מן המקום שבו אנו צודקים

לראשונה בתולדותיו יתקיים פסטיבל שירה מטולה לא בביתו – אלא בעיר ירושלים. הפסטיבל יתקיים ב-28–30 באוגוסט 2024 בבית הקונפדרציה, במשכנות-שאננים ובתיאטרון החאן.

"מטולה נטושה ומופגזת והצפון במלחמה", אומרים מנהלי הפסטיבל, "אך אנו, מארגני פסטיבל השירה מטולה, שהתקיים מדי קיץ במושבה הצפונית במשך עשרות שנים, לא מתכוונים להיכנע. הפסטיבל, שידע מלחמות וקשיים אחרים גם בעבר, ויכול להם – יתקיים כסדרו גם השנה, והוא יתרחש בירושלים".

אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה ומנהל הפסטיבל: "מטולה, המושבה הקסומה והאהובה בגליל, הפכה במלחמה לעיי חורבות. במשך כ-30 שנה התקיים בה פסטיבל המשוררים החשוב ביותר בישראל, בניהולו ובהפקתו של בית הקונפדרציה, ועתה היא מתמודדת עם האסון הגדול בתולדותיה. מתוך סולידריות עמוקה עם אנשי מטולה ועם הגליל כולו, ואמונה בכוחה של השירה ובהכרחיותה במיוחד בימים קשים – החלטנו לקיים את פסטיבל שירה מטולה בירושלים.

"לכבוד הפסטיבל נארגן אוטובוסים עבור אנשי מטולה המפונים מבתיהם, וכן לכל תושבי הצפון והדרום המפונים, ונזמין אותם להגיע לירושלים וליהנות מאירועי הפסטיבל. הכניסה לאירועי הפסטיבל תהיה ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי (למעט המופעים שייערכו בתיאטרון החאן). בואו לחבק את תושבי מטולה האמיצים, ואת האזרחים המפונים כולם".

בני ציפר ושירי לב-ארי, המנהלים האמנותיים של הפסטיבל: "השירה תנצח! מדי שנה אירחה מטולה את פסטיבל השירה, האירוע הספרותי המרכזי של ישראל. מטולה עוברת כעת ימים קשים. אנחנו תקווה שהיא תשתקם בקרוב, אך לא ויתרנו על הפסטיבל, המתרחש כנגד כל הסיכויים – ובגדול – בירושלים, כשהעיניים נשואות בגעגועים למטולה. כמדי שנה ואף יותר מבכל שנה, ישתתפו בפסטיבל מיטב הכוחות הספרותיים ומגוון גדול של קולות חדשים וישנים בשירה, שמתעוררים וכותבים שירה גם אחרי ה-7 באוקטובר ובעקבותיו, בדגש על הרעיון שאת המסורת הזאת אי-אפשר לנתק".

כותרת הפסטיבל, "מן המקום שבו אנו צודקים", לקוחה משירו האלמותי והרלוונטי תמיד של יהודה עמיחי, משורר האהבה והמלחמה, שהשנה מלאו מאה שנה להולדתו.




יהודה עמיחי, צילום: חנה עמיחי

גדולי השירה והספרות

ערב הפתיחה החגיגי של הפסטיבל יעמוד בסימן מחווה לשירתו של עמיחי. גדולי השירה והספרות, ובהם זוכי פרס ישראל פרופ' דן מירון, נורית זרחי, ארז ביטון והסופר חיים באר, יספרו על המשורר ויצירתו, וטובי המוזיקאים יבצעו כמה מהידועים שבשיריו המולחנים.

הפסטיבל יקיים מחוות ומפגשים שבמרכזם יוצרים הגדולים מן העבר: יונה וולך, דוד אבידן, חזי לסקלי, ק.צטניק, א"ב יהושע ויואל הופמן לצד יוצרים עכשוויים ובהם שמעון אדף, ארז ביטון, נורית זרחי, אגי משעול, המשורר הרב אלחנן ניר ואחרים.

באירוע מיוחד יקרא רוני סומק משיריו של ארז ביטון, לצד משוררים אחרים שיקראו משיריהם: יורם ורטה, נועה שקרג'י, ענבר שפרוני ועמוס נוי. גם ביטון עצמו יקרא מיצירותיו.

אגי משעול, צילום: טל שחר

טראומת ה-7 באוקטובר

המלחמה הנוכחית וטראומת ה-7 באוקטובר פתחו ערוצי ביטוי חדשים בשירה העברית. הפסטיבל יארח משוררות ומשוררים שהמכנה המשותף ביניהם הוא התגובה הפואטית לרגשות הכאב, היתמות והעוול שעוררה המלחמה. בין היתר יתקיים מפגש עם המשורר שחר מריו מרדכי, בעקבות ספר פואמה שכתב על אביו שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים; עם גלעד מאירי, שכתב פואמה על אביו, פצוע מלחמה שננטש על-ידי המדינה; ועם המשוררת איה אליה, שפירסמה ספר שירה על אחיה איתמר אליה, שנהרג באסון השייטת.

קולות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר עוררו השראה לכתיבה גם אצל חיילים וחיילות. תא"ל אופיר לויוס, קצין חינוך ראשי, והמשורר אליעז כהן יצרו אסופות של שירי חיילים כותבי שירה תחת השם "הנני", המביאים את הקולות האותנטיים של לוחמים משדה הקרב. כהן ולויוס יספרו על לידת הפרויקט. חיילות וחיילים ששיריהם פורסמו באסופות יקראו מיצירותיהם.

