טוויסט בביצוע
 
השבוע תפתח התזמורת הסימפונית ירושלים את עונת הקונצרטים ה-87 שלה בקונצרט אטרקטיבי להפליא: סימפוניה מס' 8 של דבוז'ק ולפניה "ארבע העונות" של ויוולדי - אחת היצירות הפופולריות ברפרטואר הקלאסי, אם לא הפופולרית ביותר.

אלא שישנו טוויסט בביצוע. מחזור ארבעת הקונצ'רטות - אביב, קיץ, סתיו וחורף - של אנטוניו ויוולדי נכתב לכינור סולן בלווי תזמורת כלי קשת, והפעם מדובר בשני סולנים: המנצח עומר ולבר ינגן כנגן קונטינואו על צ'מבלו ועל אקורדיון והסולן יעקב (יקי) ראובן ינגן על מנדולינה.

ולבר, מנהלם המוזיקלי של בית האופרה באיטליה תיאטרו – מאסימו בסיציליה, הפוֺלקסאוֺפֶּר וינה באוסטריה, ה-BBC פילהרמוני באנגליה והסימפונט ברעננה, נמצא בימים אלה בצומת דרכים. הוא מסיים את תקופת הניהול באיטליה, מקטין את נפח עבודתו באוסטריה, באנגליה הוא מנצח על הקונצרטים האחרונים שלו, ברעננה ימשיך כמנהל מוזיקלי ובמקביל פונה לתפקיד הבא -  מנהל בית האופרה והתזמורת הפילהרמונית של המבורג – שיתחיל בעונת הקונצרטים 2024-25. 


עומר מ. ולבר, צילום: Lukas Beck
 
"למנצחים יותר קל מתזמורות"
 
השאלה הראשונה המתבקשת בימים אלה לאמן שזירת הפעילות שלו היא בעיקר באירופה היא עד כמה, אם בכלל, המצב הפוליטי שישראל נמצאת בו כיום משפיע?

"התשובה היא כצפוי, מורכבת. אתמול ניצחתי בפלרמו שבסיציליה, שם למעשה השנה הייתה העונה האחרונה שלי. אילו עיקר העבודה שלי היה מתנהל בקנדה, באנגליה או בצרפת הייתה לי ככל הנראה תשובה אחרת. אבל אני מנהל באיטליה ובאוסטריה וזה סיפור אחר. מבחינה זו מצבו של מנצח ישראלי דומה למצבם של מנצחים רוסים או אוקראינים שמוזמנים פחות לנצח בארצות המערב.

"אלא שעולמם של מנצחים שונה אפילו מעולמן של תזמורות. תזמורות מייצגות מדינה ולכן יש סבירות שייתכן שינוי ביחס אליהן. מספר ההזמנות להופעות במערב יהיה פונקציה של ארץ המוצא. מצבן של התזמורות דומה למצבם של אקדמאים וחוקרים שהם תמיד פרופסורים באוניברסיטה מסוימת, ולכן הם מייצגים מדינות שלעתים קרובות פועלים במסגרות תקציביות של מדינות, והזמנתם לקבוצות מחקר או כנסים בינלאומיים לחלוטין תלויות בארצות שהם מייצגים.   

"מבחינתי יש עוד היבט טכני: ההסכמים להופעות שלי השנה סוכמו, נחתמו ונסגרו לפני שנתיים לכל הפחות ואז כמובן המצב היה שונה. כלומר אני ממשיך להופיע בכל המקומות ולא מרגיש בשינוי בעקבת שינוי מעמדה של ישראל. מעשית עם איטליה אני מסיים להופיע, ב"פולקסאופר" בווינה אני מופיע פחות ולמעשה אני מפנה את היומן שלי לקראת תחילת העבודה בהמבורג, שם אהיה יותר מארבעה חודשים בכל עונה". 

