"תה שחור" ****

(צרפת-מאוריטניה-

לוקסמבורג-טאייוואן-חוף השנהב 2024)

דרמה. סרטו של עבדרחמן סיסאקו. איה (נינה מאלו), אישה בשנות ה-30 לחייה, לבושה בשמלת הכלולות שלה וכבר יושבת לצד בעלה המיועד, אבל ממש ברגע האחרון מסרבת להינשא לו ועוזבת את חוף השנהב. איה תפתח בחיים חדשים בעיר גוואנגז'ו בסין, בשכונה בה המהגרים האפריקאים גרים לצד התושבים הסיניים ומתוודעים אלה לתרבותם של אלה. איה מוצאת עבודה בבוטיק תה בבעלותו של קאי (צ'אנג האן), גבר מקומי נאה. הוא מלמד אותה את רזי האמנות העתיקה של טקס הכנת התה הסיני. בין השניים מתפתח קשר שקט ומהוסס, ומתחיל להיבנות אמון שבעזרתו יתמודד כל אחד מהם עם עברו. 111 דקות. תה שחור



תה שחור, תמונה באדיבות קולנוע חדש

ביקורת

 

בתחילת הסרט מחליטה איה, די במפתיע צריך לומר, שלא להינשא לבעלה המיועד, והמסע האישי שלה נפתח. היא משאירה מאחוריה את חוף השנהב מדינתה, ועוברת לסין. מקום אחר, תרבות אחרת. ואז מתפתח לנגד עיני הצופה חיזיון יוצא דופן, המורכב מהקשר שנוצר בין קאי ובין העובדת שלו בבוטיק התה, איה, אותה הוא חונך ומלמד את רזי הכנת התה נוסח סין. הרקמה העדינה של הריטואל המסורתי, מלאכת ההרחה והטעימה המעודנת של המשקה המיוחד - מיתרגמת אט אט לקשר חושני אנושי ביניהם, בעל רבדים רבים.

הבמאי המאוריטני עבדרחמן סיסאקו, בן למשפחה ממאלי במקור, חתום בין היתר על "טימבוקטו" (2014), שהיה מועמד לאוסקר, אך לא יצר מאז סרט נוסף. וכעת הוא חוזר, מבוגר יותר (63), ויותר חשוב מכך – מבושל ומגובש הרבה יותר, כדבריו. העיסוק שלו בזהויות תרבותיות – בזיקה ובהבדלים ביניהן - התעצם מאוד. בכך הוא רואה את ייעודו. את הרעיון ל"תה שחור" החל לגבש לפני כ-15 שנה, אבל עבר זמן עד שמימש את חלומו. בשנים האלה הוא הרבה לנסוע לסין, לבד או עם רעייתו ושותפתו ליצירה, הבמאית האתיופית מאג'י דה אבדי. וכך התבשלה לה על אש קטנה יצירה יוצאת דופן.

התוצאה היא סרט אווירה איטי, מהורהר, שהרבה מהקורה בו מרומז ולא מפוענח עד הסוף. וכמו שבתהליך הכנת התה צריך בשלב הראשון לטעום אותו ולא לשתות, כך נחווית גם הצפייה ביצירה הזו - שלא מתאימה לכל אחד, וחובה לציין זאת. יש בו התבוננות ארוכה ומעמיקה, ויש בו גם רגשות חזקים. אך האהבה והתשוקה באים בו לידי ביטוי בדרך מאוד שקטה ועדינה. זה סרט שצריך לדעת להריח אותו ורק אז להסניף ולקחת פנימה. עלילת הסרט מתרחשת בעיקר בעיר גוואנגז'ו (חובבי הכדורגל יזכרו אותה כמקום בו שיחק ערן זהבי בקריירה שלו בסין). יש בעיר הזו, לפחות על פי הסרט, קהילה של מהגרים מאפריקה, דוברי סינית-מנדרינית כולם. הדבר תורם לאווירה הרב-תרבותית האוטופית ומטשטש הבדלים ופערים בין אנשים שמגיעים ממקומות שונים.

