"תלויה באוויר" (ארה"ב 2022) ***

מתח. סרטו של סקוט מאן. בקי קונור (גרייס קרולין קרי), בעלה דן (מייסון גודינג) וחברתם של בני הזוג שיילו האנטר (וירג'יניה גרדנר) הם מטפסי צוקים צעירים מנוסים. אלא שבאחד ממבצעי הטיפוס מסמרי השיער שלהם, מחליק דן מגובה רב אל תהום פעורה ומוצא את מותו. במשך שנה מסרבת בקי רעייתו להתנחם ולחזור לחיים רגילים, למרות הפצרותיו החוזרות ונשנות של אביה. לבסוף מגיעה לביתה בהפתעה שיילו, ובפיה הצעה. היא מנסה לשכנע את חברתה לחזור לתחביבן המסוכן ולטפס על אנטנת רדיו נטושה במדבר מוהאבי שבקליפורניה, בגובה של יותר מ-600 מטר. בקי משתכנעת לבסוף, וזאת על מנת לנסות להתמודד עם פחדיה. השתיים מגיעות למקום, שאין בו נפש חיה, נכנסות למתחם האנטנה, עוקפות את השער והמנעול הסוגרים אותו ומתחילות לטפס. במהלך העפלתן במעלה האנטנה, ברגים חלודים משתחררים, אבל הן לא שמות לב לכך. השתיים מצליחות להגיע לפסגת האנטנה, מתמקמות על המשטח העגול הקטן של קצה האנטנה, אבל בנסיונן לאחר מכן לשוב על עקבותיהן ולרדת, מתברר להן שהסולמות המובילים מטה קרסו. שיילו ובקי נותרו לכודות בגובה 600 מ', וחייבות לגלות תושייה על מנת שיצליחו לרדת. שיילו, אושיית אינסטגרם, מנסה להזעיק עזרה באמצעות מכשיר הסלולר שלה, אלא שאין קליטה בגובה הזה. 107 דקות.  תלויה באוויר




הרעיון היחיד שעמד בבסיס יצירת הסרט הזה הוא הרצון למתוח את  עצביו של הצופה כשעה וחצי, קצת יותר. ויחסית זה מצליח לו, לסקוט מאן הבמאי. אבל שמעבר לכך, אין כאן יותר מדי תוכן, וגם לא היגיון, וכשכל מטרת התסריט והסיפור היא לייצר מתח, אי אפשר להימנע מלשים לב לפגמים שיש בהם. שתי השחקניות הצעירות שעל כתפיהן מוטלת המשימה לשמור את הצופים על קצות הכיסאות, וירג'יניה גרדנר וגרייס קרולין קרי, מתאמצות לעשות זאת, אבל החומר העומד לרשותן כל כך רדוד שקשה להן להעלות את הרף אל מעבר ל-625 המטרים של עמוד האנטנה. הסרט נשען על תסריט רזה במיוחד ומופרך למדי שהטקסטים בו ירודים ולא מצליחים לעורר עניין. גם כשמתעורר קונפליקט, על רקע רומנטי, בין הבנות, הוא נראה שטחי ומלאכותי וביסודו של עניין נועד לשם העברת עוד כמה דקות ואולי גם לקידום אלמנט הצדק הפואטי של הסרט (וכל מילה נוספת תסבך אותי בספוילר). הבמאי סקוט מאן ממשיך כאן באלמנט שלו: יצירת סרטי מתח עוצרי נשימה, אבל חסרי ערך מוסף כלש

הו. הוא יצר את "בני ערובה" (2018) ו"אוטובוס 657" (2015), סרטים מסוג ב' שבבסיסם מרדפים עוצרי נשימה, וזה הכל. אז מי שמחפש קצת יותר משעה וחצי של מתח ושתי בחורות אטרקטיביות למדי, ימצא כאן את מבוקשו, אבל לא יותר מזה. אפילו חברת ההפצה "ליונסגייט" החליטה לשפר את הסרט, כדי להתאימו לצעירים מגיל 13 ומעלה, ובאמצעות טכנולוגיית דאבינג מתקדמת המשנה תנועות שפתיים, הסירה ממנו את המילה "פאק", שהופיעה בסרט המקורי יותר מ-50 פעם. רק לאחר מכן ערכה הקרנות ניסיון לקהל היעד הצעיר יותר ובעקבות זאת החליטה להפיץ את הסרט.       

https://www.youtube.com/watch?v=EAA-yNywQ0Q        

 

"עין הצלף - תוכנית פריצה 2" (ארה"ב 2022) *

אקשן. סרטו של ג'וש שטרנפלד. עבר חודש מאז שמנכ"ל חברת הסטרטאפ פול מייקלס (ג'סי מטקאלף) ואביו, סוכן ה-CIA רוברט מייקלס (ברוס וויליס) נאבקו בקבוצת הטרוריסטים שחדרו למבצר. היחידה הסודית לאבטחת אישים פעלה במהירות והחזירה לתפקוד את מקלט החירום הסודי "המבצר – עין הצלף". אבל מתברר כי בלזארס (צ'אד מייקל מארי), מנהיג הטרוריסטים, שחיפש נקמה ב-CIA בכלל ואישית ברוברט בפרט, שרד את הקרב האחרון וחוזר כדי לנקום. הפעם הוא ואנשיו מכירים מקרוב את כל שיטות ודרכי ההגנה של הלוחמים במבצר והם מגיעים מצוידים בנשק מתוחכם. כשהסיכויים לשרוד ולנצח את הטרוריסטים נראים קלושים, רוברט עושה הכל כדי להצטרף לבנו ולצוות היחידה המובחרת שאחראית על אבטחת המבצר, כדי להציל את מבצר עין צלף. עם נטלי יורה, קלי גרייסון, וולקר ווייט, מייקל סירו. 87 דקות.  תוכנית פריצה 2: עין הצלף


