מחול - עולים השבוע: "עכביש קדוש" ועוד

"עכביש קדוש"- דנמרק-גרמניה-צרפת-שוודיה-ירדן 2022 *****

מתח. סרטו של עלי עבאסי, המבוסס על מקרה אמיתי. רחימי (זאר אמיר-איברהימי), עיתונאית חוקרת, נוסעת מטהרן לעיר משהד, בעלת האופי הדתי הקיצוני. שם היא תנסה להתחקות אחר עקבותיו של סעיד (מהדי בז'סטני), רוצח סדרתי המחסל נשים שעובדות בתעשיית המין. הוא בטוח שבכך הוא מטהר את העולם מזוהמה ומרפש אנושי. הוא מסתובב בעיר על אופנוע, אוסף כל פעם בחורה אחרת שאמורה לספק את יצריו תמורת כסף, לוקח אותה לדירת מסתור בסמוך לביתו ושם חונק אותה באמצעות הצעיף שלה.

איש משטרה מקומי מנסה לסייע לה, אף שהוא חושש לשמו ולמעמדו, שכן תושבים רבים, כמו גם אנשי ממסד, תומכים בשתיקה במעשי הרוצח ו מסעו "למיגור הזנות" בעירו של אללה. ככל שמתרבים הקורבנות מבינה רחימי שעליה לנסות לשמש כפיתיון לרוצח. זה יהיה אמנם סיכון לא מחושב, אבל זו הדרך שלה להתקרב אליו ולחשוף אותו. להשמיע קול זעקה נגד הפטריארכליות והמיזוגניה של החברה והממסד באיראן. אלה מזינים את הרוצח, מעודדים אותו לפעול ובסופו של דבר גם מספקים לו הגנה. 118 דקות.

עכביש קדוש, תמונה באדיבות פורום פילם

סרט כזה לא יכול היה להיעשות באיראן. הוא היה נאסר להקרנה על הסף ויוצרו היה מועמד למשפט. הבמאי והשחקנית הראשית כבר מזמן לא חיים באיראן והסרט צולם בירדן. הוא מבוסס על פרשייה אמיתית ש"גיבורה" היה רוצח הזונות הסדרתי סעיד חנאי, שראה בעצמו שליח אללה ומושיע האוכלוסיה במשהד מתועבת הזנות. בשנים 2000-2001 הוא רצח לא פחות מ-16 נשים שעבדו בתעשיית המין בעיר. כבר בדקה הראשונה של הסרט רואים שדיים חשופים של אישה, ובחצי השני גבר ואישה עושים סקס כשמהמסך ניבט ישבנו החשוף של הגבר. מראות שכיחים למדי בסרטים, אבל בהחלט לא אפשריים בקולנוע האיראני. אלא ש"עכביש קדוש" הוא כאמור לא בדיוק סרט איראני. הבמאי עלי עבאסי נולד באיראן אך כבר בילדותו עקרה משפחתו לנורבגיה, שם למד קולנוע ונעשה במאי. אילולא היה מדובר ביצירה איראנית לכאורה, הסרט יכול היה בקלות להיחשב לעבודה של דייוויד פינצ'ר, למשל. "עכביש קדוש" הוא מותחן מרתק בעל מוטיבים דתיים ואירוטיים וביקורת חריפה על החברה והממסד באיראן.

השחקנית המגלמת את רחימי, זאר-אמיר איברהימי, בת 41, היא הסיפור האמיתי של הסרט הזה. היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן האחרון, מה שפיצה אותה אולי במקצת על עוגמת הנפש שנגרמה לה כשצולמה ב-2006 ללא ידיעתה עושה סקס עם גבר והקלטת הלוהטת הזו הופצה ברשתות החברתיות. היא שיחקה אז באופרת סבון איראנית, "נרגס", ומי שצילם את הקלטת היה שחקן שהופיע לצידה בסדרה, מג'יד בהרמי. בעקבות דליפת הקלטת לאינטרנט נעצרה איברהימי, נחקרה, נשפטה והורשעה בעוון הפצת חומרי זימה ואף ישבה כחצי שנה בכלא. לאחר מכן עזבה את טהרן והשתקעה בפריז. במשך שנים היא הכחישה את העובדה שהצטלמה לסצנת הסקס הפיראטית ההיא וטענה שזו מישהי אחרת. רק ב-2019 הודתה בריאיון טלוויזיוני שהמצולמת בקלטת זו היא וגם ברהמי הודה באותה הזדמנות כי הוא היה אחראי לצילום ולהפצת החומר. אבל כל הסיפור הטראומתי הזה כבר מאחורי זאר-אמיר איברהימי. לא רק שהיא קטפה את פרס השחקנית הטובה בפסטיבל קאן, אלא שסרט נוסף בכיכובה, "גן עדן לבן", עומד לצאת וצילומי סרט אחר, "שאידה", הסתיימו וגם הוא מיועד להפצה השנה. וחוץ מזה היא מוצפת בהצעות למשחק בסרטים נוספים.

