מחול - עולים השבוע: "טאר המנצחת" ועוד

והשבוע מבחר סרטים טובים: "טאר המנצחת", "יותר ממה שמגיע לי", "רודיאו" ו"אי-אה"

"טאר המנצחת" (ארה"ב 2022) *****

דרמה. סרטו של טוד פילד. לידיה טאר (קייט בלאנשט) היא מוזיקאית ומנצחת בשיא הקריירה שלה. היא מנהלת ביד רמה את התזמורת הפילהרמונית הראשית של ברלין, כאישה הראשונה שהגיעה למעמד הזה, מחוזרת על ידי התקשורת ועומדת להוציא ספר אוטוביוגרפי. במקביל היא חיה חיי משפחה וזוגיות סדירים ושגרתיים עם אהובתה שרון (נינה הוס), נגנית כינור בתזמורת עליה היא מנצחת. ויחד הן מגדלות בת, פטרה (מילה בוגוג'ביץ'). אלא ששרשרת אירועים גורמת לכרסום בהישגיה ובתדמיתה ולפתע היא מרגישה שכל החיים האקסקלוסיביים והמזהירים שבנתה מתחילים להישמט לה מתחת לרגליים. 158 דקות. טאר המנצחת

טאר המנצחת, תמונה באדיבותTulip entertainment

מדובר בסרט מורכב ומאתגר שכל פרשנות שלא תינתן לו עדיין יהיה מה להוסיף עליה. לידיה טאר המנצחת היא אישה רבת הישגים וידע בתחום המוזיקה ובכלל. אינטלקטואלית מורמת מעם שכולם מעריצים ומעריכים. אבל באותה מידה אפשר בהחלט לטפח אליה שנאה ואנטגוניזם, גם אם לא ברור בדיוק למה. מצד אחד היא כאמור מוזיקאית-על רבת הישגים, ואישה משכילה, כריזמתית ודעתנית שלא תחמיץ הזדמנות להוכיח ולהמחיש את עליונותה בחומר. זה כולל השפלת תלמיד שמתקשה להבינה או ליישר קו עם דעותיה.

גם בחייה האישיים היא קונטרול-פריק, חייבת לשלוט בכל פרט ופרט במתרחש במרחב המחיה שלה ומעבר לו. כך גם בחיי הסובבים אותה, בהם אהובתה ובתה. היא בנתה לעצמה עולם אינטלקטואלי מוגן, שכל הסובבים אותה בו חייבים לקבל את חוקי המשחק שהיא מחילה על כולם, בדרכה העקבית והנחושה. אם בא לה להיפטר מאיש צוות ותיק לטובת צעירה שהיא שמה עליה עין, קשה מאוד יהיה לשנות את דעתה. השאלה היא רק מה יקרה כשמשהו ייסדק בחומת ההגנה שבנתה לעצמה וסודות אפלים יתגלו. נראה כי כל החיים שבנתה לעצמה עלולים לקרוס כמגדל קלפים. קייט בלאנשט היא ללא ספק המנצחת הגדולה של הסרט הזה. אני לא זוכר שראיתי אותה בתצוגת משחק חזקה, הדוקה ומגובשת כל כך.

https://www.youtube.com/watch?v=Fi6L0QSV-bQ

"יותר ממה שמגיע לי" (ישראל 2022) **** וחצי

סרטו של פיני טבגר. פנחס (מיכה פרודובסקי) הוא בנה החד-הורי של עולה מאוקראינה לשעבר. הם חיים בקריות שבסמוך לחיפה. פנחס, הלומד בבית ספר מקומי ומשחק כדורגל עם חבריו בזמנו הפנוי, עומד לחגוג השנה בר מצווה. אמו תמרה (אנה דוברוביצקי), בעלת עבר אוקראיני-סובייטי, לא מתעניינת בחגי ישראל ולא חושבת שבנה צריך לציין את האירוע.

