"העוקץ הג'נטלמני" (קנדה 2022) ***

דרמה. סרטו של אלן אונגר, המבוסס על מקרה אמיתי. נוכל מתוחכם נמלט מבית הכלא בו ריצה מאסר, מאמץ לעצמו זהות חדשה, רוברט (ג'וש דוהמל), נמלט לקנדה, ושם הוא מתחיל לשדוד בנקים. הוא עושה זאת במקצועיות ובקור רוח ומצליח בגדול. על הדרך הוא גם מכיר בחורה נאה, עובדת סוציאלית בשם אנדראה (אלישה קאטברט) ובין השניים נרקם רומן. היא לא יודעת דבר על עיסוקו הפלילי. רוברט מתחיל להתמכר לפעילותו כשודד בנקים ומכוון להשגת ממון גדול יותר. לשם כך הוא פונה לגנגסטר ומלווה בריבית, טומי קיי (מל גיבסון), והשניים הופכים לשותפים. רוברט ממשיך לשדוד בדרכו הזהירה והמתוחכמת, אלא שבלשי משטרה עיקשים מתחילים לחקור את מקרי השוד הרבים של בנקים בכל רחבי קנדה, והשאלה היא האם יצליחו לשים את ידיהם עליו. 126 דקות. העוקץ הג'נטלמני


העוקץ הג'נטלמני, תמונה באדיבות רד קייפ


השחקן ג'וש דוהמל עושה לא רע את דמותו של רוברט, הנוכל החמקמק המלוטש, הזהיר והמתוחכם. יש לו פחות או יותר את הכריזמה הנדרשת לתפקיד, אבל הוא רחוק מלהיות מבריק ומלהיב. גם אלישה קאטברט, על תקן האישה שאיתו, חיוורת למדי, סטטיסטית מסורה, אבל עדיין סטטיסטית. מה שהסרט מצליח בכל זאת להעביר זה את האובססיה של רוברט לשוב ולשדוד. עוד, ועוד, ועוד. הוא לא יכול להתאפק. זה חזק ממנו. עם זאת ניתן ללמוד ממנו דבר וחצי דבר על התנהלות פלילית נכונה וחכמה שמציבה אותו תמיד צעד אחד, אם לא יותר, לפני אנשי החוק הדולקים אחריו. תחילת הסרט די שעממה אותי, אבל בהמשך הוא תפס תאוצה. אולי בגלל שידעתי שהוא מבוסס על מקרה אמיתי, ובסל הסדרה הבלתי פוסקת של מסעות ברחבי קנדה וביצוע מעשי שוד של בנקים. והגיבור לא מעורר חשד ולא נתפס במשך תקופה ארוכה מאוד. ובסופו של דבר השיג דבר אולי בלתי נתפס. וכאן מגיע ספוילר, שאני מכריז עליו כדי שתימנעו ממנו אם אתם רוצים להישאר במתח.

במציאות ביצע הגיבור המכונה רוברט 59 מקרי שוד של בנקים בשנות ה-80 וה-90. אלה הכניסו לכיסו 2.339 מיליון דולר, שמעולם לא נמצאו. אנדראה התגרשה ממנו, הוא ישב בכלא והשתחרר ב-2001 ומן הסתם לא היה צריך לדאוג יותר לפרנסתו, עד עצם היום הזה.

"57 שניות" (ארה"ב 2023) ** וחצי

בדיוני. סרטו של רסטי קנדיף. אנטון בורל (מורגן פרימן) הוא גורו טכנולוגי. להופעות שלו מחכים אלפי אנשי הייטק מכל העולם. בהם בלוגר הטכנולוגיה פרנקלין פאוסטי (ג'וש הצ'רסון), שמבקש לראיין אותו. אבל לפני שזה קורה הוא מצליח במקרה לסכל ניסיון התנקשות בבורל ומציל את חייו. רגע לאחר מכן מוצא פרנקלין טבעת מסתורית שכנראה נפלה לבורל. בהמשך הוא מצליח לקלוט שהטבעת מאפשרת לבעליה לחזור 57 שניות בזמן לעבר. פרנקלין לומד לשנות את המציאות לטובתו: הוא מקסים את חברתו החדשה ג'אלה (לובי סימון), מרוויח כסף קל בבתי קזינו ונראה כי דרכו סלולה למימוש כל מה שירצה. ואז הוא מתמקד במשימה החשובה של חייו: לנקום בחברת תרופות, שבראשה סיג תורנסון (גרג גרמן), המפיצה סם ממכר שהרג את אחותו התאומה. פרנקלין ובורל, שנחלץ לעזרתו, לא מודעים לכוחה של חברת התרופות ויקשה עליהם לחסלה. 99 דקות. 57 שניות