 

התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: דוד וינוקור



 
בַּטוֺפּ של הרעיונות
 
הקהל בכל המקומות שאתה מופיע בהם שונה מארץ לארץ?
"השוני העיקרי הוא אם בכלל יש קהל. כל עוד קהל נוכח בקונצרטים שלך הקריירה נמשכת. ספציפית הקהל באירופה הוא קהל מגוון. אתה בקלות מבחין למשל בשוני בקהלים לפי הבגדים. באיטליה, קצת כמו בישראל, אמנם יש גם מסורת של הליכה לאופרה אבל אופרה היא קודם כל תיאטרון לעשירים שפוגשים באולם חברים שלהם, אנשים כמותם. בתי האופרה בפלרמו, בבולוניה או בפירנצה, מבוססים על קהל מקומי עם מעט תיירים, מצב שנובע בעיקרו ממחירי הכרטיסים הגבוהים.

"בגרמניה, לעומת זאת, הקהל הרבה יותר מגוון. אתה יכול לפגוש באולם צעירים במכנסיים קצרים, בג'ינס ולידם זוג מבוגרים בפרוות. גם כאן הסיבה היא כלכלית. הגיוון בקהל נובע בעיקר ממחירי הכרטיסים המסובסדים. בבתי האופרה של המבורג, דרזדן וברלין תוכל להיכנס לבית האופרה בכרטיסים שמחיריהם נעים בין שמונה, עשרה או 11 יורו. כך שם וכך גם בפוֺלקסאוֺפֶּר בווינה. באוסטריה ככלל אתה פוגש המון קהל צעיר. באיטליה זה לא קורה. פרופיל שונה של קהל".
 
זה באשר לבתי האופרה. ומה באשר למנצחים בבתי האופרה? מי מצליח יותר, שמרנים או חדשנים ומִשתנים?

"אם אתה אמן שלא משתנה אתה נוטה לחשוב שדברים לא משתנים. אם אתה בתחומי ההייטק ואתה מייצג גוף מחקר או מפעל שפועל במדינה, ברור שאתה צריך להשתנות. עקרונית מבנה תכנית הוא תלוי אישיותו של המנצח. את הקהל תכונות התכנון של המנצח פחות מעניינות. לקהל צריכה להיות תחושה שהוא מקבל משהו מאוד רלוונטי, מעניין, בַּטוֺפּ של הרעיונות".
 
"המנדולינה הפכה לאימפריה"
 
אני קורא את לוח ההופעות של פסטיבל שלזוויג הולשטיין ובאמצע השבוע שעבר הופעתָ שם כמנצח וכנגן אקורדיון יחד עם יָקי ראובן שמנגן במנדולינה. זו בעצם אותה תכנית שתנגנו גם בירושלים. איך הקהל מקבל את השילוב של כלי שנחשב לעממי בתוך תזמורת סימפונית?

"הופענו עם הכלים האלה בכל אירופה, ולאחרונה בשלושה ערבים בפסטיבל בצפון גרמניה לפני אולמות מלאים. חשוב לציין שלא מדובר בפסטיבל של אקורדיונים, אלא בשילוב האקורדיון עם תזמורת, בתכנית שכללה יצירה של פיאצולה. הקהל בפסטיבל שבצפון גרמניה מקבל בהתלהבות את התכניות שבהן מעורבים גם סולנים באקורדיון ובמנדולינה. נכון שתמיד יהיו גם פוריטנים שלא מוכנים לחידושים אבל הקהל ברובו צמא לשינויים.

"האקורדיון נעשה פופולרי יותר ויותר. בשנה הבאה למשל יהיה לי סיור עם "תזמורת  "הדוֺיטשֶאקַאמֶרפילהַרמוֺני" בכל אירופה והאקורדיון יהיה סולן בכל הקונצרטים. ההרכב של מנדולינה ואקורדיון עם תזמורת נעשה כל כך פופולרי שהקהל מפגין התלהבות עוד לפני שהשמענו צליל אחד".
 
