מהבמה לאקרנים
 
מכונית נוסעת בכביש עירוני בלילה גשום ונעצרת. נהגה יורד ממנה ומתעמת עם אישה בגיל העמידה ההולכת ברחוב. למרות התנגדותה הוא מכניס אותה לרכבו ומסיע אותה משם. היא מוצאת עצמה בדירה יחד עם גבר ואישה צעירים אליהם מצטרף עד מהרה החוטף. האישה (אורלי טובלי) מתחננת שישחררו אותה וטוענת שהיא פולין וייס, הנשואה לתעשיין עשיר בשם דיוויד. השלושה טוענים שיש לה בעיה נפשית ושהם יחזירו אותה לעשתונותיה. לדבריהם היא הוזה ובעצם אינה אלא ג'קי (ז'קלין) עמר והם שלושת ילדיה. הבכור ישראל (איציק גולן), הבת ירדן (ליז רביאן) והבן הקטן לבנון (ויקטור סבג). השלושה "חטפו" אותה על מנת לעשות הכל כדי שהיא לא תאושפז והם אף מנסים לגרום לה לקחת את הכדורים שלה, שיעלימו את הזיותיה.

פולין מבולבלת אבל לאחר שהיא מתאוששת ומתעשתת היא מספקת להם גרסה. היא נולדה ברמת גן בסוף שנות ה-50, הוריה הם יעקב ואסתר. היא למדה בבית ספר תל אביבי ואחרי הצבא הכירה את בעלה עמיקם, נישאה לו ולאחר שהלך לעולמו פגשה גבר אמיד בשם דיוויד ובהמשך נישאה לו. לדבריה היא עומדת בראש עמותה המסייעת לילדים במצוקה.

ליידי עמר, צילום: עפר הררי


הגרסה שלהם: היא בעצם ג'קלין (ג'קי) עמר שנולדה ברבאט, מרוקו ב-1956. היא בתם של סימונה ומאיר פדידה, אחות לחמישה אחים ושתי אחיות. בהיותה בת שמונה היא הגיעה לארץ, לקריית גת, וב-1973, בהיותה בת 17, נישאה למשה (מוריס) עמר, שעבד בתעשייה האווירית ומת לפני שנה וחצי. ירדן היא בתה, בנה הצעיר הוא לבנון, ישראל הוא בנה השני, והיה לה עוד בן, מאיר, שנהרג בפיגוע טרור בתחנה המרכזית בירושלים.

בין האישה, העומדת על כך שזהותה היא של תל אביבית אשכנזייה ובורגנית, ושלושת הצעירים המציגים עצמם כילדיה, מתפתח קונפליקט בו ינסו לשכנע זה את זה בנכונות גרסתם. זהו שלד הסיפור הטעון והמרתק של הסרט "ליידי עמר", המוקרן בסינמטק תל אביב. היצירה מבוססת על מחזה שסבב הצגותיו החל בתקופת הקורונה, אך נעצר בעקבות סגירת התיאטראות. וזה מה שאפשר ליוצריו, נועם גיל שכתב את המחזה ויגאל זקס שביים אותו, להתחיל לשקוד על עיבודו לסרט, עליו חתומים שניהם כבמאים. 



ליידי עמר, צילום: עפר הררי


"השחקנים הם כמו משפחה"
 
"הסרט מתרחש בלוקיישן אחד, שניסינו להפוך אותו לסימבול של המסע הרגשי של האישה הזאת", סיפרו היוצרים לי ולאלברט גבאי שותפי לתוכנית הרדיו "סינמאקשן", כשאירחנו אותם בעת שהסרט התמודד על פרס אופיר. "ליידי עמר בעצם כלואה בדירה אליה הובאה ומנסה להימלט לא רק מהמקום אלא גם מהמצב שלה ומאיזשהם רגשות אשם שתקפו אותה. מתפתח בינה ובין שלושת הצעירים משחק זהויות והיפוכן, והפרשנויות של מה שקורה בסיטואציה הזו משתנות מצופה לצופה. תמיד מעניין אותנו לשמוע אותן.

