"הענקים של אי הפסחא" (ישראל 2023) ****

דרמה. סרטו של דובר קוסאשווילי. העלילה מתרחשת באור יהודה, בשנות ה-80. מדובר אמנם כבר בעולם החדש, אלא שבקרב העדה הגיאורגית הוא פועל עדיין על פי חוקי העולם הישן. שני סיפורי אהבה נרקמים במקביל. זאזא (עדן צימבליסטה), שחי בצל אביו ותחת מרותו הנוקשה, אוהב את זהבה. שניהם חיים בעולם פנטסטי שאליו הם נשאבים באמצעות איסוף קלפים על מקומות קסומים ורחוקים. אחותו מדיאה (קייט קונלין), החיילת, חולמת לצאת ללימודי רפואה ברומניה. היא אוהבת את ואז'ה, הבריון השכונתי היפה והשרמנטי, שמנצל את חוקי העולם הישן ומנהגיו כדי למנוע ממדיאה להשיג את עצמאותה. את העולם הזה מנסה לנהל הסבא הססגוני עוטרי (גברי בנאי), שנאבק על שימור חוקי הפטריארכיה בחברה המתקיימת כאי בודד בישראל החדשה. התמזגות התרבויות מתנפצת על חייהם של העולים ועל תרבותם הקסומה, שהולכת ונעלמת. עם ניקו טאבאדזה, מריה אובנוב, ניקיטה סקלרוק, עדן צימבליסטה, עמית ברזילי, אוראל דרי, שילה קוסאשווילי. 109 דקות. הענקים של אי הפסחא

הענקים של איי פסחא באדיבות טרנספקס, צילום: דניאל רוזנבאום


ביקורת

הכול התחיל ב"עם חוקים", סרט הסטודנטים האוטוביוגרפי של דובר קוסאשווילי מ-1997, שגרף תשבוחות ופרסים וגם שרטט ליוצר דרך, הנמשכת עד היום. תיאור קורותיו כילד, בן למשפחת מהגרים גיאורגית שמנסה להתערות בארץ אך משמרת את תרבותה. הסיפור של "עם חוקים" תופס חלק מהותי גם בנראטיב של "הענקים של אי הפסחא". בשניהם תמצאו את זאזא שלוקח בגניבה כסף מהוריו, ובשניהם העונש מצד האב הוא: גזיזת שיער משפילה. אבל לא של גונב הכסף, אלא דווקא של אחיו. וזה רק חלק מהפאזל הסיפורי המורכב של התמונה כולה שמרכיב כאן קוסאשווילי. אחרי "חתונה מאוחרת" ו"מתנה משמיים", זהו למעשה חלק שלישי בטרילוגיה, אם כי קוסאשווילי לא מתחייב שזה יסתיים כאן. הגיבור שלו, בן דמותו, הוא זאזא, שייתכן שבעתיד נכונו לו עוד עלילות.

הסרט מכניס אותנו לסיפורי הצבע, לפולקלור, לטעמים, לריחות ולאווירה של משפחות המהגרים הגיאורגיות שהתיישבו באור יהודה בשנות ה-70 וה-80. המנהגים הפולחניים של בני העדה, הארוחות המשפחתיות, ההליכות לבית הכנסת, סיפורי החיזורים בין זוגות מאוהבים, ומעלליו של הג'באר שמנסה לאיים ולהפעיל פרוטקשן בשכונה. בניגוד לרוב סרטיו הקודמים כאן אין סקס ועירום, אבל לנוכח כללי הפטריארכיה הקשוחים, הנשים בסרט, רובן לפחות, מטפחות את נשיותן ואת התכונות הסקסיות שלהן ומפגינות התרסה שקטה נגד "שלטון הגברים". קוסאשווילי בונה תחביר קולנועי אמין ומדויק. ליהוק הסרט הניב כמה תוצאות מרתקות. ברשימה, גברי בנאי בתפקיד (קצת גימיקי צריך לומר) סב המשפחה, הדוגמנית קייט קונלין (שהייתה בת זוגו של נוכל הטינדר סיימון לבייב), שעושה תפקיד טוב למדי של החיילת מדיאה השואפת לטוס לרומניה כדי ללמוד שם רפואת שיניים. ושילה קוסאשווילי, אחת משלוש בנותיו של הבמאי, בתפקיד בת משפחה. בכלל, החיבור של הבמאי למורשתו המשפחתית בסרטיו ה"גיאורגיים" מובהק. את "הענקים של אי הפסחא" הוא מקדיש לאמו, לילי קוסאשווילי (שיחקה בסרטו "חתונה מאוחרת" שזיכה אותה בפרס אופיר לשחקנית משנה) ולרעייתו מאיה. וזה אומר הכול.      

נער החורף, תמונה באדיבות עמותת פסטיבל הקולנוע הגאה TLVFest

ביקורת

ביקורת

זה סוג של חידוש. לפחות לכאורה. סרט אימה המבוסס על מיתולוגיה הודית, אם כי מתרחש בארה"ב ומתנהל על פי חוקי ומסורת סרטי האימה האמריקניים. במרכז הסיפור, כוח אימתני שמצליח לפגוע בתיכוניסטית ממוצא הודי ולטלטל את עולמה פיזית ונפשית. מזכיר את ים הסרטים המוכרים בהם דיבוק אוחז באדם כזה או אחר, ואז צריך למצוא את הנוסחה שתשחרר אותו מהעניין. מוכר ושחוק, לא? בסך הכל אין כאן שום ערך מוסף לז'אנר וגם לחובבי סרטי האימה הוא לא יחדש דבר.        
 
