"חדר משלו" (ישראל 2023) **** וחצי

דרמה. סרטו של מתן יאיר, אותו עיבד לקולנוע מספרו. אורי (גלעד לדרמן) הוא ילד מופנם החי במשפחה על סף פירוק. אמו (ירדן בר כוכבא) ישנה בחדרו לאחר שיחסיה עם בעלה-אביו (ישראל ברייט) התערערו מאוד. אורי, שקיבל צו ראשון, מגיע למאבחנת הצבאית הקולטת שהוא נער חריג ונותנת לו זימון לאבחון אצל קצין בריאות הנפש. בסיר הלחץ המשפחתי נמצאת גם אחותו הגדולה של אורי (נטע רוט), שנוהגת לארח את בן זוגה בחדרה.

אורי מנסה להצטרף למשלחת השכבה היוצאת למסע לפולין, וזאת במסגרת יחסיו הקרובים עם רכז השכבה עמית רוקמן (דרור קרן), שמרכיב את המשלחת. בינתיים, האב עוזב את הבית למקום לא ידוע. חוסר האפשרות של אורי להשיג את חתימתו הנדרשת של האב על טופס היציאה למסע, מסבך את האפשרות שלו להצטרף למשלחת, אבל בסופו של דבר היחסים שלו עם רוקמן מתהדקים וכך גם עם אמו, שפיתחה קריירה חדשה במועדון טניס והעניין שלה בתחום, עליו נדלקה בהשראת בנה, הולך וגובר. 81 דקות.  חדר משלו




חדר משלו, תמונה באדיבות סרטי יונייטד קינג, צילום: איתי גמשי


ביקורת:

"פיגומים". "בגרות". וכעת "חדר משלו". סרטים מצוינים בעלי אופי פדגוגי, הנגזרים מהרקע התעסוקתי של הבמאי-מורה מתן יאיר. הוא במאי רגיש היודע להרכיב ולפצח קשיים במערכות יחסים בתוך המשפחה, וגם לבנות את המשוואה העדינה של הקשר הרגיש שבין מורה ותלמידו החריג. בפשטות וביושר אינטלקטואלי משרטט יאיר את קריסת הקשר שבין אמו של אורי ואביו. עד כדי כך שהאב עוזב את הבית והבן תופס את מקומו הפיזי במיטה המשותפת שלו עם האם.

הדבר מבוסס על הביוגרפיה האישית של יאיר והוא מצליח להעביר את העניין למסך בשיא האותנטיות. בדומה למה שעשה בסרטיו הקודמים, גם כאן מצליח יאיר לבנות סיטואציות נטורליסטיות שיש בהן מוטיבים ביזאריים. למשל, אורי מצליח לגרום לרוקמן שלא להרכיב את המשקפיים החדשים אותם רכש. או הסצנה בה אורי מנסה למנוע מהכלב שאביו השאיר לו כשעזב את הבית לעשות את צרכיו בדירה, ונכשל. יאיר גם יודע להדריך נהדר את שחקניו ומוציא מהם תצוגות יוצאות דופן. מגלעד לדרמן הלא מוכר, שאותו הוא הופך לנער בן עשרה לחוץ המנסה באובססיביות לממש את המטלות של בני גילו. מהצטרפות למסע לפולין ועד צליחת תהליך הגיוס לצה"ל. ולירדן בר כוכבא הוא תופר חליפה של אישה בגיל העמידה, חסרת ביטחון לאחר שבעלה נטש את הבית. היא נאחזת בבנה, שעובר לישון במיטתה, ויש להם רגעי חסד כשהם טובלים יחד במימי הים, אותם שניהם אוהבים.ואת דרור קרן המעולה, המופיע לאחרונה בסרט אחר סרט, יאיר מן הסתם לא היה צריך כל כך לתדרך איך לעשות באופן מושלם את דמות רוקמן, המורה האידיאולוג המסור השואף לשלמות. "חדר משלו" הוא סרט אמין, רגיש ומרגש. אל תחמיצו אותו.      

"ספר הפתרונות" (צרפת 2024) ****

דרמה. סרטו של מישל גונדרי. במרכז העלילה מארק (פייר ניני), במאי נוירוטי וקצת פרנואיד. הוא לא יכול לשאת את מה שהמפיקים שלו עושים לסרטו החדש. ולכן, בעזרת העורכת הקבועה שלו הוא מצליח לחטוף את כל חומרי הסרט ולברוח איתם לבית דודתו שבכפר צרפתי נידח. שם הוא מתכנן לסיים ליצור את הסרט בתנאים שלו. אבל במקום זה, איכשהו, הוא מצליח להקים תזמורת, מתאהב, קונה בית ומשפץ אותו, כותב ספר, ועל הדרך גם מביא את סרטו לעותק סופי. עם בלאנש גארדין, פרנסואז לברון, סטינג. 102 דקות. ספר הפתרונות



ספר הפתרונות, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

ביקורת:

יוצר הקולנוע הצרפתי המיוחד מישל גונדרי חתום על סרטים יוצאי דופן: "המין האנושי" (2001), "שמש נצחית בראש צלול" (2004), "מדעי החלום" (2006) ו"קדימה תריץ אחורה" (2008). כך שבמשך 16 שנה הוא לא יצר סרט חדש, וטוב שעכשיו זה קרה. האמת היא שהתגעגעתי לסרט שלו. בייחוד אם כאשר יצר אותו לא לקח את הכדורים שלו. בדיוק כמו הגיבור שלו מארק. התגעגעתי ליצירה שעובדת על פי חוקי המשחק הלא שגרתיים של גונדרי. לנראטיב סהרורי שלא מיישר קו עם שום שיטה. לסיפור שכמה שהוא יותר מטורלל – הרי זה משובח. "ספר הפתרונות" מעמיד באור אירוני, אפילו מגוחך במידה מסוימת, את העשייה הקולנועית. עבור מארק זהו טריפ יצירתי, תרתי משמע. הוא חייב להרחיק לבית דודתו, כדי להימנע מרעשי רקע בעשייה הקולנועית שלו. באופן מפתיע נענית פנייה שלו לזמר סטינג וזה מגיע כדי להקליט שיר לפסקול סרטו של מארק. בדרכו הלא קונבנציונלית מפרק גונדרי לגורמים את תהליך עשיית סרט וגורם לו להיראות מקרי, פועל יוצא של הברקות רנדומלית ותוצר של צירוף נסיבות לא מתוכננות מראש. הגיבור שלו מארק הוא האדם הכי לא צפוי עלי אדמות ומובטח לצופים שכל הזמן הוא יפתיע מחדש. בקיצור, אהבתי.

צלילה מסוכנת, תמונה באדיבות סרטי שובל


ביקורת: