אהרון סולומון ממנכ"ל את פסטיבל המחולות בכרמיאל כבר 19 שנה. לפני המלחמה הוא סיפר לנו קצת על תולדותיו של הפסטיבל הגדול במדינה. עוד בטרם פורסם הריאיון בוטל הפסטיבל ועכשיו חזרנו אליו כדי להשלים את התמונה לקראת פסטיבל המחולות הראשון שייערך בסוכות.
"קיבלנו סיוע מחברות מסחריות"
פסטיבל כרמיאל הוא מן הוותיקים שבפסטיבלי הארץ, בן 19, ומדי שנה מגיעים אליו רבע מיליון איש. זהו ללא ספק הפסטיבל בעל מוקד המשיכה הגדול בארץ וכל זה מתנהל במינימום תקציבים, ובכיסוי תקשורתי על אש נמוכה. האיש שעומד מאחורי ההתנהלות השקטה של הפסטיבל מאז שנת היווסדו הוא אהרון סולומון מנכ"ל הפסטיבל. שתי שיחות ניהלנו עמו - אחת התנהלה בקיץ, בטרם הביטול בצל הטילים והשנייה, בימים אלה ממש, ולקראת קיומו של הפסטיבל בחול המועד סוכות. שיחה עם איש שנהנה מכל רגע של ניהול פסטיבל המחולות הגדול בארץ אף כי אינו רוקד כלל.
- מה נדרשתם לעשות כדי לקיים את הפסטיבל במתכונתו המקורית (למעט מספר קטן של שינויים)?
"נאלצנו לבדוק מחדש את כל נושא החוזים והאמנים, להפיק מחדש את הפרסום ולשבץ מחדש את המופעים. להקות המחול העממיות עבדו הכי קשה כי בדרך כלל בסוף יולי אחרי הפסטיבל נגמרת שנת הפעילות שלהן ואז ההרכבים מתחלפים – הצעירים עוברים ללהקות בוגרים, חלק מהרקדנים מתגייסים וכד`. הלהקות האלה ערכו מחדש את כל החזרות . מה שכן - המנהל האמנותי והכוריאוגרפים הספיקו בזמן הזה לשפר את המופעים כי היה זמן שיפורים. הדבר הכי חשוב הוא שבזכות הנכונות הגדולה של חברות וגופים לעזור ערב הסיום יהיה ערב פתוח לתושבי הצפון, לפי הזמנות, בשיתוף חברת אורנג`.
- קיבלתם עזרה בתקציבים ?
אנחנו אמורים לקבל פיצוי מהמדינה על נזקי המלחמה. הפסטיבל בוטל יומיים לפני המועד שתוכנן וכבר הקמנו את כל הבמות, הגדרות והמערכות. במהלך המלחמה נאלצנו לפרק את הכל ולהתחשבן עם כל הקבלנים שביצעו את העבודה. הפיצוי מהמדינה עדיין לא סגור אין תאריך יעד, אבל לאחר שנסיים את הפסטיבל נצטרך להמציא הוכחות לכל מה שהזכרתי. כן קיבלנו סיוע ממפעל הפיס, מאורנג` ומחברות מסחריות.
"בשנה הבאה נחזור לקיץ"
- המלחמה היא עדיין טראומה חיה בכרמיאל?
המלחמה עדיין נמצאת עמוק בתודעה ובזיכרון אבל החיים שבו למסלולם כמאמר הקלישאה הידועה. זה עדיין נושא לשיחות. אנשים שרק לפני פחות מחודשיים עזבו את הבתים שלהם, נדדו במשך חודש ברחבי הארץ חזרו רק לא מזמן, ועכשיו הם בונים מחדש. היו פגיעות ישירות בעשרים בתים בכרמיאל ופגיעות משניות בעוד כ- 800 דירות. בכל הנוגע לכבישים ולגנים בעיר - הכל שוקם ותוקן כבר. מי שייכנס היום לעיר ולא יביאו לאתרי נפילות מדויקים לא יידע כלל שקרה פה משהו כזה אי פעם".
- הפסטיבל יעזור להשכיח את הטראומה?
"הפסטיבל הוא חלק מחזרה לשגרה מעין הצהרה שאת הפסטיבל אי אפשר להפסיק".
- ואולי גיליתם בינתיים שלסוכות יש יתרונות שאין בקיץ? יכול להיות שתחליטו להעתיק את הפסטיבל באופן קבוע?
"זו הייתה המחשבה הראשונית של הרבה אנשים אבל יש כמה בעיות. הראשונה היא, כפי שהזכרתי, שלהקות המחול מסיימות את העונה שלהן בתקופת הקיץ. בעיה נוספת היא ריבוי הפסטיבלים בתקופה הזו ובעיה שלישית היא שרוב מופעי הפסטיבל מתקיימים בחוץ, ובסוכות תמיד יש חשש לגשם. כך שבשנה הבאה נחזור לפסטיבל בקיץ".
