכן היא מבוקשת על ידי הדיקטטור ואנשיו, שחפצים להיות אלה שתהייה בידם התרופה לנגיף הקטלני והם יוכלו להשתמש בדמה כרצונם. יחד הם ינסו לשרוד ללא ליפול בידי קומנדר סטון ואנשיו. עם מדלן ואל בג'ינר, סטניסלב ינבסקי. 87 דקות. השורד האחרון

https://www.youtube.com/watch?v=FbZ34d0TBPE&feature=emb_imp_woyt

מדובר באחד הסרטים המופרכים וההזויים שראיתי אי-פעם. זה שהוא נשען על פראנויית הקורונה, לא מעניק לו נקודות זכות כלשהן. התסריט גרוע באופן קיצוני. הביצוע לא פחות עילג ונלעג. לא ברור כיצד כל הפרויקט הזה, שבכל זאת קצת מושקע, קרם עור וגידים. אמנם לבמאי השוודי פנסו נג'י יש רקורד ביצירת מערבונים, סרטי קונג-פו וסרטי אימה-מדע בדיוני הזויים, אבל כל זה לא מעניק לו פטור מניסיון ליצור עבודת קולנוע אינטליגנטית. נכון, יש כאן באמצעות הגיבור ג'ון ווד כאילו מחווה לג'ון רמבו, אבל זה נראה כל כך עלוב ופתטי שקשה להכביר מילים בנושא. ייתכן, והיו מקרים כאלה, שהגיחוך בסרט הזה, המשחק הגרוע של כל השחקנים ואפילו הפירוטכניקה הנוראה, יהפכו את "השורד האחרון" למוצר קאלט שצופים בו תוך כדי צחוק ולעג. אבל גם למעמד כזה לא הייתי מניח שהוא יגיע. "השורד האחרון" הוא פשוט סרט גרוע ביותר.

"תתקשרי לג'יין" (ארה"ב 2022)

דרמה. סרטה של פיליס נאני, המבוסס על סיפור אמיתי. הפלה נחשבה בעבר לפשע בכל אחת ממדינות ארצות הברית. הרשויות הענישו נשים על הפוריות והמיניות שלהן כאשר הן לא עלו בקנה אחד עם הקונספציה של הממשל, הרשות המבצעת, ומוסדות הרפואה והדת. עלילת הסרט מתמקדת בסיפורן האמיתי של "הג'ייניות", קולקטיב נשים מחתרתי שפעל בשיקגו בשנות ה-60 על מנת לאפשר את ביצוען באופן חשאי של הפלות בטוחות עבור כ-12,000 נשים ונערות שנכנסו להריונות לא רצויים.

העלילה מובאת מזווית הראייה של ג'וי (אליזבת בנקס), אישה מהפרברים ואם לנערה ממולחת וחריפה. חיי המשפחה המאושרים של ג'וי, שבהם היא משתפת את חברתה הטובה ביותר, לאנה (קייט מארה), יוצאים מאיזון כאשר ההריון לו ציפתה כל כך מסכן את חייה. וזאת עשור לפני המקרה המשפטי התקדימי של רו נגד ווייד שקבע ב-1973 כי "הזכות להליך הוגן המובטחת בתיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית כוללת את הזכות לפרטיות, ובכלל זאת את זכותן של נשים לבחור לבצע הפלה מלאכותית ללא התערבות המדינה". לפני חודשים ספורים התעוררה כזכור סערה גדולה כאשר בית המשפט העליון של ארה"ב פסק כי הזכות הזו מבוטלת. 121 דקות. תתקשרי לג'יין

https://www.youtube.com/watch?v=b7zFYSJm0FQ

"תרקדי איתי" (צרפת 2022)

דרמה. סרטו של פרנק דובוסק. טוני (פרנק דובוסק) הוא נהג הסעות של בית ספר יסודי בפרבר צרפתי מנומנם, זאב בודד שחי את חייו לבד ומעדיף את השקט והשגרה הרגועה שלו על חברת אנשים. כשהוא מתעורר בוקר אחד לבד לגמרי בבית חולים בלי אף חבר קרוב או מכר להישען עליו, הוא מבין שמשהו בחייו חייב להשתנות. טוני מחליט לנסות ליצור קשר עם בתו מריה (לונה אספינוזה), אותה לא ראה מאז הייתה תינוקת. כדי להתקרב אליה ולנסות לחדש את הקשר המשפחתי שאבד, טוני מחליט להמיר את מגפי הבוקרים המחוספסים שלו בנעלי ריקוד. בחשש רב הוא מצטרף לשיעורי הרומבה שמעבירה בתו האנרגטית ומלאת החיים בפריז השוקקת. וכל זאת כמובן ללא ידיעתה כי הגבר המוזר שמנסה ללמוד אצלה איך רוקדים רומבה, הוא אביה. הריקוד הזה ישנה את חיי שניהם. עם ז'אן פייר דארוסן. 102 דקות. תרקדי איתי

תרקדי איתי, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

https://www.youtube.com/watch?v=hGqpldT62QM