למגינת לבו של בנה יש לה רומן עם יוסי (אודי רצין), גבר נשוי שהיא כרוכה אחריו למרות חוסר הזמינות הכרונית שלו אליה. לתמונה הזו נכנס שמעון (יעקב זאדה-דניאל), חב"דניק שמסתובב בשכונה ומציע לצעירים בגילו של פנחס להכין אותם לעלייה לתורה ולקריאת הדרשה שלהם בהגיעם למצוות. על מנת לחוש יותר שייכות ופחות זרות פנחס נענה לאתגר ומתחיל ללמוד אצלו. בהמשך, גם אמו האנטגוניסטית מגלה את היהדות, בעיקר כדי לרצות את שמעון, שאיתו היא מפתחת רומן מאחורי גבו של בנה. עם אלברט אילוז, ריטה צרפתי, יונתן חנוכייב, לירז (טוקי) ברוש, בר חדד, נועה טסה, אילן חזן. 82 דקות. יותר ממה שמגיע לי

https://www.youtube.com/watch?v=VSrDAwjAAEE

הבמאי-תסריטאי פיני טבגר, יליד ירושלים שגדל בקריית אתא, הוא בן להורים יוצאי ברית המועצות. וכל הביוגרפיה הזו מתנקזת ל"יותר ממה שמגיע לי", שהוא בעצם הרחבה של סרט סטודנטים קצר שלו בשם "פנחס". ברזומה שלו המון עבודות בקולנוע ובטלוויזיה, בעיקר כשחקן וכמנחה, אך גם כבמאי של סרטים קצרים ואף כמוזיקאי.

"יותר ממה שמגיע לי" הוא סרטו הראשון באורך מלא, והוא מציג בו את הניסיון שרכש במגוון תחומים, את הכישרון הרב בו ניחן ואת הרגישות הגדולה שמאפיינת את עבודתו כיוצר קולנוע חושב. זו לא רק היכולת שלו, הלא מובנת מאליה, לכתוב את הדמויות שלו באופן מדויק וללא שמץ זיוף. זו לא רק התובנה איך צריכים השחקנים לפעול ולהתנהל בחלל הקולנועי שבחר עבורם. זו גם לא רק הידיעה הברורה מאין הסרט מתחיל את דרכו ולאן הוא הולך.

יש כאן תובנה עמוקה של הסיפור שטבגר רוצה לגולל, האלגוריה שטמונה בבסיסו והשימוש הנכון בשחקנים המתאימים. אלה המובילים את הסרט, מיכה פרודובסקי אנה דוברוביצקי ויעקב זאדה דניאל (פרודובסקי אנונימי למדי ואילו דוברוביצקי וזאדה-דניאל הם שחקנים בעלי ניסיון לא מועט אך במובהק לא כוכבים, וטוב שכך), נטמעו בדמויות אותן הם מגלמים באופן מוקפד, מדויק ואמין מאוד. מבחינת הנושא, הסרט נוגע בתמצית הישראליות: בהגירה, בפער שבין העולים והחוזר בתשובה המנסה לקרבם לדת, כשהוא עצמו מכור לסמים ואסיר לשעבר שהפך את האמונה לטריפ שלו ולגאולתו. לזכות טבגר ייאמר שהדמויות שיצר רחוקות מהסטריאוטיפים המוכרים של "המהגרים" ו"הדוס". אבל בעיקר, זהו סרט על הצורך הנואש להיות שייך וכפועל יוצא מכך גם להיות נאהב. "יותר ממה שמגיע לי" הוא סרט קטן ואינטימי, עבודת קולנוע משובחת, רגישה ומרגשת של במאי-שחקן שמבין ביחסי אנוש והוציא תחת ידיו יצירה מגובשת, מלוטשת ונוגעת ללב.

