תיאטרון - לראשונה בישראל: אירוע "בריאת העולם"

יצירתו הבינ"ל של ברוך ברלינר Genesis תבוצע לראשונה בארץ בקונצרט עם אפקטים מרהיבים ווידיאו ארט. ריאיון

מוזיקה מול פיזיקה ומתמטיקה

בשנת 1951, ברוך בֶּרלינר, תלמיד כיתה ג' בבית הספר בית חינוך צפון בתל אביב רצה להצטרף למקהלת בית הספר. הוא ניגש להיבחן אצל המורה האחראית, אלא שזו, למגינת ליבו, לא קיבלה אותו. אימו של ברוך שהגיעה לישראל מווינה והייתה פסנתרנית, זמרת ורקדנית, פסקה: "לא ייתכן שברוך שלי לא יתקבל".

היא ניגשה עם הילד ללוֺרַנד פֶניבֶש, אז הנגן הראשי – קונצרטמייסטר - בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. פניבש שמע את הילד והסכים לקבל אותו כתלמיד. אימא ברלינר לא הסתפקה באוטוריטה מוזיקלית אחת ולקחה את הילד בן השמונה גם לעדֶן פַּרטוֺש שהיה לא רק מלחין בעל שם אלא גם נגן הוויולה הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. גם פרטוש חשב שהילד מוזיקלי וקיבל אותו כתלמיד.

"למדתי אצלו כינור כשנה ורבע", מספר ברלינר. "התקדמתי יפה, אלא שכעבור כשנה נוספת הצטרפתי להוריי בנסיעה שלהם לברלין והחופש מלימודי המוזיקה נעשה לחופש גדול שנמשך 35 שנים, במהלכן עשיתי בגרות בברלין והמשך השכלה בציריך, תארים בפיזיקה עיונית ותואר דוקטור במתמטיקה".

"לא חלמתי שאהיה מלחין"

אז התרחקת מהמוזיקה?

"לכאורה המוזיקה התרחקה, אבל לא ממש. כשכתבתי את עבודת הדוקטורט היה קשה לי להתרכז ופעמים רבות נהגתי לצאת מן הבית ולטייל על גדות אגם ציריך, וכל הזמן היו לי מנגינות באוזניים. לקרוא תווים ידעתי מן הלימודים בתל אביב, אז קניתי מחברת תווים ורשמתי את המנגינות שצצו לי בראש.

"אחת מאותן מנגינות היתה 'צ'רדש' שלימים תהיה לנושא ביצירה 'ג'נסיס' (בריאת העולם). אבל כמובן שבאותו זמן לא יכולתי אפילו לחלום שיום אחד אהיה מלחין. בתום הלימודים עבדתי כאַקטוּאַר בחברת ביטוח שוויצרית שבה נדרש ידע רב במתמטיקה. זו הייתה אחת משתי חברות הביטוח הגדולות בעולם, חברה שמבטחת חברות ביטוח. עבדתי שם עד שיום אחד, בשנת 1991, בגיל 47, החלטתי לקחת את המשפחה ולחזור לארץ".

רתם ניר, (מנצח) צילום: יואב ארטשיק

בריאת העולם כמתנת יום הולדת

איך מתחילה היצירה ג'נסיס?

"התהליך החל כשי הפתעה ליום הולדתה של אשתי. חיברתי מנגינה ושיר, גנבתי כמה מילים מסגנון 'שיר השירים' ויחד עם ידידי הטוב נחום סלוצקר, שהיה המורה לכינור שלי ושל שניים מבּנַי, התאמנו על המוזיקה שחיברתי. כדי לשמור על ההפתעה, בן שלישי הוציא את אשתי מן הבית בתואנה שהוא זקוק לעצתה ברכישת נעליים. בינתיים העברנו את הפסנתר לסלון וכשהם חזרו היו כאן 50 אורחים לאותו יום הולדת.

"נחום ניגן עם שני הבנים, הייתה עוד מורָה נהדרת לפסנתר שניגנה עם הבת שלי ואני שרתי את המילים שכתבתי. בסוף אותו קונצרט ביתי חשבו שני המורים שבחבורה שכדאי להשלים את המהלך. מאותו רגע, לפני כעשרים שנה, התחלתי להלחין את היצירה".

"כל זה קרה לפני כעשרים שנה," מצטרף נחום סלוצקר לשיחה. "זה היה רגע הדחיפה. ברוך בא אלי עם אותה מחברת שבה רשם מוזיקה בשוויץ בתקופה שעבד על הדוקטורט".

