"כוכב הקופים: ממלכה חדשה" (ארה"ב 2024) ****

פנטזיה. סרטו של ווס בול. מאות שנים לאחר שלטונו של ציזר, מאכלסים את העולם מספר לא קטן של שבטי קופים. קוף צעיר בשם נואה (אוון טיג), שימפנזה הקשור גנטית לנשרים, שלא חווה דבר מהעבר, יתחיל להטיל ספק בכל מה שלמד על ההיסטוריה של אבותיו והקשר שלהם לבני האדם. הוא מצטרף לקוף ותיק ובעל ניסיון, ראקה (פיטר מייקון), ויחד הם יקבלו החלטות שעשויות להשפיע ולהגדיר מחדש את עתיד הקופים לצד בני האדם. מיי (פרייה אלן), אישה צעירה, מצטרפת אליהם למסע, כשאף לה תוכניות משלה. עם קווין דוראנד, וויליאם ה. מייסי, דיצ'ן לכמן. 145 דקות. כוכב הקופים: ממלכה חדשה   

כוכב הקופים: ממלכה חדשה, תמונה באדיבות פורום פילם





סדרת "כוכב הקופים" מונה כבר עשרה סרטים, וזה בהחלט זמן לעשות סיכום ביניים להתניעה מחדש וזה בדיוק מה שעושה "כוכב הקופים: ממלכה חדשה". באווירה של טבע פראי ויערות עד ממשיכים הקופים המדברים לחיות בקבוצות, שבטים, כשיש ביניהם גם איחודים וגם יריבויות. אנחנו מקבלים כאן כנתון שהקופים ככלל הם הגזע השולט ביקום ובני האדם הם בעלי מעמד נחות, רובם אפילו לא מדברים ומסתתרים, כלומר לא נראים בסרט. (הבמאי ווס בול סדרת סרטי "הרץ במבוך") יצר כאן אקספוזיציה נכונה לבניית הסיפור והליין העלילתי שימשיכו את העלילה. האפקטים המיוחדים של האנשת הקופים והפיכתם לאמינים עובדים היטב וגם האווירה כולה של הסרט כוהרנטית ומגובשת. גם פרייה אלן, כמייצגת בני האדם, מתקבלת טוב מאוד. יחד עם זאת הסרט קצת ארוך מדי ולקראת הסוף נמתח. אם כי בסופו יש כאן פתיחת-סגירת מעגל מתוחכמת עם הדרך שבה הכול החל, והתוויית הכיוון להמשך. מדובר בעבודת קולנוע טובה וראויה.   

"האמן ומרגריטה" (רוסיה 2023) ****

דרמה. סרטו של מיכאיל לוקשין, על פי הרומן של מיכאיל בולגקוב. העלילה מתרחשת במוסקבה של שנות ה-30 הסוערות, בהן ביצע סטלין את הטיהורים הידועים לשמצה שלו. סופר מפורסם (ייבגני טסיגנוב), שחווה את שיא הקריירה שלו אז, מוצא עצמו לפתע במרכזה של שערורייה ספרותית. פרמיירה על מחזה שכתב אודות פונטיוס פילאטוס מתבטלת על ידי השלטונות הסובייטיים. ואם לא די בכך, עמיתיו נמנעים בהפגנתיות מלפגוש אותו ובתוך ימים ספורים הוא הופך למנודה. זמן קצר לאחר מכן הוא פוגש במרגריטה (יוליה סניגיר), אישה יפהפייה נשואה, ההופכת לאהובתו ולמוזה שלו ביצירתו. בהשראת אהבתה ובזכות תמיכתה בו הסופר לוקח על עצמו את משימת כתיבת רומן חדש, שהדמויות בו הם אנשים בסביבתו. בספרו, השטן, שנקרא וולנד (אוגוסט דיהל), אדם מסתורי בעל השפעה מהפנטת, נוקם בכל אלה שגרמו לנפילתו של הסופר. זה האחרון שוקע בעולם של הרומן שלו ובהדרגה מתנתק מהמציאות ומפסיק להבחין בין בדיה ואמת הוא יודע שאין כל סיכוי שיוציאו את הרומן שלו בברית המועצות, אבל מרגריטה משפיעה עליו לסיימו, ויהי מה .157 דקות. האמן ומרגריטה