מקום נרחב יינתן גם לשירת הציונות הדתית, שמשבר ה-7 באוקטובר סימן בה פרשת מים רעיונית. במפגש מיוחד ישתתפו הרב אלחנן ניר, שהסעיר את המחנה האמוני בשירו ״אנחנו צריכים תורה חדשה״, ובכל סרלואי, שהיתה מהראשונים שהגיבו על מאורעות אוקטובר בשירה אמונית.

ינעל את הפסטיבל מפגש עם משוררי הקיבוצים של הדרום: המוזיקאי חמי רודנר, שנולד בגבעת-ברנר, המשורר ישראל נטע, חבר קיבוץ בארי, ורות סבט, חברת קיבוץ מגן, יקראו משיריהם לצד יפתח אלוני ויותם אמיתי מקיבוץ גבולות. אשכר אלדן כהן תקרא שירים של אביה, אנדד אלדן, משורר בארי ששרד את הטבח והוא בן 100. מקום נרחב יוקדש לקיבוץ, ותידון השאלה אם הרעיון הקיבוצי קרס, או שמא יהיה התקווה החדשה אחרי הזוועות והטבח.

אהרון שבתאי, צילום: יובל חן

שירה אמונית, משוררי השחורות

השנה יושם דגש מיוחד על השירה הנוצרת והנכתבת במגזרים שעד כה לא זכו לשימת הלב הראויה: לראשונה יקראו משיריהן בפסטיבל שלוש משוררות על שירה אמונית, וכן יתקיים מפגש עם שני משוררי השחורות – דני אדמסו והמשוררת ווביט וורקו מנגסטו.

כמו כן יתקיימו אירועי מחווה למשוררות חשובות בעלות קורפוס יצירה רחב ובשל, ובהן חמוטל בר-יוסף וקרן אלקלעי-גוט, ואירוע מיוחד עם המשוררת זוכת פרס ישראל נורית זרחי, שתתארח יחד עם שתי בנותיה היוצרות, האמנית רוני טהרלב וההיסטוריונית של המדע ד"ר אראלה טהרלב בן-שחר.

ספר השירה הבולט ביותר שיצא לאור השנה הוא בלי ספק ״רקוויאם״ של המתרגם והמשורר אהרן שבתאי. היוצר התל-אביבי בן ה-85 יקרא מהספר ויספר על כתיבתו באירוע מחווה גדול, שבו משוררים ויוצרים ששבתאי היה להם מקור השראה יקראו משיריו וידברו על השפעתו עליהם.

הפסטיבל יציין השנה את יום-הולדתו ה-90 של פרופ' דן מירון, האפיפיור של הספרות והשופט העליון שלה, החולש על השירה והספרות העברית זה שבעה עשורים ועדיין כוחו במותניו. במפגש חגיגי יספר החוקר הגדול על דרכו בספרות, על אהבותיו ושנאותיו, ומשוררים וסופרים שטיפח והעלה לתודעה יספרו על אודותיו.

עוד בפסטיבל: מפגש עם קובי מידן, שיקרא משיריו ומתרגומיו; מפגש עם שמעון אדף והעורך שלו פרופ' יגאל שוורץ; שיחה עם צרויה שלו; מפגש עם משוררי המחאה החברתית סמי שלום שטרית, מיטל נסים, שלומי חתוכה ודורון כהן; מפגש משפחות ספרותיות עם זאב סמילנסקי, איל מגד, צרויה שלו ועוד.

את אירועי הפסטיבל ילוו המוזיקאים המוכשרים מיכה ביטון, ישראל ברייט, הדרה לוין ארדי, אלי מגן, אושי מסלה, איתי פרל, מיקה קרני וחמי רודנר.

פרופ' דן מירון, צילום: בית הקונפדרציה


התוכנית המפורטת של הפסטיבל: 
  
 
רביעי, 28 באוגוסט

15:00–16:00, בית הקונפדרציה
עוֹרֵק הַחַיִּים מַמְשִׁיךְ לִפְעֹם בְּאוֹר דַּקִּיק | שעתם של משוררי הנשימה הארוכה
המשורר שחר מריו מרדכי כתב ספר-פואמה על אביו, שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים. גלעד מאירי כתב פואמה על אביו, פצוע מלחמה שננטש על-ידי המדינה. המשוררת איה אליה פירסמה ספר שירה על אחיה איתמר אליה, שנהרג באסון השייטת. סבינה מסג תקרא שירים חדשים ותדבר על שירה הנכתבת לקול הפיצוצים והיירוטים בגליל. אליהם יצטרף הסופר והמבקר מוטי פוגל, שאיבד את אחיו ומשפחתו בפיגוע באיתמר ב-2011. פוגל כתב על כך בספרו "לא ממואר", המהרהר בחוויית האובדן דרך קריאה בטקסטים ספרותיים אהובים, מקפקא ועד ז'ורז' פרק.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: אושי מסלה