מימין: ברוך ברלינר. משמאל: נחום סלוצקר. צילום: אורן קאן

"הקהל יאהב את היצירה"

אני חושב שהקהל יאהב את היצירה", מוסיף רותם ניר, שינצח על התזמורת הסימפונית ראשון לציון בביצוע היצירה ב-24 בספטמבר בראשון לציון. "היא נשמעת בנינוחות ובקלות לקהל מאזיני קונצרטים של מוזיקה קלאסית. יש בה סאונד עשיר מאוד של תזמורת עם נוכחות משמעות לפסנתר ולנבל ולקבוצה עשירה של כלי הקשה.

"הקהל יראה וישמע במה עתירת כלים ואני מאוד שמח לעבוד שוב עם השחקן רודיה קוזלובסקי, שישמש כקריין בקונצרט ושאיתו שיתפתי פעולה בקונצרטים אחרים בעבר.

"אני רוצה גם לפרגן למנצח רונן ניסן שניצח על אחד הביצועים של היצירה בחו"ל והיטיב לתזמר את הקווים המלודיים של ברלינר".

"הופענו באינספור שפות"

"התחלנו לעבוד", מספר נחום סלוצקי, "כשאני מסייע בענייני הקומפוזיציה וההרמוניה וברוך פותח לי את שערי התורה, כך נולד הרעיון של 'ג'נסיס'. בשנת 2010 התזמורת הקאמרית הישראלית ניגנה את הגרסה הראשונה של היצירה במוזיאון תל אביב, זה היה נוסח קאמרי ומצומצם הרבה יותר מן הגרסה החדשה.

"ההצלחה כבר אז הייתה מירבית למרות שהיצירה הייתה אז חצי ממה שהיא היום, כי בינתיים הוא הוסיף חלק. בעקבות אותו ביצוע כתב מבקר מסוים ש'המוזיקה ידידותית מדי'. זה המריץ את ברוך להתייחס לסיפור קין והבל. בזכות אותה הערה גדלה היצירה לממדיה הנוכחיים. יתרה מזאת, הנושא של קין והבל הפך לעניין המרכזי ובעצם ממנו נולדו הרעיונות של בחירה בין טוב לרע.

"אחרי הקונצרט הראשון לפני 14 שנים, התחלנו להופיע בקונצרט עם תזמורת ירושלים שניגנה את 'קין והבל' ואת האורטוריה 'אברהם'. המנצח מייקל גוטמן שמע והזמין אותנו לבלגיה ולפסטיבל בארה"ב. אחיו רונלד גוטמן הוא שחקן, ובזכותו היצירה עברה שינוי נוסף".

כלומר?

"הרעיון המקורי היה שהיצירה תושר בעברית והקהל יקבל תרגום מודפס או מוקרן. גוטמן שניצח על היצירה באולם שהיו בו קרוב לשלושת אלפי מאזינים אמר שאם היצירה תושר בעברית רוב הקהל יביט בניירות שלפניו ולא יקשיב למוזיקה. הוא הציע שננסה את הטקסט באנגלית. ואז באחד הקונצרטים גוטמן קרא באנגלית ובקטע על קין והבל ואמר -and he killed him.

"אחת המאזינות בקהל צעקה בהתרגשות Jesus Christ ! היה ברור לנו שהקהל צריך לשמוע את הטקסט בשפת המקום ומאז היצירה בוצעה בשפות רבות, ביניהן טורקית, אנגלית, רוסית וקירגיזית".

ברוך ברלינר ואשתו רוחמה, ארכיון משפחתי

שת"פ עם JEWBOY

איך אתה מגדיר את היצירה?

"היצירות של ברוך הן מוזיקה תכניתית. את 'ג'נסיס' אני מגדיר כפואמה סימפונית שכתובה בשבעה חלקים: פרולוג, בריאת העולם, ברית אדם וחווה, הגירוש, קין והבל, נוח וברית הקשת".

אם אתה משווה את היצירה ליצירות אחרות שעוסקות בבריאת העולם יש דמיון מעבר לנושא עצמו?

"כל היצירות שתיארו את בריאת העולם לא השתמשו בטקסט המקורי אלא בטקסט שנכתב על פי הטקסט המקראי או ללא טקסט, לעומת היצירה של ברוך. אבל קרה עוד משהו. במהלך הקורונה הכרנו בחור ששמו ירון שין ומכונה JEWBOY, שעומד בראש המחלקה לגרפיקה בויצ"ו חיפה, והוא עזר לנו.

איך?