האמן ומרגריטה, תמונת יחסי ציבור



הסיפור שמאחורי הספר ממנו עובד הסרט מרתק לא פחות מהסרט עצמו ושווה שנספר אותו. הספר נכתב בין 1928 ו-1940. שנים אפלות של דיכוי ורמיסת זכויות הפרט. אלה היו ימים אפלים בברית המועצות ובמשך שנים ארוכות נאסרה הפצתו. מיכאיל בולגקוב ידע שספרו לא יאושר לפרסום פומבי ובכל זאת המשיך לשפר אותו ולכתוב עוד גרסה ועוד גרסה, כפרויקט אישי שהוא לקח בחשבון שלעולם לא ייצא לאור. הוא לא השלים את כתיבתו ורק לאחר מותו אספה אלמנתו את כל פיסות הפאזל הספרותי המרתק שהשאיר אחריו, ואיכשהו סיימה אותו בכוחות עצמה. לאחר מכן יצרה מספר עותקים שהודפסו במכונת כתיבה, והחלו לעבור באופן מחתרתי מיד ליד, לקריאה. וכך, בסופו של דבר היצירה הזו הפכה ברוסיה למוצר צריכה פולחני, שאי אפשר היה להתעלם ממנו.

לאורך השנים נעשו עיבודים קולנועיים אחדים לספר, ואף הופקה סדרת טלוויזיה, אבל לעדותם של רבים אלה לא הצליחו לשמר את רוח הספר. אני לא נחשפתי לסרט וגם לא לעיבודים הקולנועיים הקודמים, אבל על פי יודעי דבר ומביני עניין שקראו את הספר וראו את הסרט, אני מקבל את הרושם שזהו העיבוד הכי נאמן והכי קרוב למקור.

בנוגע לסרט, עצם אזכורו של פונטיוס פילאטוס, נציב יהודה, אדם מושחת ורודף ממון, שעיקר פרסומו בא לו בעקבות מעורבותו בהאשמת ישו במרידה ברומאים ובצליבתו. אין דימוי חזק מזה לשלטון האימה שהטיל סטלין על רוסיה ורצח עשרות מיליוני אנשים. יש ביטוי מובהק בסרט לשנים הסוערות האלה בברית המועצות, מבעד לעיניו של הסופר, שהאמת, הדמיון והנראטיב הספרותי שהוא עובד עליו, מתערבבים זה בזה כאן בדרך יצירתית במיוחד. הבמאי מיכאיל לוקשין בונה את מערכת היחסים בין מרגריטה והסופר בדרך מיוחדת, תוך דילוג בין המציאות של חייהם והדימויים שעולים מכתיבתו. 

שלד הסיפור פשוט: סופר פעיל מצליח מוצא עצמו ואת האידיאולוגיה שלו בהתנגשות עם המשטר הסובייטי החדש. הוא מוחרם על ידו בהדרגה ומגלה שקשה לו להתקיים, מה גם שהטרור השלטוני מאיים עליו. נקודת האור היחידה שלו בעת הזאת נובעת מהמפגש המקרי עם מרגריטה, אישה יפהפייה נשואה שמאתגרת אותו. היא סקרנית ומבקשת ממנו שיקריא לה פרקים מספרו המתהווה שעד כניסתה לחייו היה די תקוע. פרקים חדשים הנרקמים בהשראתה כובשים אותה וכך גם נבנה סיפור האהבה שלהם.

ברור שזהו בעצם סיפורו האישי של בולגקוב, מחבר הספר שעובד לתסריט של הסרט הזה. וכך יש לנו כאן דיאלוג מרתק בין ספרות וקולנוע, כשדמיונו של הבמאי מוסיף המון לתבנית שנוצקה ויוצרת כאן את מציאות הקיום וגם את זו האלטרנטיבית, הספרותית. לא אחת הגבולות ביניהם מיטשטשים, והתוצאה היא פנטזיה מרהיבה.    