שחר מריו מרדכי, צילום: בר גורדון

16:30–17:30, בית הקונפדרציה
אֵיזֶה סֶקְסְאַפִּיל יֵשׁ לִמְשׁוֹרְרִים זְקֵנִים | דוד אבידן, 90 שנה להולדתו
הוא היה משורר, צייר, מתרגם, תסריטאי ובמאי קולנוע, ובעיקר אשף הליהטוט בשפה העברית. שירים רבים שלו הולחנו ונעשו חלק מהפסקול של הישראליות. הוא ברא עולמות פנטסטיים ביצירותיו, ומת בגיל 61 עני, חולה ושקוע בחובות. חוקר הספרות וחתן פרס ישראל פרופ' דן מירון, שתרגם עם אבידן מחזה מאנגלית בתחילת שנות ה-60, יספר על האיש ועל יצירתו. המשורר גלעד מאירי, שכתב ספר על ההומור והפרודיה בשירת אבידן, ידבר על הרלבנטיות שלה לימינו. העורך רן יגיל, שמצא ופירסם כתב יד של תסריט שכתב אבידן על-פי הנובלה הטרגית של אשר ברש "איש וביתו נמחו", יספר על תגליתו וישחק קטע מהיצירה עם המשורר והשחקן גד קינר. יספר על כך עוד המו"ל יואב ברש, נכדו של הסופר.
מנחה: רן יגיל
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

16:30–17:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
שֶהֲרֵי כָּל מִלָּה רְאוּיָה לְמָקוֹם | עם מירון ח. איזקסון
המשורר מירון ח. איזקסון כותב שירה הנוגעת בחיים, בזכרונות ובפחדים, בריבונות הגוף ובכמיהות הנפש. דן מירון כתב על שירתו שהיא נעה בין קטבים – הלוגי והסדור מחד גיסא, והאי-רציונלי והפראי מאידך גיסא. עם צאת מבחר מקיף משיריו, יספר איזקסון על ילדותו כנצר למשפחת פרדסנים (הוא נינו של ד"ר אהרן מאיר מזי"א, ששימש ראש ועד הלשון העברית), ועל המתח שבין שמירת המסורת ובין יצירה חופשית לא מצונזרת. ישוחחו עימו המשורר רוני סומק, הפרופ' למחשבת ישראל דב שוורץ והמשפטנית דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי, שתדבר על הזיקה בין שירה ומשפט. המוזיקאי אלי מגן, שהלחין משיריו של איזקסון, יבצע כמה מהם.
מנחה: רפי וייכרט
מוזיקה: אלי מגן


רוני סומק, צילום: ליאורה סומק


16:30–17:30 | בית הקונפדרציה | קפה רידינג
האי שקט הזה מרגוע אותי | מפגש עם חדוה הרכבי
ספרה הבא של המשוררת עוצרת הנשימה חדוה הרכבי ייקרא "הלית, הלית", ויהיה החלק השלישי של הטרילוגיה הפואטית, שהחלה בספר השירים "ראנא" והמשיכה ב"מיגו". ספר של התכתבות מדומיינת, קורעת לב, בין שתי אמהות ששכלו את בניהן, שהוא בה בעת זעקה על אובדן וקריאה לחיים להימשך על אף הכל.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: מיכה ביטון

18:00–19:00, אודיטוריום משכנות-שאננים
המשורר ששרף את שיריו | מסע חייו של ק.צטניק
ק.צטניק, או בשמותיו האחרים יחיאל פיינר ויחיאל די-נור, נודע בעולם כשהתעלף על דוכן העדים במשפט אייכמן ב-1961. הוא הקדיש את חייו לכתיבת רומנים על השואה, שהיכו בתדהמה את קוראיהם בגלל הבוטות והפורנוגרפיה שבהם. כאיש של מחוות קיצוניות, הוא שרף את ספר השירים היחיד שכתב לפני השואה, ולא הותיר ממנו אף לא עותק אחד. לא מכבר יצא לאור ספר ובו אסופת מחקרים מרתקת על האיש, ששיפץ, כמתברר, את הביוגרפיה שלו. חוקרת השואה דינה פורת תדבר על המיתוסים הכוזבים שהמציא על עצמו. כלת פרס ישראל למשפט, נילי כהן, תדבר על עדותו במשפט אייכמן כמופע תיאטרון. המשוררת קרן אלקלעי-גוט תקרא שיר שכתבה על גיבורת "בית הבובות", אחד מספריו, וגד קינר יקרא קטעים מיצירתו של ק.צטניק ומשיריו שלו, המתארים ילדות בצל הורים ניצולי שואה.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

בני ציפר, תמונת יחסי ציבור לשימוש חופשי

19:30–20:30, בית הקונפדרציה
הַשֶּׁבֶר הַזֶּה הוֹלִיד אֶת אִי הַהִגָּיוֹן | היקום של יואל הופמן
עם מותו של יואל הופמן בשנה שעברה נדם אחד הקולות המקוריים, המסתוריים והנועזים ביותר שידעה הספרות הישראלית. בחייו סבבה אותו כת של מבינים-מעריצים. האם מה שכתב הוא פרוזה או שירה או שירה בפרוזה? כשלרגע נדמה שתפסת את עלילת הסיפור שהוא מספר, היא חוזרת וחומקת ממך, ואף על פי כן אתה ממשיך לקרוא, מהופנט מן המלים עצמן, מהדימויים, מהאסוציאציות, ואפילו מן הגרפיקה של הדף. במפגש ישתתפו פרופ' יגאל שוורץ, שהיה אחראי במידה רבה להוצאת ספריו ולעריכתם; הסופר איל מגד, שעלה אליו לרגל למעונותיו בצפת ובמעלות ועתה כותב על הופמן ממואר; אגי משעול, שהיתה חברת נפש של הופמן; וחוקרת הספרות טל פרנקל-אלרואי, שכתבה את "הספר על יואל הופמן", מחקר על היחסים המטרידים בין הסופר לקוראיו.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: ישראל ברייט