"במהלך הביצועים הראשונים חשנו בעוד בעיות. ראשית כל, משך היצירה. בכל שפה אורך הקריינות משתנה ולכן גם משך היצירה משתנה בהתאם. חוץ מזה, לצד הממדים הטקסטואליים והמוזיקליים היה חסר מימד ויזואלי. שפה ציורית ווידאו ארט שאפשר לשלב. ירון שין הציע פתרונות יפהפיים ובטוב טעם".

רודיה קוזלובסקי (קריין), צילום: תומר אפלבאום

להיט עולמי בהתהוות

כלומר הקהל שיגיע לאולם יקבל יצירה תזמורתית עם מוזיקה, טקסט בשפת המקום וגם וידיאו ארט?

"נכון. הוספנו גם אפקטים אלקטרוניים במינון מוקפד, כמו למשל בתמונת המבול ועוד קולות מן הטבע - ציפורים ורעש אדמה. נכון להיום היצירה קיימת בכמה נוסחאות - סימפו-רוק ואפילו בלט. הבלט נעשה בבית האופרה בקירגיסטן. את כל הנוסחים האלה, אגב ניתן כמובן לראות בערוץ היוטיוב שלנו שצבר כבר יותר מחמישה מיליון צופים.

"כאמור זו למעשה פרמיירה ישראלית וכמובן שהקהל יקבל הופעה בלתי רגילה. לפי התגובות שהיו לביצועי היצירה עד היום בארצות שונות נראה לי שהיא תהפוך ללהיט עולמי. פרנץ ליסט אמר בשעתו שעתידה של המוזיקה הוא המוזיקה התכניתית וזו דוגמא מובהקת. הטקסט מוכר כמובן לכולם אבל דרך העבודה עליו מרתקת מאזינים בכל מקום".

איך הקהל בחו"ל מגיע ליצירה כזאת, האם היא נכללת בסדרות קונצרטים?

"אנחנו בדרך כלל מגיעים לפסטיבלים כי שם אחד הדברים החשובים הוא להשמיע ולהראות קהל יצירות שהוא לא מכיר בשגרת מופעי המוזיקה של אותו מקום. גם לקונצרט בראשון לציון כבר מכרנו כמה מאות כרטיסים למרות שהקהל אינו מכיר את המלחין".

התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, צילום: מירי שמיר

"בגיל 81 אני מאושר מתמיד"

ברוך ברלינר, מה מקום היצירה בחייך?

"יש לדעתי שלושה קטעים בחיים - בפאזה הראשונה לומדים ללכת, לדבר עד שמסיימים את האוניברסיטה. התפקיד הוא להסתדר אחר כך לבד ולהתמחות בעבודה מסוימת שמעניינת אותך. זו הפאזה השנייה שכוללת גם משפחה. הפאזה השלישית היא הגיל השלישי. רבים חושבים על שתי הפאזות הראשונות ולא מעבר לכך אבל לי בגיל השלישי היו חיים מרתקים.

מתי הרגשת שהחל אצלך הגיל השלישי?

"אני לא בטוח שהוא התחיל בכלל. אני בן 81 ויותר מאושר מאי פעם בעבר. בפאזה השלישית יש לי גם שלוש עבודות. פגשתי את האישה הנחמדה ביותר בעולם, רוחמה אשתי, אז מגרה אותי ממש לכתוב לה שירי אהבה. מספר השירים שכתבתי, שאומרים שהם לא רעים בכלל - עולה על 3,700. זה אומר שאם כותבים כל יום במשך עשר שנים מגיעים למספר הזה.

"מהטקסטים שלי הודפסו כבר עשרה ספרים: שישה בגרמנית, אחרים בעברית ויש עוד אחד מתוכנן באנגלית. אני לא יודע אם אפרסם אותו כי קצת חבל לי על הזמן. דבר נוסף שעבדתי עליו הוא ספר בפילוסופיה - עד כמה האדם יכול לתפוס כוח עליון. 'בצלם אלוקים', אני קורא לספר שסיימתי לכתוב בשבוע שעבר. זה מעסיק אותי מאד. אבל גולת הכותרת היא ההלחנה".

הזכרת שנחום סלוצקי ועוד מורה לימדו את הילדים שלך מוזיקה. הם המשיכו בתחום?

"יש לי ארבעה ילדים ויש להם עיסוקים אחרים. הם לא עוסקים במוזיקה אבל הם באו לקונצרטים בחו"ל".




בריאת העולם מאת ברוך ברלינר, יום שלישי, ה-24 בספטמבר 2024 בשעה   20:00,  היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, ראשון לציון,  מחיר כרטים: 135-215 ₪. להזמנות  או בטל':   03-9484840