https://www.youtube.com/watch?v=s94Hy2yPfhA

"חתונתה של רוזה" (ספרד-צרפת 2020) ***

קומדיה. סרטה של איסיאר בולאיין. העלילה מתרחשת בעיר ולנסיה ב-2019. רוזה (קנדלה פנה), תיכף בת 45. יש לה אמנם ג'וב נחשק, היא מעצבת בגדים בסרטים, אבל המשפחה שלה לא ממש מתפקדת עד כדי כך שהיא חייבת לדאוג לה. אחיה הגדול ארמנדו (סרגיי לופז), מורה לאנגלית, ניצב בפני גירושים מאשתו מרגה (פלומה וידאל), ושני ילדיהם מתעלמים ממנו באופן הפגנתי. אחותה ויולטה (נטלי פוזה) עובדת כמתרגמת בכנסים גדולים וחשה שהפרטנרים הצעירים שלה נושפים בעורפה וחרדה שתפוטר עקב זאת. בתה לידיה (פאולה אוסרו) חיה במנצ'סטר עם בן זוגה האנגלי, אותו היא בקושי רואה בגלל עבודתו, ומגדלת לבדה את שני הילדים הקטנים שלהם. אביה של רוזה אנטוניו (רמון בראה), אלמן מבוגר שאיבד את אשתו לפני כשנתיים, טוען שאינו יכול לחיות לבדו, עובר לגור עם רוזה מבלי שקיבל את הסכמתה ופוגע בפרטיותה. ובן זוגה של רוזה, רפא (שאבו חימנז), עסוק בעבודתו ללא הפסקה ולא מוצא זמן אפילו לשוחח איתה ולהבין מה מעיק עליה. יש לה חלום, לפתוח מחדש את המתפרה המשפחתית, ולשם כך עליה להתחתן. עם או בלי חתן, היא מתחילה לארגן אירוע, מודיעה עליו לבני משפחתה והם מופתעים מאוד. בלשון המעטה. 97 דקות.

חתונתה של רוזה, תמונה באדיבות סרטי נחשון

הסרט הישראלי "מתחתנת" של ערן בן יעקב, שעלה למסכים לפני כשנה, עסק בדיוק בזה: בחתונה במעמד צד אחד. אלא שכרונולוגית סרטה של איסיאר בואיין קדם לו. לא שיש חשד של העתקה, אבל הדימיון ברעיון שעומד מאחורי שני הסרטים אולי מעיד על כך שלא מדובר באיזו הברקה יוצאת דופן. ועדיין יש משהו מקורי ומשעשע ברעיון של רוזה להתחתן עם עצמה ולהתחיל לממש זאת מבלי שבני משפחתה יודעים שאין חתן בתמונה, אף שבעצם יש לה חבר. כך שבפועל אם היא צריכה שיהיה לה בעל כדי לזכות בנדוניה של קבלת המתפרה לרשותה, היא תעשה הכל כדי לזכות בעצמאותה ולהוריד מעליה את בני המשפחה המתקרצצים. "החתונה של רוזה" אמור להיות סרט קומי, אבל הוא לא ממש מצליח להצחיק. הקקפוניה המשפחתית בה כל אחד מושך לכיוון אחר באנוכיות ראויה לשמה, עובר כאן לא רע, אבל מעבר לכך הסרט מתאר מערכות יחסים משפחתיות בעייתיות, שראינו בקולנוע לא אחת ואין בו שום חידוש.

