היא נחשבת לאחת מאמניות הבמה הגדולות בדרום אפריקה ויוצרת מוזיקת עולם ואפרו-ג`אז. סוטוקאזי ארוסי החלה את דרכה כנערת כנסייה, רואה במוזיקה שליחות רוחנית ובישראל לא פחות מגן עדן. שיחה עם אחת מאורחות פסטיבל הג`אז הבינלאומי באילת, שנפתח היום.
שליחיו של אלוהים
"מוזיקה היא פרי האהבה. באנו לכאן, ממש אותה, בכל ממד אפשרי", אומרת הזמרת הדרום אפריקאית סוטוקאזי ארוסי,בקול צרוד, מרוסק משהו, ובדיבור אטי שיש בו משהו מהפנט. "כאן זה המקום שאנחנו קוראים עליו בתנ"ך, ואלוהים הוא הבורא שלנו, ולפיכך אחראי ליצירתיות ולכישרון שלנו. אנחנו עושים מוזיקה רוחנית, אנחנו רק שליחיו, כמוזיקאים וכאמנים, ורואים במה שאנחנו עושים שליחות, שמיועדת לרפא ולחנך את האנשים. הכול מגיע מלמעלה, אנחנו רק הכלים. אנחנו כאן כדי לרומם את נפשותיהם של האנשים. בורכנו בכבוד הגדול שניתן לנו להופיע כאן ואנחנו אסירי תודה על כך".
ארוסי נחשבת לאחד הקולות האמנותיים המובילים בדרום אפריקה, זמרת-שחקנית-רקדנית, שכיכבה בהפקות יוקרה רבות במדינתה, ובין היתר שיתפה פעולה עם יו מסקאלה ומרים מקבה. במרוצת הקריירה העשירה שלה הופיעה בארצות הברית, בבריטניה ובגרמניה עם להקתה, שהיא מעין נבחרת ייצוגית של מיטב נגני דרום אפריקה. בהרכב שלה חברים קאניה צזה, סילינדין נתיני ונומסונטו קומאלו, זמרות רקע, אנדיל יננה על הקלידים, סידני מניסי, נגן סקסופון, יואל על הגיטרה, ג`ימי מנגוואנדי על הבס, ובאבס נדאמאס חובט בתופים. החבורה הזו מביאה בקונצרט תערובת מוזיקלית שמשלבת בין המקצבים העירוניים והניחוחות הכפריים השקטים של דרום אפריקה, כשהכול נתון במעטפת של ג`אז מערבי. "הרכבתי את הלהקה שלי מנגנים שאני מקליטה איתם באולפן, ואנחנו הולכים יחד דרך אמנותית ארוכה ומכירים היטב זה את זה".
- ובכל זאת, איך את מגדירה את המוזיקה שלך. מוזיקת עולם, ג`אז, או שהיית נוקבת בשם של סגנון אחר?
"הייתי אומרת שזו מוזיקת עולם, אבל בו זמנית גם אפרו-ג`אז, מוזיקה אפריקנית מסורתית ועוד גוונים. אני לא אוהבת להתעסק בהגדרות. אני מאמינה בלעשות מוזיקה שמביאה מזור, יוצרת קצב, בונה הרמוניה, ממלאת את נשמתם של האנשים ומרוממת את רוחם. אפשר לכנות זאת כפי שרוצים, אבל כאמור זו מוזיקה, שאם היא נוגעת בך בלב, גורמת לך אושר ומרוממת לך את הנפש, היא מילאה בכך את תפקידה. המוזיקה משקפת את מי שאנחנו".
הבכי הראשון הוא השיר הראשון
- איך התחלת את הקריירה שלך?
"נולדתי בטרנסקיי, אזור כפרי בדרום אפריקה, בו נולד גם נלסון מנדלה. זה מקום שבו הטבע מדבר, הציפורים שרות, ולחיות ולעצים יש שפה משלהם. הייתי ילדת טבע, ואז עברתי לעיר כדי ללמוד בבית ספר, ושם קלטתי סופית שהמוזיקה היא המהות שלי. למען האמת, הבנתי שהבכי הראשון שלי בעת שיצאתי מרחם אמי, היה השיר הראשון שלי, ואלוהים נתן לי הזדמנות גדולה להיות פה. כשגדלתי עם ילדים אחרים, שיחקנו ונהגנו לשיר ברחובות, ובבית הספר התיכון ובקולג` היינו פותחים את הלימודים בתפילות לאלוהים ושירים. שם רכשתי יסודות אמנותיים בסיסיים, ולאחר מכן עברתי לקייפטאון, כדי ללמוד שם ג`אז מודרני וריקוד. השלב הבא היה מעבר ליוהנסבורג, שם התחלתי לעסוק במשחק ובמוזיקה. החיים והקריירה שלי היו סוג של מסע אל הבלתי נודע".
