"יונק הדבש" (איטליה-צרפת 2022) *** וחצי

דרמה. סרטה של פרנצ'סקה ארכיבוגי, המבוסס על ספרו רב המכר של סנדרו ורונזי.  במרכז הסרט, שעלילתו נפרשת לאורך כ-60 שנה, מרקו פררה (בבגרותו מגלם אותו פיירפרנצ'סקו פאבינו), שבילדותו לא היה מפותח פיזית כבני גילו. זמן לא רב לאחר מכן הוענק לו הכינוי "יונק הדבש", על שם אותה ציפור ננסית שמשקיעה את כל האנרגיה שלה כדי לנענע במהירות רבה את כנפיה הזעירות ולרחף באוויר על המקום. כך מרקו. מקובע, שמרן, לא זז, לא משתנה. נסיבות חייו הכתיבו לו את הקיפאון-קיבעון הזה, שמונע ממנו, למשל, לממש את המשיכה העזה שלו לאהובת חייו האמיתית מילדות, לואיזה (ברניס ביז'ו). הוא יעשה הכל כדי לא למוטט את עולם הערכים המוסרי עליו הוא נשען, אף שהכל סביבו דינמי ומשתנה כל הזמן, ולאו דווקא לטובתו, והוא לא עומד בקצב ודבק בעמדתו. עם נני מורטי. 125 דקות. יונק הדבש


יונק הדבש, תמונה באדיבות סרטי נחשון

ביקורת

יונק דבש זוהי כאמור בת כנף זעירה המשקיעה את כל האנרגיה שלה כדי לנענע במהירות רבה את כנפיה הננסיות ולרחף באוויר על המקום. כזהו מרקו קררה, בן למשפחה מהמעמד הבינוני החיה באזור טוסקנה.

הסרט נפתח באקספוזיציה פוטוגנית של וילה ליד הים, שם מבלים בני משפחת קררה את חופשתם. האב (סרג'יו אלבלי) והאם (לאורה מורנטה) מתכוננים ליציאה לארוחה עם חברים. שלושת ילדיהם בני ה-20 פלוס, מרקו (פרנצ'סקו סנטורמי), ג'יאנקומו (ניקולו פרופטי) ואיירין (פוטיני פלוסו) עוסקים בענייניהם. ג'יאנקומו מלעיט את עצמן באלכוהול וצונח מסטול על הספה. מרקו פוגש בחשאי את הנערה הצרפתייה שהוא ואחיו מתים עליה, לואיזה (אליסה פוסאטי). איירין, הלא יציבה נפשית, מאזינה למוזיקה שלה באוזניות, הולכת לחוף ונכנסת למים . הערב הזה יסתיים בטרגדיה שתשנה את חיי כולם.

כמה שנים מאוחר יותר נכנס פסיכולוג מסתורי (נני מורטי) לחדרו של מרקו בקליניקה שלו ומתחקר אותו ביסודיות על הקשר שלו עם לואיזה. מתברר שהוא הפסיכולוג של אשתו של מרקו, מרינה (קסיה סמוטניאק), הסובלת מבעיות נפשיות קשות ומדי פעם אף מאבדת שליטה, מתפרצת וקורסת. הפסיכולוג מזהיר את מרקו שהוא בסכנה והמפגש האניגמטי הזה מסתיים מבלי שמרקו יבין את מטרתו.

הקשר שלו עם לואיזה נמשך, אם כי הוא נמנע מליצור איתה רגעים רומנטיים של ממש. כשאשתו המעורערת מרינה, אותה הכיר כשעבדה בחברת תעופה, מאשימה אותו בבגידה הוא מתכחש בתקיפות, וממשיך שלא לממש את אהבתו ללואיזה גם כשאשתו מתוודה בפניו שהיא בוגדת בו, ולא רק עם גבר אחד. לאחר המפגש של מרקו עם הפסיכולוג הסרט מקבל תפנית חדה ומשנה את פניו. הפאזל האנושי מתרחב, העלילה מתפרסת במקביל על פני תקופות זמן שונות ומקומות שונים (רומא, פריז, טוסקנה). הבמאית מקשה על הצופה מצד אחד, אך מאידך מחברת את הקצוות הפרומים. וכך נוצר מצב שבו המקומות נראים זהים, אך הפנים, עיצוב השיער של הדמויות ובגדיהם משתנים, בהתאם לגיל או לסיטואציות המתחלפים. מצד אחד היצירה נעשית דינמית, אף כי היא קשה למעקב, אבל יחד עם זאת - העובדה שמרקו נשאר יציב כמו סלע, מאפשרת למצוא בה את נקודת האחיזה הנכונה.