יותר ממה שמגיע לי, צילום: קטיה בורינדין, תמנה באדיבות סרטי יונייטד קינג

"רודיאו" (צרפת 2022) ****

דרמה. סרטה של לולה קיבורון. ג'וליה (ז'ולי לדרו) היא אישה צעירה החיה בשולי החברה. היא חסרת בית, "מתפרנסת" מפשעים קטנים ויש לה תשוקה חסרת מעצורים לרכיבה על אופנועים. באחד מימי הקיץ החמים תאונה לא מתוכננת מסייעת לה לחדור ללב לבה של קבוצת אופנוענים גברית שחיה על הקצה ואשר הסכנה שבדהירה מהירה על אופנוע וטריקים אקרובטיים ללא קסדה הם האדרנלין שלהם ומספקת להם תחושת חיים. חברי הקבוצה הזו, צעירים מחוספסים ופראיים, גם עובדים עבור דומינו (סבסטיאן שרודר), מאפיונר היושב בכלא ושולח להם הנחיות מרחוק. ג'וליה רוכשת את אמונו בזכות המיומנות שלה בביצוע פשעים קטנים, ויש לה את הטריקים שלה שבאמצעותם היא גונבת אופנועים. היא מתקבלת לחבורה וזוכה במקום במוסך בו תוכל להתגורר זמנית. בן (לואיס סוטון), אחד האופנוענים בקבוצה, מתיידד עם ג'וליה, אבל היא מתעלמת מחיזוריו אחריה. אבל כשהיא פוגשת את אופלי (אנטוניה בורסי), בת זוגו של דומינו, ואת בנם הקטן, הקשר הנרקם בין שתי הנשים מתברר כמסוכן ועלול להוביל לתוצאות הרות אסון. 105 דקות. רודיאו

רודיאו, תמונה באדיבות סינמטק תל אביב

הסרט הזה מצטיין דווקא בבוסריות הלא מעודנת והלא מלוטשת שלו, שהיא מרתקת ואניגמטית. עבור ז'ולי לדרו, היא ג'וליה, זהו תפקיד ראשון כשחקנית, והנוכחות הארוכה והמאסיבית שלה על המסך מהפנטת. עבור הבמאית לולה קיבורון זהו סרט ביכורים יוצא דופן, אמיץ, חתרני, לא מתפשר. היא מטילה בו זרקור על תרבות השוליים הזו של צעירים זועמים, לרוב ממשפחות נזקקות, שמוצאים את פורקנם ברכיבה להטוטנית ולא אחת מאתגרת ומסוכנת על אופנועים. באיזשהו מקום זהו מפגן הצדעה לז'אנר הקשוח הזה של רכיבת אקסטרים על אופנועים שבו צעירים מסכנים את עצמם והולכים על הקצה, ולפעמים יש לזה תג מחיר, לא נמוך.

עבור ג'וליה, זירת הרכיבה על אופנועים היא מקום אדרנליני תוסס ורווי אנרגיה שבו היא יכולה לבטא את עצמה. כצעירה דחויה שהחיים כנראה לא חייכו אליה (הסרט לא מספק לנו הרבה אינפורמציה על הרקע שלה), היא דוחפת את עצמה לתוך חבורת האופנוענים, שהמאפיינים הגבריים הקשוחים שלה לא עושים עליה רושם. היא הייתה אאוטסיידרית וגם כחלק מהחבורה היא כזאת, מעוררת אנטגוניזם ונאלצת להיאבק כמו חיה פצועה כדי לזכות במקום שלה. כוחו של הסרט המינימליסטי הזה הוא לא במה שהוא מגלה על הגיבורה שלו אלא דווקא במה שהוא מסתיר. בשפה הקולנועית המחוספסת שלו הוא מותיר רושם עז ושאלות בלתי פתורות שלא מתפוגגות גם זמן רב לאחר הצפייה.

https://www.youtube.com/watch?v=cregvJ1DlRg

"אי-אה" (פולין 2022) ****

דרמה. סרטו של יז'י סקולמובסקי. העולם הוא מקום מסתורי וחידתי, כשאתה מתבונן בו מבעד לעיניה של חיה. אי-אה הוא חמור אפור חמוד, בעל עיניים מלנכליות. מפגשיו עם בני האדם לימדו אותו שיש בהם טובים ורעים. הוא חווה אושר וכאב, כאשר גלגל המזלות של החיים משנה את גורלו הטוב לקטסטרופה, ואז את ייאושו לחדווה מפתיעה, בלתי צפויה. אבל לרגע אחד הוא לא מאבד את תמימותו כחיה ששוחרת רק טוב. עם איזבל הופרט, סנדרה דרזימלסקה, לורנצו זורזולו, מתאוש קוסיקייביץ'. 88 דקות. אי-אה

