מחול - סקירת הסינגלים של מיכל בן דוד

בדרכם לאלבומים חדשים משינה, מוזאיק פרוג`קט וגבריאל בטלר מעוררים סקרנות ואילו דן תורן ואיילה אינגשדט קצת פחות.

משינה – "אני צוחק איתך"
(הליקון)

איזה כיף – למשינה יש סינגל חדש, וזה אומר שבדרך גם אלבום חדש. "אני צוחק איתך” מתאר את הפערים שבין נשים וגברים בכל מה שקשור לאהבה. אצלם זה רק צחוק, ואנחנו לוקחות הכל ברצינות. המילים והלחן שייכים לשלומי ברכה המופלא ומתלבשים בצורה מדויקת על הקול של יובל בנאי. משינה, שזכתה לא מכבר בתואר הלהקה של כל הזמנים של המוזיקה הישראלית (ועם כל הכבוד לא בטוח שבצדק), מפגינה כאן צליל מעולה שבהחלט עושה חשק לעוד. ואם עדיין לא הייתם בחורף הזה במופע האקוסטי שלהם, זה המקום להמליץ גם עליו.

מוזאיק פרוג`קט- "פיליפ"
(הד ארצי)

לא מזמן הושקו אלבומים של מוזאיק פרוג`קט באנגליה ובגרמניה, וגם בישראל ממש לא נשארים אדישים אליהם. במוזיקה שלהם אין שום דבר ישראלי, אייל ליאון קצב ושמוליק נויפלד אמנם צמחו כאן, אבל את ההשראה שלהם שאבו ממחוזות מעבר לים. הסינגל השני של מוזאיק פרוג`קט נכתב על רב החובל פיליפ עירון שהיה דמות לחיקוי של אייל ליאון קצב, חצי מהצמד. עדינות, רוך ואהבה לאיש שזורות בכל אות ממילות השיר ולי זה גרם להאזין ל-"פיליפ" שוב ושוב- סיבה מצטברת נוספת לקנות את האלבום החדש שלהם.

דן תורן ושליחי הבלוז -"הולך לאט"
(התו השמיני)

דן תורן הוא עוף מוזר במוזיקה הישראלית. אף אחד לא ייקח ממנו את הכישרון וההתמדה אבל הוא מעולם לא ממש גרר אחריו היסטריה. בדרך לאלבום חדש הוא מוציא יחד עם שליחי הבלוז את "הולך לאט", שיר קליל עם קריצה לתחום הקאנטרי והבלוז. עם כל הקלילות של השיר ואווירת החופש הגדול הנודפת ממנו - אין כאן חידוש גדול. תורן נשמע הרבה פחות בועט מבעבר ואולי זה הגיל או הרצון לקבל חיבוק גדול מהקהל. אני לא נפלתי בקסמיו בניסיון הזה. אולי בפעם הבאה.

גבריאל בטלר – "את שיגעת"
(קול הרחוב, הליקון)

לחבר`ה ממשפחת תאקט יש את היכולת המיוחדת לתאר גם את הרגעים הקשים ביותר בחיים באופן רקיד במיוחד. "את שיכנעת" של גבריאל בטלר הוא בדיוק כזה. על רקע קצב מדליק של מחיאות כפייםבטלר מתאר כיצד אהובתו לשעבר הרסה לאט את מה שהם בנו יחד במו ידיהם. בעבר היא הייתה האחת, אבל לא עוד. בקרוב בטלר מוציא את אלבום הבכורה שלו - "יודע לאהוב". אם הקו של האלבום יהיה מפתיע ומשובח כמו "את שיגעת", נראה לי שבטלר הולך להיות אחד המושמעים על רחבות הריקודים.

איילה אינגדשט - "אהבנו"
(הד ארצי)

העובדה שאיילה כותבת את שם משפחתה האתיופי בפונט קטן הרבה יותר משמה הישראלי קצת הכעיסה אותי. משתמע מזה סוג של התכחשות למקורות. בכל מקרה נתתי צ`אנס לסינגל השני שלה- "אהבנו". זה שיר יפה והקול של איילה צלול ותמים ורך ובהחלט עושה נעים באוזן. המוזיקה שהיא עושה מיינסטרימית לגמרי וזו הסיבה כנראה שדי אוהבים אותה בפלייליסטים, אבל נדמה לי שעם היכולות הווקאליות שלה אינגדשט יכולה להעז הרבה יותר, ולהביא למוזיקה הישראלית משהו שמאוד חסר בה לעיתים- מקוריות וחדשנות.