מרקו הוא אדם חיובי, אף כי הוא חי את כל חייו מבלי לממש את אהבתו הגדולה, המלווה אותו לכל אורכם. אולי הוא חש שדווקא בגלל זאת היא תישאר נצחית. מרקו נאלץ להתמודד בחייו עם אובדן של אנשים קרובים, אבל הוא מקבל את הדברים כמות שהם ולא היה מחליף בהם דבר. פיירפרנצ'סקו פאבינו עושה כאן תפקיד יוצא דופן של אדם סטטי במהותו כאמור, אבל רגיש ורוחני, ומשמש כמצפון של הסרט. אמנם לא פשוט לעקוב אחר כל הדמויות והתפניות שבעלילה המאתגרת והתובענית, אבל בזכות הבימוי של ארכיבוגי והמשחק של פבינו, מושג אפקט ריגשי חזק, וזהו בעצם ההישג המרכזי של הסרט הזה.

הלוטוס השחור, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


ביקורת

גן עדן של טעויות, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג


ביקורת

הבמאי-שחקן של הסרט הזה צ'ארלי דיי הוא מכוכבי סדרת הטלוויזיה "פילדלפיה זורחת". יש לו חושים קומיים מפותחים והוא יצר כאן סוג של סאטירה שמתפרעת על חשבון הוליווד. הרעיון טוב, אם כי לא חדש, אבל חבל שהוא בוזבז על נראטיב שטחי וגימיקים לעוסים שכבר לא מצחיקים. העניין של בחירה בנובאדי חריג, שלא לומר הזוי, שלא לומר חולה נפש שאפילו לא מדבר (במקרה הזה), ולהפוך אותו ל"כוכב השעה" אינו מקורי, בלשון המעטה. ראינו אותו למשל בשונסי גארדנר, הגנן שהופך לנשיא ב"להיות שם" המעולה של האל אשבי, על פי ספרו של יז'י קושינסקי. ויש עוד המון דוגמאות, שלא נמנה אותן כאן.

חבל שהסרט הזה הוא פוני של טריק אחד. גם אחרי שהבנו שוב ושוב ושוב שהגיבור לא מדבר, וגם לא כל כך בקו השפיות, הוא כמעט לא משתנה לכל אורך הסרט. אבל מה שכן עובר כאן לא רע זהו הטרלול של הוליווד, שכל מי שמצליח להיכנס לתמונה הזו יסבול בשלב כזה או אחר מאנקת גבהים. ראינו את זה ב"בבילון" (וסליחהשאני מזכיר את היצירה המעולה הזו של דמיאן שאזל בנשימה אחת עם הסרט הזה).

ראינו את זה גם במיני סדרה הנטפליקסית "ג'וני דפ נגד אמבר הרד". הידעתם שכוכבי קולנוע הם לא בני אדם? הם יותר קרובים לחייזרים. נקודה. ודיי היה יכול לפתח את זה בסרט עוד יותר. מה שכן, צריך להוריד את הכובע בפניו על שהצליח לרתום לסיפור הזה קולקציה לא מבוטלת של "חייזרים", בהם קייט בקינסייל, ג'ון מלקוביץ', אדריאן ברודי, ג'ייסון סודייקיס, ג'ייסון בייטמן וריי ליוטה, שהלך לעולמו בשנה שעברה וזהו הסרט האחרון שאליו הצטלם.   





"נקודת שיוויון 3: הפרק האחרון" (ארה"ה 2023)

מתח-אקשן. סרטו של אנטון פוקואה. רוברט מקול (דנזל וושינגטון) הניח מאחור את חייו הקודמים, בהם שימש כמחסל בשירות הממשלה. מאז הוא נאבק להשלים עם המעשים אותם ביצע בעבר, עושה תיקון ומוצא נחמה בעשיית צדק בעבור החלשים בחברה. להפתעתו הוא מרגיש מאוד בבית בדרום איטליה, לשם עקר כדי לפתוח דף חדש, עד שהוא מגלה שחבריו החדשים נתונים לשליטת המאפיה המקומית. כאשר העניינים מסתבכים ונוצרת סכנת חיים עבור הקרובים לו, מקול יודע מה עליו לעשות כדי להגן על חבריו, אף שהדבר יהיה כרוך בעימות מסוכן עם המאפיה. עם דקוטה פאנינג, דייוויד דנמן, סוניה עמאר, יוג'יניו מסטרנדריאה. 109 דקות. נקודת שוויון 3: הפרק האחרון