https://www.youtube.com/watch?v=d9J2Yjd7-FM

"צעקה 6" (2023) ***

אימה. סרטם של של מאט בוטינלי-אולפין וטיילר ג'ילט. הפעם העלילה מתרחשת בניו יורק והעלילה היא סוג של המשכון לסרט הקודם, שנקרא פשוט "צעקה". התאומים צ’אד (מייסון גודינג) ומינדי (ג’סמין סבוי בראון) לומדים בקולג’. טארה (ג’נה אורטגה) התחילה אף היא את לימודיה בקולג’, בעודה מנסה להדחיק ולהשכיח את הטראומה שלה מהמפגשים הקודמים עם גוסטפייס. אחותה, סאם (מליסה באררה), מנהלת את חייה בשקט וברגיעה ודי מוטרדת מכך שהיא די מרוצה מכך שיצא לה להרוג את ריצ'י בסוף הסרט הקודם, זאת בעיקר שהיא בתו של גוסטפייס המקורי, בילי לומיס. חייהם הסטנדרטיים של הארבעה משתנים דרמתית כשגל חדש של רציחות פוקד אותם, הפעם בניו-יורק והרוצח מותיר בשטח את מסכות הגוסטפייס של הרוצחים הקודמים בסדרה. הארבעה ינסו לאחד כוחות עם גייל ווטרס (קורטני קוקס) וקירבי ריד (היידן פנטייר), שורדות סרטי "צעקה" קודמים, כדי לנסות להכריע סופית את גוסטפייס והסכין המושחזת שלו. 125 דקות.

צעקה 6, תמונה באדיבות פורום פילם

מאחר שהגיבורים לומדים בקולג' קולנוע, תוך התמקדות בסרטי אימה, "צעקה 6" נראה כמו מחווה אולטימטיבית לסדרה ולסרטי אימה בכלל, כולל לסגנון הג'אלו ואחד מיוצריו הבולטים דאריו ארג'נטו, המוזכרים בסרט. אין ספק שסרט האימה (סלאשר, אם בא לכם לדקדק בתת הז'אנר) הזה מושקע ומופק ברמה גבוהה מאוד, ולמעשה בורח מדימוי הבי מובי שיצא לסרטים האלה, על כל פנים לחלק מהם. הרציחות כאן יותר מודגשות ומפורטות, דם הקורבנות (ויש כאן המון) כהה וסמיך יותר, ובכלל יש תחושה של התכוונות להגזמה וליצירת המשכון אקסטרווגנטי. ובסך הכל זה עובד לא רע. אני לא מאלה שיכולים לאתר בכל סצנה מובאות או קריצות לסרטים קודמים בסדרה. את זה אני משאיר לפריקים האמיתיים של הז'אנר. מה שכן, אהבתי את הדמות קירבי ריד, אותה מגלמת ג'סמין סבוי בראון. יש לה מונולג אחד ארוך, בלתי נשכח.

https://www.youtube.com/watch?v=1a7MK1vl61c

"תעלומת הבלונדינית שחורת העיניים" (ארה"ב 2022) ***

מתח. סרטו של ניל ג'ורדן. לוס אנג'לס של סוף שנות ה-30. אל משרדו של הבלש פרטי הבודד והציניקן פיליפ מארלו (ליאם ניסן) נכנסת אישה בלונדית צעירה ויפה, קלייר קוונדיש (דיאן קרוגר) המספרת לו שהמאהב שלה, ניקו פטרסון (פרנסואה ארנו), נעלם. מארלו נענה לאתגר ומתחיל לנסות לאתר אותו. מתברר שקלייר היא היורשת של כוכבת הקולנוע הידועה דורותי קווינקנון (ג'סיקה לאנג) דמות חזקה, פעילה, בועטת ומעורבת בחיי בני משפחתה. ההיעלמות פותחת תיבת פנדורה, חושפת רשת של שקרים במשפחה ומחוצה לה, ועד מהרה מעורב מארלו בחקירה מסוכנת וקטלנית שבה לכל אחד מהמעורבים יש מה להסתיר. עם דני יוסטון, קולם מיני, דניאלה מלקור, טוני קרווילו, יאן הארט, פטריק מולדון. 119 דקות.

תעלומת הבלונדינית שחורת העיניים, תמונה באדיבות פורום פילם)

הכל התחיל בכך שהסופר-מחזאי האירי ג'ון בונוויל הסתמך על גיבורו הספרותי של ריימונד צ'נדלר, הבלש הפרטי הנודע פיליפ מארלו, ועל דמויות נוספות שכתב, על מנת לחבר רומן בסוגת הניאו-נואר, "הבלודינית שחורת העיניים" (2014). והרומן הזה עובד לסרט (שבאנגלית נקרא "מארלו"), אותו ביים ניל ג'ורדן ("משחק הדמעות", "מייקל קולינס"). בכל הקשור לבניית אווירה ולאמצעים האמנותיים, הסרט נראה כמו סרטים תקופתיים רבים בז'אנר הפילם-נואר. אלא שהוא נראה כמו חיקוי ותעתיק חיוור מאוד של קלאסיקות שאפילו קשה להזכירן בנשימה אחת עם הסרט הזה, כמו למשל "צ'יינה טאון" של פולנסקי (לא סרט שגיבורו מארלו, אבל מכיל אלמנטים סיפוריים דומים, שקשה להניח שהם מקריים).

