"מחשבות נפלאות" (צרפת-שווייץ 2021) **** וחצי

דרמה. סרטם של ברנר קמפן ואלכסנדר ג'וליאן, המבוסס על מקרה אמיתי. לואי (ברנר קמפן) הוא מנהל בית לוויות, רווק מושבע המקדיש עצמו בעיקר לעבודתו ואין לו כמעט חיים אישיים. איגור (אלכסנדר ג'וליאן), גבר הסובל משיתוק מוחין, הוא חובב פילוסופיה שמרבה לצטט, במקומות הנכונים, את סוקרטס, שפינוזה, ניטשה ודקארט. הוא עובד כשליח של חנות פירות וירקות ומבצע עבורה שליחויות על תלת האופן שלו. אמו הדאגנית יתר על המידה מציקה לו בקביעות, והוא, בגלל מגבלותיו הפיזית טורח להרחיק עצמו מהעולם ומחברת אדם ויודע מעט מאוד על חברות, מיניות ומפגשים אמיתיים. דרכיהם של השניים מצטלבות בצירוף מקרים גורלי. לואי פוגע עם רכב הלוויות שלו באיגור וזה נפצע קלות. לואי מסיע אותו לבית החולים לוודא שלא נפגע. איגור מתחקר אותו על עבודתו ועל חייו והנסיבות מובילות לכך שהם יוצאים יחד למסע בלתי שגרתי מלוזאן שבשווייץ מונפלייה שבצרפת. 92 דקות. מחשבות נפלאות



מחשבות נפלאות, צילום: באדיבות סרטי נחשון

הבמאים והתסריטאים ברנר קמפן ואלכסנדר ג'וליאן מככבים בתפקידים הראשיים בסרטם המבוסס על סיפור אמיתי. שני הגיבורים שלנו שונים זה מזה בתכלית השינוי. לואי הוא אדם בטוח בעצמו ובמקצועו, מנהל בית לוויות. מתאמת פעילות משרדו המסורה, ניקול (ג'ולי-אן רות') ואנשיה, מכינים אנשים לקבורה, ובמקרה הצורך אף הוא נרתם להסיע את הגופות לכנסיות העורכות תפילות אשכבה או לבתי העלמין. באחת מנסיעותיו פוגע רכבו בתלת האופן של איגור. הנזק לא רציני, אבל איגור מנצל את החיבור הכפוי של לואי אליו להדק את יחסיהם ובעצם להיצמד אליו. וכך חוברים זה לזה שני גברים באמצע החיים, שפיזית ממש דומים זה לזה (עד כדי כך שרבים טועים וחושבים שהם אחים) אבל בעצם הם שני הפכים. לואי הוא אדם פרקטי שחושב בעיקר על הביזנס שלו. כניסתו הלא צפויה של איגור לחייו מטלטלת את הסדר הפנימי שלו.

השם איגור אינו מקרי כאן. הוא מזוהה עם דמויות מעוותות בסרטי אימה. איגור היה עוזר המעבדה הגיבן בכמה סרטי פרנקנשטיין, בהם גילם אותו בלה לוגוסי. אבל בניגוד לדמות הגרוטסקית ההיא, איגור שלפנינו אמנם מוגבל פיזית וגם מדבר באיטיות, אבל הצד המשכיל והאינטליגנטי שלו מטה לחלוטין את המשוואה לצד השני. מעבר לראיית העולם הפשוטה והנאיבית שלו, כמי שאוהב לקרוא כתבי פילוסופים ואנשי רוח, לכל סיטואציה יש לו בשליפה משפט מכונן של ניטשה, שפינוזה, סוקרטס, דקארט ואחרים. בחיים, שיתוק המוחין ממנו הוא סובל גרם לו להתעלות, להפוך את מומו למקור של עוצמה ואנרגיה ולהיות מורה רוחני ופילוסוף בעצמו. הוא פרסם תשעה ספרים, חלק מהם בשיתוף עם אחרים. בשורה התחתונה, "מחשבות נפלאות" הוא סרט רגיש ומרגש מעצם היות הסיפור האותנטי כזה. שני התסריטאים-שחקנים-במאים לא מנסים לדחוף באובססיביות איזו אג'נדה, לא מטפחים את מוטיב האידיאלוגיה התומכת בבעלי מוגבלויות. הם פשוט שמים את הדברים על השולחן לדיון, והמציאות היא זו שמכתיבה בעצם את הסיפור כולו. מדובר בסרט מבריק, מפתיע, ונטול גבולות ומגבלות.

