הפקה משותפת ללהקת המחול קולבן דאנס ולתזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים על פי "ארבע העונות" לויולדי תעלה השבוע בבכורה בפסטיבל "מחולוהט". המנצח אבנר בירון והכוריאוגרף אמיר קולבן מספרים על שיתוף הפעולה המפגיש בין רקדנים למוזיקאים על הבמה.
ארבעה סולנים לארבע עונות
באופן טבעי ומובן, המנצח והמנהל המוזיקלי של הקאמרטה אבנר בירון מתבונן בשיתוף הפעולה כמוזיקאי וכחובב מוזיקה "בהתבוננות ברקדנים שרוקדים עם מוזיקה מוקלטת ובאותם רקדנים כשהם רוקדים עם מוזיקה חיה, מבחינים מייד בהבדל. הרקדנים רוקדים עם מעורבות ניכרת יותר והאינטראקציה משפיעה לשני הכיוונים גם על הרקדנים וגם על הנגנים. מכיוון שביצירה יש גם תפקוד של נגנים בנוסף לנגינה הרי שלשיתוף הפעולה יש ערך מוסף עצום. הוא משפיע על הריתמוס הרגשי".
- יש כאן לכאורה שתי גישות כמעט הפוכות, אמיר קולבן הוא כוריאוגרף בעל רעיונות חדשניים, עכשוויים, שהמוזיקה משמשת להם מקור השראה. לעומתו התזמורת שואפת להגיע לסוג מסיים של נאמנות למלחין ויולדי שחי לפני יותר משלוש מאות שנה, איך אתם מסתדרים עם מה שנראה כניגוד לכאורה?
"נכון שהגישות שונות, אבל למדנו היטב את הדרך שבה רואה קולבן את המוזיקה והדרך שבה הרקדנים נעים. היצירה כידוע נכתבה על בסיס סונֶטות. ויולדי מסיבות שלו רשם מעין תסריט ליצירה: כאן הרועה ישן, כאן יורד מטח של ברד וכאן גשם מפתיע ביום קיץ. אמיר קולבן לא בונה את הסיפור שלו על הטקסטים של ויולדי. הוא דווקא רואה בארבע העונות את ההתקדמות, את תהליך השינוי. ותהליך השינוי קורה לא תמיד בתוך המוזיקה המושמעת, אלא גם בין הפרקים השונים. לי ברור שדרך הנגינה שלנו את אותה יצירה ללא שותפים על הבמה תהיה שונה מאוד".
- "ארבע העונות" הם ארבעה קונצ`רטי לכינור ולתזמורת, האם תפקד הסולו יופקד בידי כנר אחד?
"לא. להיפך. זוהי הזדמנות לחלק את התפקיד הסולני בין מוזיקאים מצטיינים שונים והפקדנו כל עונה בידי סולנית אחרת. כרמלה ליימן היא סולנית האביב, סווטלנה גופמן בקיץ, ז`אנה גנדלמן סתיו ונטלי שר היא החורף".
"התזמורת היא חלק מהויז`ואל"
לאמיר קולבן המפגש עם הקאמרטה הוא ציון דרך כפול ואפילו יותר מזה. המופע מציין עשר שנות פעילות שלו ושל להקת "קולבן-דאנס" (בשמה הקודם – "קומבינע"). את העשור הזה הוא מציין במספר הופעות מיוחדות, ש"ארבע עונות" הוא הראשון שבהן. קולבן שומע את המוזיקה של ויולדי באזניים של אוהב מוזיקה ובאזניים של כנר.
הוא גדל בקיבוץ רמת השופט וניגן בכינור כעשר שנים והיה חבר בתזמורת בני הקיבוצים (אחד ממאגרי המוזיקאים שהניב מוזיקאים ואמנים אחרים המתפקדים היום בעמדות שונות במפת התרבות של ישראל), "ומאז הכינור לא עזב אותי".
- מה הקהל יפגוש על במת היצירה החדשה?
"תשעה רקדנים ועוד עשרים ושלושה נגנים החולקים ביניהם במה אחת. כלומר, התזמורת היא חלק מן היסוד החזותי, הוויז`ואל של המופע"
- מה הן ארבע העונות בשבילך?
"העונות הם מעין לייטמוטיב (מוטיב, רעיון מנחה) קונספטואלי. כך לדוגמה האביב ייראה כסוג של צמיחה, מבחינתי כהתפתחות של יצירה. התחלה היוצאת מן הלא-ברור, המעורפל, הזהות הלא ברורה של הנשים והגברים על המובחן והברור. כל עונה תתבטא בבגדים שונים ובתאורה משתנה, בצבעוניות אחרת ובסטרוקטורה אחרת. המעבר מעונה לעונה מגלם תהליך של שינוי והיצירה כולה היא תשוקה נצחית לשינוי. `תשוקה נצחית לשינוי` היא לכן גם כותרת המשנה של המופע. המופע כולו בנוי מרצף של קטעים, כולל קטעי מחול ללא מוזיקה ומשתתפים בו גם נגני התזמורת, שלא יסתפקו בנגינה".
"ארבע העונות – תשוקה נצחית לשינוי" תעלה בשתי בכורות חגיגיות במסגרת פסטיבל "מחולוהט" בימים שלישי ורביעי, 9,8 באוגוסט 2006 ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב. לפרטים נוספים
06/08/2006
:תאריך יצירה
|