57 שניות, תמונה באדיבות סרטי שובל

הצפייה בסרט הזה הסבה לי תחילה, ולאורך דקות לא מעטות שלו, הנאה. מה יכול להיות רע בסיפור בדיוני על בחור שנופלת לידיו טבעת שבאמצעותה הוא יכול לחזור 57 שניות אחורה ולתקן בזריזות טעויות שביצע בדקה האחרונה? אלא שככל שההקרנה התקדמה הרגשתי שזה פוני של טריק אחד, פחות או יותר, וכשמתרגלים אליו אין לסרט אפילו שמץ של עומק רגשי. אפילו שיש כאן את מוטיב הנקמה בחברת התרופות. ועוד לא דיברנו על זה  שג'וש הצ'רסון, המוכר בעיקר מסדרת סרטי "משחקי הרעב", הוא לא בדיוק שחקן מוביל שיכול לסחוב עליו סרט כזה. אז כן, "57 שניות" הוא בהחלט קראוד פליזר, והייתי מוסיף אפילו גילטי פלז'ר, אבל אתה יוצא ממנו בתחושה שהוא עבד עליך בעיניים והוא בעצם מוצר קולנוע שטחי שבסך הכל לא מותיר כמעט חותם.

"חלומות מסוכר" (צרפת 2023) ***

דרמה. סרטו של סבסטיאן טולאר, המבוסס על מקרה אמיתי. מאז שהיה ילד קטן, יזיד חלם להיות קונדיטור, משהו שנראה בלתי אפשרי בשביל בן מהגרים ממרוקו שבילדותו עבר בין בית אומנה אחד למשנהו. אבל יזיד (ריאד בלאיש) ניחן בעיקשות, כישרון וכריזמה, והוא נחוש לעשות כל שביכולתו כדי להצליח בעולם האליטיסטי של הבישול והקונדיטוריה בצרפת. הוא ימצא עצמו לבסוף לצד שפים מדופלמים ובעלי שם, המנהלים מטבחים יוקרתיים מפריז ועד מונקו. והכל יתנקז לתחרות אפייה בינלאומית נוצצת, שעשויה לעצב את עתידו. 110 דקות. חלומות מסוכר


חלומות מסוכר, תמונה באדיבות בתי קולנוע לב

בין אם מדובר בסרטים שמבוססים על מקרים אמיתיים, כמו זה, ובין אם אלה נראטיבים פיקטיביים, הקולנוע הצרפתי הרגיל אותנו לסיפורי סינדרלה של מהגרים מצפון אפריקה שמגיעים לצרפת ומנסים להתפתח ולהתפרסם בה, כל אחד בתחומו. זאיה זוואני, ילדה ממוצא אלג'יראי, השתוקקה להיות מנצחת תזמורת (בסרט "המנצחת", שעלה למסכים בשבוע שעבר). יזיד מפנטז כמעט מגיל אפס שהוא מכין מאפה שוקולד דליקטס. ואלה רק דוגמאות מעכשיו. אז, למרות שכל מקרה הוא פרטי, הנוסחה הזו די שחוקה כבר. וכמו בחלק מהמקרים הקודמים גם במקרה שלפנינו מדובר בילד שמגיע ממשפחה לא מתפקדת ומתחיל לפלס את דרכו לעבר הניצחון האישי הקטן שלו. "חלומות מסוכר" הוא ללא ספק חלק מהטרנד הקולינרי בקולנוע. זהו סרטו הראשון של סבסטיאן טולאר והוא לא אחיד במבנהו. סצנות הכנת המאפים נהדרות וניכר כי הושקע בהן בצילום, בתאורה, במוזיקה. ואילו בקטעים האחרים יש הרבה פחות הקפדה, כמו גם בהרכבת הנראטיב הכרונולוגי. לא תמיד ברור באיזו תקופה בחייו של יזיד מדובר.      

"הזרים: חלק 1" (ארה"ב 2024)

אימה. סרטו של רני הרלין. זוג צעיר יוצא לנסיעה מחוף לחוף לקראת התחלה חדשה בחייהם. בדרך הם נתקעים ובלית ברירה הם נאלצים לעצור בדרך ולישון באייר בי-אן-בי מבודד באורגון. מהר מאוד יתברר להם ששלושה זרים במסכות זוממים עליהם והם ייאלצו לנסות לשרוד את ליל הבלהות שצפוי להם 91 . דקות.

"ספיי אקס פאמילי" (יפן 2024)

אנימציה. סרטו של טקאשי קטנירי. לויד מקבל פקודה להיות מוחלף במבצע סטריקס. בעקבות זאת הוא מחליט לעזור לאניה לזכות בתחרות הבישול באקדמיית עדן, על ידי הכנת המנה האהובה של המנהל. בכך אולי יצליח למנוע את החלפתו . 110 דקות.

 

"גארפילד הסרט" (אנגליה-ארה"ב 2024)

אנימציה. סרטו של מארק דינדל. גארפילד (קולו של כריס פראט), חתול הבית המפורסם בעולם בזכות שנאתו לימי שני ואהבתו הבלתי נדלית ללזניות, יוצא להרפתקה פרועה וחריגה בטבע. שלא כמנהגו. זאת לאחר איחוד לא צפוי עם אביו האובד, חתול הרחוב המוזנח ויק (קולו של סמואל ל. ג'קסון), גארפילד וידידו הכלב אודי נאלצים להיפרד מחיי הנוחות ולהשתתף יחד עם ויק בשוד . 101 דקות.