הערב תתקיים באופרה הישראלית הצגת הבכורה של "דון ג'ובני", אחת האופרות הפופולריות והאהובות ביותר של מוצרט, ולמעשה האופרה יחידה מבין שלוש האופרות – נישואי פיגרו, דון ג'ובני וכך עושות כולן - שמוצרט חיבר יחד עם מחבר הליברית לורנצו דה פונטה. כ-40 דקות לפני שעלה המסך על המופע הראשון, זה שקודם לבכורה, עצרנו לשיחה קצרה עם קרל היינץ שטפנס - המנצח על האופרה.
 
"ניצוח על אופרה הוא עניין מורכב"
 
"'דון ג'ובני', כאופרה אינה קשה יותר מן האופרות האחרות שחיברו מוצרט ודה פונטה", אומר שטפנס. "העובדה שאני בא מן התזמורת (שטפנס כיהן כנגן קלרנית ראשי בפילהרמונית ברלין עד לפני 17 שנים, אז פנה לניצוח, י"ש) ולא מתחום הזמרה, אינה משנה. צברתי די הרבה ניסיון אופראי. ב-15 השנים האחרונות אני עוסק באופרות וחי אותן. התפקיד האחרון שלי היה בניהול אמנותי של בית האופרה הממלכתי בפראג, אבל התחלתי בתפקיד בזמן הקורונה ואז לא היה מה לעשות באופרה. היו כל כך הרבה בעיות שהחלטתי שלא להמשיך שם. זה לא בשבילי".

דון ג'ובני, צילום: יוסי צבקר



בוא נתעכב מעט על ניצוח על אופרה. אתה נדרש לתפקיד כפול: לנצח על התזמורת שיושבת מתחת לבמה, על הזמרים שעל הבמה וגם על המקהלה, שנוכחותה באופרה הזו די מינימלית

"ניצוח על אופרה הוא עניין מורכב. בכלל למעשה יש לך כמנצח אישיות מפוצלת. אתה חייב לפקח על הזמרים שנמצאים על הבמה. למעשה כל אחד מנהל את חייו הפרטיים, על פי הדמות שהוא מגלם, ואני צריך לנצח עליהם ועל התזמורת.

"אני רוצה לציין כבר עכשיו שמאוד נהניתי לעבוד עם התזמורת הסימפונית הישראלית, עבדתי איתם לפני כתשע שנים ומאז לא יצא לנו לעבוד יחד, אבל כעת, בעבודה הצמודה בשבועות האחרונים ממש נהניתי מן הקצב, מההתקדמות שעשינו מן החזרה הראשונה. אני יכול לומר שהם עושים עבודה מצוינת, בייחוד בעניין הסגנון". 
 


דון ג'ובני, צילום: יוסי צבקר


"המצב הטוב ביותר לתזמורות הוא בתפקיד כפול"
 
התזמורת הזאת משמשת גם כתזמורת סימפונית וגם כתזמורת אופרה. יש התנגשות בין שתי התפיסות?
"להיפך, זה המצב הטוב ביותר לכל תזמורת. נסתכל על התזמורות הטובות ביותר בתחום: נגני הפילהרמונית של וינה הם נגני האופרה של וינה. כשדניאל ברנבוים לקח על עצמו את ניהול בית האופרה הממלכתית בברלין, התזמורת הייתה במשך שנים תזמורת אופרה מובהקת. מאז שהוא לקח את ניהול התזמורת לידיו, הפכה תזמורת האופרה לתזמורת סימפונית המופיעה בקונצרטים ברמה הגבוהה ביותר. כאשר אני ניגנתי בפילהרמונית ברלין, ניגַנו בכל שנה בהפקות האופרה בפסטיבל זלצבורג - מנהג שהחל בימיו של הרברט פון קאראיאן שניהל את התזמורת ואת הפסטיבל, והמסורת הזו נמשכת. בקיצור, מאוד חשוב לתזמורת להיות גם תזמורת סימפונית וגם תזמורת אופרה, ההתנסות מעצימה את הגמישות של כל הנגנים".