יואל הופמן, צילום: בני ציפר


19:30–20:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
זה זמן "הנני" – זמן קוממיות
קולות המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר עוררו השראה לכתיבה, בניגוד למימרה על המוזות השותקות כשהתותחים רועמים. תא"ל אופיר לויוס, קצין חינוך ראשי, והמשורר אליעז כהן יצרו אסופות של שירי חיילים תחת השם "הנני", המביאות את הקולות האותנטיים של לוחמים משדה הקרב. כהן ולויוס יספרו על לידת הפרויקט, וחיילות וחיילים יקראו משיריהם שבאסופות.
מנחה: אליעז כהן
מוזיקה: להקת חיל חינוך

21:00–22:30, תיאטרון החאן
אירוע פתיחה
מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים | יהודה עמיחי כמשורר לאומי, במלאות 100 שנה להולדתו
מה היה אומר המשורר יהודה עמיחי על מצבנו מאז ה-7 באוקטובר? האם היה מתייחס אליו מן הפרספקטיבה של הנצח הירושלמי, או כדרכו להנמיך את השגב ולדבר על היומיום, היה בוחר לכתוב על האדם הפרטי? עמיחי, שהכיל בתוכו את כל הקצוות, ראה את תפקיד המשורר כמפייס. אין כמעט משורר ישראלי שלא הושפע בדרך זו או אחרת מעמיחי, ואין חוקר ספרות שהתעלם מתרומתו האדירה לתרבות. על שירתו ישוחחו פרופ' דן מירון, פרופ' חביבה פדיה והסופר חיים באר. המשוררים נורית זרחי, רוני סומק, ארז ביטון, אליעז כהן, חדוה הרכבי, חמוטל בר-יוסף וסבינה מסג יקראו שיר של עמיחי ושיר משלהם המתכתב עם עמיחי.
מנחים: שירי לב-ארי ובני ציפר
מוזיקה: מיקה קרני, ישראל ברייט

ארז ביטון, צילום: רחל קלהורה



23:00–24:00 | בית הקונפדרציה | קפה רידינג | מרתון שירה
מרתון שירה אל תוך הלילה עם המשוררים שחר מריו מרדכי, שני פוקר, אודי שרבני, עודד כרמלי, שלומי חתוכה, עמוס נוי, דורון כהן, רונן סוניס.

פסטיבל שירה מטולה בירושלים - היום הראשון

חמישי, 29 באוגוסט

10:30–11:30, בית הקונפדרציה
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה | השירה שאחרי ה-7 באוקטובר
בפרפרזה על קביעתו-תהייתו הידועה של תיאודור אדורנו, שאין שירה צריכה להיכתב אחרי אושוויץ, אפשר לתהות מה יש למשוררים לומר אחרי ה-7 באוקטובר, מי מהם שחוו את האסון על בשרם, ומי שהאסון ערער והפך את אמונתם. שלושה חודשים אחר פרוץ המלחמה הזאת, טילטל המשורר והרב אלחנן ניר קהילות רבות בארץ ובעולם בשירו הנועז, שבו הצהיר "עכשיו אנחנו צריכים תורה חדשה". הוא יקרא משיריו ויסביר את פשר עמדתו, לצד המשוררת בכל סרלואי, שהיתה מהראשונים שהגיבו על מאורעות אוקטובר בשירה האמונית.
מנחה: מירון ח. איזקסון
מוזיקה: מיכה ביטון

אלחנן ניר, צילום: מיכל פתאל


10:30–11:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
מדן עומר ועד אהרן שבתאי | המלחמה על הזכות לארוטיקה בשירה
בשנת 1966 יצא לאור ספרו של דן עומר "בדרך", ונפסל על-ידי הוועדה למניעת ספרות תועבה במשרד החינוך. עומר פתח בשביתת רעב, והעניין הגיע עד לבג"ץ. עומר, משורר מקורי וכואב בסגנון שירת הביט האמריקאית, הוכתם באות קין של כותב פורנוגרפיה. זה היה גם גורלה של רינה בן-מנחם, הסופרת הלסבית העברית הראשונה, ושל מירי דור, אחותם של יונתן רטוש ועוזי אורנן, שכתבה שירה ארוטית ונדחקה מן הקנון. קבלת הפנים לשיריו הארוטיים של אהרן שבתאי לא היתה טובה יותר. על ארוטיקה, פורנוגרפיה ופוריטניות בספרות העברית ישוחחו פרופ' זיוה שמיר, שהעלתה מחדש לתודעה את שיריה של מירי דור; זאב סמילנסקי, שיקרא שירי אהבה; וגלעד מאירי, שהוציא לאחרונה אנתולוגיה של שירת סקס ופורנו עברית תחת הכותרת "בעיני היא ברה". המשוררים קרן אלקלעי-גוט, סיגלית בנאי ואילן שיינפלד,המשתתפים באנתולוגיה, יקראו משיריהם הארוטיים.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