אנחנו יכולים לדבר על שינוי במעמדה של המנדולינה באירופה?

"חד משמעית. מאז העבודה של יָקי ראובן ואחרים כמותו באירופה, המנדולינה הפכה לאימפריה. יקי דואג לפיתוח ונגן המנדולינה אבי אביטל הזמין עשרים קונצרטים למנדולינה ולתזמורת ממלחינים שונים מתוך הנחה שהיצירות הטובות תשארנה והאחרות יבוצעו פעם אחת". 


יקי ראובן, צילום: Veljo Poom
 
"מתרגש לקראת ירושלים"
 
עם הקריירה העשירה והבינלאומית שלך, מהו מקומה של התזמורת שאתה מנהל, הסימפונט רעננה, אצלך?
 
"הביטוי הראשון שלעולה לי בראש הוא שאני והנגנים ברעננה 'אכלנו מאותו המסטינג'. אני נמצא עם התזמורת מאז שהייתי בן 19, כלומר 23 שנים.  חלק מן הנגנים אני קיבלתי, עם אחרים גדלתי ביחד וכמובן שישנה הידידות הממושכת שלי עם המנהלת אורית פוגל.

"אבל עם התזמורת הזאת יש משהו שנמצא הרבה מעבר לעניין המוזיקלי. בשבילי כישראלי שנטש את הבית ואפילו את מושג 'בית' לפני יותר מעשרים שנה, רעננה היא עוגן רציני. כשאני בא לשם לשבוע מחיים ספורדיים של התרוצצות אני מרגיש כמו מי שהגיע הביתה. בה בעת, אני חייב להדגיש שאני מתרגש באותה מידה גם לקראת הקונצרטים בירושלים, לא רק בגלל המוזיקה. ההופעות שם חשובות לי מוזיקלית ורגשית כי יש לי משפחה בעיר, ובעיקר כי אימא שלי גרה שם".    



עומר מ. ולבר, צילום: Modifica-(c)Luca-Pezzani


         
רוחות של שינוי
 
לְמָה אנחנו המאזינים אמורים לצפות בעבודה שלך ושל יקי ראובן - איך חלוקת העבודה ביניכם? איך החלוקה בין הכלים הסולניים בנוסח שלכם?

"החלוקה היא לא סיסטמתית. שנינו מנגנים בכל  הפרקים, כלומר בכל ארבע העונות. יש בינינו דו-שיח גם בעבודה על הקונטינואו (קו הליווי התזמורתי, י"ש) ובמקומות אחרים חילקנו בינינו גם את הקטעים הסולניים. פה ושם אני עושה 'קול שני' שלא קיים בכלל אצל ויוולדי ואני מוסיף באסו קונטינואו ומגוון במקומות שאפשר להוסיף במנגינות השונות".  
 
באירופה עומר ולבר מוכָּר גם כסופר וגם כמלחין או מעבד, ולדעתי בישראל פחות. מה קורה בתחום הזה?

"אז יש חדשות בתחום הזה. לאחרונה יצא לאור בישראל הרומן החדש שכתבתי, 'ארבע פעמים התעלף חיים בירקנר', ומתוכנן ספר נוסף.

"חוץ מזה קורים עוד דברים - בחורף הקרוב ננגן נוסח שלי לפסנתר ולתזמורת של יצירה של אלפרדשניטקה שמבוססת על רביעיית של מאהלר. זו יצירה מאוד יפה לפסנתר ולתזמורת מיתרים, וקיבלתי את אישור המשפחה להוציא את הנוסח הזה לאור. ביצועי הבכורה ליצירה יתקיימו בגוונדהאוז בלייפציג ועם הפילהרמונית של לונדון. וכל זה קורה בחורף הקרוב".   
  

  
  
 קונצרט פתיחת העונה של הסימפונית ירושלים, 5 בספטמבר 2024, 19:30, תיאטרון ירושלים. לרכישה