https://www.youtube.com/watch?v=pzGET8mkNBI

"הבוס הטוב" (ספרד 2021) ****

דרמה. סרטו של פרננדו לאון דה ארנואה. חוליו בלאנקו (חוויאר ברדאם) הוא הבעלים של "בלאנקו מאזניים", מפעל לייצור משקלים מכל הסוגים. כאדם דומיננטי וכריזמתי הוא מנהל את המפעל שלו ביד רמה. חולש על העובדים שלו ביד רמה, מצטיין בוורבליות שלו, מגדיר את הארגון שלו כמשפחה אחת גדולה, מעורב בחיי עובדיו ומנסה לפתור גם את בעיותיהם האישיות. למשל, הוא מנסה לסייע למיראליס (מנולו סולו) לפתור את בעיותיו עם אשתו, הבוגדת בו עם עובד אחר שלו, חאלד (טאריק רמילי). הוא עצמו נשוי לאדלה באושר ועושר (סוניה אלמרקה), מה שלא מפריע לו להיסחף לסטוץ עם המתלמדת החדשה שלו ליליאנה (אלמודנה אמור), שמייד לאחר מכן מתברר לו לחרדתו שהיא בתם של חברים של משפחתו ושהוא הכיר אותה מילדותה ושהיא מקורבת מאוד לאשתו. אבל יש לו בעיה אחת קשה שמציקה לו מאוד: אחד העובדים שהוא פיטר, חוזה (אוסקר דה לה פואנטה) הקים מחנה קטן מחוץ לשערי המפעל, מוחה כנגדו ומסרב להתפשר. בלאנקו יודע שיהיה עליו לסלק את ה"מטרד" לפני שיגיעו למפעל חברי הוועדה שאמורה להעניק פרס על מצוינות לאחד המפעלים שאת פעילותם היא בוחנת. 116 דקות. הבוס הטוב



הבוס הטוב, צילום: באדיבות קולנוע חדש

פרננדו לאון דה ארנואה הספרדי הוא במאי עתיר קבלות והצלחות. בין היתר הוא חתום על "פבלו", "יום מושלם", "אמאדור" ו"ימי שני בשמש". בסגנונו הריאליסטי הסוחף הוא מביים סאטירה חברתית חריפה על בעל מפעל שרואה בעובדיו "משפחה". הוא דואג כביכול לצורכיהם הסוציאליים והאישיים, כמו אבא גדול המסוכך עליהם עם כנפיו הרחבות. אבל בהמשך מתברר שמה שמניע אותו זה בעצם האגו המנופח שלו והרצון לשמור על שקט תעשייתי ולוודא שיש לו שליטה מלאה על חייו ועל העסק שלו. אלא שחוליות חלשות שהולכות ומתרופפות במרקם המושלם שהוא בנה לעצמו מחייבות אותו לפעולה ואז נחשף אופיו האמיתי.

מתברר שיש לו סכין עם להב דו-כיווני. בלאנקו אמנם נשאר מנומס וסולידי כלפי חוץ, אבל בעצם הופך אדם אחר. כזה שמסוגל לנקום באכזריות בלי למצמץ. הסרט מתנהל בדינמיות, שומר על קצב טוב ובשורה התחתונה ממחיש שסדרי העולם, כלומר עליונותם של האדונים על אלה הסרים למרותם – לעולם לא תשתנה. וכדי לשמור לעצמו מקום ייחודי בראש הפירמידה, בלאנקו שולח אנשים לבצע פשעים מחרידים עליהם כמובן לא ישלם. וכאשר ימצא עצמו לא מסוגל לממש את מלוא האג'נדה שלו, הוא יידע גם להתפשר ולקדם בלית ברירה את ליליאנה וחאלד. זאת בידיעה שיאפשרו לו להמשיך ולנהל את ההצגה הפרטית שלו באין מפריע. חוויאר ברדם משחק כאן בליגה משלו, כשכל השאר (קאסט מוצלח של דה ארנואה) הרבה מתחתיו, מתוקף הנסיבות.    


https://www.youtube.com/watch?v=7lh9PHnsqhc

"ילדים של אחרים" (צרפת 2022) *** וחצי

דרמה. סרטה של רבקה זלוטובסקי. רייצ'ל (וירג'יני אפירה) היא מורה המתגוררת בפריז ואוהבת את חייה. את הסטודנטים שלה, את חבריה, את שיעורי הגיטרה שהיא לוקחת ואפילו את האקס שלה. אבל לפתע מתפתח לה בהפתעה קשר רומנטי מסעיר עם עלי (רושדי זם). הרומן הזה מזכיר לה, אם היה צורך בתזכורת, שהיא כבר בת 40 ועדיין אין לה ילד. עם או בלי קשר היא מתחברת ללילה (קאלי פריירה-גונקלבס), בתו בת הארבע של עלי. רייצ'ל משכיבה אוצה לישון, אוספת אותה לשיעורי הג'ודו שלה, מרבה לבלות איתה ונראה כי היא אוהבת לא פחות מאמה, פרודתו של עלי אליס (קיארה מסטרויאני). מה שנראה תחילה כאידיליה מתברר עד מהרה כאירוע מתסכל. עלי לא ממש חושב על הקשר עם רייצ'ל כסיפור שיוביל אותו למחויבות לילד נוסף. השאלה היא עד כמה תלך רייצ'ל רחוק עם הכמיהה הכמעט נואשת שלה לילד משלה. 104 דקות. ילדים של אחרים