12:00–13:00, בית הקונפדרציה
רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת לְךָ אֶת מָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹשָׂה לַחַמָּנִית | חמוטל בר-יוסף
יצירתה של חמוטל בר-יוסף עשירה ומתפרשת על קורפוס רחב ומגוון, בשירה, בפרוזה ובחקר הספרות. בימים אלה היא עורכת את הכרך השלישי של "יומן ספרותי", ובו רשימות של לאה גולדברג, ובאחרונה סיימה מפעל תרגומי ענק של מכתבי צ'כוב לאהובתו. שיריה של בר-יוסף מישירים מבט צלול ומפוכח אל החיים. ספרה האחרון, "הקשה והבשל", הוא אסופת שירים נוגעים ללב על חוויות חיים בשלבי ההתבגרות והזקנה. בר-יוסף תשוחח על יצירה בשלבי חיים שונים, ולצדה יופיעו המשוררים אילן שיינפלד ובכל סרלואי.
מנחה: אילן שיינפלד

12:00–13:00 | בית הקונפדרציה | קפה רידינג | משוררי השחורות
הַצֶּבַע שֶׁלִּי הוּא צֶבַע הַגּוּף, צֶבַע הָאֱלֹהִים, צֶבַע הָאָדָם | משוררי השחורות
דני אדמסו, יזם חברתי בתחום התרבות, פובליציסט ו"אבא לילדים חומים", כהגדרתו, מגולל בשיריו את המתרחש מאחורי הקלעים של חוויית השחורות בישראל באופן מטלטל, אך תמיד מנקודת מבט אנושית ולא מתלהמת. לצדו תופיע המשוררת ווביט וורקו מנגסטו, שפירסמה שני ספרי שירה שעוררו עניין גדול – "אני רצה לאחור" ו"חסידת ירוסלם". השניים יקראו מיצירותיהם וידברו על המושג ההיסטורי-ביקורתי "שחורות", שמקפל בתוכו היררכיה פוליטית וחברתית, על תהליכי השתלבות וגילויי גזענות, ועל התקווה לעתיד אחר.
מנחה: קציעה עלון
מוזיקה: אושי מסלה

דני אדמסו, צילום: א. יאסו


12:00–13:00, אודיטוריום משכנות-שאננים
חיים באר על ש"י עגנון
הסופר חיים באר העמיד יצירה ענפה בתחום הרומן והממואר (גם אם את דרכו החל כמשורר), שברובה מנסה לפענח את סוד העולם הדתי ואת התהפוכות שעבר, לטוב ולרע. בספרו החדש, שיצא לאור לא מכבר, "לפנים מן הווילון", הוא נובר ביצירתו של ש"י עגנון ובחייו, ודרך הדיון בטקסט העגנוני הוא הוגה בשאלות בוערות. באר ישוחח על מה שמעיק עליו כממשיך המסורת העגנונית.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט

13:30–14:30 | בית הקונפדרציה | קפה רידינג | חוּט שֶׁל חֶסֶר – אשה, שירה, אמונה
המשוררת והיוצרת סיגלית בנאי משוחחת עם המשוררות שרה פרידלנד בן-ארזה, אביטל ז'נט-קשת ושולמית אורבך על שירה אמונית.
מנחה: סיגלית בנאי
מוזיקה: אושי מסלה

13:30–14:30, בית הקונפדרציה
כָּעֵת אַתְּ יוֹדַעַת אֶת כָּל הָאֱמֶת, מַמָּשׁ כְּמוֹ אֱלֹהִים | יונה וולך, במלאות 80 שנה להולדתה
שיריה הפרובוקטיביים של יונה וולך, "הילדה הרעה" של השירה הישראלית, לא הפסיקו להזין שערוריות גם אחרי מותה. השנה, במלאות 80 שנה להולדתה, יצא לאור ספר המקבץ את השירים הרבים שפירסמה בבמות שונות, חלקן נידחות, ולא כונסו עד כה בספריה, וכן שירים שצונזרו על-ידי עורכיה מפאת חומר הנפץ הפרובוקטיבי שבהם. ישתתפו עודד כרמלי ושני פוקר, עורכי הספר, שיספרו על עבודת הכינוס, והמשוררים רפי וייכרט ורוני סומק, שהכירו והוקירו את וולך.
מנחה: רפי וייכרט
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

13:30–14:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
שִׁיראֶגְרוֹף בַּבֶּטֶן | סמי שלום שטרית ומשוררים בועטים אחרים
סמי שלום שטרית מגדיר את עצמו כמשורר פוליטי. לפעמים מגדירים אותו כ"דון קישוט של המאבק המזרחי בישראל". כאחד מחלוצי שירת המחאה המזרחית, הוא השפיע רבות על קבוצת משוררי ערס-פואטיקה. ספרו "שירים באשדודית" (אנדלוס), שמלאו לו 20 שנה, הוא מספרי השירה המטלטלים ביותר שיצאו כאן. אי-הנחת שלו פרשה כנפיים והתרחבה בכל ספר נוסף, וספרו האחרון, "אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר", היה תגובה על מגפת הקורונה. שטרית יקרא משיריו וישוחח עם עמיתים לשירת המחאה החברתית: המשוררת מיטל ניסים, שהתפרסמה עם ספריה "מורה עובדת קבלן" ו"לא אבודה בקריון"; המשורר שלומי חתוכה, מו"ל הוצאת טנג'יר ומחברי ערס-פואטיקה; המשורר והעורך הראשי המשותף של "מעריב" דורון כהן, שעל ילדותו בשכונת שפירא בתל-אביב כתב בספר שיריו "תחום המושב"; והמשורר הירושלמי עמוס נוי.
מנחים: שירי לב-ארי ובני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט

15:00–16:00, אודיטוריום משכנות-שאננים
לְדַבֵּר בִּשְׂפָתָם שֶׁל הַמֵּתִים | 30 שנה למותו של חזי לסקלי
המשורר חזי לסקלי ראה בשירה "באר חלב באמצע עיר", והניח ספגטי בולונז ומכונות כביסה בעיבורו של שיר. קולו המיוחד מסרב להתיישן. באירוע לזכרו יקראו משיריו כמה ממוקיריו, ובהם המשוררים אלעד זרט ואיה אליה, והחוקר אילאור פורת ידבר על התנועה בין הקצוות בשירתו.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

16:30–17:30, בית הקונפדרציה
סוד השושנה | המקום שבו נפגשות כל השירות המיסטיות
רבים הם האוחזים בחקר הקבלה, אך פרופ' אבי אלקיים הוא בלי ספק הנמרץ והנועז שבהם. כעורך ומו"ל של הוצאת הספרים אדרא הוא מקדם את חזונו – להראות את הקירבה הגדולה בין המיסטיקה היהודית למיסטיקה המוסלמית ובין האסלאם ליהדות בכלל. פרויקט תרגום הקלאסיקות של המיסטיקה האסלאמית לעברית תפס תאוצה מיוחדת בשנה החולפת, כמו גם התרגום של השירה השבתאית מלאדינו לעברית. אלקיים יקרא מתרגומיו לכתבי מיסטיקנים וישוחח עם הרב רוברטו ארביב, חוקר דמותו ויצירתו של אברהם בן הרמב"ם; עם המשוררת סיגלית בנאי, העוקבת אחר השירה הסופית ומתארת בטורה העיתונאי חוויות מיסטיות ורוחניות; ועם חוקרת הספרות והמו"לית קציעה עלון.
מנחה: קציעה עלון
מוזיקה: אושי מסלה

16:30–17:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
בודד במועדו | מחווה לחוקר הספרות דן מירון במלאות לו 90 שנה
כל תואר שננסה להדביק לפרופ' דן מירון יחטיא משהו מאינסוף התחומים שנגע בהם. אם נאמר שהוא חוקר השירה העברית, נשמיט את היותו חוקר של שירת יידיש, ואם נכנה אותו כחוקר הספרות הישראלית, נחמיץ את המגוון הרחב של מחקריו בתחום הספרות היהודית שנוצרה בגולה ובשפות אחרות. מעט מזעיר מתרומותיו ננסה להציג דרך עמיתיו למקצוע חקר הספרות ומבוקריו מן העבר ומההווה: פרופ' דוד וינפלד, חוקר השירה ומתרגם השירה, החולק עם מירון אהבות משותפות למשוררים, פרופ' נילי כהן, הסופר חיים באר והמשוררים ארז ביטון, חמוטל בר-יוסף ואגי משעול.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט


נילי כהן, צילום: האקדמיה הישראלית לאומית למדעים

16:30–17:30, בית הקונפדרציה | קפה רידינג | הרצח הפוליטי העברי הראשון
יעקב ישראל דה-האן היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר יהודי הולנדי, פעיל ציוני שהתחרד בארץ-ישראל ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית. הוא היה קורבן הרצח הפוליטי הראשון בארץ-ישראל. במלאות 100 שנה להירצחו, ישוחחו על יצירתו המשורר אילן שיינפלד והמתרגם רונן סוניס.
מנחה: רן יגיל
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

18:00–19:00 אודיטוריום משכנות שאננים
גַּם הָאֵם הָרְבִיעִית שָׁם, כִּשְׁלֹשׁ סָבוֹתֶיהָ | שיחה אישית עם קובי מידן, מתרגם וסוכן תרבות
בשנה החולפת כתב קובי מידן מחזור שירים עמוק ובשל, חלקו מחורז ושקול, המתכתב עם אלתרמן, ומתאר את חוויותיו מחומרי היומיומיום הישראליים – שנה של מחאות נגד השלטון, שנה של מלחמה, ניסיון להימלט אל חיק המשפחה וחיק העולם הפנימי, אל נופים רחוקים, והשיבה אל הלב הפועם והמדמם של החיים במקום הזה. אליו יצטרף המוזיקאי איתי פרל, שותפו למופע משירי ליאונרד כהן, שמידן תירגם לעברית.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: איתי פרל

19:30–20:30, בית הקונפדרציה
הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ מְאֻשָּׁרִים? אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת בִּתִּי | נורית זרחי
המשוררת וזוכת פרס ישראל נורית זרחי בשיחה משוחררת עם שתי בנותיה היוצרות: האמנית רוני טהרלב, המציירת דיוקנאות נשים ועבודותיה מוצגות במוזיאונים בישראל ובעולם, וההיסטוריונית של המדע ד"ר אראלה טהרלב בן-שחר, שפירסמה באחרונה את הספר "בתרווד כשפיה", המגולל את תולדות התזונה הציונית דרך שורה של נשים חלוצות, תזונאיות, טבחיות ועקרות בית, שהצליחו – למרות תנאי מחיה קשים ויחס מדכא – לנסח את התפריט הארץ-ישראלי.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: אושי מסלה

