מחול - עולים השבוע: "אביבה אהובתי" ועוד

"אביבה אהובתי", סרטו החדש של שמי זרחין בכיכובן של אסי לוי ורותם אבוהב הוא סרט חובה. עוד עולים השבוע: הקומדיה המדוברת של ג`ניפר אניסטון ווינס ווהן, גארפיל ד וסרט המד"ב "אפקט הרעם".

מ"אביבה אהובתי" (ישראל 2006)

הדיאלוג שלי עם יצירתו של הבמאי והתסריטאי שמי זרחין הוא כזה: סרטו הראשון "לילסדה" היה בעיני בסדר גמור - הבלחה ראשונה מבטיחה של במאי מתחיל, כשרוני ויצירתי. סרטו השני "מסוכנת" נראה לי כבר יציאה יומרנית ופלצנית. ב"הכוכבים של שלומי" הוא חזר לתלם ועשה סרט קטן ומקסים. סרטו האחרון, "אביבה אהובתי", שיוצא היום לאקרנים, הוא איפס כוונות למקסימום האפשרי. זרחין מגיע לפוקוס מוחלט עם עצמו כיוצר, כותב ובמאי, ומוציא תחת ידיו סרט שלם ומושלם. לא פחות.

הסיפור מתרחש בטבריה, העיר בה זרחין נולד וגדל. אביבה (אסי לוי) היא אישה קשת יום וכבר לא כל כך צעירה, שמבשלת בבית מלון כדי לפרנס את בעלה המובטל מוני (דרור קרן) וילדיה חסרי המנוח והמסובכים, אושרת החיילת (דנה איבגי) ואלון בן העשרה (איתי תורג`מן). בין לבין, כשהיא גם חייבת להשגיח על הוריה, בעיקר על אמה המעורערת ויולט (לבנה פינקלשטיין), כותבת אביבה לעצמה סיפורים קטנים ואישיים על חייה ועל מה שעובר עליה. הכתיבה היא הדבר הכי קרוב ללבה, המפלט שלה מהחיים שלא ממש חייכו אליה, והיא גם טובה בזה, ממש מוכשרת.

האדם שהכי קרוב אליה הוא אחותה הטמפרמנטית אניטה (רותם אבוהב), המחברת אותה לעודד (ששון גבאי), סופר ידוע, הלוקח אותה תחת חסותו. היא נוסעת אליו לעתים תכופות לביתו שבתל אביב, שם הוא עובר על כתביה ומייעץ לה איך לשפר את כתיבתה. חייה של אביבה משתנים לאחר שעודד מפתיע אותה בהצעה יוצאת דופן. פרט לנפשות הפועלות שצוינו, מעטר זרחין את סרטו בעוד דמויות משנה רבות, שתורמות לפסיפס האנושי הפרובינציאלי הקסום שהוא מרכיב.

אסי לוי היא בעיני שחקנית מרתקת ומסעירה. פניה נראות אמנם ממבט ראשון אנטי דרמטיות, חד גוניות ונטולות יכולת להפגין קשת של רגשות. אלא שהדמויות שהיא עושה בסרטים, בשקט החודר שלה, מדויקות, מאופקות וחודרות לנשמה. כך היה, למשל, ב"קשר עיר", שזיכה אותה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע. כך היה גם ב"אבנים", עליו הייתה מועמדת (לצד פנלופה קרוז ואימלדה סטנטון) לפרס השחקנית של האקדמיה האירופית המכובד. רותם אבוהב מביאה, בתור האחות אניטה, את האנטיתיזה – בחורה נוירוטית-דרמטית-קופצנית.

צוות שחקני העזר מפואר אף הוא: לבנה פינקלשטיין ממגנטת, דנה איבגי משובחת, דרור קרן מצוין וגם היתר, נתן רביץ, איתי תורג`מן, ציון ברוך ועוד. זרחין הכותב והבמאי משכיל לבנות סיטאציות אמינות, שבירות וחזקות, עדינות וקשוחות, ובעלות טקסטים אותנטיים.

אבל מעל הכל "אביבה אהובתי" הוא סרט מושחז ומלוטש מבחינה רעיונית, שמקיים דיון אינטליגנטי על היוצר ויצירתו – על המקורות הפנימיים והחיצוניים שמהם שואבת היצירה, על התשוקה העצומה להוציא אותה החוצה, לתת לה ביטוי ובמה. יש כאן גם עיסוק מעמיק בזכויות על הקניין הרוחני ובצורך הנפשי גם ליהנות מהקרדיט כשמוציאים לאור מוצר אישי. לטעמי, "אביבה אהובתי" היא יצירת קולנוע נהדרת, סרט חובה לכל אחד.

