מחול - סקירת די.וי.די – זזים בין המינים

החיפוש אחר הזהות המינית, ההשלמה עם הנטייה החבויה והיציאה מהארון הם נושאים שהפכו בשנים האחרונות לשכיחים למדי בקולנוע. הדגש, ברוח הליברליזם ורוח החופש, הוא על עיקרון הבחירה החופשית, ועל כך שאהבה אמיתית בין אדם לאדם היא שקובעת – ולא משנה מהו מינם של האוהבים.

שני סרטים שונים לחלוטין זה מזה, הדרמה-קומדיה הרומנטית "קליק" והאפוס המערבוני המדובר "הר ברוקבק", שיצאו עכשיו בדי.וי.די (קולנוע "לב" ו"הד ארצי" ), עוסקים בנושא, כשכל אחד מהם מציג אותו מזווית אחרת, בהתאם לז`אנר שאליו הוא משתייך.

"קליק" – קליל אך סטנדרטי

סרט קליל, זורם והפי-אנדי. שני לונדונים צעירים מצליחים ואוהבים, רייצ`ל (פייפר פראבו) והק (מתיו גוד), מתחתנים בחדווה. קליק מסוים ניצת בחתונה בין הכלה ובין מסדרת זרי הפרחים של האירוע, לוס (לנה הדי), ודי לחכימא. בהמשך אמנם תנסה רייצ`ל לשדך בין לוס ובין נד (דארן בויד), חברו הטוב, של בעלה, שוגל סדרתי נלהב, אבל לוס תחשוף במהרה שהיא לסבית ושאין לזה סיכוי.

בהמשך תאבד רייצ`ל את התשוקה לבעלה וברור שהטריגר לכך היא לוס, שמסקרנת ומושכת אותה. למרות שמימוש הקשר בין שתי הנשים הוא בלתי נמנע, הבמאי אול פארקר עושה כל מאמץ להוכיח שזה לא בגלל הבעל הנבגד, ושהק המסכן הוא אחלה בחור, ממש קדוש מעונה שמוכן להקריב את עצמו, אהבתו ורצונותיו, על מזבח אושרה של רעייתו. איכשהו בסוף זה ישתלם גם לו.

שם הסרט במקור, "אימג`ן יו אנד מי" (תארי אותך ואותי) לקוח מהשורה הפותחת של שיר הסיקסטיז הנהדר "מאושרים יחדיו", של ה"טרטלס" (הצבים), שמהווה את המוטיב המוזיקלי המרכזי של הסרט. בסך הכל - די סביר אם כי סטנדרטי ונוסחתי בז`אנרו. אין בדיסק בונוסים ותוספות.

"הר ברוקבק" – צפיית חובה עם בונוסים

"הר ברוקבק" של אנג לי המוכשר ("נמר דרקון", "סופת קרח"), הרבה יותר עיוני ומעמיק. הסרט האסתטי-מתפייט דן בעיקר, בסאב-טקסט שלו, בשבירותו של המאצ`ו האמריקאי, ומרסק את המיתוס שקאובויים, מעצם טבעם, לא יכולים להיות חד מיניים. שערו בנפשכם איך הייתה אמריקה מגיבה אילו התברר שאייקונים נערצים שלה, כמו ג`ון וויין וגארי קופר המנוחים, או קלינט איסטווד יבדל"א (נציגים מובהקים של כובשי המערב בסרטים) הם, שומו שמיים, גייז. גוואעלד! זו הייתה בוודאי התגובה. הסרט אכן הפך לשנוי במחלוקת באמריקה ואף נאסר להקרנה בכמה ממדינותיה.

לי (שהתבסס על סיפורה של זוכת פרס הפוליצר אני פרו) הפיל את התיק ההומואי על הבוקרים אניס דל מאר (הית` לדג`ר) וג`ק טוויסט (ג`ייק ג`ילנהול). השניים מגיעים לסינגל, ואיומינג, ב-1963, כדי לזכות בעבודה עונתית מדי החוואי ג`ו אגירה (רנדי קווייד), לרעות את עדר הפרות שלו במרומי הר ברוקבק (מקום פיקטיבי). כשהם עולים אל הנופים ההרריים-מיוערים עוצרי הנשימה של ההר, ושוהים שבועות בלב בטבע הקסום, מתפתחת ביניהם לפתע, באופן בלתי צפוי, קרבה אינטימית ותשוקה שמסתיימת בהתעלסות סוערת. השניים ימשיכו להתענג זה על זה גם בימים הבאים.

אבל מכיוון שלא אניס ולא ג`ק הם חברי הקהילה העליזה, מה גם שבאזורם התופעה נחשבת למתועבת ובלתי נסבלת, בתום עבודתם הם חוזרים לשגרות חייהם, ומה שהיה ביניהם נשאר סודם החתום. אניס, החי בוויומינג, נושא לאישה את ארוסתו אלמה (מישל וויליאמס) ונולדות להם שתי בנות. ג`ק יחזור לעירו שבטקסס, יתוודע לרוכבת רודיאו יפהפייה, לורן (אן התאוויי), וגם הם יתחתנו וייוולד להם בן.

אלא שהקשר שנוצר בין שני הגברים במרומי ההר הפראי, מסרב לגווע. לאחר כמה שנות ניתוק הם ישובו וייפגשו, ואז ימסדו מסורת של עלייה מדי כמה חודשים להר ברוקבק, שם נתנו לראשונה דרור ליצריהם, כדי לחזור ולממש את אהבתם האסורה. הקשר הזה, יתברר בהמשך, עלול לערער את חייהם המשפחתיים, וצופן סכנות נוספות.

סרט חובה עבור מי שלא צפה בו בקולנוע, ואלה שצפו יקבלו בדיסק כמה בונוסים, טריוויאליים למדי. סרטון על הכשרת השחקנים להיות בוקרים (את לדג`ר בעל הניסיון ברכיבה ובעבודות חווה עוד מערבות אוסטרליה, לא היה כמעט צורך לאמן והוא אף סייע לג`ילנהול ללמוד את הג`וב), סרטון על הבמאי לי, ריאיונות עם התסריטאים וסרטון המתאר את מאחורי הקלעים של ההפקה.