"האתגר שלנו היה להיות נאמנים למחזה שאנחנו מאוד אוהבים, אבל מצד שני לתת לו איזשהו עיבוד שהוא קולנועי, ולהשתמש במדיום הזה כדי לתת לו איזו אינטרפרטציה שהיא הרבה יותר ויזואלית מאשר המחזה עצמו. בתפקיד הראשי משחקת אורלי טובלי, שעשתה כמה תפקידים בטלוויזיה ובקולנוע, אבל היו יותר מוכרת כאשת תיאטרון. היא וגם השחקנים המובילים האחרים בסרט, איציק גולן, ליז רביאן וויקטור סבג מגיעים מעולם הבמה. זה עבד טוב מאוד ביחד כי השחקנים מכירים מההצגה ומהתיאטרון והם כמו משפחה. היה לנו כיף גדול מאוד לעבוד איתם גם בסרט".

זקס ביים את המחזה שכתב נועם וכשהחליטו להעביר אותו גם לפורמט הקולנועי, שניהם עבדו יחד על העיבוד והבימוי. הם מספרים שמאחר שגיל מגיע יותר מתחום הטלוויזיה, חלוקת התפקידים הייתה שהוא יהיה אחראי לצילום וזקס להדרכת השחקנים. "בסופו של דבר עשינו זאת יחד, עם עופר הררי הצלם המנוסה, וגם ערכנו יחד", הם מסכמים. 
 

ליידי עמר – סינמטק תל אביב (cinema.co.il)

מחלוקות ומאבקי שליטה
 
אי אפשר שלא לזהות שהסרט "ליידי עמר" הוא בעל תבניות תיאטרליות, אבל זה לא חדש בקולנוע, העולמי וגם המקומי. אם ניקח כדוגמאות את סרטיו של הבמאי הצרפתי פלוריאן זלר, "האב" ו"הבן" (המוקרן על המסכים כעת), אלה מבוססים על מחזותיו, ובכל זאת יש בעיבודיהם את המוטיבים שמאפשרים להם לעשות בהצלחה את הקרוס-אובר ולהתקבל גם כקולנועיים. כך גם "ליידי עמר". ומעבר לעיבוד אלה הם השחקנים הלא ממש מוכרים שעושים עבודה פנטסטית. וצריך לציין במיוחד את אורלי טובלי, בעלת התפקיד המאתגר, שעוברת לא אחת במהלך הסרט מגברת בעלת שפה גבוהה, מגונדרת ומתנשאת, לאישה בעלת מבטא מרוקאי כבד, שהיא אף דוברת מרוקאית.

האלגוריה הברורה כאן היא הצגת התרבות הישראלית-מזרחית-מסורתית כשהיא בקונפליקט (תמידי, אגב) עם זו הישראלית-צפונבונית-בורגנית-חילונית. צריך לומר שהסרט עשוי בתחכום ובאינטליגנציה ובעצם מטיל זרקור על השבר החברתי-פוליטי העמוק הקיים בחברה הישראלית (גם כאן אציין שמאז ומעולם, אף שלאורך שנים ארוכות טואטא אל מתחת לשטיח הלאומי).

ליידי עמר, צילום: שמחה ברבירו



למרות ששם הליידי המרוקאית המתחזה הוא פולין (מודל העל לישראליות האשכנזית) ושמות ילדיה (ישראל, ירדן ולבנון) לא פחות סמליים, כמייצגי ישראל האחרת, המחלוקת ביניהם מקבלת נפח ועומק באופן בו היא מוגשת לצופה על ידי צמד היוצרים. ילדיה של ג'קי/ פולין מציגים בפניה את המקום ממנו באה -  משפחה מרוקאית חמה מהפרובינציה עם מנהגים, מאכלים ואפילו מוזיקה (נפלאה, של עידן אמסלם ויצחק שושן), ולמולם האישה שמנסה להתבצר בזהות האריסטוקרטית החדשה שאימצה לעצמה. יש בסרט גם אמירה מובהקת על המשפחה הישראלית. מן הצד אחד מוצגת אחדותה המסורתית המובנית בעדות מסוימות, ומאידך גם הפלורליזם הרעיוני שקיים בה בעדות אחרות. והקונפליקט הזה מעורר מחלוקות ומאבקי שליטה, כשהשאלה בסופו של יום היא: מי יגבר על מי?

ליידי עמר, צילום: עפר הררי

הסרט יוקרן בסינמטק פעמיים ביום מה-8 בדצמבר 2022.  פרטים באתר הסינמטק