קצת בנאלי להשוות את Zero7 ל-Air, אבל זו הדרך היעילה ביותר שמצאתי כדי לתאר אותם. כמו אצל אייר, גם אצלם המוזיקה מדברת בעיקר לאוזניים. כל דיסק שלהם מתוכנן ומוקפד כמו מבצע צבאי, שבסופו נעמד מול המאזין מסדר מופתי של צלילים חמים ומתקתקים.
כבר באלבום הראשון שלהם ההשוואה הזו הייתה ממש מתבקשת. בלי בושה יצר הצמד מוזיקה ששילבה את כל האלמנטים הפשוטים שאי אפשר היה להתכחש למקור שלהם, והאלבום ההוא התלבש במדויק על החסך הגדול שנוצר אחרי ש-"Moon Safari" כבר קצת התחיל להישחק, ואייר עדיין התמהמהו עם אלבום ההמשך.
גם "Destiny" - הלהיט המושמע ביותר מהאלבום המלא הראשון שלהם, נשמע כקרוב מדרגה ראשונה של "All I Need". בעוד אייר חוו אחרי האלבום הראשון כל מיני נסיונות לייצר דברים שונים מהמוזיקה שפרסמה אותם, Zero7 לא מראים שום רצון לצאת מהקו שהתוו לעצמם.
ובכל זאת אפשר למצוא אצלם כמה אלמנטים שמבדילים אותה מהיתר. קודם כל, המוזיקה שלהם פשוטה יותר מזו של אייר, אם זה בכלל אפשרי. באלבום הראשון, וגם בזה שעולה עכשיו על המדפים, הקטעים ברובם לא זזים מהכיוון המסורתי של בית-פזמון-מעבר.
גם ההפקה המוזיקלית שומרת על מקצב בס די קבוע שחוזר בכל השירים כמעט, ומלווה את השירה הנעימה של הסולנים המתחלפים. רק פעם אחת חורג האלבום מהשגרה בקטע ג`אז פאנקי אינסטרומנטלי, קופצני ומרענן, ומעלה את המחשבה מה היה קורה לו היו משקיעים פה קצת יותר בגיוון.
חוץ מזה, אפשר לומר שיש במוזיקה שלהם יותר רגש. היא נשמעת פחות מרוחקת, ומצליחה יותר להתקרב אל לבו של המאזין. מלבד הניו אייג` החולמני והמרחף, ברור שהבחורים הללו מקשיבים גם למוזיקת סול וג`אז, שממנה לקחו את האלמנטים שמקרבים את המוזיקה שלהם לאדמה. רשימת הכלים הארוכה מאוד מכילה חלילים, גיטרות, חצוצרות, כלי מיתרים מכל מני סוגים, פעמונים מצלצלים, טרומבון, וגם כמה עם שמות לא ממש ברורים, ומעידה שבכל זאת היה פה רצון לעשות משהו מגוון, מעניין ומעט שונה.
קצת חבל שהלחנים בדיסק דומים מדי אחד לשני, וזו אולי עובדה נוספת שמונעת מהדיסק הזה להפוך לפנינה של ממש. כמה לחנים חזקים ומשכנעים היו מתקבלים פה בברכה. על אף חוסר המקוריות, מבחינה פונקציונלית עדיין אפשר למצוא למוזיקה הזו תפקידים. כל פעילות שאינה דורשת תשומת לב מיוחדת למוזיקת הרקע, תצא מורווחת מפס קול שכזה.
אורן בר-אל
Zero7 – When It Falls, Ultimate Dilemma/Hed-Arzi
20/03/2004
:תאריך יצירה
|