"אם בערד שרים אצלנו ירקדו"
עכשיו נחזור ברשותכם לעבר הרחוק יותר של הפסטיבל, שסלומון מלווה אותו מתחילתו.
- איך הכל התחיל?
"זה התחיל בזה שהיו שתי ערים בארץ, ערים תאומות – אחת ערד והשנייה כרמיאל (היום ההפרשים ביניהן ענקיים) ושני ראשי הערים היו מיודדים ויריבים. ראש עיריית כרמיאל, ברוך בנגר וראש עיריית ערד היה בייגה שוחט. בערד יייסדו אז את פסטיבל הזמר העברי שהיה אירועי יפה ומוצלח ואז קם ברוך בנגר ואמר שאם `שם שרים אצלנו ירקדו`. היוזמה באה בימים של חגיגות הארבעים לישראל שהיו חגיגות גדולות מאוד ואז גם נמצאו התקציבים כדי לעשות חגיגות מחול בכרמיאל.
"יונתן כרמון גויס כמנהל אמנותי והם חיפשו מנהל. אני הייתי אז עובד עירייה, מנהל מחלקת מהנדס העיר, ופנה אלי ברוך בנגר והציע לי לקיים את פסטיבל הראשון. לא היה לי קשר למחול, אמרתי לו את זה, ודווקא בגלל זה. כי כל שאר האנשים שהוא ראיין היו משדה המחול אבל כולם היו בתוך קליקות וכל אחד היה חייב משהו למישהו. ודווקא בגלל שאני לא חייב שום דבר לאף אחד, לא שונא אף אחד ולאף אחד אין ברית כנגדי - זה נראה לו מתכון להצלחה".
- מה השתנה במשך 19 שנה בפסטיבל?
"מאז פסטיבל כרמיאל הראשון להקות המחול העממיות בישראל הגיעו לפריחה מדהימה, גם מבחינת הכמות וגם מבחינת רמה. יש היום להקות מצוינות שנדרשות בכל העולם. בפסטיבל הראשון היה קשה למצוא אפילו מעט להקות שיופיעו על הבמה היום הביקוש כמעט עולה על האפשרות לתת לכולם להופיע. יש בארץ כ- 120 להקות מחול עממי ישראלי לבמה. החל מילדים וכלה בלהקות של שלושים +. בלהקות האלה חברים למעלה מ-5,000 רקדנים חובבים ויש גם רקדנים מקצועיים שמתפרנסים מזה.
"החל מהפסטיבל הראשון הפסטיבל מאגד כל דבר שזז במחול הישראלי ויש לו שלושה בסיסים: המחול העממי הישראלי לבמה, המחול המקצועי המודרני וההרקדות. בשליש מהפסטיבל הקהל הוא המופיע, הרוקד, היוזם. הוא כל המגוון מכל השכבות מעובד פשוט ועד לפרופסור באוניברסיטה. כולם מתנהגים ונראים אותו דבר. הפסטיבל הוא נקודת שיא - המקום שבו נפגשים כל הרוקדים מכל חוגי הריקוד בארץ עם כל המדריכים של כל חוגי הריקוד בארץ. במשך השנה רוקד ממוצע רוקד אצל מרקיד, שניים שלושה. בשלושה ימים - כל מרקידי ישראל ירקידו אותו יומם ולילה".
לכל שיר חדש ברדיו יש כבר ריקוד
- אתה בעצמך רוקד?
"לא רוקד. יש ביני לבין המנהל האמנותי הנוכחי שלמה ממן – כמו המנהל האמנותי הקודם הסכם – אני לא רוקד והוא לא מנהל".
- אבל לאור הניסיון שלך, כשאתה שומע שיר חדש ברדיו אתה יודע אם הוא יהפוך ללהיט ריקודי עם?
"מהיום ועד קץ הדורות כל שיר חדש שאת שומעת ברדיו כבר יש לו ריקוד. זה מגיע לשלב הריקוד עוד לפני שהשיר מגיע לרדיו. כשהוא מסתובב באולפנים ובכל מיני מקומות צדים אותו ומחבר ריקודים. זו תחרות בריאה בין מחברי הריקודים כי הרקדה היא לא הרקדה אם לא מלמדים בה ריקוד חדש".
- איך מחזיקים מעמד 19 שנה?
"דבר טוב מחזיק לנצח. תאהב את מה שאתה עושה. ניהול זה מקצוע. ואני אוהב את מה אני עושה".
- איך הפסטיבל מצליח להגיע לכל כך הרבה אנשים?
"זה פסטיבל אופטימי, הוא קושר בין אנשים, קושר בין תרבויות, אין לו מגבלות שפה, אין לו מגבלות גיל, אין לו מגבלות השכלה, שכל אחד יכול להתאהב בו ולמצוא את מקומו".
פותח קופה: קווים לדמותו של פסטיבל המחול בכרמיאל
פסטיבל כרמיאל יתקיים בחוה"מ סוכות
תכניית הפסטיבל המלאה
אתר הפסטיבל
04/10/2006
:תאריך יצירה
|