טלי פיין חשבה שהיא זמרת יוצרת עד שהכירה את אלון אדירי שהפיק וכתב לה את רוב שירי אלבומה הראשון עכשיו היא יוצאת להופעות, והמדור השני של "קול ההתחלות" מוקדש לה.
מפרט טכני:
במאי האחרון יצא "ברוכים הבאים לחיים הטובים", אלבום הבכורה של טלי פיין, זמרת יוצרת חיפאית בת 26, כשהוא מציג זמרת בעלת קול נעים במיוחד, טקסטים שחלקם מהורהרים ובחלקם מבצבץ חוש הומור בריא בין הפינות, והפקה מוזיקלית שמחברת בין ז`אנרים שונים רבים, משליטה של גיטרות אקוסטיות בחלק מהשירים, דרך גיטרות רוק מובהקות ועד רגעים אלקטרוניים מפתיעים.
הפתעות נוספות הן הזמר ghetto priest (ללא ספק לא השם שהעניקה לו אמו), ששר לאורך כל שיר מספר שלוש, והתארחויות מינוריות יותר של MC navigator, וכן העובדה שלמרות שהדרך שעושה פיין מאפיינת לרוב יוצרים עצמאיים - את כל שירי האלבום שלה, פרט לשני טקסטים פרי עטה, כתב והפיק אלון אדירי, בעל חברת התקליטים שהוציאה את האלבום, פרש רקורדס.
שלושה שירים יצאו כסינגלים, ("והתקבלו יפה בכל התחנות חוץ מבגלגל"צ, אבל אנחנו בעיקר עם תחושה של `אנחנו ננצח` גם עם וגם בלי. לא בזה אנחנו תולים את הפורקן המוזיקלי שלנו"), ובימים אלה מתחילות ההופעות הראשונות של פיין עם הרכב הכולל את אלון אדירי בגיטרה, יגאל טולדנו על הבס, מתן מועלם בתופים ותומר רן בקלידים.
ציטוט נבחר:
"לוקחת את הרגליים, עוזבת את הבית/ נוסעת ליומיים וחוזרת חזרה/ בשדות זרים לשוח, לחפש הימור בטוח/ נקודה קטנה של אור בקצה המנהרה/ וכולם אוטמים את האוזניים/ מקשיבים למתק השפתיים ולא עושים דבר./ ככה סתם נגנוב את הירח/ ככה סתם נפריח פה את השממה/ ככה סתם נבעט בכל הכוח/ נהפוך את העולם ככה סתם בלי סיבה". ("ככה סתם", מילים ולחן אלון אדירי)
השאלון:
מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?
"התחלתי בגיל שש לנגן ולכתוב לעצמי. אח שלי קיבל ליומולדת אורגן והשתלטתי עליו בלי לדעת תווים, עד היום, אגב, אני לא יודעת. כבר אז התחלתי לנגן לכל מי שהיה מוכן לשמוע, ובערך 19 שנים מאוחר יותר לקחתי את זה צעד קדימה כשהקלטתי באולפן שלוש סקיצות, פרסמתי אותן באתר `במה חדשה`, והיום, שנה מאוחר יותר, אני כבר עם אלבום בכורה, עובדת על האלבום השני ומתרכזת כרגע בהופעות".
מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחורה שכותבת שירים את הופכת את זה למקצוע ולדרך חיים ?
"סיימתי ללמוד פסיכולוגיה ותקשורת, ידעתי שאני יכולה לעשות המון דברים, מעורכת דין ועד פסיכולוגית, אבל לא כל כך ידעתי באיזה תחום אני רוצה לבחור. נסעתי לטייל, חיפשתי את עצמי, ומצאתי את עצמי בעיקר כותבת. כשחזרתי לארץ הרגשתי שזהו זה והבנתי שזה מה שאני מוכנה לעשות בשבילו הכל כולל הכל. זה כמו איזה שיגעון שצריך לטפל בו מתישהו, והרגשתי שזה הרגע. התחלתי לעבוד על המוזיקה שלי, ואני מאמינה שמהרגע שבו החלטתי לטפל בשיגעון – גם נתתי לו את הדרור האמיתי שהוא חיכה לקבל".
איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?
"אחרי שפרסמתי ב`במה חדשה` את הסקיצות שהקלטתי, ופחות או יותר באותה נקודה בחיים שבה הרגשתי שאני יכולה לעשות הרבה דברים אבל הכי רוצה לעשות מוזיקה ומוכנה לעשות בשביל זה הכל, נפלתי הכי במקרה לידיים של אלון אדירי שחיפש אמן או אמנית כדי להוציא משהו ביחד. היו לו חומרים כתובים והוא יצר איתי קשר, נפגשנו די מהר, ובלי ששמתי לב מה קורה התחלנו לעבוד על האלבום והאלבום יצא מהר. זו הייתה הפעם הראשונה ששרתי שירים שהם לא שלי ומצאתי שזה עושה לי נורא טוב. היחסים שלי עם אלון מאוד אמיתיים ומחוברים, ומצד שני אנחנו מדברים בשפה קצת שונה, וזה הופך את החיבור למאוד מעניין בעיניי. חלק מהשירים נכתבו לפני שאלון הכיר אותי, אבל רובם נכתבו בנוכחותי, עליי ובשבילי, ומתוך היכרות איתי. יצא לנו לשבת די בחשוף ובעירום אחד מול השני כדי להצליח לכתוב שירים שאני אתחבר אליהם. באלבום השני שאנחנו עובדים עליו עכשיו אנחנו כבר כותבים ביחד את הכל".
איך את מגדירה את המוזיקה שלך?