תוכנית פריצה 2: עין הצלף

אמנם למדנו בשנה-שנתיים האחרונות שאפשר לצפות מברוס וויליס שייכנס לכל הרפתקה קולנועית באשר היא, אבל איזה היגיון יש בהמשכון לסרט כל כך נחות? לפני שבועיים יצא סרט אחר שלו, "בלש ניו-יורקי: פורעי החוק", שגם לו עוד יהיו שני סרטי המשך. כנראה שכל עוד הוא ממשיך לשחק, יורה ברוס וויליס בצרורות לכל הכיוונים, ומה שחשובה זו הכמות. איכות? מזמן כבר אין מונח כזה בטרמינולוגיה שלו. אפילו כשמדובר בסרט אקשן נטו, הוא צריך להישען לפחות על תסריט קצת הגיוני. ואפילו את זה אין פה. לאורך כמעט שעה וחצי רואים על המסך אנשים שקשה להבין מה הם רוצים מאיתנו. מה גם שלא ברור הוא איך הנבל הראשי, בלזארס, שחטף בסרט הראשון פגיעה אנושה למדי, התאושש כאילו כלום ונראה כמו חדש, וזאת רק חודש לאחר אירועי הסרט הקודם. האבסורד כאן עובר כל גבול. 


https://www.youtube.com/watch?v=-YCeFuh7gvI

"בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות" (מכסיקו 2022)

דרמה. סרטו של אלחנדרו גונזלס איניאריטו. סילבריו (דניאל חימנז קאצ'ו) הוא עיתונאי ויוצר קולנוע דוקומנטרי מקסיקני שחי בלוס אנג'לס. ההכרזה על זכייתו בפרס בינלאומי יוקרתי גורמת לו לחזור למולדתו ומזמנת לו חוויה בלתי צפויה שדוחקת אותו לקצה גבול הקיום. הוא נאלץ להתעמת עם עברו, זיכרונותיו ופחדיו, בוחן מחדש את זהותו ואת המקום בו נמצאת מולדתו בהווה, לנוכח תדמית העבר שלה בעיניו. חיי היומיום החדשים-ישנים שלו ממלאים אותו בתמיהה ופליאה. 169 דקות.  בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות

בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות, קרדיט: סרטי קולנוע לב

"מילה שלה" (ארה"ב 2022)
דרמה. סרטה של מריה שרדר. סיפורן של שתי העיתונאיות הצעירות של הניו-יורק טיימס, מייגן טווהי (קרי מאליגן) וג'ודי קנטור (זואי קזאן), שסיפקו את אחד הסיפורים הגדולים של המאה: זה שהאיץ מאוד את הקמה של תנועת "מי טו" וחשפה "סוד" בן עשרות עשרות שנים - של השתקת מקרי ניצול מיני ואונס של צעירות ונשים על ידי טייקוני סרטים בהוליווד. השתיים תרמו מאוד, בכתבותיהן האמיצות, ביצירת התשתית שהביאה לביטול המצב שהיה קיים ביחסי בעלי אולפנים, מפיקים ויוצרי קולנוע כוחניים, שניצלו את מעמדם כדי לכפות את עצמן על שחקניות ושאר נשים שסרו למרותם באולפנים, בסטים של צילומי הסרטים ובשאר מקומות בהם היו במגע איתן. 128 דקות.   מילה שלה


מילה שלה, צילום: טוליפ אינטרנטיימנט
 
"מריה מתחילה מחדש" (צרפת 2022)
דרמה. סרטו של לוריאן אסקפר. מריה (קארין ויאר), עובדת ניקיון טובת לב, ביישנית ומעט מגושמת, מעבירה את שגרת חייה האפרוריים ללא דרמות מיוחדות. בין העבודה המייגעת לקשר עם בעלה, הלוקח אותה כדבר מובן מאליו, היא מוצאת מעט נחמה בכתיבת שירים למגירה, שסביר שלעולם לא תראה לאיש. כאשר היא מתחילה לעבוד בבית הספר הגבוה לאמנויות של פריז, נוצר קשר מיוחד בינה ובין הובר (גרגורי גדבואה), אב הבית היצירתי של המוסד הוותיק, שמכיר את בית הספר כמו את כף ידו וסוחף אותה לעולם של צבע, תעוזה, אמנות ושמחת חיים. כשהקשר בין השניים מפר את הבדידות שעטפה אותה, לראשונה מזה זמן רב מתחילה מריה לתהות האם גם חלומותיה יכולים להתגשם ולהפוך למציאות. 93 דקות.