אי - אה, תמונה באדיבות ניו סינמה

סרטו האסתטי המיוחד של יז'י סקולימובסקי בן ה-84 הוא מחווה נהדרת לסרט קלאסי, זה של רובר ברסון הצרפתי "בלתזאר", מ-1966. בסדרה של סיפורים, חלקם עצובים, חלקם שמחים ומרגשים, מעצב סקולימובסקי את העולם כפי שהוא משתקף מבעד לעיניו של אי-אה החמור, שכצופה אתה חש אליו אמפתיה רבה ולא רוצה שיאונה לו רע. זהו סרט מינימליסטי בכל הקשור לדיבור, אבל יפה ומעוצב באופן בלתי רגיל ויזואלית ואינסטרומנטלית. מצלמתו של מיכל דימק והמוזיקה של פאבל מיקיטין הם הגיבורים האמיתיים של הסרט הזה. בהדרכת סקולימובסקי הם הביאו את יכולותיהם האמנותיות למיצוי מלא.

"אי-אה" הוא סרט מרגש ומלא חמלה בו מצליח הבמאי הפולני הוותיק להוציא תחת ידיו יצירה הומנית הקוראת להתייחסות מכובדת של בני האנוש לחיות המקיפות אותם. וזוהי גם מחווה נהדרת לסרט פורץ הדרך בזמנו של ברסון.

https://www.youtube.com/watch?v=LR3NIW-cCN8

"השחיין" (ישראל 2021) ***

דרמה. סרטו של אדם קלדרון. ארז (עומר פרלמן שטריקס), כוכב עולה בענף השחייה הישראלית, מוזמן למחנה אימונים בפנימייה מרוחקת המיועדת לגיבוש והכנת ספורטאים מצטיינים להתמודדות על כרטיס כניסה בודד למשחקים האולימפיים. שם פוגש ארז בנבו (אסף יונש), בחור יפה תואר, אלוף בעל נתונים מיוחדים, שמעורר בארז תשוקות לא מודעות אליו ופחד לממש אותן. דימה (יגאל רזניק), מאמן אגדי, טיפוס קשוח שקשה לעמוד בסטנדרטים שלו, לא מאמין ביחסים חבריים בין מתחרים, כדי לפתח אצלם את היריבות זה לזה. הוא מזהיר את ארז ממגע עם נבו, אך זה לא מקשיב. המשיכה לנבו חזקה ממנו והוא נחוש לנסות לממשה. עם נדיה קוצ'ר, אופק ניקי כהן, רועי רשף, גל בן עמרה, אביב טומי כרמי. 83 דקות. השחיין

https://www.youtube.com/watch?v=cmofE_nVstY

לפחות חלקית מדובר בביוגרפיה של הבמאי אדם קלדרון. אימוני השחייה, ועוד כהכנה להתמודדות ברמה האולימפית הארצית, היו עבורו דרך להסתתר בארון ולא לחשוף את נטייתו ההומוסקסואלית. אבל למרות שמדובר בסרט אישי התקשיתי מאוד להתחבר לדמויות, בייחוד לזו של ארז, המשתנה כל הזמן ולא ניתן לאתר את עמוד השדרה שלה. קלדרון יצר סרט שיש בו אסתטיקה וצבעוניות מושקעים, אבל בפן הרגשי הוא לא מצליח כל כך לגעת. ייתכן שזה נובע, בין היתר, מהבחירה שלו ללהק לסרטו שחקנים שאינם בעלי ניסיון רב מדי בקולנוע. ולכן כשמדובר בסרט שבבסיסו אלמנט פיזי-פסיכולוגי של תחרות, כשלצידו הניסיון לחשוף את הזהות המינית של גיבורו ולממש אותה, הוא מתקשה לספק את הסחורה עד הסוף. ובכל זאת מדובר בניסיון מעניין, שהדברים הבולטים בו הם כאמור האסתטיקה והעיצוב האמנותי.

