מחול - אסף אמדורסקי בהופעה

אסף אמדורסקי נתן הופעה מדויקת וסוחפת במועדון לבונטין בתל- אביב, שבין השאר גם מבשרת טובות לגבי האלבום החדש המתקרב.

חיצים מדויקים

בימים טרופים אלו ירידה למקלט משמעותה אזעקות עולות ויורדות או איום נקודתי, אבל בבועה התל-אביבית יש לה משמעות אחרת לגמרי. בתחילת השבוע שעבר ירדתי מרצוני החופשי בשעות הערב למקלט ברחוב לבונטין כדי לראות את אסף אמדורסקי עולה לבמה וגורם לנסראללה להיראות כמו סיוט רחוק.

אמדורסקי הוא אמן שלוקח את עצמו ברצינות. כל שיר שהוא מנגן ושר מקבל ממנו את מלוא תשומת הלב. הוא מרוכז כולו בניסיון לתת לקהל שלו את ההופעה הטובה ביותר שהוא יכול, הוא לא מוותר על אף אפקט מוזיקלי, או קולי (אם זו צעקה ואם זה לשיר בקול גבוה) ולא מעגל לעצמו פינות. לא רואים את זה הרבה אבל כשרואים - מזהים כבר מהשנייה הראשונה, ולי זה עשה את זה.

בתחילת המופע אמדורסקי נותן כבוד לאלבום החדש שהוא מסיים בימים אלו. השירים עדיין לא מוכרים, אבל משמיעה ראשונה נראה שהולכים להיות שם כמה להיטים בטוחים. אחרי הפתיחה הזו, הקהל כבר מוכן לקבל ממנו את המוכר והטוב והביצועים שלו ל"הוא האמין לה", "15 דקות" ו"חלום כהה" היו מופלאים.

כאמור - אמדורסקי על הבמה נותן לקהל שלו 200% מעצמו. הוא כמעט לא מדבר בין שיר לשיר, חוץ מאזכור קליל למלחמה שמתרחשת בחוץ והצגת הנגנים (עודד פרח בתופים, אסף תלמודי על הקלידים ואוהד קוסקי בגיטרה) הוא ממש לא מדבר. הוא כאן כדי לנגן ולשיר וכדי לגרום לקהל שלו לשכוח את כל מה שמסביב ולרקוד לצלילי השירים שלו. אצל אמדורסקי המילים חשובות לא פחות מהמוזיקה. באמצע המקלט התל אביבי הרועש מצאתי את עצמי חושבת על החבר שלי, על האהבה שלנו ועל כל מיני נושאים שאסף הצליח לקלוע אליהם בול עם החיצים המילוליים המדויקים שלו.

הנגנים שמלווים את אמדורסקי מגבים אותו בקול שני, אבל כשהוא בטירוף של המופע התופים, הגיטרה החשמלית והקלידים שברקע נטמעים מאחוריו, שלא נח לרגע עד שהשיר נגמר. אמדורסקי חף מגימיקים בימתיים שחוקים - הוא לא נותן לקהל לצעוק את המילים במקומו ואולי לכן, למרות הקילומטראז` העצום של אמדורסקי על הבמות, נדמה שזו הפעם הראשונה שהוא על במה, וזה פשוט סוחף.

כשיצאתי מהמקלט לחום התל אביבי המחניק, הרגשתי כאילו עבר הרבה זמן מאז שראיתי הופעה סוחפת כמו של אסף. גם בלי אלפי בני אדם מיוזעים, לא שברו גיטרות על הבמה ולא זרקו את המפרט לקהל המשתולל בסוף ההופעה. דווקא העדינות של אמדורסקי שכל כך לא מתיישבת עם הרוק שזורם לו בדם הופכת אותו לאומן ויוצר מסקרן במיוחד, שלא מתאמץ להיכנס למיינסטרים. כזה שיודע שיש לאוהבי המוזיקה חוש ריח מפותח לכאלו שלא מתעסקים בשואו, אלא באים בשביל הביז. באים בשביל לקבל הופעה פשוט מצוינת.

לפרטים נוספים