את פיליפ מארלו המקורי, זה המבוסס על ספרי צ'נדלר, גילמו שחקנים טובים וגדולים. ברשימה, בין היתר, המפרי בוגרט, רוברט מיצ'ם, ג'יימס גארנר ואליוט גולד. מבין אלה אהבתי במיוחד את תפקידו של אליוט גולד כמארלו ב"שלום לנצח", של רוברט אלטמן. משחקו של ליאם ניסן לא מתקרב, למרבה הצער, לביצועים של הגדולים שגילמו את הדמות המיתולוגית בעבר. ייתכן שההתמסרות שלו בשנים האחרונות לסרטים שבמרכזם גיבורי פעולה נטו – תורמת לרושם הזה, וקשה כבר לראותו בתפקידים מכוננים. יתרה מכך, הנראטיב של הסרט מנסה לסרבל ולפתל את העלילה ברוח ספריו של צ'נדלר והסרטים "השינה הגדולה", "היי שלום יקירתי", "האישה באגם", "מארלו"ועוד, אבל זה נראה מאולץ ומלאכותי למדי, ורוח הדמות המקורית שחיבר צ'נדלר לא שורה עליהם בכלל.

https://www.youtube.com/watch?v=Q9VgTktJamo

"סרט בנות" (פינלנד 2022)

דרמה. סרטה של אלי האפסלו. החברות הכי טובות מימי (אמו מילונוף) ורונקו (פלאונורה קאונן) עובדות אחרי הלימודים בקיוסק שייקים בקניון המקומי. הן מחליפות סיפורים על התסכולים והציפיות שלהן בנוגע לאהבה וסקס. מימי המרדנית נסחפת לרומן בלתי צפוי ומלא ריגושים עם אמה (לינאה ליינו), מחליקה מקצועית על קרח המתאמנת לאליפות אירופה. השתיים מתקשות להסתגל לאמון ולפשרה הנדרשים במערכת יחסים מתמשכת. בינתיים, רונקו קופצת ממסיבה אחת לאחרת, וממפגש מיני אחד למשנהו, זאת בתקווה למצוא את האחד שיגרום לה לחוש סיפוק מיני וסוף סוף לזכות באורגזמה המיוחלת אותה טרם חוותה. 100 דקות.

https://www.youtube.com/watch?v=kPne6BPGz9M

"שתי עונות" (מכסיקו 2022)

דרמה. סרטו של חואן גונזלס. בין גבעות עפר אדומות, שמיים כחולים ושדות אגבה ירוקים ניצב "שתי עונות", מפעל טקילה מקומי צנוע כמו של פעם, שנאבק על הישרדותו מול המפעלים הגדולים וחברות בינלאומיות המשתלטות על ייצור המשקה האלכוהולי המקסיקני המסורתי. במפעל שולטת ביד רמה מריה גרסיה (תרזה סאנשז), יורשת העסק המשפחתי ומגדלור לעיירה כמעסיקה המרכזית של תושביה. כדי לעזור לה לפקח על ניהול החברה, היא שוכרת את שירותיה של רפאלה (רפאלה פואנטס), שנוכחותה התוססת מייצרת תקווה נחוצה גם במפעל הצמא לנס וגם עבור מריה. כאשר מגפה מתמשכת ושיטפון בלתי צפוי גורמים לנזק בלתי הפיך, מריה נאלצת לעשות כל שביכולתה כדי להציל את מקור הכלכלה והגאווה העיקרי של הקהילה שלה. 97 דקות.

https://www.youtube.com/watch?v=Xk5zklkCt0Y

"בידיים של אנני" (צרפת 2022)

דרמה. סרטה של בלאנדין לנואר. צרפת, 1974. אנני (לאורה קלאמי) חיה חיים עמוסים ודי רגילים – היא נשואה, יש לה שני ילדים מתבגרים, ועבודה שבקושי משאירה לה זמן פנוי. חייה משתנים כשהיא מגלה שהיא בהריון שלא תוכנן, והיא מוצאת עצמה מעורבת בארגון מחתרתי שעוזר לנשים שנקלעו למצב דומה. שם, יחד עם נערות בנות 16, נשים קשות יום, מתנדבות מסורות ורופאים שוחרי צדק, אנני תמצא משמעות חדשה לחייה. 119 דקות.

https://www.youtube.com/watch?v=VKFkaOAtUT8