מחול - אבי נוסבאום מארח – סטנדאפיסטים שדופקים שעון

ליין הסטנד-אפ החדש שנחנך בשבת האחרונה בבית קולטורה בניצוחו של המארח אבי נוסבאום לא הצליח להמריא, לפחות לא בערב הראשון.

חסר ניצוץ

ז`אנר הסטנד-אפ קומדי אמור להצמיח זן של אנשים שאין ללשון שלהם שום גבול. חלקם מתמסדים עם השנים וכובשים נישות בתרבות הפופולרית (צביקה הדר הוא דוגמה מצוינת לכך) וחלקם נהנים להישאר אאוטסיידרים ולהמשיך להצליף באמצעות המילים שלהם. אתמול בליין הסטנד-אפ החדש בבית קולטורה ניסיתי לזהות ניצוץ כלשהו מהדברים הללו אבל לצערי אם ככה נראה הסטנד-אפ שלנו, המצב לא מזהיר.

אבי נוסבאום, פליט "האקדמיה לצחוק" ותכנית הבוקר ב-99 אף.אם, מארח במופע כל מיני אמני סטנד-אפ ברצף, בין לבין הוא גם כן מנסה קצת להצחיק בעצמו אבל לא ממש הולך לו. נוסבאום מדקלם את הטקסטים שלו כאילו הוא קורא מטלפרומפטר. כל כמה דקות הוא חוזר לשלושה אנשים מהקהל שעשו טעות ושיתפו איתו קצת פעולה, אבל לא ממש מתחבר אליהם. הם מבחינתו כתפאורה. נוסבאום רוצה להיות הכוכב.

כל 15 דקות פחות או יותר עולה סטנד-אפיסט מתחיל אחר. כל אחד מהם אמור להביא את המקסימום שהוא יכול כדי שהקהל יזכור את השם שלו וירצה לשמוע ממנו עוד. ראשון הוזמן לבמה בחור בשם קובי מימון שהתגלה כאחד המצחיקים של הערב. יש לו ארסנל של בדיחות שהוא משנה בהתאם לצורך והופך אותן לרלוונטיות ומצחיקות. זה נשמע אולי כמו דרישת יסוד מכל סטנד-אפיסט באשר הוא אבל מאוחר יותר התברר שהכללים בקולטורה לא ממש ברורים. מימון מנסה לעורר את הקהל, ומצליח בעיקר כשהוא מתחיל לדבר על היחסים בין גברים לנשים. אהבתי את הזוויות המצחיקות שהוא מביא לעניינים של יום יום, למשל אמבטיות או שיחות טלפון הנמשכות אל תוך הלילה כשלא ממש מתחשק להיכנס למיטה לבד.

אחריו עלה איתמר (המכונה איתמר ראסטה). בחור שלא ממש הכין חומר מהבית. פה ושם מישהו בקהל התנדב לצחוק, אבל כשאיתמר קלט שההופעה לא בדיוק מתקתקת הוא עבר להומור על תימנים (הוא עצמו תימני מסתבר). גם בשלב הזה הרצפה לא רעדה מצחוקים, אבל ניכר שיפור קליל. כשהוא ירד מהבמה אף אחד לא ממש הצטער.

סטנד-אפ עושים באהבה

דורון רביץ שעלה מייד אחר כך ניסה להיכנס לעניינים מהר-מהר כדי להשכיח מהקהל את הראסטה-מאן, והוא הצליח. המופע שלו היה קצרצר ומצחיק. בסופו הוא העלה לבמה את מתיו. בחור שנראה כמו ילד בן 12 והוא סטנד-אפיסט מצליח מאוד באנגליה. אי אפשר היה שלא לשים לב לניגוד הבולט בין העדינות שלו לבין הברוטליות של הנציגים שלנו. סוף סוף עלה לבמה מישהו שיודע לעשות משהו עם המילים שלו, גם אם זה באנגלית. אחד הדברים שהכי נתנו לי להרגיש שזה סטנד-אפ אמיתי היה כשהוא דיבר על זה שבאנגליה רוצים להחזיר מחדש את השירות הצבאי לכלל האזרחים והסיבה לכך היא כדי שהדור הבא יהיה יותר מנומס ומתורבת. מתיו מיישיר מבט לקהל, ובחיוך מבויש אומר – טוב, הייתי בישראל, זה לא ממש עושה את העבודה...

בין לבין עלה שוב לבמה המארח נוסבאום, שלא ממש הצליח לקשור בין החומרים שלו לבין אלו שעלו לפניו או אחריו. האמת היא שגם כשהוא שאל את הקהל שאלות שלא נענו בתשובות סטנדרטיות, הוא עמד ובטון של נזיפה הומוריסטית אמר – נראה לכם שהכנתי בבית סטוק של בדיחות על הנושא? מה נסגר אתכם...? ממי שמתיימר לארח מופע סטנד-אפ, כן הייתי מצפה שיהיו לך בדיחות לא רק על מילואים וסקס. ואם זה מה שיש לך, כדאי אולי לעשות מה שסטנד-אפיסט אמיתי היה עושה – לאלתר על הבמה.

בסוף הערב התקשיתי להיזכר באיזו בדיחה שהצחיקה אותי. אפילו אורי חזקיה לא הצליח לעשות לי את זה. הכל נראה חובבני, סטנד-אפיסטים שאלו כל פעם כמה זמן עוד נשאר כאילו שהם באו רק כדי "לדפוק שעון". אולי נוסבאום המארח צריך היה להסביר להם שסטנד-אפ – כמו חומוס – עושים באהבה, או שלא עושים בכלל..

לפרטים נוספים