אפשר לזהות בסרט השפעות בולטות שספג הבמאי סיסאקו מעבודותיהם של יוצרים מהמזרח, כמו וואנג קאר וואי, יליד שנחאי שגדל בהונג-קונג, שם הפך במאי מוכר ומכובד, וג'אנג יי-מו הסיני המעולה. וכמו בסרטי היוצרים האלה, גם בעבודה הזו של סיסאקו תמצאו סיפורי משנה ונפשות פועלות נוספות שהופכות את הסיפור למורכב ומפותל יותר. למשל, זה של אשתו לשעבר של קאי, יינג (וו קה-קסי), בעלת הנוכחות השקטה-אך-חודרת, ושל בנם לי-בן (מייקל צ'אנג), המפלרטט עם וון (הואנג וויי), בחורה ממעמד חברתי נמוך המוכרת תיקים בשוק. הוא קולט מהדרך בה הם מכינים יחדיו את התה, את הקשר הרומנטי הנרקם בין אביו והעובדת שלו. לקאי יש גם בת, ממאהבת אפריקנית אחרת, מקבוצת האיים הצנועה כף ורדה שליד סנגל (המקום ידוע בזכות הזמרת המנוחה בת המקום סזריה אבורה, שכונתה "הדיווה היחפה"). בסופו של דבר "הבת אובדת" מגיעה לסין, ולו לזמן קצוב (בהינתן שמהגרים וזרים לא יכולים להישאר בסין באופן חוקי יותר מדי זמן), לאחר שלא נפגשו במשך זמן ארוך. ארוך מדי.

בהתייחס לדמויות השונות ולחוויותיהן סיסאקו מרכיב מעין לבירינט ענק, שלפעמים אתה לא מוצא את הידיים ואת הרגליים בו, אבל המסע בו ופיצוח הפאזל מוסיף עוד נדבך ועוד נדבך לתמונה הכללית. אווירת החלום-הזיה-שהייה בטריטוריה לא מוכרת ולא מפוענחת עד הסוף, בזכות הצילום של איימריק פילארסקי, הופכת את הסרט הזה ליצירה קולנועית אניגמטית מהפנטת. אם כי לא לכל אחד, כפי שציינתי בראשית הדברים.             





     
 
"ונום: הריקוד האחרון" ****

פנטזיה. סרטו של קלי מרסל. לאחר אירועי הסרט הקודם, השני בסדרת "ונום", אדי (טום הארדי) נחשד ברצח הבלש מאליגן (סטיבן גראהם). בעקבות זאת הוא מחליט  יחד עם ונום לברוח ממקסיקו לניו-יורק. בעת בריחתם מכוחות הצבא של רקס סטריקלנד (צ'וויטל אג'יופור) מגלים השניים שהם נרדפים גם על ידי יצורים מפלצתיים שנשלחו לכדור הארץ בהוראת נול,  יוצר הסימביוטים המחפש דרך להשתחרר לאחר שנכלא על ידי ונום ושאר חבריו הטפילים. במקביל, ד"ר פיין (ג'ונו טמפל) מנסה לחקור לעומק את הסימביוטים שנמצאו בכדור הארץ, וגם מתמודדת עם טראומת ילדות עקב מותו המחריד של אחיה שנהרג ממכת ברק לנגד עיניה. לאדי + ונום צפויות התנסויות והתמודדויות משל עצמם, המגיעות לשיא. 109 דקות. ונום: הריקוד אחרון



