גם אחרי 17 שנה (!) אתניקס נראית מצוין על הבמה. האנרגיות שלהם היו יכולות להשאיר את הקהל על הרגליים עוד כמה שעות לפחות. מיכל בן דוד צפתה בלהקה הוותיקה בזאפה ולא נשארה יושבת.
עדכניים
אחד החוקים החשובים ביותר בכתיבה הוא לפתוח בשורה התחתונה. אז הנה – ההופעה החיה של אתניקס היא פצצה. חפשו את המועד הקרוב ורוצו לראות. את המופע הזה לא תשכחו הרבה הרבה זמן אחרי שזאב נחמה יורד מהבמה.
אוקיי, עכשיו נתחיל מההתחלה. הדיסק של להקת אתניקס היה הראשון שקניתי. כבר אז הייתי מודעת לזה שלזאב נחמה יש סקס אפיל של נגר, אבל משהו בו כבש אותי. דווקא כי הוא לא היה יפה, הוא הצליח לגרום לי להקשיב למילים שלו. "ציפור מדבר" ו"כמו האלים" (רוקדת) הפכו לחלק בלתי נפרד ממכשיר הקומפקט דיסק בחדר שלי. ביום חמישי האחרון במועדון הגולדסטאר זאפה בתל -אביב אתניקס הזכירו לי למה למרות כל מעברי הדירה שלי את הדיסק ההוא שלהם אני שומרת מכל משמר.
הם כבר 17 שנים עושים מוזיקה ביחד. בלי סכסוכים כספיים, בלי הופעות במדורי הרכילות ובלי להפוך למפרסמים של איזו אבקת כביסה אתניקס ממשיכים להופיע מול קהל אוהד בארץ ובחו"ל. על הבמה בשבוע שעבר הם בהחלט לא נשמעו כמו מוצר מיושן משנות התשעים, נהפוך הוא. השירים של אתניקס, גם אלו מהאלבום הראשון, נשמעים על הבמה מבריקים ובעיקר עדכניים מאוד. אתניקס בהחלט נמצאים עם היד על הדופק המוזיקלי, ושירים כמו "תותים" או "קטורנה מסאלה" קיבלו עיבודים חדשים ברוח הטכנו והמוזיקה האלקטרונית.
הטיזרים של נחמה
המופע שבזאפה היה אמור להיות מופע בישיבה. אבל כבר מהשיר הראשון נדמה כאילו לזאב נחמה יש קוצים במקום שעליו נהוג לשבת והוא ניבא כבר בתחילת הערב שלכיסאות באולם לא יהיה תפקיד משמעותי בהמשך. הוא לא טעה. לאט לאט אתניקס עוטפת את הקהל בצלילים מוכרים. שירי אהבה לצד שירים על שלום ותקווה. הכל מחושב, מדויק, מקצועי ברמות שלא רואים בכל יום.
המופע כולל את מיטב שירי הלהקה מכל האלבומים. אתניקס מטפלת בשירים הישנים והחדשים באותה מידה של מקצועיות. הקהל נכנס במקומות שנחמה מסמן לו, הסיפורים הקצרים מאחורי השירים מתוזמנים היטב, הכל מתוקתק. אפילו על טיפוח האגו בין ההופעה לבין ההדרן נחמה מחליט לוותר, ומגלה שלדעתו הירידה ולאחריה העלייה הידועה מראש חזרה לבמה היא מטופשת ולא מועילה.
הדו שיח של נחמה עם הקהל כולל טיזרים לקראת מה שעוד מצפה בהמשך, וההבטחות החוזרות ונשנות לא נראו בהתחלה ככאלה שעומדות להתממש באמת, אבל כמה שטעיתי... לקראת סוף המופע אתניקס מצליחה לגרום כמעט לכל הקהל לעמוד על הרגליים, לשיר את השירים ולרקוד. על כל השואו מנצח זאב נחמה. הוא מזמין את כולם למסיבת יום חמישי של אתניקס. הקהל בטירוף, הוא מסלסל על הבמה, מכונות העשן עובדות שעות נוספות והאקסטזה בשיאה.
את המופע מסיימת אתניקס בשיר שנכתב אי שם בשנות ה-90 כשיצחק רבין חתם על הסכם הבנות עם הפלסטינים. כשזאב נחמה שר את הפזמון – "עוד יהיה לנו טוב אם רק נישא תפילה קטנה אל השמיים" הוא מבקש מכל הקהל להאמין שהשיר יהפוך למציאות, ובאמת יהיה לנו טוב.
בשורה התחתונה – ביום חמישי האחרון רציתי מאוד להישאר בבית מתחת לפוך ולא לצאת לכפור הלילה. משהו בתוכי אמר לי שיהיה שווה לעשות את המאמץ. מהרגע שאתניקס עלו לבמה הבנתי שהקול פנימי בתוכי צדק לגמרי. שעתיים אחרי, כשיצאתי מהמופע זמזמתי כל הדרך לאוטו את "רק אהבה תנצח את כל הדמעות" .
לפרטים נוספים
18/12/2006
:תאריך יצירה
|