תוכל להרחיב?

"בעולם הקונצרטים הסימפוניים, הכל מתגבש לכאורה בחזרות. אחריהן באים הקונצרטים. מובן מאליו שיש רגעים ספונטניים במהלך הקונצרט שבהם אתה כמנצח מרגיש די חופשי לשנות הדגשה או מהירות וכולי. אבל באופרה אתה חייב להיות דרוך לשינוי בכל שניה.

"לפני 18 שנים, כאשר המנצח מארֶק ינובסקי שמע שאני מתכנן להיות מנצח הוא אמר לי: 'שטפנס, אתה רוצה להיות מנצח?' השבתי לו בחיוב. 'ואתה רוצה לנצח גם על אופרות?' שוב אמרתי כן. ואז הוא אמר: 'קח עצה אחת ממני. באופרה אתה צריך להריח סרחון לפני שהוא מגיע לבמה. במלים אחרות, כל מה שעלול לקרות במהלך האופרה, אכן יקרה. אתה צריך להיות מוכן לזה מראש.

"'למשל זמר טנור פונה ימינה ושמאלה, פותח את הפה והקצב של המוזיקה מתאייד או נעלם. זמרת סופרן שמחליטה להציג לקהל את נפלאות קולה, אך הקצב נעלם. זמרים מתנהלים לפי החיים שלהם, לפי תחושת הרגע וכמובן שהתזמורת צריכה להתאים את עצמה למצבים החדשים, הבלתי צפויים. זה התפקיד של המנצח. זה דורש, ראשית כל, המון דריכות במחשבה, שצריכה להניב גמישות לאורך כל הערב. הדריכות והגמישות אינן רק של המנצח אלא של התזמורת כולה ולכן חשוב שכל תזמורת תנגן אופרות". 
 

דון ג'ובני, צילום: יוסי צבקר


השליטה הווירטואוזית של מוצרט
 
אצל מוצרט הדרישות שהזכרת מועצמות?

"חד-משמעית. מוצרט מעמיד על הבמה לא מעט אנסמבלים - באופרה הזאת יש לא רק דואטים, אלא שלישיות, רביעית והשישייה המפורסמת. המערכה הראשונה למשל היא מכלול של רגעים של מוזיקה מופלאה, שבהם גם מבחינה דרמטית המון דברים מתרחשים במקביל. מוצרט היה מסוגל להראות תחושות ורגשות של הדמויות השונות הנחשפים על הבמה באותו זמן או כמעט באותו זמן. זה בא לידי ביטוי בטמפו (מִפעָם) וגם ביחסים ההרמוניים בין הקולות ובין הכלים והקולות. הכל בנוי בהקפדה על דקויות.

"בחלק האחרון של המערכה הראשונה, למשל, הוא בונה נוכחות מדקויות של טמפו שונה של כל אחת מן הדמויות, שאתה כמנצח כמובן צריך להיות ער להן כשאתה מכין את היצירה. השיא כמובן הוא בסוף המערכה הראשונה כשיש לך למעשה שלוש תזמורות על הבמה, כשכל אחת מהן מנגנת את המוזיקה שלה.  

"עבור רוב האנשים מוצרט הוא אותו מלחין שקבל מתת של כשרון מן השמים ומכאן הכישרון מדבר. אבל מוצרט היה הרבה יותר מילד פלא - הוא היה אינטליגנטי, שלט בכמה שפות וחיבר מוזיקה בשפות שהוא שלט בהן וזאת במקביל לשליטה המוחלטת שלו בכלי התזמורת השונים. המוזיקה מוכיחה את שליטתו בשפה, ולכן האופרות שחיבר לטקסטים של דה פונטה מרתקות ומאתגרות את המנצח ואת הזמרים. למלחינים אחרים היה מאוד קשה להגיע לרמת השליטה של מוצרט בהיבטים השונים של אמנותו". 
  
https://www.youtube.com/watch?v=dK-HHwVVAB0 
(סוף מערכה ראשונה) 

 

דון ג'ובני, צילום: יוסי צבקר


רגע של פיוט צרוף
 
הייתה לך יד בבחירת הזמרים?

