"איש ושמו אוטו" (ארה"ב 2023) ****

דרמה. סרטו של מארק פורסטר, המבוסס על "איש ושמו אובה", ספרו של פרדריק בקמן ועל הגרסה הראשונה, השוודית, של הספר, בעלת אותו שם, שביים הנס הולם ב-2015. אוטו אנדרסון (טום הנקס) הוא אלמן בודד, גבר נרגן-כעסן-זועף בגיל העמידה החי בשכונה סגורה בקווינס, ניו-יורק, בה כל הדיירים קרובים זה לזה ולזרים אין כניסה, בדרך כלל. אוטו מזעיף פנים לכניו, מתבודד בדירתו החשוכה ובהיותו בעל נטיות אובדניות, הוא מנסה להתאבד אחת לכמה זמן, כל פעם בדרך אחת, אך ללא הצלחה יתרה. הגעתה לשכונה של משפחה מכסיקנית, מריסול (מריאנה טרווינו), בעלה טומי (מנואל גרסייה-רופו) ושני ילדיהם, מטריפה אותו. הם – בעיקר מריסול- מלאי חיים, רעשנים, מציקים לו על כל דבר קטן ובכלל – מטלטלים את עולמו הקודר והדכאוני. ובנוסף לכך חתול מתוק מתקרצץ עליו ולא מניח לו גם כשאוטו רומז לו בגסות שהוא לא רצוי. הנחמה היחידה שלו היא ההגעה התכופה לקברה של רעייתו המנוחה, לה הוא מספר את שעובר עליו. בהמשך נלמד על חייהם המאושרים בעבר (את הגרסה הצעירה של אוטו מגלם טרומן הנקס, בנו של טום) ועל הטרגדיה שפקדה את אוטו. המפגש שלו עם מריסול גורם לו בסופו של דבר להפוך לאדם האמיתי שהוא, זה שמסתתר בפנים, שהרבה הרבה יותר רך, מעניק ונדיב, שנאטם בגלל כאב הלב שמלווה אותו תדיר. עם ג'ון היגינס, מאק באיידה, קמרון בריטון, חואניטה ג'נינגס, פיטר לוסון ג'ונס, קיילי היימן, פיטר סיפלה. 126 דקות.  איש ושמו אוטו


איש ושמו אוטו, תמונה באדיבות א.ד. מטלון ופורום פילם


הבמאי מארק פורסטר עתיר סרטים והישגים. ברשימתו, בין היתר, "קוונטום של נחמה", "מונסטר בול", "למצוא את ארץ לעולם לא", "הישאר", "רודף העפיפונים" ועוד ועוד. הפעם, בניגוד לעבר בדרך כלל הוא בחר ליצור רימייק לסרט השוודי המצוין "איש ושמו אובה" (2015), של הבמאי הנס הולם.

לי אישית קשה עם רימייקים. כאשר המקור מצוין, כמו במקרה הזה, לצפות בו שוב (מדובר בתעתיק די קרוב אליו) נראה לי כמעט חסר טעם. אמנם טום הנקס מעולה כאן, כדרכו בדרך כלל (אף ששנאתי את הדמות שגילם ב"אלביס", של קולונל פרקר), אבל עדיין נדמה לי שעבודתו של רולף לסגרד, שגילם אותו בגרסת המקור השוודית, הייתה טובה יותר. מאופקת, עצורה, קרה, סגורה, נטולת מניירות. פורסטר הוא אמנם במאי מיומן שיודע בדיוק מה הוא עושה, ואך מבצעים זאת נכון, אבל בהשוואה לעבודה השוודית סרטו מאוד "אמריקני", כלומר רגשי, סנטימנטלי, לא מפספס הזדמנות להעלות דמעה או מחנק בגרון אצל הצופה. זאת בעוד שסרטו של הולם מאוד בוטה, ישיר ונטול פרשנויות ומניפולציות על הרגש של הצופה. אבל לא באנו לערוך השוואה בין שני הסרטים. כי למרות כל הסתייגויותיי, "איש ושמו אוטו" הוא סרט מצוין, כאמור בעיקר בזכות תפקידו של הנקס, אבל לא רק, ומי שלא ראה את המקור השוודי בוודאי שיוכל ליהנות ממנו. 

https://www.youtube.com/watch?v=2ekS-OlLR6E

       
"קאט!" (צרפת 2022) ****

קומדיה-אימה. סרטו של מישל הזניוויציוס. העלילה עוקבת אחר צילומי סרט זומבים סוג ב', המתנהלים במפעל נטוש. אחרי שעות רבות של עבודה, טכנאי הסאונד והתאורה כבר עייפים, השחקנים נרפים וחסרי מוטיבציה, ונראה כי רק הבמאי רמי (רומן דוריס) טעון באנרגיות הנדרשות כדי להפיח רוח חיים ביצירה העגומה ודלת התקציב הזו. לפתע, מה שנראה כפלישה של זומבים אמיתיים לסט הצילומים, משבש את הצילומים, חוקי המשחק משתנים והחיים והסרט מתחילים להתערבב זה בזה. עם ברניס בז'ו, גרגורי גדבואה, פינגן אולדפילד, מתילדה אנה אינגריד לוץ, סבסטיאן צ'סגנה, . 112 דקות.  קאט!



קאט!, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב


זהו למעשה עיבוד של הזניוויציוס לסרטו דל התקציב של היפני שינצ'ירו אודאה מ-2017, שנקרא באנגלית "One Cut of the Dead", ואשר הפך בזמנו לסנסציה בינלאומית. מופיעה בו בין היתר, בתפקיד אורח, השחקנית היפנית יושיקו טקהארה, מהסרט המקורי, על תקן נציגת המשקיעים היפנים בפרויקט. הזניוויציוס, המוכר לנו כמובן מ"הארטיסט", ובין היתר גם מ"החיפוש", "יוצא מן הכלל" ושני סרטי "סוכן חשאי 117", ומשתף כאן כהרגלו את רעייתו השחקנית ברניס בז'ו, הולך כאן עד הסוף עם קומדיית האימה הפרועה והמדממת שלו.

קחו את כל מה שידעתם על סרטי זומבים, כולל הפארודיות ממשפחת "זומבילנד", ועדיין לפנינו סרט מעורר אימה קומית מוטרף ובלתי צפוי, לפחות עד שמתרגלים לדינמיקה שלו. מצד אחד הסרט כאילו שם ללעג את הז'אנר הכל-כך אמריקני הזה, כמו שעשה אודאה היפני, ומצד שני מטלטל אותו ומחטט לו בקרביים כמה שיותר, עד שעולה לו הדם לראש. זהו ניתוח בלי הרדמה של ז'אנר סרטי המתים החיים שמי שמיודד איתו יתאהב בו עוד יותר. ומי שלא? אני לא בטוח שזה פרויקט ההיכרות המתאים. זהו יותר סרט זומבים למתקדמים. אם לא הבנתם – אני בהחלט בעדו!     


https://www.youtube.com/watch?v=0DvpY8hEbjM

"קינג" (צרפת 2022)

דרמה. סרטו של דייוויד מורו. גור אריות המועבר באוויר מיעד אחד למשנהו נמלט בתוך כדי כך משדה התעופה ומוצא מקלט בבית אח, אלכס (ליאו לוליץ'), בן 15, ואחותו אינס (לו למברכט), בת 12. האחים הוגים תוכנית מטורפת, להבריח את גור האריות לאפריקה, מקומו הטבעי. לרוע מזלם של האחים סוכני משטרת המכס עוקבים אחריהם ויעשו הכל כדי לא לאפשר את הברחת האריה הקטן. אלא שאת המצב מציל סבא שלהם, מקס (ז'ראר דרמון) אותו זכו לראות רק פעמיים, הנחלץ לעזרתם ומכאן – השמיים הם הגבול. 105 דקות.  קינג


קינג, תמונה באדיבות רד קייפ

"נחיתת חירום" (ארה"ב 2022)

דרמה/ אקשן. סרטו של ז'אן פרנסואה ריצ'ט. ברודי (ג'רארד באטלר), טייס מיומן, מציל את חיי נוסעיו בטיסה אזרחית כשהוא מצליח לבצע נחיתת חירום לאחר שמטוסו נקלע לסערה קשה. אלא שהנחיתה, על אי קטן, מתבררת כראשיתה של חוויה מצמררת. המטוס מוקף על ידי חבורת מורדים אלימים ורוב הנוסעים נלקחים כבני ערובה. האדם היחיד שברודי יכול לסמוך עליו שיסייע לו הוא לואיס גספר (מייק קולטר), רוצח מורשע שהיה על הטיסה בפיקוח ה-FBI לצורך העברתו לכלא אחר, אבל כעת הוא יכול להחליט באיזה צד הוא רוצה להיות. עם אילי קרוג, דניאלה פינדה, טוני גולדווין, רמי אלדלק. 107 דקות. נחיתת חירום

https://www.youtube.com/watch?v=wQTw9CNmlbs