הבן שלי, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב


זהו סרטו השלישי של הבמאי האיטלקי אוברטו פאזוליני (שגם הפיק את "ללכת עד הסוף") והוא מבוסס על סיפור אמיתי, שבסרט מתרחש בעיר פסטורלית בצפון אירלנד. בסרט אנחנו עוקבים אחר חייהם של ג'ון, מנקה חלונות מסור שיש לו לא מעט לקוחות, שבסוף כל יום עבודה חוזר הביתה רק כדי להעביר זמן איכות עם בנו הקטן מייקל. החיים שלהם שלווים ואידיליים בסך הכל, עם חיכוכים קטנים שיש לפעמים בין הורה וילדו. מייקל מקשה על אביו בשאלה מדוע אין לו אם. ואז מתחיל האב בביקורי בית אצל משפחות שאחת מהן, שתיבחר על ידו, עשויה לאמץ את מייקל כשג'ון ירגיש שיומו האחרון קרב.  בד בבד עם מפגשי האב ובנו עם משפחות שונות, יחד עם העובדת הסוציאלית שונה, שמבינה את לבטיו של ג'ון ומתחשבת בו, אף שהבוסית שלה לוחצת לסיים את העניינים במהירות, לג'ון יש משימה עוד יותר חשובה. עליו להכין את מייקל הקטן לעובדה שבזמן הקרוב הוא ייאלץ להיפרד ממנו לנצח. הבמאי פאזוליני (אין לו זיקה משפחתית לבמאי העבר הנודע פייר פאולו פאזוליני) יצר עבודת קולנוע רגישה, מדויקת ולא מזייפת ולו לשנייה אחת. באינטליגנציה רבה ובדרך מאוד מרגשת, שאינה גולשת לקיטש סכריני ולדמעות, הוא מעביר את הנראטיב הרגיש בתבונה ועוקף בהצלחה את כל המומנטים שהיו עלולים לעמוד לו למכשול. גם האמצעים האמנותיים שלו בסרט המלנכולי הזה – משהו שלחלוטין לא אמור להרתיע - נהדרים. צילום צבעוני אקספרסיבי נהדר ומלא חיים ועריכה אפקטיבית עושים את העבודה בצורה מושלמת. ממש לא בושה להתרגש בסרט כל כך אמיתי ונוגע ללב.     

תמונה באדיבות היי פילמס וסימה פילמס, צילום: גיא סחף

בהרבה מאוד מובנים המציאות האידיאלית והאידיאליסטית שאנו משרטטים לעצמנו מתקיימת אך ורק בראשנו. מחוצה לו קורים דברים לגמרי אחרים. הבמאי עידן חגואל, שעימת את המציאות שבראש עם זו הגשמית שמתרחשת בחיים עצמם כבר בסרטו הראשון, "אינרציה"(2017) - בו אישה חולמת על כך שהיא רצחה את בעלה, וביום שלמחרת הוא לא שב מהעבודה ולמעשה נעלם - חוזר ועושה זאת גם כאן. גיבורו בן חי את הפנטזיה שלו. חייו עם בן זוגו רז מושלמים (בעוד שבפועל מתחילים ביניהם חיכוכים). הוא חי באזור שנמצא בתנופת פיתוח (בעוד שבמציאות חייו מתנהלים בדרום תל-אביב, כשהוא מוקף במהגרי עבודה ובאנשי משטרה חסרי רחמים).