"לא, אני הוזמנתי לאחר שהאופרה בחרה את כל ממלאי התפקידים. הייתה שיחת טלפון של 'האם תרצה לנצח על דון ג'ובני באופרה הישראלית?' אמרתי כן, זה גם הסתדר לי מצוין עם לוח הזמנים כי ממילא הייתי בשלב עזיבה של בית האופרה בפראג. אילו נשארתי שם הייתי  עסוק כעת בהפקה של 'אביר הוורד'. ההסכמה שלי משמעותה להיות כאן בתל אביב שישה שבועות של עבודה. ואכן הייתי כאן מיום החזרות הראשון, כלומר מן העבודה הפרטנית עם הזמרים ליד הפסנתר ועד לעבודה עם התזמורת".

האם קשה לנצח על מוצרט היום ב-2023?   
 
"תראה, לאורך השנים ובייחוד במאה שעברה היו המון גילויים וניתוחים על הדרך הנכונה לנצח על מוצרט, בייחוד עם כניסתן של סוגות המוזיקה האותנטית למיניהן. קראתי את כל מה שפורסם, אבל בסופו של דבר כשאתה ניצב מול התזמורת ומול הזמרים, הדמיון שלך צריך לעבוד ואז אתה מגלה שמוצרט, ואחר כך בטהובן, היו אנשים מעבר לזמן שלהם. ולכן המוזיקה שלהם עדיין רלוונטית, ללא כל ספק".
 
יש לך המלצות מיוחדות למה להקשיב  בהפקה?
 
"מה שמעניין במוצרט הוא שעד לזמנו, כלומר אופרות שנכתבו לפניו, העבירו ברובן רגשות מאוד ברורים. כלומר באופרה יש למשל 'אריית נקמה', 'דואט של הזוג המאוהב' - הכל היה מאוד קלישאי. לעומת המקובל מוצרט ודה פונטה אומרים לנו  שהאנשים על הבמה אינם כה פשוטים או חד מימדיים. למשל כשדונה אנה אומרת לדון אוטביו בסוף האופרה 'תמיד אוהב אותך', המוזיקה של מוצרט אומרת משהו אחר לגמרי. אצל מוצרט אהבה היא לא ענין פשוט של שחור ולבן - אהבה נמצאת בכל הצבעים, הרגשות שביניהם. אתה נוכח בגדולה של מוצרט, בהרחבת האופקים של המאזין.
 
"מוצרט מספר לנו כמה העולם לא פשוט, כמה הוא מורכב, ואם אתה מתעקש על המלצות: באריהbati bati  יש קטע סולו נפלא של הצ'לו, וכמובן הקנצונטה, האריה מתחת לחלון שמושרת בליווי מנדולינה ודור עמרן, אחד משני עוזרי המנצח (לצדו של רותם ניר, י"ש) הוא נגן מנדולינה מעולה והרגע הזה באופרה הוא רגע של פיוט צרוף".   
 

https://www.youtube.com/watch?v=9nlVcuvP1pw
קנצונטה  מתוך "דון ג'ובני" 
 

 19 במרץ ב שעה 19:30 (בכורה), 22-20 במרץ ב שעה 20:00, 24 במרץ ב שעה 13:00, 26-25 במרץ  בשעה 20:00, 27 במרץ ב שעה 18:00   ו-29 במרץ בשעה 20:00 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ').  מחירי כרטיס: 195- 445 ₪.  שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב.  להזמנת כרטיסים: 03-692777 או    בלינק

לרכישת כרטיסים