"יש הרבה אנשים שהגדירו את האלבום הזה כלוקה במניה דיפרסיה, אני מגדירה אותו כמזל תאומים, שזה המזל שלי. כל שיר מפתיע מחדש. בגדול הוא כן פופ-רוק, הוא מאורגן, אבל יש בו נגיעות והשפעות מוזיקליות מכל מיני כיוונים, בעיקר דברים חו"ליים שאלון מביא איתו, וזה עושה את המוזיקה להרבה יותר מעניינית ממה שהייתי רגילה לפני כן. מבחינת מעורבות, אני פחות נוגעת בצד של ההלחנה והעיבוד, כי אני מאמינה בלב שלם שכל אחד צריך לעשות את מה שהוא הכי טוב בו ואני מרגישה שהכי נכון לי לכתוב ולשיר, אבל ההפקה מייצגת את הטעם שלי, והכל נעשה בתכנון משותף".
השפעות ומודלים?
" פיונה אפל ופי ג`יי הארווי, בעיקר זמרות מהסוג הזה. פי ג`יי הארווי הייתה רפרנס באלבום בהרבה מהשירים".
מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?
"אני אוהבת את השוק הזה של כל פעם מחדש להכיר בעצמי צדדים שלא הכרתי קודם ושלא ידעתי על קיומם. זה פשוט עוזר לי להרגיש ואני משערת שזה בא ממקום של לעזור לאחרים להרגיש".
איזו שורה את הכי אוהבת מכל השירים באלבום?
"`אז מה גורם לאדם לבנות ארמון במו ידיו ולהרוס הכל בשנייה אחת`, מתוך השיר `סדק ברקיע`. זו שורה שאלון כתב, לא אני. זו הייתה בשבילי ההוכחה שאני לא צריכה לכתוב את המילים כדי להרגיש כאילו זה יוצא לי מהגרון ומהלב".
מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?
"במיוחד עצב וכעס. תחושות שליליות בעיקר".
אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר?
"לפני שנה, לפני שהתחלנו לעבוד, לא הייתי מוכנה לוותר על מילים, כי יש לי רומן עם השפה העברית וכתיבה. הכל התחיל משם, גם למדתי לכתוב בגיל נורא צעיר, כבר בגיל חמש כתבתי חמשירים, ולא לכתוב זה כמו לקחת לי חצי מהלב. היום אני מרגישה שאמרתי הרבה בכתיבה שלי, גם אם לא בהכרח לעולם או למישהו ספציפי. היום אני פחות צמאה לכתוב ויותר צמאה לשיר ולהופיע, ללמוד עוד על עצמי בכל מה שקשור ללהגיש מוזיקה, אני מתחברת היום לזמרת שבי וזה אפילו עולה על הכתיבה, להמשיך לכתוב עד יום מותי בלי לשיר את זה - זה פשוט לא זה".
ספרי אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה
"כשצילמנו את הקליפ שביים אסף בילט, זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי צריכה להיות ממש שחקנית ליום אחד. בהתחלה זה היה לי נורא מוזר ובאיזשהו שלב נכנסתי למוד של אוטומט: כל מה שאמרו לי ביצעתי. לקראת הסוף, כשהיינו באמת עייפים אחרי איזה 17 שעות צילומים, אסף אמר משהו כמו: `צריך לפתוח את הרגליים`, ובלי לחשוב הרבה עשיתי מה שהוא אמר. לא ממש הספקתי לתהות למה אני עושה את זה, אבל כשכולם התחילו לצחוק מסביב קלטתי שהוא מדבר לתאורן ומבקש ממנו לפתוח רגליים של אחד הפנסים. זה משהו שאני לא שוכחת, מביך אותי עד היום לחשוב על זה".
מה את אוהבת במוזיקה הישראלית?
אני אוהבת את הפשטות, הכנות והישירות. רונה קינן מאוד עושה לי את זה בכתיבה וביכולת שלה להביע רגשות בצורה הכי ישירה ולא מתחמקת למרות הנימה הכביכול ביישנית ונבוכה. אני מתחברת מאוד לביישנות הזאת".
ומה את לא אוהבת במוזיקה ישראלית?
"למרות האהבה לפשטות ולניקיון, אני לא אוהבת את החתירה הזאת לכוכבנות, ואת הניסיון לכתוב לא בשם המוזיקה והאמנות אלא בשם הה`הייתי שם`, איזשהו ניסיון לדריסת רגל לפעמים בלי שבאמת יש לך מה להגיד".
מה ההופעה האחרונה שראית?
"שילה פרבר, לפני שלושה שבועות".
מה התקליט הראשון שקנית בחיים?
"אני זוכרת שלושה מאותה תקופה, סוניק יות`, איגי וקסמן והמכשפות. הייתי בת עשר, אחת עשרה".
מה הדיסק האחרון שקנית?
" דין דין אביב".
ואיזה אלבום תיקחי איתך לאי בודד?
"the bends של רדיוהד".
מה את עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?
"כל פעם בשעה אחרת, אני פוחדת משגרה ומשתדלת להימנע ממנה. הדבר הראשון שאני עושה: שותה קפה, ובימים האחרונים יוצאת לריצה, משהו שאני מאוד גאה בו".
ממה את מתפרנסת?
"כרגע מעריכה לשונית, בעיקר עבודות פרטיות".
ומה את מאחלת לעצמך?
"הפתעות, בעיקר הפתעות בחיים, עוד ועוד".
טלי פיין תופיע היום (10 באוקטובר 2006) בסיטי הול, חיפה, וביום שישי ה-13 בחודש במופע חגיגי במועדון קולטורה בתל-אביב לפרטים נוספים
האתר של פרשרקורדס
10/10/2006
:תאריך יצירה
|