"סוד החיים הפשוטים" (צרפת 2023) ****

דרמה. סרטו של אריק בנאר. וינסנט (למברט ווילסון) הוא יזם מוכר ומצליח שאורח חייו צפוף ותזזיתי. תקלה במכוניתו בלב יער קוטעת את תוכניותיו. ביער הוא מתוודע לפייר (גרגורי גדבואה), שחי בלב הטבע הפראי ונראה כאילו זה סגנון חייו מאז ומעולם. הוא נחלץ לעזרת וינסנט, מבטיח להניע את רכבו ומארח אותו בביתו.  הכפרי והפשוט. אט אט מתברר שהמפגש הוא לא מקרי ולשניים יש הרבה מן המשותף, למרות השוני הגדול ביניהם. 95 דקות. סוד החיים הפשוטים


סוד החיים הפשוטים, תמונה באדיבות קולנוע חדש

ישנן עבודות קולנוע שנפתחות בפרזנטציות ארוכות, המרכיבות יסודות מוצקים של עלילה סדורה. אלא שבהמשך מתברר שהדברים הם לא כפי שהם נראים. לפעמים אפילו הפוכים. יש לי חיבה לסוג זה של קולנוע, כי במקרים שבהם זה נעשה נכון, לרוב הסרט מסקרן ומצליח להפתיע. וזאת משום שהוא מייצר תפנית נראטיבית שבעקבותיו משתנה כל התפיסה בנוגע למה שאנחנו רואים על המסך. כזה הוא בעיניי במובן מסוים "סוד החיים הפשוטים". המפגש הראשוני של וינסנט ופייר (למברט ווילסון וגרגורי גדבואה טובים מאוד, כהרגלם) מרכיב את הדימוי, ואולי נקרא לזה אשליה, שיש כאן אירוע מקרי חד-פעמי שיעניק לווינסנט שיעור לחיים וילמד אותו שפשטות הקיום האנושי בטבע עדיפה על מירוץ החיים, הקריירה וההישגיות הבלתי פוסקים. אבל זה רק חלק אחד של המשוואה. בצידה השני קיימות תובנות אחרות שאותן תגלו במהלך הצפייה. עבורי התסריט היה לא צפוי וצפן לא מעט הפתעות. הוא הזכיר לי קצת את "נפלאות החושים" של בנאר (החתום בין היתר גם על "דלישס"). שם הגיבורה לואיז (וירז'יני אפירה) נאבקה לגדל את ילדיה בפרובאנס ולהציל את העסק שהוריש לה בעלה ולאחר שהיא פוגעת במכוניתה בבחור מוזר בעל הפרעת אישיות גבולית, היא תגלה בעזרתו שוב את טעם החיים. אגב, שני הסרטים גם מתרחשים בצרפת הפרובינציאלית, בחיק הטבע. בשורה התחתונה, "סוד החיים הפשוטים" הוא סרט מפתיע ומהנה.  






"המסע המטלטל לברלין" (אוקראינה 2024) ****

קומדיה. סרטה של אולגה ריאשינה. רגע לפני שהוא אמור לעלות להופעה גדולה עם להקתו, המוזיקאי האוקראיני  קוזמה (איבאן בלינדר) וחברו בארד (ולדימיר גבע), יוצאים לטיול לברלין במכונית "פובדה" חלודה ומקרטעת שקוזמה קנה בכלום כסף. הוא מעוניין להחליף אותה ב"מרצדס 600", בדיל שמתוכנן לו עם אספן מכוניות גרמני. המטרה שלו היא גם, ואולי בעיקר, להרשים את ברברה (מריה סטופניק), הבחורה בה הוא מאוהב. אבל חיי הלילה התוססים והקדחתניים של ברלין סוחפים את קוזמה ובארד לסדרת הרפתקאות של סקס אנד דראג אנד רוק'נ'רול בסגנון גרמני עכשווי. ולבארד יש משימה נוספת, אותה הוא מסתיר מקוזמה. האם יצליחו השניים לממש את מטרותיהם המקוריות? 104 דקות. המסע המטלטל לברלין