"בלש ניו-יורקי: משימה אחרונה" (ארה"ב 2023) * וחצי

מתח-אקשן. סרטו של אדוארד דרייק. משימתו האחרונה של הבלש ג'יימס נייט (ברוס וויליס) מתרחשת דווקא ביום העצמאות של ארה"ב. בעת שהוא במשמרת, מתפתח מירוץ נגד הזמן במטרה לעצור אמבולנס שמאיים להרוס את חגיגות יום העצמאות בעיר. לדזי (ג'ק קילמר), עבריין חסר מעצורים המתחזה לשוטר, ואשר ברשותו כדורים גנובים ומדים, יש את כל הסיבות להציג את מופע זיקוקי האש שהכין, שתוכנן כדי לפגוע בנייט, סמוך מאוד לביתו. 91 דקות. בלש ניו-יורקי: משימה אחרונה

בלש ניו-יורקי: משימה אחרונה, תמונה באדיבות פורום פילם

עוד סרט גנרי שתוכנן למידותיו של ברוס וויליס, העומד על סף סיום קריירת המשחק שלו. כמו בהרבה מקרים קודמים, גם כאן תפקידו של הבלש ג'יימס נייט (וויליס) שולי למדי. הסרט נפתח בסצנת שוד בנק מנקודת ראותם של השודדים. אלא שהשוד משתבש להם ובסופו המדמם הבלש נייט יורה באחרון השודדים, שעה שזה מחזיק בבת ערובה. בזירה נמצאים גם הפרמדיק דזי (ג'ק קילמר) ואלי (ווילו שילדס). דזי רצה מאז ומעולם להיות שוטר אבל נמצא לא כשיר מבחינה נפשית. הוא גונב מדי משטרה ואקדח כדי לנקום בכל מי שעמד בדרכו לממש את חלומו. גם הוא וגם הבלש נייט מוכנים לעבור החוק, כל אחד מהכיוון שלו, כדי לממש כל אחד את תפקידו, והסרט הופך לפרסה ירודה ולגמרי לא ראויה. לא מגיע לברוס וויליס שזו תהייה משימתו האחרונה של הבלש נייט.

https://www.youtube.com/watch?v=kCRMxQuB42U

"אולי חתונה" (ארה"ב 2023)

קומדיה. סרטו של מייקל ג'ייקובס. מישל (אמה רוברטס) ואלן (לוק ברייסי) מנהלים מערכת יחסים זוגית כבר זמן ממושך, וסוף סוף הם חשים שהגיע הזמן לקחת את הקשר לשלב הבא ולמסד את היחסים. הם בוחרים להכיר זה לזה את ההורים ומזמינים אותם לארוחה משותפת. מה שהם לא יודעים זה שגם ההורים שלהם חולקים עבר משותף. והדבר בכלל לא מקל על העניינים והתוכניות העתידיות. עם ריצ'רד גיר, דיאן קיטון, סוזן סרנדון, וויליאם ה. מייסי.

https://www.youtube.com/watch?v=cMBQeQxTAbA

"מג'יק מייק: ריקוד אחרון" (ארה"ב 2022)

דרמה. סרטו של סטיבן סודרברג. "מג'יק" מייק ליין (צ'נינג טייטום) חוזר לבמה לאחר הפסקה ממושכת, בעקבות הרפתקה עסקית שנכשלה והשאירה אותו שבור. הוא מחלטר כברמן בפלורידה ולאחר שהוא מעניק ריקוד חד-פעמי לאשת עסקים עשירה, מקסנדרה מנדוזה (סלמה האייק), מייק זוכה ממנה להצעה שהוא לא יכול לסרב לה: להעלות מופע חשפנות משלו בתיאטרון מפורסם בלונדון. עם קייטלין ג'ררד, ננסי קרול, כריסטופר בנקומו. 112 דקות.
"טיטאניק" (ארה"ב 1997)

https://www.youtube.com/watch?v=rKDrHw0Fz9E

לציון 25 שנה לעלייתו למסכים לראשונה - הקרנה מחודשת בעותק תלת מימד חדש של המגה-להיט של ג'יימס קמרון.