ילדים של אחרים, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב


"ילדים של אחרים" הוא סרטה החמישי של רבקה זלוטובסקי. שם הגיבורה שלה כאן הוא רייצ'ל פרידמן והיא בת למשפחה יהודייה המקיימת פולחן דתי כלשהו. חומר הרקע על הסרט מגלה שהנראטיב שלו הוא השתקפות של מערכת היחסים הרומנטית שהייתה לזלוטובסקי עם הבמאי ז'ק אודיאר. לזהותו המוסלמית של מאהבה של רייצ'ל, עלי, יש משמעות בקביעת הטון הפמיניסטי של הסרט. באחת הסצנות רייצ'ל צופה דרך זגוגית שקופה של מקלחון באקט ההתקלחות של עלי ומתחרמנת על גופו השרירי. ברגע שרייצ'ל מתאהבת בליילה ורוצה לראות בה את ילדתה שלה, היא בעצם מנסה להכתיב תרחיש שכך אמנם יקרה וכך היא תממש את כמיהתה לילד/ה. יש בסרט לא מעט רעיונות טובים, אלא שהם לא התבשלו עד הסוף. למשל, הבמאית זלוטובסקי מפשיטה לחלוטין בסרט את רייצ'ל, שיש לה גוף מדהים, ולא ברור האם זה חלק מנאו-פמיניזם מתקלס ומתגרה. העלילה הייתה יכולה להסתדר טוב מאוד גם ללא העירום החשוף והיפה (צריך להודות) הזה שלה. מערכת היחסים של רייצ'ל עם עלי לא ברורה עד הסוף. הוא מוביל והיא נסחפת אחריו, או להפך? או גם וגם? הוא לא משתף פעולה עם הגחמה של רייצ'ל לילד ביולוגי משלה, אם כי הוא לא מטיל וטו מוחלט על הנושא אלא משאיר אותו פתוח. זלוטובסקי משאירה יותר מדי קצוות פתוחים בסיפור שבמרכזו כמיהה של אישה לילד ביולוגי - שלד עלילתי דליל למדי שהבמאית לא מפתחת אותו מספיק לעומק, אלא בעיקר לרוחב.         

https://www.youtube.com/watch?v=zz3gjuhqwwc




"פרדייס סיטי" (ארה"ב 2022)

מתח-אקשן. סרטו של צ'אק ראסל. איאן סוואן (ברוס וויליס) הוא בלש החוקר פרשיית שחיתות במאווי, הוואי. בעת פעילותו שם הוא נקלע למארב ונעלם, כנראה נרצח על ידי אנשיו של באקלי (ג'ון טרבולטה), ראש ארגון פשע מוביל במקום. בנו ראיין (בלייק ג'אנר), המונע מתחושת נקם, יוצא לחקור את הפרשה ומנסה לאתר את אביו. הוא חובר לשותפו לשעבר והם חודרים לשורותיו של קרטל פשע שבראשו עומד ברוקר אמיד ואכזר, שיעשה הכל כדי להיפטר מהפולשים הלא קרויים. ראיין ושותפו מתעמתים עם ראשי הקרטל עד שלתמונה נכנס בן ברית שהופעתו מפתיעה את הנוכחים והקרב הופך אישי. 92 דקות.  פרדייס סיטי



פרדייס סיטי, צילום: באדיבות רד קייפ Red Cape

מוצר הקולנוע הזה מוגדר כסרטו האחרון של השחקן ברוס וויליס, שפרש ממשחק פעיל, בשל מחלתו. בלי להיכנס לספוילרים, התפקיד שלו בסרט הזה מינורי למדי. ולכן אולי הכניסו המפיקים לתמונה שחקן מוביל אחר, ג'ון טרבולטה, ועוד על תקן ברון פשע. הנופים הציוריים של הוואי מצטלמים יפה, אבל בכל הקשור לכל השאר – הסיפור, התסריט, הדרכת השחקנית וכו' – התוצאה היא ממש מתחת לכל ביקורת. הסרט נראה אינפנטילי למדי. מעבר לסיור תיירים בנוסח הנשיונל ג'יאוגרפיק באתרים היפים של האי הוואי, הבמאי צ'אק ראסל לא הצליח לבנות סיפור הגיוני. ולא רק סיפור פשע, אלא סיפור בכלל. הדמויות שלו נראות משוטטות באתרי האי האקזוטי הקסום כמו תיירים מזדמנים. דווקא וויליס, שבסרטיו האחרונים נראה כמו זומבי, דווקא כאן עושה תפקיד סביר. חבל שאקורד הסיום הקולנועי שלו נראה כך.  


https://www.youtube.com/watch?v=NmjN2pfcB2Y

https://www.youtube.com/watch?v=OJ2kqDk7pXk

https://www.youtube.com/watch?v=l4h6dixgn9E

https://www.youtube.com/watch?v=ZNnn9nkdHMQ