העץ הרזה והעדין ששתל ברחוב הוא הדימוי המובהק ביותר לפער הפריך והשביר שבין הערכים שהוא מאמין שעליהם גדל והם בעיקר במוחו, ובין המציאות שבה קורים דברים אחרים, קוטביים לחלוטין למה שהוא מפנטז. הבחור הליברל וההומניסט מוצא עצמו מזעיק את המשטרה לאחר שלא הצליח לשכנע שני חברים אריתראים שלא לגעת בעץ השבריררי שלו, שמא יישבר. אלא שהתוצאה של "ההלשנה" שלו היא לא מה שציפה. שוטרים חובטים באכזריות באחד האריתראים ובן נכנס לסרט של רגשות אשמה עמוקים. הוא נאלץ לעשות רוויזיה עמוקה במערכת הערכים שלו, או זו שהוא האמין שהיא כזו. הסרט עוסק בקשר בין בני זוג, בכמיהה שלהם לילד וברצון להעניק לו סביבת גידול טובה ובטוחה. וכן ביחס המפלה כלפי מהגרי העבודה מאפריקה ובתוצאות הלא רצויות הנובעות מעירוב זרועות החוק. ויש כאן גם את נושא הפער הקיים בין תל-אביב האידילית שבן בונה לעצמו ובין דרום תל-אביב שלא ממהרת להשתנות כפי שהוא מאמין. הדמות של רז פחות דומיננטית אם כי לא פחות חשובה ומשמעותית, בעיקר כשזה מגיע לקונפליקטים מהותיים בין השניים.

במידה רבה זה גם סרט המציג את פניה האקלקטיים של תל-אביב. הבמאי עידן חגואל מספר שהוא החליט שהסרט יצולם בדירה בה התגורר במשך שנים וכן שבחר כשחקנים את שלומי ברטונוב ואריאל וולף שהינם בני זוג גם בחיים. כל זאת על מנת ליצור תחושה של אמינות ואותנטיות. וזה אכן עובד לו במידה רבה. גם התחביר הקולנועי כאן, הצילום (גיא סחף), העריכה (שאולי מלמד), המעברים בין הסצנות והמוזיקה המקורית (זואי פולנסקי) משלימים סרט קטן וצנוע, אך מסוגנן ומגובש. 

https://www.youtube.com/watch?v=cHAFEuKDcE8&t=11s

ללא מוצא, תמונה באדיבות סרטי שובל וסרטי יונייטד קינג



במקור נקרא הסרט " The Roads Not Taken ", כלומר "הדרכים שלא נבחרו", וזה שם הרבה יותר מדויק מאשר "ללא מוצא". ברובו מתרחש הסרט בתודעתו המבולבלת של ליאו. מולי היא בתה של קסניה (ברנקה קטיק), ממנה התגרש ליאו, אבל אהובת חייו האמיתית הייתה דולורס (סלמה האייק) במולדתו מכסיקו, שאחריה בחר לא ללכת, בסופו של דבר. כל אירועי העבר האלה מסתובבים לו בראש בערבוביה וגם חיי ההווה שלו אניגמטיים מאוד.

לנו הצופים זה עושה כאב ראש לנסות ולחבר אחת לאחת את פיסות הפאזל של חיי ליאו. מה גם שהבמאית הבריטית סאלי פוטר לא מספקת לנו מידע בסיסי, כמו ממה בדיוק סובל ליאו, למשל, ומדוע בתו מולי (שמגדירה את מצבו כ"מבולבל" ואפילו היא רוב הזמן לא יורדת לסוף דעתו) לוקחת אותו למסע קניית בגדים ואחר כך לבדיקת ראייה.  אין ספק שהתסריט, שגם לו אחראית פוטר, בעייתי מאוד ויותר מערפל נקודות מאשר להבהירן. בכל הקשור למשחק, חוויאר ברדם מספק הופעה מרהיבה, אף שהיא לא כל כך נחוצה ומדרדרת לא אחת למשחק מוגזם, ובזה אפשר להאשים בעיקר את הבמאית. גם משחקה של אל פאנינג לא יציב לכל אורך הסרט. לפעמים היא מופנמת, אבל רוב הזמן היא היסטרית, ללא הצדקה, וזה נראה מלאכותי ואף מביך. ואילו סלמה האייק דרמטית כאן כהרגלה, בסרטים שאינם קומיים. למרות שיש בו רגעים מעטים של קולנוע מיוחד, הסרט בכללו מפוספס ומעניק חוויה שהיא יותר מטרידה מאשר מספקת.