המסע המטלטל לברלין, תמונה באדיבות CreatedInUkraine

מתברר שיש קולנוע אוקראיני עצמאי, והוא שונה כמעט לחלוטין מזה הרוסי, השכן. ראינו כאן לאחרונה את "טעם החופש" ועוד מספר סרטים שהוקרנו בפסטיבל קולנוע אוקראיני ראשון שנערך בתל-אביב. בגדול, אם לשפוט על פי הדוגמיות האלה, אפשר לומר שהקולנוע האוקראיני הרבה פחות כבד מהקולנוע הרוסי, השמרני בדרך כלל, ויותר קליל וקרוב ברוחו לאירופי ואף להוליוודי. סיפור המעטפת כאן מעיד על הגישה הפריקית של הבמאית אולגה ריאשינה, שזו סרטה השני. שני חברים יוצאים ברכב מיושן, שצריך להניע אותו בעזרת מנואלה ובדחיפה, מקייב לברלין. במושב האחורי יש להם בובות עירומות שאותן מציגים כשעליהן מלבושים כאלה ואחרים בחלונות ראווה של חנויות ביגוד. מתברר שיש בתוך הבובות האלה תכולה יקרה ויעד ומועד מסירה.

בהגיעם לברלין, מתחיל הטריפ האמיתי והיאללה בלגן הטוטאלי של קוזמה ובארד. כבר בלילה הראשון, בעודם מתארחים בבית חברים, מישהו מחרב להם את מכונית הפובדה הבוטיקית שלהם והיא כבר לא כשירה במצבה זה להיות מוצגת לאספן. אחר כך הם מתגלגלים לעולם חיי הלילה המטורף של העיר, טועמים בלי להתכוון את הנרקוטיקה מעלפת החושים שיש למקום להציע ומתוודעים גם למאפיונרים מאיימים נוסח ברלין. ואת כל זה מגישה לנו ריאשינה בכישרון רב, בקצב סוחף ומטלטל, עם מוזיקה קצבית שדופקת בראש ואימאג'ים ויזואליים תואמים. אה, ועם הרבה הומור. נכון שזה לגמרי קראוד-פליזר, בעיקר לקהל צעיר אני מניח, אבל הוא עושה את העבודה עד הסוף. "המסע המטלטל לברלין" הוא פשוט כיף של סרט.            






"תיאודור" (ישראל 2024) ****

"למצוא את הדרך" (אנגליה 2023)

דרמה. סרטו של פטריק דיקינסון. קנזבורו (לילי פרנקי) מתאבל על מותה של אשתו אקיקו (טאי קימורה). במכתב שכתבה לפני מותה היא מבקשת ממנו ומבנה, טושי (ריו נישיקידו), לפזר את האפר שלה במקום בו בילתה את ילדותה – אגם ווינדרמיר בלונדון. קנזבורו, יחד עם משפחתו של טושי, יוצא קנזבורו למסע משנה חיים לאנגליה, כדי לממש את בקשתה האחרונה של אשתו. 94 דקות.  למצוא את הדרך

"מתוקה רצח" (ארה"ב-אירלנד 2024)

אימה. סרטו של מאט בטינלי-אולפין, טיילר ג'ילט. לאחר שחבורת פושעים חוטפת את בתו בת ה-12 של מיליונר מפוקפק, כל מה שהם צריכים לעשות כדי לקחת הביתה כופר של 50 מיליון דולר הוא לשמור על הילדה במהלך הלילה. אבל מהר מאוד הפושעים מתחילים להיעלם אחד אחרי השני, כשהם מגלים לאימתם שהם נעולים באחוזה המבודדת והם ניצודים על ידי הילדה הקטנה. 109 דקות. מתוקה רצח