המופע המשותף של לאורה ריבלין ושילה פרבר מפיח רוח חדשה בשיריה של תרצה אתר הן משום העיבודים הרעננים והן משום יכולות הביצוע של השתיים.
כבוד למילים
ליוסי בנאי ז"ל הייתה יכולת שהקסימה אותי, להכניס את ניסיון החיים שלו לכל מילה ולהפוך כל מילה של חול למילה של חג. השבוע בתיאטרון תמונע גיליתי שגם ללאורה ריבלין יש את היכולת המיוחדת הזו. עם העיבודים של שילה פרבר לשירים של תרצה אתר, השתיים הופכות את "בגלל הלילה" למופע יוצא דופן בכמות הכישרון שנשפכת ממנו - שעה ומשהו של שירים יפהפיים.
התכנונים למופע משותף בין פרבר לריבלין רצים אצלן בראש כבר ארבע שנים, כך הן מספרות על הבמה. עד שהתנאים הבשילו בסופו של דבר, המשוררת נבחרה ובסתיו האחרון החל "בגלל הלילה" לקרום עור וגידים.
אחרי שיר הפתיחה של פרבר, עולה ריבלין לבמה תוך כדי שירת "אני חולם על נעמי". במקום הגרסה הרוקיסטית המוכרת, מציע העיבוד של שילה פרבר גרסה הרבה יותר אינטימית שנותנת כבוד למילים ולא לגיטרות.
מי שרגיל לראות את לאורה ריבלין על במת התיאטרון או בתפקיד לילי גולד ב"השיר שלנו 3", יופתע לראות את השחקנית הענקית הזו בתפקיד זמרת. היא אמנם לא הולכת להפיל אתכם מהכסא עם קול פעמונים ערב. ממש לא. אין לה קול יפה, אבל ההגשה התיאטרלית המשובחת מחפה על החיסרון הזה. העיבודים המצוינים של פרבר לשירים מתאימים בדיוק לקול המוגבל של ריבלין. לעומתה, לשילה פרבר יש קול יפהפה שמשתלט על האוזן, ומפיח בשירים ישנים ומוכרים רוח חיים חדשה ורעננה.
פשוט, כנה, ישיר
תרצה אתר הלכה לעולמה בשנת 77`. לאורך המופע שזורים פרטים מהביוגרפיה שלה ומהתהליך שעברו פרבר וריבלין עד שהמופע הבשיל לעלות לבמה. הן מספרות על נבירה בארכיונים, על קריאה של כל ספרי השירה, הפרוזה ואפילו ספרי הילדים שכתבה אתר ב-36 שנותיה. כשפרבר מספרת על מותה של אתר, היא מתארת אותו כ"נפילה מחלון ביתה" (תיאור שהוא קצת מרוכך מדי להתאבדות, לטעמי).
שיריה המוכרים של אתר דוגמת "אחד חולמני", "אל תקנה לי ורד", "הלילה הוא שירים", "שבת בבוקר", "גשם בוא" ואחרים מבוצעים במופע בליווי גיטרות בלבד. פשוט, כנה, ישיר, בלי איפור ומסכות. בין השירים פרבר וריבלין מחליפות ביניהן דברים. במקרה אחד פרבר מצטטת את א.ד. גורדון שבעיניו אין תחליף לאמת במערכת יחסים. ריבלין מחזירה לה בציטוט של בנימין דה-יזרעאלי לפיו שימוש באמת הטהורה הוא בדרך כלל מתכון לאסון כשעוסקים בדברים כאובים. מיד אחר כך בא השיר "אהבה יומיומית" שמוכר יותר כ"שקרים שקטים" ("כמו אהבה שקרים קטנים בתוך הנפש נחבאים" ) בביצוע של יהודית רביץ. הקישורים בין הציטטות ובין קטעי הפרוזה לבין השירים שלחניהם קלילים וזורמים מצליחים להמחיש בעיני את המורכבות של שיריה של תרצה אתר.
הביצוע הטוב ביותר בעיני היה לשיר "תפילת יום הולדת" שעוסק באשה שחוגגת עוד שנה בלי שאהובה יזכור את התאריך המיוחד. שמעתי את השיר הזה מאות פעמים ברדיו, אבל אף פעם לא עצרתי לרגע כדי להקשיב למילים שלו. כשלאורה ריבלין שרה-דיברה את השיר, היה לי זמן לרגע לעצור לרגע, להתענג על כל מילה ולהתמלא בעצב.
שלב הקידות לפני ההדרן ואחריו היה שונה מהמקובל. במקום אמירת תודה סתמית, קדו השלושה קידות עמוקות בפני הקהל. לרגע הרגשתי כאילו לאורה ריבלין מסיימת איזו פרמיירה חשובה על במה התיאטרון. כשהיא החוותה לשילה פרבר ולנגן המלווה ספי אפרתי (בס וקלידים) להשתחוות כל אחד בנפרד ורק אחר כך היא קדה, חשבתי על הגדולה שנדרשת מאומן לפרגן בצורה כל כך מופגנת לאחרים. היה נפלא.
לפרטים נוספים
03/08/2006
:תאריך יצירה
|