כמעט 20 שנה שתזמורת המהפכה מפרקת ומרכיבה מחדש את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על תזמורת, מבקשת לפרום את הדימוי המעונב והמוקפד של הפורמט, שבמהותו מובנה, קשיח והיררכי. "אנחנו נראים כמו תזמורת, אבל חושבים כמו הרכב רוק", אמרו באחד הראיונות המוקדמים זהר שרון ורועי אופנהיים שהקימו ומנהלים את האנסמבל, ועושה רושם שבכל פרויקט מחדש הם מחזקים את התזה.

דיאלוג עם אמנויות שונות אינו זר לתזמורת – אנימציה, וידאו ארט, תסכיתים, תיאטרון. כעת מעלה התזמורת במסגרת "סדרת המהפכה" שסוגרת חמש שנים באופרה הישראלית, פרויקט חדש, גרסה מוזיקלית-בימתית לחמישה סיפורים קצרים מאת אתגר קרת, שנכתבה לשמונה שחקנים וזמרת אופרה. 
 


תזמורת המהפכה מנגנת אתגר קרת, צילום: משה ציטיאת



אזורים של קרקס מוזיקלי
 
אז איך מלחינים קרת? איך הופכים לתווים את הריאליזם הקסום, הנוירוטיות הקופצנית, הדמויות הפנטסטיות המוזרות והמצבים האבסורדיים בעולם המילים המשוגע והשנון של כותב הקצרצרים הטוב ביותר בשפה העברית? איך מנגנים הומור שחור, פואטיקה לירית, מלנכוליה דקה ובגדול מצב אנושי משובש? אם תשאלו את המלחין קובי ליליאן, שקיבל על עצמו את המשימה, הוא יאמר בפשטות: "מנסים ללכוד את הווייב של הסיפור. יש בעולמות שקרת כותב קריצה לגרוטסקי. זה לא העולם החמצמץ של חנוך לוין, אבל יש בשניהם מהטרגי והקומי שמתקיימים בו זמנית. מבחינה מוזיקלית, העולם של קרת אולי יותר אקלקטי - מה שאפשר לי ללכת לאזורים של קרקס מוזיקלי".

שזה אומר?

"קשת של סגנונות מוזיקליים. מקורט וייל ועד נינו רוטה. מוזיקה שבורה בספירות לא הגיוניות ושילובי כלים יוצאי דופן ומצד שני, קטעים מאוד ליריים ומרגשים בסגנון אניומוריקונה. יש גם אריה מרכזית ביצירה שמזכירה את העולם של דוניצטי ומלחיני אופרה איטלקים. במילים אחרות, יש פה גיוון בטקסטים שנבחרו ובהתאם גם במוזיקה שנעה בין כל מיני עולמות".

יש עמוד שדרה שמאגד את חמשת הסיפורים שבחרה הבימאית, רוני ברודצקי?

"יש סיפור גג שרוני שזרה בתוכו את חמשת הסיפורים. מעין מוטיבים שחוזרים בכל מיני וריאציות, אבל בגדול זה מאוד אינטואיטיבי. אני לוקח את זה לאזורים של ילדות. אם צריך לחבר קו דמיוני בין הסיפורים הייתי אומר שהם כולם עוסקים איכשהו באושר". 
 


תזמורת המהפכה מנגנת אתגר קרת, צילום: משה ציטיאת


שידוך מוצלח, הכל מתחבר

זו הפעם הראשונה שליליאן משתף פעולה עם תזמורת המהפכה, שידוך מוצלח שארגנה הבימאית רוני ברודצקי, מי שהקימה והובילה עד לא מזמן בהצלחה יתרה את קבוצת הצעירים של תיאטרון חיפה במסגרתה ביימה הפקות משובחות כמו "אקווריום", "איך לקום מכסא" ו"קרקס של יהודים". השניים עבדו יחד בפרויקטים שונים מעיבוד מוקדם של ברודצקי למחזה "פונדק הרוחות" במהלך לימודיה בסמינר הקיבוצים ועד "נונה קוראת המחשבות" שהציג בפסטיבל הילדים הבינלאומי בחיפה.

"מבחינתי, זה מדהים. הרבה מאוד זמן חיפשתי דרך לעבוד עם תזמורת המהפכה. זו תזמורת בוטיק מעולה שחושבת מחוץ לקופסה. על זה תוסיפי את העבודה עם רוני ברודצקי ואת הבחירה בסיפורים של אתגר קרת. הכל התחבר".

מה הדבר הראשון שחשבת עליו כשהטלפון צלצל והציעו לך לכתוב מוזיקה לסיפורים של קרת?

"התרגשתי ומיד אחר כך, צפו כל החששות והחרדה הבסיסית שיש לכל מלחין שיושב מול דף ריק וצריך להמציא את הגלגל. מאוקטובר עבדתי באובססיביות בערך 400 שעות על המוזיקה. אין סוף לדיוקים ולשיופים". 



אתגר קרת, צילום: ליאל זנד

 

"הקהל ידע להכיל מוזיקה אבסטרקטית"
 
בתוך הסלט הצבעוני הזה של השפעות וז'אנרים מוזיקליים משולבת אריה מפתיעה בביצוע זמרת האופרה הצעירה, טל גנור. "רוב היצירה טל בכלל לא שרה טקסט אלא ווקאליזות ללא מילים. זה מכניס המון צבע, כמו כלי נוסף בתזמורת", אומר ליליאן. הטקסט היחיד שגנור שרה ובפאתוס גדול הוא: 'שלמה הומו כוס אל-אומו', סיפור קצר מתוך "צינורות" ספר הביכורים של קרת שפורסם לפני שלושה עשורים.

"השימוש באופרה, הגדולה מהחיים והמוגזמת מטבעה, כדי להעביר סיפור ארצי, קטן, אישי עצבובי על ילד דחוי שהחברה בועטת ממנה והלאה, יוצר מתח מובנה, הברקה שמשרתת היטב את המטרה. "הסיפורים של קרת מאוד תמציתיים. זו כתיבה מפורשת, ישר ולעניין ולכן במקומות שבהם הסיטואציה מגוחכת, המוזיקה הולכת הפוך. במקום לדרמה היא מושכת אל החלומי והלירי, ההיפוך הזה מחזק את הגרוטסקי".

טל גנור, צילום: נדב יהלומי


דיברת על טל גנור אבל צריך לומר שיש מקום לא מבוטל גם לתנועה בהפקה הבימתית הזו

"נכון והתנועתיות הזו שמביא תיאטרון המחול נותנת למוזיקה מקום להתרחב ולייצר אווירה וטקסטורות תואמות. אחד משלים את השני אם לחזק את התפיסה של ריכרד וגנר שהאמין שהיצירה המושלמת משלבת את כל האמנויות. לצפייה במחול יש קסם משלה, שמשאיר את הצופה עם תחושות עמומות לא לחלוטין מפוענחות. לא סתם מה שפופולארי ביותר זה שירים המשלבים מילים שהן מבע ישיר ומוזיקה. אפשר להבין את זה. אני, כמובן, בעד שהקהל ידע להכיל מוזיקה אבסטרקטית שעומדת בפני עצמה בלי הקביים של הטקסט. אני חושב שהמוזיקה שכתבתי עומדת גם בפני עצמה".


תזמורת המהפכה מנגנת אתגר קרת, צילום: משה ציטיאת





תזמורת המהפכה מנגנת אתגר קרת, צילום: משה ציטיאת

המופע הועלה לראשונה במסגרת סדרת המהפכה באופרה הישראלית

לרכישת כרטיסים