- איך הגעת להפקות ולמיוזיקלס?
למדתי אצל אמן מבריק בשם גיבסון קנטה, שהוא היה הקווינסי ג`ונס שלנו בדרום אפריקה. בית הספר שלו הנחיל את כל סוגי האמנויות. הוא לימד אותנו מוזיקה, אמנויות, ריקוד, ואז היה שולח אותנו לאודישנים, ומשלב אותנו בהפקות של המחזות שכתב. והוא כתב מחזות רבים. כך נכנסתי לתעשייה, והתחלתי להתמקד במוזיקה, אבל במקביל שיחקתי בסדרות טלוויזיה ובהצגות".
- איך התפרסמת מחוץ לגבולות דרום אפריקה?
"יצאתי לסיבוב הופעות באמריקה עם הפקה שלנו של `מלך האריות`. הופענו במקומות רבים ברחבי ארצות הברית, במקומות כמו אוהיו, סנט לואיס ועוד. נשארתי שנה וחצי באמריקה. בהמשך הופעתי במדינות שונות באירופה, הייתי בפריז, באמסטרדם, בפורטוגל, ואפילו שהיתי שלושה חודשים ביפן. במרוצת הקריירה יצא לעשות כמעט הכול, לראות עולם, להיכנס לתיאטרון, לצאת ממנו, לעובד על הפרויקטים האישיים שלי, הקלטת אלבומים ועוד פעילויות אמנותיות".
- באלה פרויקטים היית מעורבת בתקופה האחרונה?
"הקלטתי אלבום בשם `דומונדו`, שמשמעותו הומניות, ואני מאמינה שההומניות היא המפתח לחיים שלנו. המסר שלי היא לעורר את האנשים להתמקד בלהיות אנושיים. זה הדבר שאנחנו הכי זקוקים לו בעולם כעת. בדרום אפריקה הופעתי במיוזיקל של ריקודים אפריקניים, שנשא את המסר שהוא החלום הגדול שלנו ביבשת הזו – לאחד את כל אפריקה. כמו כן העלינו לאחרונה בסאן-סיטי מיוזיקל בשם `אפרודיזיה`, שכלל מוזיקה בסגנונות רבים, מג`אז ועד שירים אפריקניים מסורתיים".
גן עדן זה כאן
- יצא לך להכיר אמנים ישראליים, את סקרנית להתוודע למוזיקה הישראלית?
"חלק גדול מהמשימה שלי כאן זה חילופי תרבות, אני רוצה להאזין, להתרשם ואולי אף לעשות דברים ביחד עם אמנים ישראליים. יצא לי להקשיב לכמה מוזיקאים ישראליים לפני שהגעתי לכאן, ואני מאוד מקווה שייצא לי לשתף פעולה עם אמנים כאן". חוץ מזה, הזיקה של ארוסי לישראל מתחילה מתברר כבר מהבית- "אמא שלי מאושרת ונרגשת מאוד מכך שבאתי לכאן, משום שכאשר הייתי צעירה מאוד, היא הגיעה לכאן, לתל אביב, וגם טיילה בירושלים, במקומות שנחשבים לנקודות ציון בחיי ישו. אני רוצה לבקר בעצמי במקומות האלה".
- הספקת כבר לצבור חוויות באילת?
"כשראיתי לראשונה את הים האדום כל כך התרגשתי, שהורדתי את כל הבגדים ונכנסתי פנימה וראיתי דגים בכל מיני צבעים. זה מרגש מאוד להיות פה, זה מקום שמתחבר לי עם סיפורי התנ"ך על משה. מתוך קבוצת המוזיקאים שהגיעו לכאן, אלה שקוראים את התנ"ך מפנטזים על איך נראה גן עדן. אני חושבת שגן עדן זה כאן. אני נערת כנסייה, סבא שלי היה כומר וחשף בפני את דרכי האל. אני הולכת בדרכו ושמחתי לזכות בהזדמנות המרגשת להגיע לכאן ולהשמיע כאן את אמנותי ואת אמונותי".
לפרטים נוספים
28/08/2006
:תאריך יצירה
|