"בלתי נשכחים 4" (ארה"ב 2023) **

אקשן. חבורת הלוחמים שכירי החרב הפנסיונרים חוזרת לפעולה שוב. בחבורה, כריסמס (ג'ייסון סתייטהם), בארני (סילבסטר סטאלון), גאנר (דולף לונדגרן) וטול רוד (דנדי קוטור). הם נשלחים ללוב על מנת לנסות ללכוד כנופייה של סוחרי נשק, שהניחו יד על מרעומים שעלולים להפעיל פצצה גרעינית. אלא שהמשימה נכשלת ובארני נהרג בפעולה. לי מורחק מהצוות בגלל שפעל מבלי לקבל סמכות בתקווה שיצליח להציל את בארני. אבל הוא עוד יחזור לפעילות, גם ללא הרשאה. בינתיים הכוח מצטייד בדם צעיר, שחקני רכש בהם איזי דיי (50 סנט), ג'ינה (מייגן פוקס), כמפקדת החדשה של הקבוצה, מארש (אנדי גארסייה), דצ'ה (טוני ג'ה), ראמאת (אייקו וואיס), לאש (לוי טאראן)  גאלאן (ג'ייקוב סקיפיו). החבורה יוצאת לחופי תאילנד, שם משייטת ספינה גדולה ועליה הטרוריסטים שמאיימים להשיג שליטה על נשק גרעיני. 103 דקות. בלתי נשכחים


ביקורת

שוב חוזר הניגון. אקשן, אקשן ושוב אקשן. הבעיה היא שבכל פרק נוסף של מעללי הלוחמים החתיארים, הסיפורים נעשים יותר ויותר מופרכים, וזה עוד מאותו הדבר, רק יותר ויותר מוגזם. וכאשר אין כאן אפילו את האירוניה והלעג העצמי שאפיינו את הסרטים הראשונים בפרויקט, בהם נכתבו לחבר'ה טקסטים, או קומיק רליפים, שיורדים עליהם עצמם ועל הדימוי המאצ'ואיסטי שלהם, אז כל הפרויקט מאבד את כוח המשיכה המוגבל שעוד היה לו. אני בספק אם גם חובבי האקשן נטו ייהנו מהסרט הזה.  

"אהבה עד העצם" (ארה"ב 2023) **

קומדיה. סרטם של ניק פביאנו וריצ'רד אלן ריד. מקס (גרנט גאסטין) הוא חנון חרדתי שפוחד מהצל של עצמו. שלא לומר כזה מגיע לניסיונות להשיג לעצמו דייט עם בחורה. בשיחות עם הפסיכולוגית שלו היא מציעה לו לאמץ כלבה, איתה יוכל להתיידד וכך להתאמן על קשר שאולי יהיה לו בעתיד עם אישה. וכך הוא עושה ורוכש לעצמו כלבה חמודה. בגינת הכלבים הוא פוגש לדייט את ניקול (לוסי הייל), צעירה חופשייה שאימצה כלב רחוב שעקב אחריה. המפגש ביניהם לא עולה יפה, בלשון המעטה. האם הכלבים שלהם יצליחו להתקרב ולגרום גם לבעליהם לחבור זה לזה? 106 דקות.

ביקורת

זו אמורה להיות קומדיה, אבל היא לא כל כך מצחיקה, ולעיתים גם וולגרית. גרנט גאסטין ולוסי הייל עושים כמיטב יכולתם, אבל התסריט שהופקד בידיהם לא מאפשר להם יותר מדי מרחב פעולה. מקס הוא טיפוס חרדתי מגושם ועצבני, אבל גאסטין מגלם אותו באופן מוגזם, שכאמור רחוק מלשעשע. ניקול אמורה לספק לו את הקונטרה הנשית, והיא עושה את זה, אבל באופן לא ממש משכנע. שניהם נראים טוב ולא ברור למה הם לא מתחברים רומנטית זה לזה. הכלבים החמודים שלהם אמנם מצילים קצת את המצב, אבל לא מספיק.  

"צוות לעניין" (ארה"ב 2023)

אנימציה. סרטו של ג'רמי דגרוסון.  כשהאורות כבים בתיאטרון הישן של סנטרל פארק, הבובות מתעוררות לחיים. בהם דון, שנמאס לו לשחק את השוטה יום אחר יום. הוא חולם להיות גיבור אמיתי ואוזר אומץ לצאת אל מחוץ לתיאטרון למסע לגילוי העולם הגדול. וזאת על מנת לחיות חיים משלו. בדרך הוא פוגש בדי.ג'יי דוגי דוג, בובת פרווה נטושה, שרוצה להפוך לכוכב ראפ. זוהי תחילתה של ידידות גדולה בלב העיר ניו-יורק, כשבכוונת השניים להפוך את החלומות שלהם למציאות. 90 דקות. צוות לעניין