ונום 3, הריקוד אחרון, תמונה באדיבות פורום פילם


ביקורת

הסדרה כולה נחשבת לחוליה החלשה ביקום מארוול ושלוחותיו, אם כי הזיקה שלה לספיידרמן מעניקה לה כמה נקודות זכות. ואדי עצמו נתפש כלוזר, אבל זה כבר בכפוף לתסריט ולבניית הדמות. ועם כל ה"נסיבות המקלות" האלה, החלק השלישי, מסיים הטרילוגיה, בהחלט חביב ומשעשע, ולא אתפלא אם למרות הירידות המוקדמות עליו בתור סרט הכאפות התורן של מרוול-סוני הוא גם יצליח מסחרית בעולם, ואולי גם בארץ. בלי להתייחס לשני קודמיו, הסרט הזה משעשע למדי, מצדיק את מעמדו של טום הארדי ושותפו, שפעם מדבר מגרונו ומשסע אותו וגורם לו לכאב ראש, ופעם יוצא מתוך גופו כחייזר מאיים פיזית אבל בלתי מזיק. נכון שאנחנו מכירים את הקומבינציה הזו, אבל בהחלט נעים להיזכר בצמדי משטרה שעובדים יחד, לטוב ולרע, כמו מרטין ריגס (מל גיבסון) ורוג'ר מורטאו (דני גלובר) בסדרת סרטי "נשק קטלני", או מייק לאורי (וויל סמית') ומרקוס ברנט (מרטין לורנס) ב"בחורים רעים". זה המודל, פחות או יותר, שעל פי נבנה הקטע של אדי וונום. והאמת היא שזה עדיין משעשע וטום הארדי המגושם הוא עדיין לוזר חביב. אז יש כאן בדיחות ואקשן, ויש כאן גם צחוקים. אז מה רע?        






"חיים של אמא" (צרפת 2023)

דרמה. סרטו של ז'וליאן קרפנטייה. פייר (וויליאם לבגיל), בעל חנות פרחים, נהנה מאוד מעבודתו הססגונית. הוא עומד לחתום על חוזה גדול שישנה את חייו. אבל רגע לפני החתימה הוא מקבל שיחה בהולה מאימו ג'ודית (אנייס ז'אווי), אותה לא ראה שנתיים, המחליטה להופיע פתאום בבית סבתו. ג'ודית, בעלת האישיות הסוערת והבלתי צפויה לחלוטין, סובלת מהפרעה דו־קוטבית ונמלטה מהמרפאה בה היא מטופלת ובה היא מתגוררת. לפייר יש מטרה ברורה ומיידית - להחזיר אותה למרפאה בהקדם הדחוף האפשרי, כדי שחייו יחזרו למסלולם הרגיל. אלא שלחיים יש תוכניות משל עצמם, והמפגש הבלתי מתוכנן בין האם ובנה יטלטל אותם ויהפוך את חייהם לנצח. 105 דקות. חיים של אמא

"סופשבוע לא רגוע" (צרפת 2024)

אקשן. סרטו של ג'ורג' הואנג. ג'ון (לוק אוונס) הוא סוכן קשוח ביחידה למלחמה בסחר בסמים. ג'ואי קוואנג (גוויי לון מאיי) היא נהגת משלוחים חשאית שקשה לעצור אותה. כנגד כל הסיכויים שניהם מתאהבים זה בזה. 15 שנים לאחר מכן, במהלך סוף שבוע אחד בטאיפיי, הם נפגשים מחדש זמן רב לאחר שנפרדו ונאלצים לשים מאחוריהם את כל המשקעים במטרה לאחד כוחות ולהילחם בכנופיות פשע מסוכנות שמאיימות על שלום הציבור ומתכוונות לחסלם. 100 דקות.  סוף שבוע לא רגוע






"רובוטריקים ההתחלה" (ארה"ב 2024)

בדיוני-פנטזיה. סטו של ג'וש קולי. סיפור המקור על איך אופטימוס פריים ומגאטרון הפכו למנהיגי הרובוטריקים, ואיך הסתכסכו והפכו לאויבים מושבעים. כוכב הלכת סייברטרון נמצא במשבר והרובוטריקים מחפשים אחר מקורות אנרגיה מתחת לפני הקרקע. שני רובוטריקים חברים צעירים, אוריאן ודי, חולמים על עתיד טוב יותר לסייברטרון. אלא שבעקבות שורה של הרפתקאות בלתי צפויות הם מוצאים עצמם במסלול התנגשות בקרב על הנהגת הכוכב. 104 דקות. רובוטריקטים: ההתחלה