19:30–20:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
סמילנסקי, שלו, מגד, צמח, גרינברג ובר-יוסף | מפגש משפחות אצולה ספרותיות
זאב סמילנסקי, בנו של ס' יזהר, מתקשה לשאת את משא התהילה של אביו בבואו לכתוב שירה משל עצמו. את עול הזכרונות שנושא איל מגד מאביו, הסופר אהרן מגד, הוא הביע כבר בספרו "חיים שנעזבו", ולצרויהשלו – בתו של המסאי מרדכי שלו, אחייניתו של המשורר יצחק שלו ודודניתו של מאיר שלו – סיפור משפחתי מסועף אף יותר. אליהם יצטרפו המשורר יורם ורטה, בן לשושלת מבקרי הספרות שלמה צמח ועדה צמח, דוד יהונתן גרינברג, בנם של אצ"ג והמשוררת עין טור-מלכא, ויצחק בר-יוסף, בן הזקונים של הסופר איש צפת יהושע בר-יוסף, וכולם ינסו לענות על השאלה: האם יש בישראל אצולה ספרותית?
מנחה: דורון כהן
מוזיקה: הדרה לוין ארדי

21:00–22:30, תיאטרון החאן
חֲגוֹרַת אַבָּא מַצְלִיפָה שׁוּב וָשׁוּב עַל אֲחוֹרֵי אַהֲרֹן | עם אהרן שבתאי
האירוע השירי החשוב ביותר השנה הוא יציאתה לאור של הפואמה "רקוויאם" של אהרן שבתאי. שבתאי בן ה-85 כמו מסכם בה את חייו, שהמשיכו לנוע סביב המקום האינטימי שבו עברה עליו ילדותו במעונות עובדים במרכז תל-אביב. שבתאי, שהפליג בתרגומיו אל יוון העתיקה, חוזר בספר הזה כמו אודיסיאוס אל הבית שממנו יצא למסעותיו. שבתאי יקרא קטעים מספרו החדש, המתרגם רונן סוניס ידבר על שבתאי כמתרגם, והמשורר אלעד זרט, שערך את "רקוויאם", ישוחח על הספר. המשוררות שני פוקר ומיטל ניסים יקראו משיריו של שבתאי ומשיריהן המתכתבים עם יצירת שבתאי.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: ישראל ברייט



שירי לב ארי, צילום פרטי

23:00–24:00 | בית הקונפדרציה | קפה רידינג | מרתון שירה
מרתון שירה אל תוך הלילה עם המשוררים מרינה ארביב, רפי וייכרט, ענבר שפרוני, איה אליה, סיגלית בנאי, אילן שיינפלד, יורם ורטה, אלעד זרט, זאב סמילנסקי.

פסטיבל שירה מטולה בירושלים - היום השני

שישי, 30 באוגוסט

10:00–11:00, בית הקונפדרציה
א"ב יהושע – מגדיר הנפש הישראלית
שנתיים חלפו מאז שנפרדנו מסופר המופת א"ב יהושע, וזכרו עדיין טרי בקרבנו. אבי גיל, שיצק מים על ידיו, השלים השנה ביוגרפיה מקיפה על יהושע, המלאה באפיזודות לא ידועות שליקט מקרוביו ומחבריו. גיל ישוחח עם פרופ' דן מירון, והסופר חיים באר יעלה זכרונות מפתיעים מהיכרותו עם יהושע. חוקרת השואה דינה פורת תספר על המחלוקות בינה ליהושע בסוגיית השואה והאנטישמיות.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: מיכה ביטון
 
10:00–11:00, בית הקונפדרציה | קפה רידינג | 70 שנה לחבורת "לקראת"
70 שנה ללידתה של הילידיות
חבורת "לקראת" היתה התלכדות ספרותית שעירערה על התפיסה הקולקטיבית שרווחה בספרות העברית בשנותיה הראשונות של המדינה, וקידמה את הרעיונות של היוצר האינדיבידואל ושל יצירה ילידית כניגוד לגלותיות. מייסדי התנועה היו נתן זך, משה דור, אריה סיון ובנימין הרושובסקי. אליהם הצטרפו משה בן שאול ואחרים. על מה שנשאר מ"לקראת" וממורשתה ישוחחו פרופ' זיוה שמיר, המבקר והעורך רן יגיל, וחוקר התרבות שגיא מעיין, חברו של משה בן שאול. מעיין, שליווה את בן שאול בשנותיו האחרונות והוציא עימו את חוברות "חד פעמית", יספר על מי שהיה ממשיך דרכה של רוח החבורה אחרי התפרקותה הרשמית.
מנחה: רן יגיל
מוזיקה: הדרה לוין ארדי
 
10:00–11:00, אודיטוריום משכנות-שאננים
רקדתי עמדתי | צרויה שלו משוחחת עם בלהה בן אליהו
לכבוד צאת מהדורה מחודשת של ספר הפרוזה הראשון של צרויה שלו, "רקדתי עמדתי" מ-1993, תשוחח איתה בלהה בן-אליהו על המעבר משירה לפרוזה, על הדמות הנשית החדשה שנולדה בספר הזה והמשיכה ללוות את הרומנים הבאים שלה, על הרצוא ושוב בין העולם הפנימי הסוער והמעורער לעתים של הגיבורה לעולם החיצוני, ועל הכתיבה ככוח חיים.
מנחה: בלהה בן-אליהו
מוזיקה: ישראל ברייט
 