"הצד שלו הצד שלה" (ארה"ב 2006)

קומדיה. לפני כשבוע ומשהו ג`ניפר אניסטון זרקה פצצה: "וינס יותר טוב במיטה מבראד (פיט)!". הייתכן?! זוהי אולי עוד תוספת פיקנטית ליחסי ציבור של סרט שהטריוויה שכרוכה בו - כלומר הרומן בין שני הכוכבים הראשיים אניסטון ווינס ווהן - מאפילה על המוצר עצמו.

גארי (ווהן) מתחיל עם ברוק (אניסטון) בעת ששניהם צופים במשחק בייסבול ועד מהרה הם מוצאים את עצמם כזוג נשוי. לא שהשלווה הסטואית שורה במעונם תמיד, אבל איכשהו הם מאזנים זה את זו, עד לשלב מסוים, שבו הם מתחילים בעיקר להתנצח ולהתווכח. כל מצב שמתחיל מחילוקי דעות קטנים, מתפתח לריב רציני, ובסופו של דבר הם מכריזים על פירוד. אך גם אז הם לא מצליחים להגיע לכלל החלטה, מי יעזוב את הבית היפה שבנו יחד, והם ממשיכים לחיות בו בצוותא, כזוג פרוד אנטגוניסט. ובמקביל הם מתחילים (בעיקר היא) לפתח ולטפח יחסים עם בני זוג חדשים. ויש להם כמובן צוות יועצים שמעורב בכל המתרחש בחייהם. הוא נעזר בחבר הטוב ג`וני (ג`ון פאברו), סוכן הנדל"ן שלו (ג`ייסון באטמן), ובאחיו שהם גם שותפיו לעסקים, דניס (וינסנט דונופריו) ולופוס (קול האוזר). היא מסתייעת בחברתה אדי (ג`ואי לורן אדמס), בעלה המפוקח אנדרו (פיטר בילינגסלי), אחיה ריצ`רד (ג`ון מייקל היגינס), אמה (אן מרגרט), בעלת הגלריה בה היא עובדת מרילין (ג`ודי דייוויס) ופקיד הקבלה כריסטופר (ג`סטין לונג). 105 דקות.

זה אמור להיות סרט של וואן-ליינרס, המבוסס על פינג פונג מילולי שניתז בקצב של מכונת ירייה ועל דיאלוג עוקצני, שנון ובעיקר מצחיק. הבעיה היא שזה בדרך כלל לא עובד (פרט לפה ושם). ווהן ואניסטון הם שחקנים מוכשרים, אבל התסריט, ובמיוחד הטקסטים שהושמו בפיהם, לא ממש מוצלחים. שורה תחתונה: יש רגעים טובים יותר, ויש הרבה פחות, ובסך הכל הסרט מועד ונופל.

"גארפילד 2" (ארה"ב 2006)

אנימציה. סרטו של טים היל, המבוסס על סדרת הקומיקסים של ג`ים דייוויס. גארפילד החתול (קולו של ביל מארי) יוצא לאנגליה, יחד עם הסייד-קיק שלו, הכלב אודי, כדי להפתיע את אדונו ג`ון ארבוקל (ברקין מאייר), שבא לשם כדי להציע נישואין לחברתו הווטרינרית ליז ווילסון (ג`ניפר לאב יואיט). גארפילד מתגלגל לביג בן, לארמון באקינגהאם, נתקל בסקוטלנד יארד ואף טועם מן המנה הבריטית החביבה עליו, פשטידת בשר. אלא שגיבורנו מחליף בטעות מקום עם פרינס, חתול מלכותי שירש טירה, וכעת הוא מתחיל לקבל יחס מלכותי מלא. אלא שהבא בתור ברשימת היורשים של הטירה, הלורד דארג`יס, לא יישב בחיבוק ידיים, וינסה להקדים ולממש את זכותו עליה. 78 דקות.

"אפקט הרעם" (ארה"ב 2005)

בדיוני. סרטו של פיטר היימס ("טיימקופ"). בשיקגו של שנת 2055, חברת "צייד ספארי" המצליחה מציעה טיול מהפכני בזמן – "צייד פרה-היסטורי". אבל לרעיון הזה, שהומצא על ידי ד"ר סוניה ראנד (קתרין מקורמק), יש חוקים משלו, וברגע שאחד מהם מופר - עלולה להתחולל קטסטרופה. זה כמובן מה שקורה. בתוך 24 שעות העיר משתנה מהקצה אל הקצה. הדגים פולשים לחוף שיקגו ומשתלטים עליו, בעלי החיים והצומח מתפתחים לגדלים מטורפים, וגם החרקים והמקקים הופכים למוטאציות ענק. ד"ר סוניה ראנד ומדריך הטיולים של "צייד ספארי", ד"ר טרביס רייר (אדוארד ברנס), יוצאים לנסות ולתקן את המעוות, כולל הטעויות הרבות שביצע מנהל החברה, צ`רלס האטון (בן קינגסלי). 110 דקות.