https://www.youtube.com/watch?v=9L2e2q9pDhM

"רעש לבן" (ארה"ב 2022)

דרמה. סרטו של נואהבאומבך, עיבוד לרומן של דון דלילו. פרופסור ג'ק גלדני (אדם דרייבר), שאחראי ל"לימודי היטלר" בקולג' בו הוא מלמד, נשוי לבאבט (גרטה גרוויג) ויש להם ארבעה ילדים , שרק הקטן הוא ילד משותף שלהם. הבת הגדולה דניס (רפי קאסידי), של באבט מקשר קודם, חושדת שאמה מסתירה משהו. ג׳ק יוצר קשר טוב עם מורי (דון צ׳ידל), מרצה חדש במחלקה ללימודי תרבות אמריקאית, המעוניין לעסוק במחקר על אלביס ולעשות בו את מה שג'ק עשה במחקר על היטלר. וכך השניים משתפים פעולה עד שג'ק נכנס ללחץ כאשר תאונת רכבות גורמת לכך שחומר כימי מתפזר בעיירה בה הוא ומשפחתו חיים. עם אלסנדרו ניבולה. 136 דקות. רעש לבן


רעש לבן, תמונת יחסי ציבור


"החתול של שרק 2: משאלה אחת ודי" (ארה"ב 2022)

אנימציה. סרטו של ג'ואל קרופורד. החתול המפורסם ביותר בעולם מגלה שמתשע הנשמות שלו נשארה לו רק נשמה אחת ואחרונה. הוא יוצא למסע גורלי, מצחיק ומטורף, בעולם האגדות על מנת להשיג את כוכב המשאלות ולהביע רק עוד משאלה אחת ודי. 102 דקות.  החתול של שרק 2: משאלה אחת ודי


https://www.youtube.com/watch?v=QouU04rSNxE





"קרוקודייל לייל" (ארה"ב 2022)

קומדיה. סרטם של וויל ספק וג'וש גורדון. מחזמר קומי בגרסת לייב אקשן-אנימציה ממוחשבת, המבוסס על סדרת ספרי ברנרד ווייבר. כשמשפחת פרים עוברת לעיר ניו-יורק, בנם הצעיר ג'וש מתקשה להסתגל לבית הספר ולחבריו החדשים לספסל הלימודים. אבל הכל משתנה כשהוא מגלה בעליית הגג של ביתו החדש את לייל, תנין מזמר שאוהב אמבטיות, קוויאר ומוזיקה טובה. השניים נעשים מהר מאוד חברים טובים, אך כשעל חייו של לייל מאיים השכן מר גראמפס, משפחת פרים מתאחדת עם בעליו הכריזמטי של לייל, הקטור פ. ולנטי, כדי להוכיח לעולם שמשפחה יכולה להיווצר מהמקומות הכי לא צפויים ושאין כל רע בתנין מזמר גדול עם אישיות עוד יותר גדולה. 106 דקות. קרוקודייל לייל


https://www.youtube.com/watch?v=g9P8pS-1BMs

"יולקי 9" (רוסיה 2022)

דרמה. סרטם של אלכסנדרה לופשקו וסרגיי נאומוב. שעות אחדות לפני כניסת השנה החדשה כולם עוצרים את נשימתם ומקווים לנס. ובינתים בכפר גלוכרבו מתכוננים לקבל את פניו של כוכב קולנוע בינלאומי גדול. בישוב טיומן, עקרת בית ובלוגרית לעתיד, צריכה לנצח בהתערבות את בעלה. ובעיר יקטרינבורג, שחקן מאוהב נקרע בין אושר משפחתי להרפתקאות עוצרות נשימה. ואילו בסנט פטרסבורג, עלמה, שקיבלה לא מכבר הצעת נישואין מיוחלת, מבינה שארוסה היה נוכל. האם בסופו של דבר הגיבורים בסיפור יקבלו את פיסת הקסם שלהם לשנה החדשה? 94 דקות.