11:30–12:30, בית הקונפדרציה
רק מקומות חסרי אהבה זוכים לאהבה מוחלטת | מחווה לשמעון אדף
שמעון אדף נולד בשדרות, ואף על פי שעזב אותה זה מכבר, צלה מרחף עליו ועל יצירתו הענפה: שירה, ספרי מדע בדיוני ופנטסיה, רומנים ומוזיקת רוק. אחד משיאי יצירתו, "אביבה לא", שירים על מות אחותו האהובה, מהדהד גם בספרו האחרון, שיצא השנה, "גם (סיפורה של האחות הבכורה, רווקה בת שלושים, החיה על סף הפלא)". אדף יקרא משיריו וישוחח עם המשוררת חדוה הרכבי, שהיתה לו מקור השראה ועימה יש לו דיאלוג מתמשך, ועם עורכו פרופ' יגאל שוורץ, מי שעמד במידה רבה על עריסת יצירתו ועודד אותו לפרסמה. אדף ושוורץ, שגר באופקים, יהרהרו בשאלה מה יש בערי העוטף הגורם להן להיות חומר גלם יצירתי פורה.
מנחה: מיטל ניסים
מוזיקה: אושי מסלה



חדוה הרכבי, צילום: איריס נשר

11:30–12:30, אודיטוריום משכנות-שאננים
נוֹתֶנֶת לַיֹּפִי וְלָאֵימָה לִקְרוֹת לִי | מפגש עם אגי משעול
אגי משעול אינה מפסיקה להפיק את דבש השירה שלה. ספר השירים האחרון שלה, שיצא השנה, "שירים זה מכשפות", נכתב לפני ותוך כדי המלחמה, ומציג לפנינו פנים חדשות של המשוררת: אותו מבט ממזרי, חכם וחומל על החיים, אך עם קדרות וייאוש שלא היו בה קודם. משעול תשוחח על חייה ושירתה ועל המצב בכלל עם חברתה דינה זילבר, המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: מיכה ביטון

13:00–14:00, בית הקונפדרציה
רצון, חסד, הכוח להעניק משמעות | שירת כאב שתי המולדות
קרן אלקלעי-גוט היא משוררת ישראלית שסירבה להיכנע לצווי כור ההיתוך והתעקשה לכתוב בשפת אמה, האנגלית. כבת לניצולי שואה שהיטלטלו בדרכים מליטא ללונדון ומשם לארה"ב ולישראל, היא המשיכה לכתוב את שיריה בעברית, באנגלית וביידיש. הסופר איל מגד, שהיה מראשוני מתרגמיה לעברית, והעורך שלה, רפי וייכרט, ישוחחו עימה ועם המשוררות ד"ר מרינה ארביב (עברית ואיטלקית) ואסתר אורנר (עברית וצרפתית) על הדרך הלא סלולה שעשו ועל האופן שבו יצרו כאן עולם שירי דו-לשוני.
מנחה: גלעד מאירי
מוזיקה: אושי מסלה

13:00–14:00, אודיטוריום משכנות-שאננים
שיחה עם ארז ביטון ומשוררים אחרים
ארז ביטון היה ונשאר משורר נדיר שפילס את דרכו אל ההכרה בקשיים עצומים, והעמיד בכל ספר חדש פסגה נוספת של התמודדות עם מגבלות הגוף, ההתנכרות על רקע עדתי והדעות הקדומות. ביצירתו האחרונה "עיר פרזות – בית הקברות בלוד", ההולכת ונכתבת בימים אלה, הוא מעמיד יד ושם לאנשים שהופקרו בשולי הדרכים של החברה, באותה תערובת של חמלה וזעם כבוש שאיפיינה את כתיבתו מראשיתה. רוני סומק, שארז ביטון רואה בו ממשיך דרכו, יקרא משיריו המתכתבים עם יצירתו של ביטון. עוד יקראו משיריהם יורם ורטה, ענבר שפרוני ועמוס נוי.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: ישראל ברייט
 
14:30–16:00, אודיטוריום משכנות-שאננים
אירוע נעילה | בלדה לקיבוץ
הקיבוץ – תופעה ישראלית ייחודית שסחפה אליה דורות של מתיישבים, ובתקופות הזוהר שלה גם אלפי תיירים-מתנדבים מהעולם – עורר לאורך השנים הערצה לצד חִצי ביקורת ושטנה, ועלה שוב לכותרות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. קיבוצים רבים בדרום הארץ ספגו מכה אנושה, וגרמו לישראלים רבים להתבונן מחדש בתופעה הקיבוצית. באירוע נפגוש משוררים חברי קיבוץ בעבר ובהווה: המשורר ישראל נטע מקיבוץ בארי, ורות סבט, חברת קיבוץ מגן, יקראו משיריהם, לצד יפתח אלוני ויותם אמיתי מקיבוץ גבולות. אשכר אלדן כהן, בתו של משורר בארי אנדד אלדן, תקרא משיריו של אביה, שכמו ניבאו את הטרגדיה שהתחוללה. המוזיקאי חמי רודנר ילווה את המפגש בשיריו ויספר על ילדותו בגבעת-ברנר.
מנחים: שירי לב-ארי ובני ציפר
מוזיקה: חמי רודנר

פסטיבל שירה מטולה בירושלים - היום השלישי

מן המקום שבו אנו צודקים בסימן 100 שנה להולדתו של יהודה עמיחי - פסטיבל שירה מטולה בירושלים רביעי–שישי, 28–30 באוגוסט 2024, כ"ד–כ"ו באב תשפ"ד. הכניסה לאירועי הפסטיבל ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי, למעט המופעים המתקיימים בתיאטרון החאן(מחיר כרטיס: 30 ש"ח). רכישת כרטיסים: בית הקונפדרציה - טל' 02-5399360 או אתר בית הקונפדרציה