מה שלא תמיד עובר ברדיו ולא באלבומים קורה במופע. מיקה קרני מגישה את המופע שלה בצורה הפשוטה ביותר, האותנטית ביותר והכובשת ביותר.
חדה וסוחפת
בשנים האחרונות מיקה קרני מגיעה להופיע במרכז לעתים רחוקות. את רוב ההופעות שלה היא עושה בבית הפרטי שלה במושב אמירים. אתמול היא קפצה לביקור באזור א`, ולכבוד המאורע, יצאתי גם אני לשמוע את מיקה לייב על הבמה.
מעולם לא הייתי אוהדת שרופה שלה. יש לה אולי שיר אחד או שניים שאני ממש נהנית לשמוע ברדיו, אבל שום דבר מעבר לזה. ובכל זאת, אתמול, מהרגע שהיא עלתה לבמה בבית קולטורה בתל אביב, היא הצליחה "לתפוס" אותי. על הבמה יש שם משהו שלדעתי היא לא מצליחה להעביר דרך הרדיו.
בניגוד לאלבום, בהופעה מיקה קרני נשמעת הרבה יותר חדה וסוחפת. היא מנגנת על כינור, גיטרה חשמלית וכלי הקשה לסירוגין, ויוצאת לרגע מאווירת השאנטי שעוברת בקליפים שלה. את המופע היא פותחת בשרשרת שירים מהאלבום החדש והמצליח שלה – "פשוט וטוב", ואחר כך חוזרת גם לאלבומים הקודמים שלה. אפילו השיר "מגדלור", שקשה לי לשרוד ברדיו, הוגש בצורה קסומה.
מיקה קרני לא מקדישה הרבה מילים למעברים בין השירים, ואת עיקר תשומת הלב שלה היא ממקדת במוזיקה. חוץ מאזכור או שניים של הילדים שבטח ישנים בשעה הזו והצגה של הנגנים שאיתה על הבמה היא לא מחליפה מילים עם הקהל. היא מתרכזת בשירים, במילים, בלהיות בכל מאת האחוזים על הבמה, ולתת את הביצועים הטובים ביותר שמיתרי הקול שלה יכולים להפיק. לפעמים זה הולך למקומות קצת מוזרים – למשל כשאת אחד השירים היא בוחרת לפתוח כשהיא שרה באף סתום.
"שיר מספר 1" ו"קח" מהאלבום הקודם הצליחו לרגש אותי במיוחד. משהו במילים, בפשטות ובקול שלה הפך את השירים האלה לחודרים ונוגעים. ואולי זה מה שיפה במופע הזה - קרני מצליחה להגיש את השירים שלה בצורה הפשוטה ביותר, האותנטית ביותר והכובשת ביותר.
זה אמנם לא מסוג המופעים שיקים אתכם מהכיסאות ויגרום לכם לרקוד עד אובדן חושים. למרות זאת, כשקרני עלתה להדרן עם "מיטשל" האלמותי הקהל כבר שר בעצמו, ובעידודה. "מיטשל" הזכיר לי שמיקה עושה מוזיקה כבר המון שנים. בשני האלבומים האחרונים שלה היא הצליחה להחיות את עצמה מחדש, ואי אפשר שלא להעריך את ההישג הזה.
במוצאי שבת האחרון בבית קולטורה, רגע לפני ששבוע חדש התחיל פשוט ישבתי ונתתי למיקה קרני לזרום לי לתוך האוזן. היה מאוד נעים.
לפרטים נוספים
10/07/2006
:תאריך יצירה
|